על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בין-לאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● ניתוח גלובס | ההחלטה שמחקה בשבוע 240 מיליארד אירו מהבורסה בפריז
● בריטניה: פעילים פרו-פלסטינים פרצו והשחיתו מפעל השייך לאלביט
● "חוויה משפילה": עדויות של ישראלים מתערוכת הנשק בפריז
1ביידן דואג לישראל למטוסי קרב מתקדמים
שני חברי קונגרס דמוקרטים, גרגורי מיקס ובן קרדין, נעתרו להסכים לקידום מכירת 50 מטוסי קרב מדגם F-15, בעסקה בסך יותר מ־18 מיליארד דולר, בעקבות לחץ שהפעילו עליהם ממשל ביידן ותומכי ישראל בוושינגטון - כך מדווח בעיתון "וושינגטון פוסט".
בצל מלחמת "חרבות ברזל", בעיתון האמריקאי מציינים כי זירוז התהליך מעיד על רצון הממשל לקדם את התהליך, בניגוד לעמדת חלק מחברי הקונגרס הצעירים. אותם מבקרי העסקה דרשו מנשיא ארה"ב לעכב את אספקת מטוסי הקרב החדשים לישראל, בתור מנוף לחץ על ישראל, כדי שתפחית את היקף המלחמה ותאפשר סיוע הומניטרי נוסף לרצועת עזה.
גרגורי מיקס, למשל, הצהיר כי יפעל לעצור את אספקות הנשיק האמריקאיות, אלא אם יקבל התחייבות מהממשל בנוגע לאופי השימוש במטוסי הקרב ולחימושים שלהם. סוגיה מעניינת שמדווחים עליה בוושינגטון פוסט היא שמעבר למטוסי הקרב, הממשל מעוניין לאשר טילי אוויר־אוויר וערכות גלישה. פצצות גולשות הן מערכות לא מונחות ביסודן, שמתקינים להן מערכות הנחיה וכנפיים שהופכים חימושים לא מדויקים - למדויקים.
מאת ג'ון האדסון. מתוך "וושינגטון פוסט". לקריאת הכתבה המלאה
2צפון המדינה הנטוש
צוות אקונומיסט יצא לסקר את המצב בצפון המדינה, בצל ירי הרקטות ושיגור הכטב"מים של חיזבאללה לעבר ישראל. המילה "נטוש" בולטת במיוחד, בין אם בשלטים ובין אם במה שמספרים תושבי הערים והיישובים הנטושים למחצה כבר כשמונה חודשים. באקונומיסט מציינים כי את האשמה מטילים על ממשלתו של בנימין נתניהו, "שנכשלה במציאת פתרון למטחים הבלתי־פוסקים של טילים ומזל"טים של חיזבאללה, שהחל ב־8 באוקטובר".
"אנחנו כמו ברווזים במטווח של נסראללה", אמר לאקונומיסט גידי סיאדה, יינן מספסופה, שלא פונתה. "הבנות שלי ישנות בממ"ד בשמונת החודשים האחרונים". בעיתון מציינים כי המלחמה הלא מוכרזת בין ישראל לחיזבאללה מתקיימת תחת "מערכת חוקים לא כתובה", בה חיזבאללה פוגע בעיקר במטרות בקרבת הגבול ובבסיסי צה"ל, ואילו ישראל מגיבה במתקפות ממוקדות נגד מחבלי חיזבאללה, "בחלק מהמקרים בעומק לבנון".
באקונומיסט ניטרו את המתקפות בשני הצדדים, וציינו כי מאז אמצע מאי ובפרט בשבוע שעבר, היקף האש הגיעה לשיא. תוך שימוש בנתונים ממערכת הלוויינים של נאס"א ואלגוריתם למעקב אחר שריפות שנובעות מהמלחמה, מצאו בעיתון כי בשבוע שעבר, התבצעו 640 מתקפות - 254 מתוכם רק ביום חמישי. "הרקטות והכטב"מים שוגרו לשטח נרחב יותר בישראל, כולל העיר צפת, שלא פונתה, בה ניסה חיזבאללה לפגוע במתקנים צבאיים, כולל בפיקוד הצפון של צה"ל", כתבו באקונומיסט.
מתוך אקונומיסט. לקריאת הכתבה המלאה
3בארה"ב מנסים להבין את בני גנץ
החלטת ח"כ בני גנץ לעזוב את ממשלת החירום מסקרנת את התקשורת האמריקאית. "הוא עשה זאת תוך זריקת בוץ פוליטי מסוימת", כתבו ב"ניו יורקר". תוך תיאור מערכת היחסים הקלוקלת שהייתה בתוך ממשלת החירום, יחד עם השרים סמוטריץ' ובן גביר, שמשכו לקו ניצי יותר, הוסבר לקוראים האמריקאים על השר הפורש.
את מפלגת כחול לבן, שהקים גנץ שלוש שנים לאחר סיום הקריירה הצבאית הארוכה, הגדירו בעיתון בתור "ברית מרכז... שאמורה הייתה להוות משקל נגד לליכוד הימני". בניו יורקר מציינים כי אף שבכירי הליכוד תקפו אותו, גנץ החליט כבר ב־2020 להיכנס לממשלה בראשות נתניהו. "גם אז נתניהו פנה לאחדות, גם אז נכשל ליישם", ביקרו בעיתון את ראש הממשלה.
בניו יורק מסכמים כי בכל סקר לאחר ה־7 באוקטובר מזהים את כוחו הצומח של גנץ, כשמנגד, "רוב הישראלים אינם מרוצים מנתניהו: 68% אומרים שהם לא סומכים על הטיפול שלו במלחמה. הרוב רוצה שהממשלה תקבל הסכם שחרור חטופים והפסקת אש, מה שנתניהו לא היה מוכן לעשות עד עתה".
מאת רות מרגלית. מתוך "ניו יורקר". לקריאת הכתבה המלאה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
