הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
בדיני הירושה קיימת עילה לביטול צוואה הקרויה "השפעה בלתי הוגנת". במהותה מדובר על הפעלת לחצים ומניפולציות מצד היורש על המוריש לערוך צוואה לטובתו, תוך נישול או פגיעה בזכויות של יורשים אחרים על-פי דין, שללא הצוואה היו זוכים בחלק מהירושה.
● נתן לבתו דירה במתנה ודרש אותה בחזרה לאחר גירושיו. מה קבע בית המשפט?
● העניקו דירה לבן משפחה והתחרטו: מתי בתי המשפט מבטלים מתנה של מקרקעין?
ההכרעה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת אינה פשוטה. בניגוד לעילה של היעדר כשירות משפטית לערוך צוואה, הנסמכת על חוות-דעת רפואית ותוצאות בדיקות רפואיות - לא תמיד ברור הגבול בין הרצון העצמאי של המנוח לתגמל את האנשים הקרובים לו, שדאגו לו וטיפלו בו, לבין דחיפתו לעשות כן על-ידי אותם אנשים, במטרה לזכות בהטבות הכלכליות.
כדי לסייע לבית המשפט להכריע בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת, הפסיקה ממליצה להיעזר במספר מבחנים: עד כמה המוריש היה עצמאי בתפקודו וניהול חייו, ואם לא היה עצמאי, עד כמה היה תלוי לשם כך באנשים להם הוריש את רכושו, עד כמה היה מבודד מחברת אנשים אחרים, ועד כמה היו היורשים מעורבים בעריכת הצוואה.
פוטנציאל ההשפעה הבלתי הוגנת במתנות גדול יותר מאשר בצוואות
כמובן שאדם יכול להעניק נכסי מקרקעין למקורביו לא רק באמצעות צוואה לאחר מותו, אלא גם כמתנה בחייו. דיני המתנה חלים מכוח חוק החוזים, שבניגוד לחוק הירושה, אינו כולל "השפעה בלתי הוגנת" כעילה לביטול מתנה.
מצב משפטי זה עלול היה ליצור מצבים אבסורדיים, במסגרתם אדם יחתום על שני מסמכים באותו מעמד: צוואה שבה הוא מוריש נכס מקרקעין למקורבו - והסכם מתנה שבו הוא מעביר את נכס המקרקעין לאותו אדם באופן מיידי. אם בית המשפט יקבע שהמוריש חתם על הצוואה תחת לחץ קיצוני ששלל את רצונו העצמאי, כיצד ניתן יהיה להתעלם מעובדה זאת לגבי הסכם המתנה שנחתם באותו מעמד, ולתת לו תוקף?
למעשה האבסורד גדול עוד יותר, מכיוון שחוק הירושה דורש מעורך הדין שעורך את הצוואה להיפגש עם המוריש בנפרד, ללא נוכחות היורש, כדי לוודא שהוא מבין ומקבל החלטות באופן עצמאי, מבלי שהיורש נמצא איתו בחדר, מאזין לשיחה וכיוצ"ב. אין דרישה דומה לגבי מתנה, ולכן פוטנציאל ההשפעה הבלתי הוגנת עבור מתנות גדול אף יותר.
לאור זאת הפסיקה קבעה כי ניתן להחיל את ההלכות המשפטיות בנוגע להשפעה בלתי הוגנת גם על הסכמי מתנה, ולפסול הסכם כזה, אם נחתם במצב שבו נותן המתנה היה תלוי מדי במקבלה. דוגמה לכך ניתן לראות בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.
מצב של תלות קיצונית
באותו מקרה אב לחמישה ילדים העניק בחייו את דירת מגוריו לאחת מבנותיו, אשר טיפלה בו וחיה איתו. לכאורה ניתן היה למצוא היגיון ברצונו של האב לתגמל את הבת שהייתה מסורה לו, אולם בית המשפט פסל את עסקת המתנה, לאחר שהשתכנע כי מידת המעורבות של הבת בחיי אביה יצרה מצב של תלות קיצונית, אשר היה בה כדי ליצור השפעה בלתי הוגנת.
בין הגורמים שציין בית המשפט הוזכרה העובדה שהאב לא ידע קרוא וכתוב, ולכן למרות שעבד לפרנסתו וניהל חיי משפחה עצמאיים, הוא היה תלוי בבת לניהול ענייניו הכלכליים. לכך יש להוסיף את העובדה שהדירה, שהאב העביר על שם הבת, הייתה דירת מגוריו והנכס המשמעותי היחיד שהיה בבעלותו.
העובדה שלא דאגו לכך שהאב יהיה מוגן לכל הפחות בחוזה המבטיח את מגוריו בדירה לשארית חייו, אינה מתיישבת עם היגיון החיים, והפכה את תלותו בבת לקיצונית עוד יותר.
לאור דברים אלה הורה בית המשפט על ביטול המתנה ועל השבת הדירה לעיזבון המנוח, כך שתתחלק בין כל ילדיו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.