במדינה אירופית קטנה: הפרויקט שיעזור למערב להשתחרר מסין

סרביה נערכת להעניק אור ירוק לחברת הכרייה "ריו טינטו" לקדם את פרויקט "ג'אדאר", עמק במערב המדינה שבו מצויים מרבצי ליתיום רבים. כך סיפר הנשיא אלכסנדר ווצ'יץ' ל"פיינשל טיימס", תוך שציין כי בלגרד קיבלה מהחברה הבריטית־אוסטרלית ומהאיחוד האירופי "ערובות חדשות" בנוגע לחששות הסביבתיים של ממשלתו.

● פרויקט מיוחד | סין בונה שותפויות לקראת מה שעלול להיות המלחמה הבאה 
● הנשק שמיוצר בקיבוץ יגור וכבר נמכר לעשר מדינות בעולם 

"אם הכל יעבוד כשורה, המכרה צפוי להיפתח ב־2028", אמר ווצ'יץ' בראיון. קצב ההפקה השנתי של המכרה, לדבריו, יעמוד על 58 אלף טונות ליתיום בשנה. "זה מספיק לייצור 17% מכלי הרכב החשמליים באירופה - כ־1.1 מיליון כלי רכב". בסרביה שבעי רצון משום שלא רק המכרה עצמו יביא מקורות פרנסה, אלא מנהיגי האיחוד האירופי התחייבו בפני ווצ'יץ' כי ישקיעו במיזמי ייצור סוללות וכלי רכב חשמליים על אדמת סרביה.

ההתחייבות האירופית לבלגרד התקבלה בד בבד עם החרפת המאבק של בריסל נגד סין. לאחרונה, הכריזו באיחוד האירופי על הטלת מכסי מגן בשיעור מצטבר של יותר מ־40% על כלי רכב חשמליים מסין החל מחודש יולי. המכסים יוטלו על כלי רכב פרטיים ומסחריים קלים עם הנעה חשמלית נטו, ולא מן הנמנע כי ההשקעה האירופית בסרביה תתמקד בהם.

חשש מפגיעה בתושבים

מכרה ג'אדאר הוא מיזם שעומד בכותרות בסרביה כבר שני עשורים, מאז שהמחצבים התגלו ב־2004. ריו טינטו, שהשקיעה 2.4 מיליארד דולר למען זכייה במכרז, תכננה להתחיל לכרות כבר בשנה שעברה, אך ממשלת סרביה החליטה לבטל את הרישיון של ענקית הכרייה בינואר 2022 בגין מחאה של ארגוני סביבה שהזהירו מסוגיות כמו זיהום מים, פגיעה בתושבים וחסימת כבישים.

ב־2 ביוני עבר ווצ'יץ' בהצלחה את מבחן הבחירות המקומיות, ונראה שהחשש שלו מההשלכות הללו פחת. מי שנדחקו הצידה הם תושבי עמק נהר ג'אדאר שמתנגדים לפרויקט, וחוששים לשלומם של כ־15 אלף אזרחים באזור החקלאי. כוחם לא הצליח לבלום את פיתוח המיזם, שלצד הליתיום שדרוש לסוללות של שוק הרכב החשמלי כולל גם בורון, מינרל שמשתמשים בו בתחומים שונים, כדוגמת קרמיקה וזכוכית.

בורון הוא חשוב, אבל כמובן הנושא המרכזי הוא הליתיום והאינטרסים של ווצ'יץ מול האיחוד האירופי. סרביה מועמדת להצטרפות לאיחוד, אבל בינה לבין בריסל עומדות מחלוקות מהותיות כמו מערכת היחסים הקרובה של בלגרד עם רוסיה, וסוגיית ההכרה הבינלאומית בעצמאות קוסובו. נשיא סרביה מזהה כעת הזדמנות להשיג מנוף לחץ מול העולם ככלל ומול אירופה בפרט.

קצב ההפקה שווצ'יץ' מדבר עליו, של 58 אלף טונות בשנה, עצום בקנה מידה בינלאומי. לפי נתוני סטטיסטה על אודות מפיקות הליתיום הגדולות ב־2023, אוסטרליה עמדה במקום הראשון עם 86 אלף טונות, צ'ילה שנייה (44 אלף טונות) וסין שלישית (33 אלף טונות). כלומר, המכרה בג'אדאר צפוי להפוך את סרביה למעצמה עולמית בתחום, ולצד זאת להחליש את מעמדה של סין.

"קמפיין מטעה ומכפיש"

לא בכדי כינו כבר לפני שנים בסרביה את המיזם בתור "פרויקט המאה". מנגד, במסגרת הראיון ל"פייננשל טיימס", ווצ'יץ' האשים מדינות אירופיות שעודדו את המחאה נגד המכרה. "הן אפילו נטלו חלק בארגון ההפגנות כאן", האשים הנשיא הסרבי. "אני שואל את עצמי, מה הן עושות? הן הולכות להפסיד הכל והסינים יקחו (את מקומן)".

לא מן הנמנע כי הוא רומז על בוסניה וקרואטיה, שתי מדינות שנמצאות בקרבת האזור של מיזם הענק. לפי התוכנית, מתחם הפרויקט יתפרש על פני כ-8.5 אלף דונם, כשמתוכם מתחמי ההפקה והתעשייה יסתכמו בכ־6.5 אלף דונם. חלק מהותי מיתר השטח ישמש לצורך פינוי פסולת והקמת דרכי גישה, שככל הנראה ייחסמו לתושבים בכפרים הסמוכים.

מול הביקורת ובמטרה לנצל את המומנטום החיובי המחודש של הפרויקט, ריו טינטו פרסמה לפני כשבוע דוח השפעה על הסביבה שמטרתו להפחית את הביקורת נגד המיזם. "הטכנולוגיה בטוחה, אמינה ומוכחת", טענו בענקית הכרייה. "הקמפיין מטעה ומבוסס על אלמנטים מכפישים וטענות לא מבוססות".

בריו טינטו קיוו שכך יפחיתו את הטענות בנוגע לפגיעה הסביבתית, אבל ארגונים מהתחום הבהירו שלא יעצרו. "יישום פרויקט ג'אדאר יביא להרס מסיבי של המרחב, שינויים בתוואי הנוף, פגיעה במגוון הביולוגי של הקרקע, ביערות, במים עיליים ותת־קרקעיים, עקירת תושבים מקומיים, והפסקת פעילות חקלאית רווחית", אמר לסוכנות "יורו־ניוז" ולדימיר רדמילוביץ', מהאקדמיה הסרבית למדעים ולאומנויות.