האם תהיה מלחמה בצפון? ההערכה של מפקד חיל האוויר לשעבר

"את ההכרעה על אופן סיום המלחמה יש להביא לבחירות", כך אמר האלוף במיל' איתן בן אליהו בכנס "מדברים צפון" של גלובס בשיתוף בנק לאומי, שהתקיים בעכו. 

במהלך הראיון שהעניק בן אליהו לבר לביא, ראש מערכת החדשות בגלובס, הוא אמר כי בניהול המלחמה יש התנגשות של גישות שונות. "המדינה שהיחסים שלנו איתה הם החשובים ביותר פה במזרח התיכון זו ארה"ב, והיא נקלעה למצב שהיא מתנהלת פה, לא מתוך תכנון, אלא בגלל המורכבות של המצב, תוך כדי מסרים כפולים: היא התחילה את המלחמה בתמיכה ברורה שצריך להשמיד את החמאס, מצד שני, לאט לאט המטוטלת נטתה לזה שצריך לאפשר סיוע הומניטרי ובתקופה האחרונה שצריך להפסיק את המלחמה כדי להחזיר את החטופים".

● כנס מדברים צפון | מנהל חטיבת המשכנתאות בלאומי: "יש התעניינות גדולה של תושבי חוץ בשוק הנדל"ן" 
● כנס מדברים צפון | ראש העיר עכו: "כמה עוד נחכה? הצפון הוזנח, הצפון נעלם"
● כנס מדברים צפון | "רק שלא יבקשו מאיתנו את המענקים בחזרה. אין לנו מאיפה להחזיר"
● כנס מדברים צפון | אייל בן-חיים, ראש החטיבה הבנקאית בלאומי: "הכלכלה בדרום התחילה לחזור לעצמה, אבל בצפון יש בעיה אמיתית"

לדבריו, "מן הצד השני כאן בישראל יש מדיניות שהיא לא עברה החלטה פורמלית בפורום הקבינט, אבל היא מנוהלת ומונהגת על ידי ראש הממשלה, שלפיה צריך להרוס לחלוטין את תשתיות החמאס. בינתיים, צה"ל היה בכל האזור לפחות במונחים גאוגרפיים, כולל ציר פילדלפי וגם רפיח, חאן יונס וכל צפון הרצועה. על פי ההגדרה של ראש הממשלה, מהימים האחרונים, הלוחמה העצימה מגיעה לסיומה ופה מגיעה הבעיה. מכיוון שבהנחה שסיימנו את הלוחמה העצימה, אנחנו עכשיו נשארים במצב של שמירת הביטחון על השטח, ואי-אפשר לציין נקודה שבה שמירת הביטחון הזו תסתיים".

האמריקאים מעבירים מסרים כפולים

כל זאת, לדבריו, בשעה שסינוואר קובע שכל עוד נשארים בשטח ולא מפנים אותו - הוא לא מחזיר את החטופים. "כתוצאה מזה, אנחנו תלויים במה שקורה בצפון, כששם האמריקאים מתנהלים במסר כפול. בתוך 36 שעות הופיעו שתי הצהרות: ההצהרה הברורה הראשונה הייתה כדי להרתיע את הצד השני. למרות שהיו ויכוחים בשבועיים-שלושה האחרונים בין ישראל לארה"ב (שהגיעו לידי שיא בזה שנאמר שלפחות חלק מאספקת החימוש המיוחד נעצרת), אבל כשהאמריקאים ראו שהמצב פה מחמיר והמתח עולה הם ראו לנכון להבהיר לחיזבאללה ולאיראנים - שלא יקחו בחשבון שאם חלילה יפרוץ פה משהו, ישראל תישאר לבד. כעבור 24 שעות, האמריקאים שיגרו מסר, הפעם הפוך, שמכוון אלינו והוא אומר אל תניחו שנוכל באותה מידה לסייע לכם כמו במקרים קודמים".

 איתן בן אליהו, מפקד חיל האוויר בדימוס, בשיחה עם בר לביא, גלובס / צילום: כדיה לוי

"זאת אומרת, יש פה סוג של משחק לבלום את שני הצדדים. הייתי אומר בצורה דו כיוונית, בהשוואה למה שנאמר בפתיחת המלחמה: כשם שהם השיטו לכאן את נושאות המטוסים, פנו לחיזבאללה ולאיראן ואמרו את הביטוי החד-משמעי DON'T. אז אם הייתי משווה את המצב של לפני שמונה תשעה חודשים למצב כרגע, אפשר לראות את זה בשתי הדוגמאות הללו. יחד עם זה, מה שמתרחש כרגע לאורך כל התקופה הזאת בצפון, כולל פינוי התושבים וכולל הנפגעים שהיו, באירועים קודמים זה כבר מזמן היה גורם להתלקחות טוטאלית".

את הניתוח שלו מסכם בן אליהו בכך ש"העובדה שכל-כך הרבה זמן זה נמשך וכל-כך הרבה זמן שני הצדדים נוהגים בריסון מעידה על כך שיש אינטרס מובהק של שני הצדדים בשלב הזה לא לתת למצב להידרדר. לכן אני גם מעריך שזה יימשך, אבל כמובן בדברים מהסוג הזה אי-אפשר לפסול גם התפתחות כתוצאה מאירוע, גם בכיוון ההפוך. אבל ההנחה היסודית היא שאם זה הסתיים בדרום - זה הסתיים בצפון, ובינתיים זה לא יגלוש למלחמה כוללת".

"אזרחי המדינה עומדים היום בצומת"

אז בעצם אתה אומר שהאמריקאים בולמים את שני הצדדים עם מסרים כפולים, והמלחמה הזאת נמשכת, אבל אנחנו כבר ממש במלחמת התשה. אני חושב שכבר ממש אפשר לקרוא לזה ככה על כל המחירים שלה.
"אני באמת חושב שזה רע מאוד. אני חושב שיש מספיק סיבות לעצור את הלחימה בדרום, כמו למשל החטופים, אז מה שמתרחש כאן זה רק מוסיף לזה. זה לא רק צילום מצב של מה שאנחנו רואים כרגע בשטח, שם ופה, אלא מקופל בשכבה מתחת לפני השטח. מתנהלות פה שתי גישות: גישה אחת שהיא מנוהלת על ידי הממשלה ונדחפת על ידי גורמים קיצוניים בממשלה, שזה לא המיטוט של החמאס יותר, כי אז אפשר היה להסתפק במצב שבו אנחנו נמצאים עכשיו. אלא זאת מדיניות שהולכת להתקיים בעזה למשך תקופה ארוכה".

"כלומר, אין אפשרות להציב שם תחלופה לחמאס, ולכן מי שהולך להישאר שם זה אנחנו. ואת המודל הזה אנחנו מכירים מ-18 שנים בלבנון. אנחנו מכירים את זה גם ביהודה ושומרון, אבל ביהודה ושומרון זה סיפור אחר, כי שם התלבשה על זה גם תנועה מאוד מאוד אגרסיבית של התיישבות. לא הייתה תנועת התיישבות בלבנון אלא רק צבאית.

"בינתיים אין תנועת התיישבות בעזה, אם כי יש ניצנים ראשונים לזה. אז הייתי אומר שאזרחי מדינת ישראל עומדים היום בצומת כשגישה אחת אומרת לא רק שממשיכים לשמור על הביטחון בעזה, אלא ממשיכים לשלוט שם לתקופה ארוכה. וזה יכול גם לדחוף גורמים קיצוניים, להשפיע על סימני התיישבות ראשונים. מצד שני, יש גישה שאומרת בואו נסתפק במה שעשינו שם: נחתוך את האירוע בצפון, נתארגן לאיום חמור יותר שעלול להופיע בעתיד מול הצפון ומול איראן. זאת הכרעה אמיתית מדינית של עם ישראל. אני חושב באופן אישי שאת ההכרעה הזאת צריך להביא לבחירות".

מה אתה היית בוחר?
"אני הייתי בוחר בדרך של לעצור כרגע, ולו רק בגלל העובדה שזה לא בולם מבחינתי בעתיד לעורר מחדש. כשאני מתלבט בין החלטות, אז אני רגע הופך את הדיסקט ואני אומר לעצמי, נניח שאני אבחר בחלופה הלא נכונה, ואז אני מנסה להשוות את הנזק בחלופה הלא נכונה והאם הוא בר תיקון. למשל, אם אני עוצר עכשיו ומחזיר את החטופים וטעיתי כי הזנחתי את הזירה יותר מדי מוקדם, אז אני יכול לחזור ולתקן את זה.

"לעומת זאת, אם אני ממשיך לגרור, ואני גורם לזה שפינוי של הצפון הופך להיות משהו קבוע כשחלק מהתושבים לא יחזרו, שזה ייצור בזיכרון גם של הצד השני וגם שלנו, שיש הרתעה כלפינו שאפשר לגרש אותנו מחלקים בצפון וגם לא נחזיר את החטופים. אלה טעויות שיהיה קשה לתקן אותם. לכן במדידת מחיר הטעות עדיף לי להפסיק מאשר להמשיך. כי אם אני עושה טעות שאני מפסיק - אני עדיין יכול לחזור ולחדש".

אנחנו מדברים רגע אחרי פסיקת בג"ץ שמחייבת גיוס של בחורי הישיבות. הצבא באמת ערוך לזה? ברור שהצבא צריך להגדיל את כוח-האדם, בטח לאור האתגרים שאתה מדבר עליהם. אבל האם זה ריאלי או שהאפשרות השנייה, שאני לא בטוח שהיא הרבה יותר טובה, זה להמשיך בגיוס מילואים כל-כך נרחב ומסיבי, שגם שם הכוח הולך ונשחק.
"תראה, לפי דעתי צריך להיות פה חוק שמשקף שוויון, אין בכלל ספק בזה. זה לא תלוי בשופט. זה פשוט בסיס של החוק שעליו הוא נשען כשעד כה נעשו כל מיני אקרובטיות.

"אבל זה כבר לא עניין רק של שוויון, זה עניין של צורך. צבא ההגנה לישראל צריך ללא ספק אחרי ה-7 באוקטובר סדרי גודל של כשלוש אוגדות. מדובר בשתי אוגדות מילואים ואוגדת סדיר אחת. לא צריך ועדות חקירה ולא צריך יותר מדי תחקירים כשיש דבר אחד שהוא ברור: אנחנו הופתענו כאשר על השולחן כל המידע. הטעות הייתה במוחם של האנשים, ולכן דבר כזה יכול גם לקרות בעתיד. מדובר בטעות אנושית ולא בכלים, לא באמצעי המודיעין ולא במידע מודיעין, אלא בטעות של האינטרפטציה, של הפרשנות של המידע. אם זה המצב, אין לנו ברירה אלא להיערך לאורך הגבולות במצב שלא נגיב על סמך ידיעה - אלא נגיב על סמך הפתעה.

"אם היינו ערוכים כמו שצריך לפני ה-7 באוקטובר לא היינו מדברים על תשעה חודשים, זה היה מתכנס לשבועיים-שלושה. וזה מחזיר אותי למספר החיילים שצה"ל צריך. עכשיו צה"ל עוסק בהתארגנות לקלוט אותם. הוא כבר בנה תוכנית התארגנות לקלוט את אותם כוחות, וזה צריך להיעשות מהר, גם לאווירה החברתית של הביחד וגם לצורכי הצבא החד-משמעיים".

 *** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק לאומי