האם שר האוצר לפיד הוציא לעבודה 60 אלף תלמידי ישיבה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: מיקי לוי
בדיקה בדיקה מלאה המשקורמפלגה: יש עתיד
תוכנית: איפה הכסף, 103FM
תאריך: 25.6.24
ציטוט: "כשהיינו באוצר, לפיד ואני כסגנו… 60 אלף איש יצאו מהישיבות למקומות העבודה"
ציון: לא נכון

חה"כ מיקי לוי התראיין לתוכנית "איפה הכסף?" ב-103FM, ודיבר על הצורך לגייס חרדים לצה"ל. כשהמנחה ענת דוידוב אמרה לו שהדבר עלול "להוביל לשתי מדינות", כלומר לפרישת החרדים מישראל, בהתאם לאמירתו של השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש (יהדות התורה) בהקשר לפסיקת בג"ץ. לוי השיב על כך: "שמעתי את האמירה הזו של השר פרוש, לא יהיו פה שתי מדינות, תהיה פה מדינה אחת. ואני אומר לך מניסיון, כשהיינו באוצר, לפיד ואני כסגנו ועצרנו את הכסף, 60 אלף איש יצאו מהישיבות למקומות העבודה כי הם לא יכלו להתפרנס, ולכן הם תרמו לתוצר. ולכן אין בררה - נעצור את הכסף לכל מי שלא יישא בנטל".

יאיר לפיד היה שר האוצר מהשבעת הממשלה ה-33 ב-18 במרץ 2013 ועד לפיטוריו על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-4 בדצמבר 2014. מיקי לוי כיהן כסגנו באותם תאריכים. תקופתו של לפיד ידעה צעדים שונים שנחשבו לכאלו שנועדו להפעיל לחץ כלכלי על החרדים, כמו קיצוץ בקצבאות הילדים, הורדה הדרגתית בקצבאות האברכים, קיצוץ בתקציב הישיבות ועוד.

מטעם ח"כ מיקי לוי הופנינו למסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2016 העוסק בתעסוקת חרדים. בעמוד 4 במסמך נכתב: "על-פי שיטת המדידה של הגדרה עצמית, הנהוגה משנת 2014 בסקרי כוח-אדם, הועסקו בשנה זו 152,300 חרדים בגילאי 64-25: 66,600 גברים ו-85,700 נשים". הנתון לגבי הגברים לכאורה מצדיק את לוי. עם זאת, מדובר במספר החרדים שעבדו בשנה זו, בעוד לוי דיבר על מי שיצאו לעבודה בעקבות כהונתם של לפיד. לכן, יש צורך בנתונים שיספקו הפרש.

בעמוד 5 במסמך ישנם נתונים לפי שנה. עם זאת, הנתונים עליהם מתבסס לוי הם לפי הגדרה עצמית, שכאמור נכנסה לשימוש רק ב-2014. לכן בדקנו את ההפרשים לפי השיטות שהיו נהוגות קודם לכן ועדיין נמדדו: בית הספר האחרון ולפי ההגדרה של המועצה הלאומית לכלכלה. לפי השיטה הראשונה, ב-2012 (טרם כניסת לפיד לממשלה) היו כ-102,800 חרדים עובדים (גברים ונשים, המסמך לא מספק הפרדה), וב-2015 (לאחר הוצאת לפיד מהממשלה) היו כ-132,900 חרדים עובדים. כלומר, בטווח זמן זה סך הגברים והנשים בשוק העבודה גדל ב-30,100. לפי השיטה השנייה, היו ב-2012 כ-134,300 חרדים בשוק העבודה וב-2015 כ-160,200, כלומר צמיחה של כ-25,900 איש. בשני המקרים הנתונים מראים שלא הייתה צמיחה של כ-60 אלף גברים לבדם, אלא אם הייתה גם יציאה מסיבית במקביל של חרדים רבים משוק העבודה.

הסתכלנו גם בנתוני התעסוקה של שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה ל-2023. הנתונים אינם מתייחסים למספרים מוחלטים, אבל לזכותו של לוי כן ייאמר שבין 2013 ל-2015 הייתה קפיצה בשיעור הגברים החרדים בשוק העבודה, מ-45% ל-52% בהתאמה (לעומת קפיאה על 45% בין 2011 ל-2013). מצד שני, הייתה גם קפיצה קטנה רק במעט בין 2009 ל-2011 (מ-40% ל-45%). כמו כן, הדבר לא מראה שהיו 60 אלף איש שעזבו את הישיבה לטובת עבודה.

שוחחנו עם ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר במכון החרדי למחקרי מדיניות. שם, לדבריו, פיתחו שיטה למדידת נתוני תעסוקה מדויקים יותר: "אנחנו לא משתמשים בסקרים, פיתחנו יכולות לזהות חרדים בנתונים המינהליים ויכולת לחשב שיעורי תעסוקה מדויקים של חרדים לפי נתוני רשות המיסים". רגב העביר לנו את הנתונים. ב-2012 מספר הגברים החרדים המועסקים בגיל העבודה (25-64) עמד על 53,575 איש. ב-2014 המספר היה מעט גבוה יותר: 54,352. ב-2014 הייתה קפיצה משמעותית, ל-61,268 איש. כלומר, תוספת של 7,693 איש בשנה השנייה של לפיד בתפקיד לעומת השנה שקדמה לכניסתו לשם. ב-2015 הייתה עלייה בסדר גודל דומה, והמספר הגיע ל-68,688.

בנוסף, בדקנו בשנתון של המכון גם את מספר התלמידים. ב-2012 היו, בניכוי תלמידי חו"ל, 102,088 אברכים ותלמידי ישיבה. ב-2013 (על סמך נתוני השנתון של 2019) היו 96,354 איש. ב-2014 היו 94,852 איש. כלומר, ירידה של 7,236 בשנתיים. ב-2015 המספר כבר הגיע ל-103,998 איש. פירוש הדבר הוא שגם אם נקבל את הטענה העיקרית של לוי, שהיא שהמדיניות של לפיד במשרד האוצר אכן שכנעה חרדים רבים לעזוב את הישיבה לטובת פרנסה, הרי שמדובר במספרים קטנים בסדרי גודל מאלו בהם נקב לוי. אלא אם כן הצטרפו יותר מ-50 אלף איש לישיבות ולכוללים, הרי שלא סביר ש-60 אלף עזבו את הישיבות לטובת העבודה.

ד"ר רגב הסביר: "לחץ כלכלי גדול ופתאומי דוחף לכניסה מהירה של חרדים לשוק העבודה. הנתונים היבשים מראים שאכן הייתה עלייה בתקופתו של לפיד במשרד האוצר, לאחר מכן סטגנציה מ-2016 עד 2022, ולאחר מכן הייתה שוב קפיצה בגלל עליית הריבית שהשפיעה מאוד על הוצאות משקי הבית החרדים".

שוחחנו גם עם ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שאמר: "כשלפיד היה שר האוצר הוא קיצץ בתקציב הישיבות, שהייתה לזה השפעה ללא ספק, אבל הוא גם העביר את חוק הגיוס. חוק הגיוס הוריד את גיל הפטור מ-28 ל-24 ובאופן חד-פעמי ל-22. זה אפשר לחרדים לצאת מהישיבה בגיל צעיר ובכך רוקן את הבריכה. היו פה שני צעדים שמתכתבים זה עם זה: הראשון הוא הורדת גיל הפטור שאפשר לצאת לשוק העבודה, והשני הוא הקיצוץ בתקציב הישיבות שהקטין את הכדאיות להישאר בהן. העלייה שראינו עכשיו היא למרות הממשלה ולא בגללה, והסיבות הכלכליות הגלובליות שהובילו לאינפלציה והעלאת הריבית הן אלו שהוציאו את הגברים החרדים לעבוד".

מחה"כ לוי נמסר בתגובה: "מתנצלים. בתקופתנו הייתה עלייה, אך אכן מדובר במספר קטן יותר. מיקי התבלבל במהלך הריאיון ודיבר על כלל בחורי הישיבות שיצאו לעבוד בסך 60,000".

לסיכום, ב-2014, שנתו השנייה של לפיד בתפקיד, היו כ-60 אלף גברים חרדים בשוק העבודה, אך העלייה לעומת שנתו הראשונה הייתה של כ-7,000 בלבד. מספר תלמידי הישיבה והאברכים בשנה זו קטן במספר דומה - כך שאכן היה ניתן לראות עלייה במספר החרדים העובדים על חשבון תלמידי הישיבה, אך בסדרי גודל קטנים משמעותית. לכן דבריו של לוי לא נכונים.