האם תושב הנגב מקבל רק שליש מתקציב התרבות של תושב תל אביב?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: יסמין פרידמן

מפלגה: יש עתיד

תוכנית: בוקר טוב דרום

ציטוט: "[תושבי הנגב] מקבלים שליש מתקציב התרבות מאשר שאר הארץ"

תאריך: 30.5.24

ציון: מטעה

על רקע הדיונים בעניין התמיכות התקציביות בתושבי הנגב, התראיינה ח"כ יסמין פרידמן לרדיו דרום ואמרה: "אני, כתושבת הנגב, תפקידי הוא להילחם על התקציבים של הנגב". לדברי פרידמן, "אנחנו מתוקצבים פה בנגב פחות בכמעט כל פרמטר", לדוגמה, "אנחנו [תושבי הנגב - י"א] מקבלים שליש מתקציב התרבות מאשר שאר הארץ". בדקנו האם אכן תקציב התרבות לתושב בנגב הוא שליש מהתקציב לתושב בשאר חלקי הארץ.

לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), בישראל, כמו במרבית מדינות אירופה, המדינה ומוסדות הציבור תומכים תמיכה ישירה בגופים המקיימים פעילות תרבותית ואומנותית מסוגים שונים. המשרד הממשלתי העיקרי התומך בפעילות תרבות הוא משרד התרבות והספורט, באמצעות מינהל התרבות - שהוא הגורם הממשלתי המרכזי הפעיל בתחום התמיכה בפעילויות תרבות. לפי הממ"מ, תמיכה בפעילות תרבות בפריפריה היא אחד היעדים המרכזיים של מינהל התרבות, והמדיניות המוצהרת של הממשלה, ובייחוד של מינהל התרבות, נוטה להגדלת ההשקעה במרכזי תרבות מחוץ לערים הגדולות ולעידוד היצירה התרבותית בפריפריה.

הכלים העיקריים שמינהל התרבות משתמש בהם לתמיכה בפעילות תרבות בפריפריה הם מבחני תמיכה ייעודיים לתמיכה בפעילות תרבות בפריפריה; הגדלת חלקם של מוסדות התרבות בפריפריה הגאוגרפית והחברתית באמצעות מתן עדיפות למוסדות הממוקמים בפריפריה במסגרת מבחני התמיכה של מינהל התרבות בגופי תרבות; סבסוד ישיר של פעילויות תרבות בפריפריה.

ומה הנתונים לגבי התמיכה התקציב בחום התרבות בנגב? ח"כ פרידמן הפנתה אותנו למסמך של המכון הישראלי למדיניות תרבות שמטרתו היא "ביסוס של מוקד ידע מחקרי ויישומי ברמה הלאומית לתחום התרבות בישראל". המסמך הוגש ביוני 2023 כחומר רקע לוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל והוא כולל מקבץ נתונים מהשנים 2011-2021 על שדה התרבות בישראל בהשוואה מחוזית.

כפי שמתואר במסמך, השיוך למחוזות של התמיכות התקציביות של מינהל תרבות בוצע לפי הכתובת בה רשומה המוסד הנתמך: רישומי עמותות הוצאו ממאגר המידע של העמותות הרשומות, ונתוני חברות הוצאו ממאגר החברות של רשם החברות. תקציבים המיועדים לרשויות מקומיות שויכו למחוז של כל רשות מקומית (סוננו החוצה תמיכות תקציביות שלא ניתן לשייך באופן גאוגרפי, בעיקר תמיכות מסוג "פרסים" - סך תמיכות אלו לא היה גבוה מ- 1.5% מתוך כלל תקציב התמיכות באותה שנה). לאחר מכן, התמיכות נורמלו למספר תושבים, על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).

בבחינה כזו, נראה שיש לפרידמן על מה להסתמך: בחישוב של המכון, התקבל שבשנת 2021, במחוז הדרום תקציב מינהל התרבות לתושב עמד על 48 שקל, בעוד שבמחוז תל אביב הוא עמד על 253 (פי 5 ממחוז הדרום), בירושלים 145 (פי 3) ובצפון 61. במרכז, ביהודה ושומרון ובחיפה נרשמו נתונים נמוכים יותר מהדרום, עם 17, 28 ו-36 שקל בהתאמה.

ואולם, מניתוח זה לא בהכרח אפשר להסיק מסקנה נחרצת על התמיכה התקציבית במחוז מסוים. ראשית, כפי שמציין המכון בעצמו במסמך, בחישוב זה "קיים בכך קושי מובנה, שכן תמיכה תקציבית המיועדת למוסד תרבות הפועל במחוז תל אביב מסייעת גם לתושב הדרום המגיע לתל אביב לצפות בהצגה או להאזין למופע מוסיקה".

אך מעבר לזה, יש עוד אלמנטים חשובים של התמיכה שלא נכללים כאן. כאמור, החישוב מתבסס על כתובת המוסד הנתמך. אלא שכפי שהסבירו לנו במשרד התרבות, המוסדות מתוקצבים גם לפי פעילות בפריפריה - גם אם הם אינם ממוקמים בפריפריה. באתר משרד התרבות והספורט מפורסמים המודלים לתמיכות עבור פעילויות תרבות שונות. אם נסתכל, למשל, על מודל התמיכה של התיאטרון הרפרטוארי (כלומר, התיאטרון הממוסד), נראה שלמשתנה של "מיקום ההרצות" של הצגות התיאטרון ניתן משקל 17.5% מהתחשיב הבסיסי של התמיכה התקציבית (רק למשתנה "כמות ההפקות" ניתן משקל גדול יותר - 23%). לפי משתנה זה, גובה התמיכה יהיה גדול יותר ככל שמתרחקים מתל אביב, על פי גובה הניקוד: על הרצת הצגה בתל אביב והסביבה (במקום שנמצא באשכול סוציו-אקונומי של 6-10 לפי הלמ"ס) מקבלים 0 נקודות, אך ככל שמתרחקים מתל אביב, גובה הניקוד עולה - נקודה אחת על הרצה במרחק של 30-59 ק"מ מתל אביב, 2 במרחק של 60-100 ק"מ מתל אביב ו-3 מעל 100 ק"מ מתל אביב (יש ניקוד מופחת אם ההרצה מתבצעת במקום שנמצא באשכולות 6-10).

ניקח, לדוגמה, את פעילות תיאטרון "הבימה" שממוקם בתל אביב. לפי נתוני משרד התרבות, בשנת 2022 ניתנו לתיאטרון "הבימה" תמיכות בגין "מיקום ההרצות" עבור 305 הרצות מחוץ לתל אביב והסביבה (ועוד 14 בתוך תל אביב והסביבה שהתבצעו במקומות המשוכים לאשכולות 1-5). לעומת זאת, על 1,434 הרצות שהתיאטרון קיים בתוך תל אביב והסביבה (במקומות שמשויכים לאשכולות 6-10) - הוא לא קיבל תמיכה לפי קריטריון זה.

לכן, היות שגם מוסדות תרבות שמבוססים בתל אביב ובירושלים מקיימים פעילויות בפריפריה והיות שבגין פעילויות אלה ניתנת תמיכה ממשלתית - בחינת התמיכות הניתנות למוסדות תרבות על פי כתובתם לא משקפת במלואה את התקציבים שמושקעים לפעילויות תרבות באזורים שונים ברחבי הארץ. כלומר, חישוב שבוחן רק את התקציב שניתן למוסד לפי הכתובת שלו, מתעלם מאלמנט חשוב של מקומות הפעילות שלו.

מתן חכים, מנהל המחקר של המכון הישראלי למדיניות תרבות, אמר לנו כי "לשיטתנו, הנקודה החשובה היא שהפער במימון (דווקא כן בניתוח לפי כתובות) משקף את הפערים במספר ובהיקף המוסדות הנתמכים בכל מחוז. כלומר, גם אם תושב מחוז הדרום נהנה ממופע תרבות שמגיע לדרום מהמרכז, הוא מפסיד בכך שני דברים: 1. ייצוג וביסוס של הסיפור המקומי והקהילתי שלו, שפעמים רבות נובע מהמקום הגאוגרפי; 2. השפעות חיצוניות חיוביות על מקום מגוריו הנובעות מפעילותם של מוסדות התרבות, כמו פיתוח כלכלי, חוסן חברתי ועוד. כמו שכתבנו גם בסעיף המסקנות, המסקנה הרצויה מנתונים אלו אינה השוואה תקציבית של התמיכות בין המחוזות, אלא יצירת מנגנונים חדשים להשקעה ופיתוח תשתיות תרבות במחוזות צפון ודרום, שיפעלו עם ההגיון המתאים למחוזות אלו".

מטעם ח"כ יסמין פרידמן נמסר: "מכיוון שמוסדות התרבות במרכז מקבלים יותר כסף, הם יכולים להוציא יותר הפקות החוצה. כלומר, ההזדמנות לקבל יותר כסף על פעילות חוץ, קיימת יותר במרכז. ניקח, למשל, את תיאטרון באר שבע - שעבורו כל הפקת חוץ היא בהפסד, שכן היא עולה יותר ממחיר הרכישה שלה על ידי גוף שנמצא מחוץ לעיר. כוח קניה של מחוז הוא פרמטר חשוב ביותר - ובנגב יש פחות כסף פנוי לתושב. ולכן דווקא כאן היה צריך להגדיל את תקציב התרבות - וזו הטענה שלי על חוסר השוויון".

לסיכום, גם אם ניתנות יותר תמיכות תקציביות ממשלתיות למוסדות תרבות שרשומים בתל ובירושלים מאשר בדרום, הדבר אינו מעיד על כך גובה המימון הממשלתי לפעילויות תרבות בדרום - שכן גם מוסדות שמבוססים בתל אביב ובירושלים מקיימים פעילויות בפריפריה, והם אף מקבלים תמיכות בגינן. לכן דבריה של פרידמן מטעים.