"מס המטרו" שמטילה ת"א על התושבים: הארנונה צפויה להתייקר בשנה הבאה

עיריית תל אביב־יפו החליטה על העלאת הארנונה למגורים ב-3.5% החל משנת 2025, על רקע דרישת המדינה להשתתפותה במימון פרויקט המטרו - כמו כל הרשויות המקומיות שבשטחן מתוכננת לעבור הרכבת התחתית. ההעלאה אושרה בישיבת המועצה האחרונה וכפופה לאישור משרד הפנים. אם תאושר, היא תתווסף לעלייה הגורפת בארנונה, בשיעור של 5.29%, הצפויה בשנת 2025 בכל הארץ. מה משמעות ההחלטה מבחינת תושבי העיר, כמה העירייה "לוקחת על עצמה" במימון המטרו ומה יעשו רשויות אחרות?

● בלעדי | פרויקטים של הרכבת הקלה בירושלים נכנסו לסחרור של עיכובים 
● בלעדי | למרות ההתנגדויות, המכרז צפוי לצאת לדרך: בקרוב תשלמו על כניסה עם רכב לתל אביב 

מהם "דמי ההשתתפות"?

חוק המטרו שאושר בשנת 2021 קובע כי 50% מהוצאות המיזם ימומנו ממקורות שונים, ובהם "סכומים שיעבירו הרשויות המקומיות שבשטחן חלה תכנית המטרו, לאוצר המדינה". בספטמבר 2022 אושר על ידי שר האוצר דאז, ח"כ אביגדור ליברמן, צו שקובע כמה ישלמו 24 הרשויות שהמטרו יעבור בתחומן ולכמה זמן - בין היתר בהתבסס על מספר התחנות בכל רשות ועל איתנותה הכלכלית. על פי הצו, ובהתאם לתחשיב שביצע בזמנו יוגב שרביט, מנהל המחלקה הכלכלית בחברת בילד אסטרטגיה, עיריית תל אביב תצטרך לשלם במשך 17 שנה "דמי השתתפות" שנתיים של כ־110 מיליון שקל, כ־1.87 מיליארד שקל בסך־הכול. זהו הסכום הגדול ביותר מבין הרשויות שבתחומן יעבור המטרו.

העלאת הארנונה "תכסה" את ההוצאה החדשה?

כן, אך באופן חלקי. על פי תחשיב העירייה, ההעלאה משקפת תוספת של עד 45 מיליון שקל בשנה לתקציב - קרי העירייה תשלם מתקציבה כ־65 מיליון שקל נוספים מדי שנה למימון המטרו. ובכל זאת אומרים בעירייה שהתוספת הזו "תפחית את המעמסה התקציבית, את הפגיעה ביוזמות פיתוח עירוניות ואת החשש מפני פגיעה בשירותים עירוניים שוטפים".

כמה ישלמו ערים אחרות?

ברשויות האחרות דמי ההשתתפות נמוכים יותר ולתקופה קצרה יותר: על פי התחשיב, פתח תקווה תשלם 27.6 מיליון שקל בשנה למשך 14 שנה; ראשון לציון תשלם 27.5 מיליון שקל בשנה למשך 13 שנה; הרצליה - 27.2 מיליון שקל למשך 12 שנה; רמת גן - 23.4 מיליון שקל למשך 12 שנה; גבעתיים רק 6.3 מיליון שקל למשך תשע שנים ובת ים פחות מ־2 מיליון שקל למשך תשע שנים.

למה נדרשת העלאה אם המטרו עדיין "על הנייר"?

ההסדר שלפיו התחייבה העירייה לשלם כ־110 מיליון שקל בשנה גובש לפני שנים, ומתיר לעירייה להעלות את הארנונה למגורים לקראת תחילת תשלום דמי מימון המטרו. לכך יש להוסיף את ה"בור" התקציבי שאיתו מתמודדת העירייה, ודורש ממנה קיצוץ של כחצי מיליארד שקל. גורמים בעירייה מאשרים שהמצב הכלכלי משחק תפקיד בהחלטה על העלאת התעריף, בין היתר על רקע האטה בפעילות העסקים, שלא מניבה ארנונה בהיקפים שבעירייה היו רגילים אליהם בשנים קודמות. "מסגור ההעלאה אל מול המטרו בעייתי כתפיסה", אומר שרביט. "אם היו מגבים את הצעד במדיניות כלשהי, זה היה נראה אחרת".

אמנם המטרו רחוק ממימוש, ונכון להיום מדובר על פתיחת הקווים הראשונים ב־2034 לכל המוקדם (בפועל נראה שהתאריך יהיה מאוחר יותר), אך חוק המטרו ותקנות הקשורות בו כבר אושרו ונכנסו לספר החוקים. כך, אותו צו שנחתם בספטמבר 2022 מחיל את דמי ההשתתפות על הרשויות כבר מהשנה, באופן חלקי, ומהשנה הבאה באופן מלא. לכן נדרשה העירייה להיערך לעניין זה כבר עכשיו.

זו ההעלאה היחידה בתל אביב?

לא. המועצה אישרה עדכון נוסף בארנונה למגורים, שמטרתו "לצמצם את הפערים בין התעריפים לסוגי הבניינים השונים וליצור אחידות בין האזורים השונים" - שגם הוא ישפיע על תעריפי הארנונה למגורים. על פי נתוני העירייה, החלטה זו רלוונטית לכ־178 אלף נכסים בעיר, ותשקף עלייה כוללת של כ־71 מיליון שקל.

מה יהיה תעריף הארנונה למגורים ב־2025?

התעריף שונה בין אזור לאזור, וגם לפי סוג הבניין (בין היתר בהתאם לשנה שבה נבנה), אך אפשר לומר כך: התעריף הנמוך ביותר לארנונה למגורים בתל אביב־יפו בשנת 2025 יהיה 45.89 שקל למ"ר, לעומת 43.9 שקל למ"ר כעת, והתעריף הגבוה ביותר יהיה 137.37 שקל למ"ר, לעומת 132.72 שקל היום. נציין כי על סקאלת המחירים צפויים שינויים משמעותיים: כך למשל, מבנה המוגדר "אא" בצו הארנונה באזורים 4-5 בדרום תל אביב־יפו, צפוי מ־2025 לשלם 61.25 שקל למ"ר, במקום 46.3 שקל למ"ר עד כה - עלייה של כ־32%.

השינויים כבר נכנסו לתוקף?

את האישור הסופי יעניקו שר האוצר ושר הפנים עד 15 בדצמבר. אם תאושר, העלאת התעריף תיכנס לתוקף בתחילת 2025. "בהחלטת העירייה לא כתובה ההשלכה של כלל ההעלאות", אומר שרביט, "ולכן לא בטוח שמשרד הפנים יאשר את כולן".

מה יעשו יתר הרשויות?

על העיריות לאשר את צו הארנונה שלהן עד יולי בכל שנה, כך שעל פניו הרשויות האחרות לא יכולות לבקש זאת לגבי 2025. כפי שהראינו, הרשויות שבתחומן יעבור המטרו ושאינן תל אביב ישלמו סכום נמוך משמעותית כדמי השתתפות, אך יש לזכור שגם תקציבן והכנסותיהן נמוכים משמעותית מאלו של תל אביב. עוד כדאי לזכור שהתקופה הנוכחית, לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, היא תקופה רגישה עבור ראשי הערים - ודאי עבור אלו שנבחרו לראשונה (או מחדש) ולא ירצו להיזכר כמי שהעלו מסים בראשית כהונתם.

לדברי שרביט, הכול תלוי בהחלטה לגבי תל אביב: "אם הבקשה תאושר זה לא יהיה הסוף, עיריות אחרות יבקשו גם להעלות את התעריף. אגב, השנה באופן חריג ניתן היה לקבוע את תעריפי הארנונה בדיעבד, ואולי כך יחליט משרד הפנים גם לגבי 2025 - וייתן פתח לעיריות לעשות זאת כבר בשנה הקרובה".