אישי: בזוגיות + 3, גר ברמת גן
מקצועי: יו"ר אגף הסברה, דוברות ופרסום בהסתדרות
ילדות: נולדתי וגדלתי בשכונת נווה יעקב בירושלים לזוג שוטרים צעירים. אבי עבד 30 שנה בשירות, ואף פרש כדובר המשטרה. ההורים שלי עבדו קשה, ותמיד היה לנו הכול, אבל מבחינת חינוך, סביבה, ניקיון וכדומה השכונה הייתה קשוחה. אבל אלה דברים שראיתי בעיקר כשגדלתי, הייתה לי ילדות שמחה ותמימה. גרנו צמוד לשועפאט ולבית חנינא, והייתי רוכב לשם על האופניים לבד, בלי חשש, כדי לקנות ממתקים בזול. את החוסן והחושים שלי לקחתי מהשכונה הזאת.
● פורטפוליו | הוא הקים מיזם כשעבד כמאבטח בארה"ב, ואז היה שוד ששינה את חייו
● פורטפוליו | הם נפגשו בטכניון והחליטו להקים חברה. היום היא שווה מיליארדים
● פורטפוליו | המנכ"ל שפספס אקזיט של יותר ממיליארד דולר
צבא: שירתי שנה וחצי כלוחם בנח"ל, ובעקבות פציעה בגב ירד לי הפרופיל, ועברתי לשרת כסמב"ץ בימ"מ. אחרי הצבא עבדתי כמאבטח במשרד ראש הממשלה, כך שטיילתי הרבה בארה"ב.
לימודים: כילד הייתי מבריק וחכם אבל עם הפרעת קשב, ובשנות השמונים והתשעים המערכת לא ידעה להתמודד איתי. אז גם כמבוגר לקח לי זמן להיכנס לעולם הלימודים. בסוף למדתי משפטים, ורק בימים אלה אני כותב את הסמינריון האחרון, תוך כדי עבודה. אבל הוכחתי לעצמי שאני יכול ואני עושה תיקון.
תחילת הקריירה: עבדתי שש שנים כמנהל הפקה ברשות השידור, במקביל להיותי שדרן ברדיו ירושלים, אבל כל הזמן היו לי חלומות לנהל. בגיל 30 פתחתי רשת של פלאפל בירושלים, שהייתה הצלחה גדולה, אבל אחרי שלוש שנים הרגשתי שאני לא מגשים את עצמי. מכרתי את העסק, והתחלתי לשלוח קורות חיים למשרדי ניהול משברים ואסטרטגיה. אף אחד לא חזר אליי, אז החלטתי להתקשר לרונן צור ואמרתי לו שגם 'לא' זו תשובה. לא עבדנו יחד בסוף, אבל הוא זה שסיפר לי לפני 11 שנה שמחפשים יו"ר אגף הסברה, דוברות ופרסום להסתדרות, ואמר שכולם עומדים בתור לתפקיד. הלכתי לראיון, והשאר היסטוריה.
ההסתדרות: עד היום עבדתי עם שלושה ראשי הסתדרות, והיום יש לי זכות גדולה להיות אחד האנשים הכי קרובים וצמודים ליו"ר ארנון בר-דוד. בכל יום מחדש אני לומד ממנו על ניהול אנושי ומחוץ לקופסה.
השבוע אני מציין 11 שנה בהסתדרות, בראש אגף שהקמתי בעשר אצבעות, ועם זאת, כל בוקר שם מרגיש לי כמו היום הראשון בעבודה, או היום האחרון. הראשון כי אני יודע שעליי להוכיח עצמי, והאחרון כי אני יודע שאם לא אעשה זאת, זה עלול להיות היום האחרון.
להיות חבר בארגון: לצד היותה גוף שמטפל בסוגיות ליבה, ההסתדרות יודעות לתת מענה ומעטפת לחברים שלה באמצעות יוזמות ומועדונים. כך היא מתמודדת עם יוקר המחיה בסופר החברתי, עוזרת בקנייה נבונה וזולה דרך 'ביחד בשבילך', מעודדת אורח חיים בריא, מקדמת לימודים. השליחות הזאת, הידיעה שאתה משפיע, היא ממכרת, אבל צריך לחשוב כל הזמן איך לעשות את הדבר הנכון ביותר לארגון.
שביתות: אנחנו לא יכולים לשבות על כל בעיה שתצוף בחברה הישראלית. נכון, חייבים להקדים את הבחירות וארנון היה הראשון לומר זאת. עם זאת, לא נשבות בסוגיית הקדמת הבחירות. באשר לחוק הגיוס שאני קורא לו חוק הזכות והחובה - לא נשב בחיבוק ידיים אם ינסו למסמס את הנושא.
תאונת המרתון: בשנים האחרונות אני רץ מרתונים. במרתון פראג נפצעתי בקילומטר השביעי, אבל לא הייתי מוכן לוותר. המשכתי לרוץ עוד 34 ק"מ והתמוטטתי. מתברר שסיימתי אותו עם שתי צלעות מרוסקות. אבל לא הרמתי ידיים וחזרתי לרוץ.
משפחה: אני בזוגיות עם צפנת דרורי, שותפה ומנכ"לית פירמת עורכי הדין פישר (FBC). הכרנו בפייסבוק, ראיתי את האישה הכי יפה ומרשימה בעולם, פניתי אליה, ועד היום אני לא מאמין שהיא ענתה לי. מאז אנחנו בלתי נפרדים, ובעקבותיה עברתי מירושלים לרמת גן. יש לי שלושה ילדים מהנישואים הקודמים, עילי (15) ואימרי (11), ועמליה (4), בתנו המשותפת. אני אבא בכל רמ"ח אברי.
מבט לעתיד: כל מי שיכול להשפיע למען החיים שלנו במדינה חייב להתגייס בשעה הזאת. לכל אחד יש תפקיד - המגזר העסקי, התקשורת, הפוליטיקאים, האזרחים. אני מאמין שבסוף יהיה פה טוב.
לגביי, השמיים הם הגבול. אני רוצה להמשיך להגשים את עצמי ולתרום, ואני מאמין שאיפה שלא אהיה, בפוליטיקה או במגזר העסקי, תמיד אשאף להשאיר קרקע יציבה וטובה לילדים שלנו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.