משרד האוצר הציג היום (ג'), בדיון בוועדת חוץ וביטחון על גיוס חרדים, את הערכותיו לגבי עלויות הביטחון הגוברות של ישראל בעקבות המלחמה ולגבי התועלת הפוטנציאלית מגיוס חרדים.
בין השאר, באוצר אומרים כי עלויות הארכת שירות החובה וימי המילואים יעלו מעל 10 מיליארד שקל בשנה; כי כל גיוס של 1,000 חרדים לשירות קרבי יחסוך 1.3 מיליארד שקל בשנה; וכי הגישה הנוכחית של צה"ל לגייס דווקא חרדים עובדים היא טעות שתזיק לצמיחה הכלכלית.
● בניגוד לעמדת היועמ"שית: הממשלה אישרה להאריך את שירות החובה
● כמה בעלי פטור ניתן להחזיר לשירות מילואים, ולמה זה תהליך כל-כך מסובך?
בפתח הדברים, האוצר הדגישו את העובדות הכלכליות הבסיסיות: שיעור התעסוקה בישראל של יהודים לא חרדים גבוה במיוחד, ומכך נבעה עיקר הצמיחה בעשור האחרון. אך כעת נוצר פער גדול מול נשים ערביות וגברים חרדים, ששילובם בשוק העבודה הוא עיקר פוטנציאל הצמיחה של ישראל בשנים הקרובות. גם איכות התעסוקה היא בעיה בפני עצמה, ונשים ערביות עובדות מרוויחות רק 56% ממה שמרוויחות נשים יהודיות לא חרדיות, וגברים חרדים - רק 49% ממה שמרוויחים גברים יהודים לא חרדים. כלומר, גם כשהם עובדים - אוכלוסיות אלה מרוויחות רק חצי ממקביליהם.
מכיוון שחרדים צפויים להיות כמעט שליש מאוכלוסיית ישראל ב-2065, מדובר בבעיה אקוטית שקריטי לפתור כדי להבטיח את עתיד המשק הישראלי. על-פי האוצר, בלי שילוב חרדים בשוק העבודה, צפויה פגיעה בתוצר של 13% בשנה, צורך בהעלאת מסים ישירים ב-16% והפסד של כחצי מיליון ידיים עובדות עוד 35 שנים.
צורכי המלחמה דוחקים
אולם הנושא העיקרי הוא ההשלכות הביטחוניות: צורכי המלחמה דוחקים בכוח-האדם של צה"ל, מה שמביא את צה"ל לדרוש הארכה של שירות החובה. לדברי האוצר, הארכה של חצי שנה בשירות החובה משמעה עלות של 6.35 מיליארד שקל בשנה, כולל העלויות למשרתים עצמם מדחיית תחילת הקריירה שלהם. בנוסף, הרחבת ימי המילואים צפויה ליצור פגיעה נוספת, כולל פגיעה כלכלית בבני ובנות הזוג של משרתי המילואים, עד כדי עלות משקית של מעל 10 מיליארד שקל בשנה.
באוצר גם מדגישים כי חיילי מילואים עולים למשק הרבה יותר מחיילי סדיר, בשל הצורך לפצות אותם בגובה שכרם ובשל אובדן התוצר מאי-עבודתם. על-פי חישוב האוצר, 5 חיילי מילואים עולים כמו 9 חיילי סדיר, ולכן הרחבת השירות הסדיר (למשל לחרדים) תקל דרמטית את הנטל הכלכלי.
על-פי האוצר, כל 1,000 חרדים שיגויסו לשירות קרבי יובילו לחיסכון של 833 אלף ימי מילואים קרביים בשנה, מה שיפחית את הנטל על חיילי המילואים הקרביים בבין 10 ל-14 ימי מילואים בשנה. מה שאומר בסך-הכול חיסכון משקי של 1.3 מיליארד שקל בכל שנה, על כל 1,000 חיילים חרדים שיגויסו לשירות קרבי.
לא על חשבון שוק העבודה
עם זאת, מסתייגים באוצר, קריטי שהגיוס לצבא לא יגיע על חשבון שילוב חרדים בשוק העבודה: בעיניהם, יש לנתק את הקשר בין השירות הצבאי למגבלות על כניסה לשוק העבודה, ולהקפיד על שירות משמעותי בעל תועלת ביטחונית, שיצמצם בפועל את ימי המילואים במשק. "בעבר, האיסור על השתתפות בתעסוקה כתלות בשירות הצבאי היוותה חסם מרכזי לכניסת גברים חרדים לשוק העבודה ולא הביאה לגידול בהיקפי הגיוס", מדגישים באוצר.
אלא שכעת, משרד הביטחון דווקא מחפש לגייס חרדים עובדים, ופנה לביטוח לאומי כדי לקבל רשימה של תלמידי ישיבות המקבלים תלושי שכר. בעיני האוצר, מדובר בטעות גדולה: "מיקוד צווי הגיוס באוכלוסיית הגברים החרדים העובדים צפויה להביא לפגיעה אנושה במאמצים להשתלבות קבוצה זו בשוק העבודה", אומרים שם, זאת בשל "פגיעה בתרומה הכלכלית הישירה של פרטים המשתתפים בשוק" ו"העבודה הימנעות מהשתלבות בתעסוקה בעתיד לאור חשש מכניסה למאגר המיועדים לגיוס".
בנוסף, באוצר חוששים מ"גיוס פרטים מבוגרים בעלי משפחות, באופן שלא יספק מענה לצורכי הצבא". כלומר, מי שיגויסו יהיו דווקא מי שלא בהכרח מתאימים לשירות קרבי, מה שלא יסייע להורדת הנטל הביטחוני, ורק יוסיף נטל כלכלי. הם חוששים במיוחד מ"שימור המצב בו השתתפות במסגרת תורנית מספקת פטור מחובת גיוס", כלומר קיבוע מגמת הגיוס הנוכחית, ו"הגדלת התמריצים לעיסוק במסגרת תעסוקה שאינה מדווחת". כלומר, מעבר המוני לעבודה ב"שחור" כדי להימנע מגיוס.
לסיכום, אומרים באוצר, צריך לשלוח צווי גיוס "בהתאם לקריטריונים ברורים ושקופים, שיספקו מענה לצורכי הצבא ולא ישפיעו על התנהגותם של המיועדים לגיוס". הדבר מבטא תקווה של האוצר מחד להקלת נטל המילואים המכביד כלכלית, ומצד שני חשש גדול מבלימת השתלבות חרדים בשוק העבודה - דבר שיש לו השפעות מכריעות על עתיד הכלכלה הישראלית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
