היטלי השבחה מכניסים לרשויות מיליארדי שקלים בשנה, ודוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן שמתפרסם היום (ג') חושף שברבים מן המקרים חיוב התושבים שגוי ודרישות התשלום גבוהות ולא מוצדקות.
● חודרות לבתים פרטיים, בלי נהלים מסודרים: מצלמות הבטיחות ברחוב עשויות לסכן את האזרחים
● ניצחון ליזמים: מס השבחת המטרו צפוי לרדת ב-15%
● נוטשים את תל אביב: הנתונים השליליים שלא נראו מאז שנות ה-90
בדוח המבקר נותחו הדוחות הכספיים של כלל הרשויות המקומיות ונעשתה ביקורת עומק בארבע עיריות: הרצליה, ירושלים, רמת גן ורמת השרון. מהבדיקה עולה כי העיריות שנבדקו אינן מפרסמות את שומות ההשבחה ואת הסכומים הסופיים שנגבו, מה שמקשה על התושבים לבדוק אם דרישות התשלום מוצדקת והאם הסכום בו חויבו נכון.
עוד עולה מהביקורת כי ב-55% מהמקרים בהם הוגש ערעור על החיוב היטל ההשבחה, השומה שונתה או בוטלה. מהבדיקה, נערכה בשנים 2018-2022 על שומות שהכינו ועדות מקומיות (1,305 הליכים מתוך 2,353), עולה כי ביותר ממחצית מהמקרים הערר התקבל באופן מלא או חלקי או הסתיים בהסכמת הצדדים או בפשרה ביניהם.
עד כמה גדול הפער בין דרישת הגבייה מצד העירייה לבין ההכרעה הסופית? אפשר ללמוד על כך מבדיקת המקרים שבהם לא הגיעו לפשרה. בבדיקה נדגמו שומות שבהן מונו שמאים מכריעים, ונמצא שב-95% מהמקרים שנדגמו השמאים הפחיתו בממוצע כשליש (36%) מסכום החיוב. ב-70% המקרים סכום ההפחתה של השומה היה בשיעור מהותי של יותר מ-25%.
בדוח המבקר נכתב כי הפערים בחיובי היטלי ההשבחה לאחר החלטות השמאים המכריעים מצביעים על חיוב ביתר של סכומי כסף גדולים: "סכומים שעשויים לשנות באופן מהותי את הכדאיות הכלכלית של מיזם או של עסקת מקרקעין". בשלוש מהעיריות שנבדקו, הרצליה, רמת גן ורמת השרון, החלטות השמאים המכריעים הפחיתו בממוצע בין כ-320 אלף שקל לכ-1.42 מיליון שקל מסכום החיוב המקורי.
הגשתם ערר? תחכו בממוצע 429 ימים לתשובה
נקודה נוספת שעולה מבדיקת המבקר היא שבמקרים שבהם הוגש הערר, הזמן הממוצע לסיום הטיפול בכלל המחוזות היה 429 ימים - פי שלושה מזמן התקן להשלמת התהליך (140 ימים). במחוז תל אביב נמדד משך הזמן הארוך ביותר - כשנתיים. במחוז ירושלים משך הזמן לסיום הטיפול היה 1.3 שנים. במחוזות דרום, חיפה וצפון משך הזמן הממוצע לסיום הטיפול הוא יותר מ-282 ימים.
בשנת 2021 גבו הרשויות המקומיות מהתושבים היטלי השבחה בסכום של 8.7 מיליארד שקל, מדובר בעלייה של 171% לעומת שנת 2013 - אז נגבו 3.2 מיליארד שקל. לשם השוואה, סך התקבולים בתקציב הרגיל של כלל הרשויות המקומיות צמח באותה תקופה בכ-46% בלבד.
חלוקה לא שוויונית
המבקר קבע כי השיטה שלפיה נקבעים היטלי ההשבחה מגדילה את הפערים הכלכליים בין הרשויות החזקות לבין הרשויות החלשות במרכז ובפריפריה. ברשויות מקומיות הנמצאות באשכולות 8-10 במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס, שכוללות כ-20% מהאוכלוסייה, הסתכמה יתרת הקרן בכ-4.5 מיליארדי שקל, כ-60% מסך יתרת קרן היטל ההשבחה שבה נצברו בסוף שנת 2021 כ-7.5 מיליארדי שקל.
התקבולים מהיטלי השבחה ברשויות מקומיות באשכולות הנמוכים (1-4) עמדו על 559 שקל בממוצע לתושב, ואילו התקבולים ברשויות המקומיות הקרובות ביותר למרכז הארץ והמדורגות באשכולות הגבוהים (8-10) במדד החברתי-כלכלי היו 8,476 שקל בממוצע לתושב - כלומר פער של פי 15.
עוד עלה בביקורת כי החלטת הממשלה על הקמת ועדה ציבורית לבחינת מנגנון היטלי ההשבחה לא יושמה, ובפועל לא הוקמה ועדה על ידי שרי הפנים שכיהנו בתפקיד מאוגוסט 2021 ועד אוקטובר 2023 (מועד הביקורת). המבקר ממליץ בביקורת לשר הפנים לפעול להקמת ועדה ציבורית לבחינת המנגנון של היטל השבחה, כפי שהחליטה הממשלה, כדי לפעול לתיקון הליקויים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.