הנשיא ג'ו ביידן הודיע אתמול (א') כי הוא פורש מהמרוץ לנשיאות ולא יתמודד לקדנציה שנייה, אך יסיים את הכהונה הנוכחית. האנליסטים בשוק מנסים להעריך איך הפרישה הדרמטית תשפיע על השווקים.
● דרמה בארה"ב: ג'ו ביידן הודיע על פרישתו מהמרוץ לנשיאות
● "האינטרס של המפלגה ושל המדינה": מכתב הפרישה המלא של ביידן
התגובה המיידית: תנודתיות
לפי ניתוח של יאהו פייננס, התגובה המיידית לפרישתו של ביידן תהיה תנודתיות. איסד ג'וש תומפסון, מנכ"ל חברת Impact Health USA, אמר ליאהו פייננס כי "משקיעים מחפשים יציבות, ושינוי פוליטי דרמטי כמו פרישת נשיא מכהן מהמרוץ לנשיאות מייצר את ההפך". תומפסון מסביר כי התגובה המיידית בשוק תהיה ירידת מניות חדה, ומעבר לגידור השקעות. אנליסטים נוספים הסבירו לאתר הפיננסים האמריקאי, כי לזהות המועמד הדמוקרטי החדש לנשיאות תהיה השפעה קריטית על תגובת השווקים. סטפני ווגאן, שותפה מייסדת ב-VEDA - חברת השקעות דיפיי, הגדילה להגיד כי "בחירה בקמלה האריס תגדיל את האמונה בשווקים שטראמפ ייבחר".
את ההשפעה על התחזקות הסיכויים שטראמפ ייבחר לנשיאות, השווקים ראו כבר אחרי הדיבייט בינו לבין ביידן. ההשפעה המיידית אז הייתה ירידה בתשואה של איגרות החוב הממשלתיות, בזמן שבוול סטריט ניסו לחשב מה תהיה המשמעות של נשיא רפובליקני, במיוחד כזה שצפוי לחתוך במסים ולהגדיל את ההוצאות על צבא ארה"ב. כך, אם המועמד הדמוקרטי יתפס כחלש יחסית לטראמפ, אנו צפויים לראות תנועה דומה בשוק האג"ח, לפי האנליסטים.
מה קרה בהיסטוריה?
למרות ההערכות הרבות, לאף אחד אין תשובה מוחלטת. הרגע היחיד בהיסטוריה של ארה"ב, בו התרחש אירוע דומה עליו ניתן להסתכל כדי לנסות לקבל פרספקטיבה על כך היה בשנת 1968, כאשר הנשיא לשעבר לינדון ג'ונסון פרש מהמרוץ לנשיאות. עם זאת, האנלוגיה בין שני המקרים רחוקה מלהיות מושלמת, מאחר והשוני ביניהם גדול על הדומה.
על פני השטח, השוואה בין האירועים צופה עליה בוול סטריט עם פרישת ביידן מהמרוץ. ב-1968 ג'ונסון פרש מהמרוץ ביום ראשון, ה-31 במרץ. ביום המסחר הבא, ה-S&P 500 ננעל בעליה של כ-2.5%, יותר מכך, האירוע ההיסטורי הגיע בתקופת שפל לוול סטריט, אך את השנה סיים מדד ה-S&P 500 בתשואה של 15%.
מתחת לפני השטח, התמונה קצת אחרת, והשוני בין ההיסטוריה וההווה רומז שהשווקים יגיבו הפעם בצורה קצת שונה.
בניגוד למצב היום, הפרישה של ג'ונסון הגיעה כהפתעה. מקס הולנד, היסטוריון שמתמקד בשנות ב-60, אמר בראיון למרקט וואטצ', כי "למרות נקודות דמיון בין המקרים, ההבדל המשמעותי בין השניים הוא שפרישת ג'ונסון הגיעה כהפתעה מוחלטת לכל מי שלא היה במעגל הפנימי של הנשיא. לעומת זאת, עוד לפני ההודעה רשמית על פרישת ביידן, המהלך נחזה בתקשורת ורבים במפלגה הדמוקרטית קראו לו".
הניתוח של הולנד משמעותי לצפוי בוול סטריט, מכיוון שלפי תיאוריית השוק היעיל, שוק ההון מתמחר מראש אירועים צפויים. כלומר, כאשר בשוק מעריכים שאירוע יתרחש, השוק מגיב עוד לפני ההתרחשות בפועל, ולכן בזמן ההתרחשות כמעט ואין תזוזה בשוק. כך, שגם אם מייחסים את הזינוק במדד ה-S&P 500 ב-1968 לפרישה של ג'ונסון, במקרה הנוכחי השוק כבר תמחר את הפרישה של ביידן.
יותר מכך, הפרישה של ג'ונסון לא הייתה האירוע היחיד שהשפיע על השוק באותה תקופה. ג'ונסון הודיע במקביל לפרישתו על הפסקה חלקית של הפצצת צפון ויאטנם, מדיניות שלא הייתה פופולרית בקרב רבים בארה"ב. והודעה זו הייתה כל כך משמעותית, שאין לנתק זו מזו את השפעת שתי ההכרזות על השוק.
הבדל נוסף בין הפעם הקודמת בה פרש מתמודד לנשיאות, למצב הנוכחי, הוא הסנטימנט הכללי בשוק. לפי המרקט ווטצ', בשנות ה-60, לפני פרישת ג'ונסון מהמרוץ רק כ-10% מהמשקיעים בשוק צפו שהשוק יהפוך לשורי, אחוזים נמוכים בצורה היסטורית. היום לעומת זאת, הסנטימנט שהשוק יהפוך לשורי נמצא בשיא כל הזמנים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.