שוק החלל העולמי צמח בשנת 2023 ב־7.4% לשווי של כ־570 מיליארד דולר, כך עולה מהדוח השנתי של קרן החלל האמריקאית; צמיחה מסקרנת נרשמה בפלח שמשמש לצרכים צבאיים (כמו לווייני ריגול ופתרונות תקשורת) שזינק ב־18% לכ־57 מיליארד דולר.
● למה המשקיעים מרוצים מהבחירה בנדב צפריר כמנכ"ל צ'ק פוינט?
● טריליון דולר התאדו מחברות הטכנולוגיה הגדולות ביום אחד. האם זו רק ההתחלה?
את הדוח ביסס הארגון האמריקאי על נתונים שאסף מ־54 מדינות וגופים בינלאומיים, כשהסכום הכולל מהווה כמעט הכפלה של היקף שוק החלל מלפני עשור. בחמש השנים האחרונות, הצמיחה השנתית הממוצעת עמדה על שיעור של כ-7.3%. אין ספק כי חברות פרטיות בהן, למשל, ספייס X של אילון מאסק, עודדו את התפתחות השוק, אבל מי שצומחים באופן ניכר אלו תקציבי החלל הממשלתיים. בחישוב כלל־עולמי, התקציבים הללו צמחו בכ־11% בשנה לכ־125 מיליארד דולר.
מי שמובילה את העולם בתקציבי חלל היא ארה"ב, שהשקיעה לא פחות מ־73.2 מיליארד דולר בתחום ב־2023. ההשקעה שלה צמחה בשנה שעברה בכ־11.2 מיליארד דולר, סכום ששווה כמעט לכלל ההשקעה של השנייה בטבלה, סין, ב־2022. בייג'ינג בעצמה הגדילה את ההשקעה בתחום החלל לכ־14.1 מיליארד דולר בשנה שעברה. אלו הן רק שתי דוגמאות שהעלו את תקציביהן באופן ניכר, אך ניתן למנות גם את איטליה ובריטניה.
פולין סוגרת פערים
הגורם המעודד של תקציבי החלל העולמיים הוא הענף הצבאי, שהיווה 46% (57.5 מיליארד דולר) מהוצאות החלל הממשלתיות בעולם. אמנם ארה"ב אחראית ל-80% מהסכום הזה, אבל על ההשפעות של המתיחויות והמלחמות בעולם ניתן ללמוד מהצומחות הבולטות. יפן שנדרשת למעקב הדוק אחר סין ופולין שחוששת מרוסיה לאחר שזו פלשה לאוקראינה, בלטו בהגדלת תקציבי החלל הצבאיים שלהן בשנה שעברה. משרד ההגנה של יפן העלה את תקציב החלל הצבאי ב־32% ל־810 מיליון דולר, ואילו הפולנים הזניקו את תקציבם בכ־54% ל־59 מיליון דולר. כלומר, ממצב שבו הם די נעדרו מתחום יכולות החלל והלוויינים, הם הזניקו ברגע את השוק - בניסיון לסגור פערים.
סוגיה מסקרנת היא היקף ההכנסות השנתי של שוק החלל המסחרי: 445 מיליארד דולר ב־2023, עלייה של 5.4% מהשנה הקודמת. ניתוח של התחומים מצביע כי התחום המשמעותי ביותר בהכנסות נותר שירותי מיקום, ניווט ותזמון (PNT), שעמד על 209 מיליארד דולר. אחריו, הגיע תחום תחנות הקרקע והציוד שהסתכם ב־17 מיליארד דולר.
וכמה ישראל משקיעה?
שחקנית חלל ותיקה ומשמעותית בעולם היא ישראל. התעשייה האווירית שיגרה לחלל את הלוויין הראשון שלה, אופק 1, כבר בשנת 1988. בספטמבר, החברה חתמה על הסכם למכירת שני לוויינים לאזרבייג'ן תמורת כ־120 מיליון דולר, ולפני כשבועיים על עסקת לוויינים גדולה בהרבה, בסך מיליארד דולר, עם מרוקו.
על ההשקעות הנרחבות של ישראל בתחום החלל ניתן ללמוד מהדוח לשנת 2023 של חברת יורו-קונסאלטינג (EuroConsulting), שבחן את תקציבי החלל הממשלתיים בעולם. בשנה שעברה השקיעה ישראל 130 מיליון דולר בתחום. אמנם פחות ממדינות כמו ערב הסעודית (330 מיליון דולר) או טורקיה (329 מיליון דולר) ואיראן (145 מיליון דולר), אבל הרבה יותר מעומאן (23 מיליון דולר), קטאר (44 מיליון דולר), ומצרים (55 מיליון דולר).
לפי נתוני אתר N2YO, לישראל יש כיום 29 לוויינים בחלל, לעומת ארבעה לאיראן. מי שנמצאת בליגה אחרת היא, כמובן, ארה"ב עם כ־8,220 לוויינים. בה בעת, מדינה שמנצלת את התלות הגוברת בעולם בחלל לצורך פעילות שוטפת כמו ניווט היא רוסיה, שלפי דיווחים הציבה בחלל נשק מתקדם. הערכות בעולם מצביעות על כך שמדובר ב־EMP גרעינית: פעימה אלקטרומגנטית גרעינית שעלולה לשבש את הלוויינים הרבים שנעים סביב כדור הארץ.
מההיסטוריה העולמית ניתן לקבל דוגמאות על השפעות פעימה אלקטרומגנטית. ב־1962, למשל, ביצעה ארה"ב ניסוי גרעיני בשם "סטארפיש פריים". אותו ניסוי גרם לפעימה אלקטרומגנטית גדולה מהמתוכנן, שהובילה לחגורות קרינה סביב כדור הארץ - וגרמה לתקלות לוויינים. 16 שנים לאחר מכן, הלוויין הסובייטי קוסמוס 954, שהונע באמצעות גרעין, התקלקל. בעקבות כך, הוא התרסק בצפון קנדה - והפיץ פסולת רדיואקטיבית למרחק של מאות קילומטרים.
עיקר החשש העולמי מופנה לשיגור של הלוויין הרוסי "קוסמוס 2576" שהתבצע ב־18 במאי מקוסמודרום פלסצק, כ־800 ק"מ ממוסקבה. "השיגור התבצע בהתאם לאינטרסים של משרד ההגנה", נמסר מסוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס. פרשנים ששוחחו עם סוכנות BBC סיפרו, כי קוסמוס 2576 נמצא באותו מסלול כמו USA 314. זהו לוויין ביון ששיגרה נאס"א לפני שלוש שנים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.