ענקיות הטכנולוגיה דיברו הרבה על הכלה וגיוון אנושי, ואז קיצצו בתקציבים

"עבודת הגיוון וההכלה מורכבת ומתפתחת ללא הרף. במיקרוסופט, אנחנו לא נרתעים מהמורכבות. במקום זאת, אנו ממנפים את הפלטפורמה שלנו ומקצים את המשאבים שלנו להתמודד עם נושאים אלה בחזון עתידי ובמחויבות". ציטוט זה, מפי לינדזי-ריי מקינטייר, מי שמכהנת כסגנית נשיא פיתוח הכישרונות ומנהל הגיוון הראשי במיקרוסופט, מתנוסס בגאון באתר החברה.

● החברה הישראלית מטירת הכרמל שגייסה 70 מיליון שקל לגידול קנאביס רפואי
● ראש בראש עם גוגל: OpenAI מכריזה על השקת מנוע חיפוש תחת השם SearchGPT

אולם, בחודש האחרון, הדיווחים בתקשורת העולמית הראו אחרת. רק בשבוע שעבר נודע כי מיקרוסופט פיטרה צוות גיוון, שוויון והכלה, זאת בין היתר בשל "צרכים עסקיים משתנים", כך פורסם בביזנס אינסיידר. עוד נכתב שבעקבות הפיטורים ראש הצוות תקף את מיקרוסופט וכתב באימייל שנשלח לאלפי עובדים, כי "עבודה אמיתית של שינוי מערכות הקשורה לתוכניות של גיוון והכלה כבר לא קריטית וחשובה כפי שהוכרז בשנת 2020".

ואכן, שנת 2020 היוותה נקודת מפנה ביחס של ארגוני ענק לשאלת הגיוון. חברות טכנולוגיה רבות, כולל מיקרוסופט עצמה, יצאו אז בהתחייבות לשפר את המאמצים לייצר כוח עבודה מגוון יותר, ולהקים צוותים שמטרתם לקדם זאת. הטריגר לכך היה הרצח של ג'ורג' פלויד, אזרח שחור שנרצח ע"י שוטר במיניאפוליס, ארה"ב, ושורת הפגנות שהרצח הזה גרר.

באותה שנה לדוגמה, התחייבה גוגל לשפר את הייצוג של קבוצות מיוצגות בחסר בארגון, כמו למשל הכפלת מספר העובדים השחורים במשרות הבכירות ושיפור התמיכה בבריאות הנפשית והפיזית של עובדים אלו.

קיצוצים במקום הבטחות

כאמור, ההבטחות היו גדולות, אבל מה לגבי המעשים? ארבע שנים קדימה, נדמה שצוותי הגיוון וההכלה הם בתחתית שרשרת המזון של הארגונים. לראיה, הפיטורים במיקרוסופט. אבל היא לא היחידה.

בדצמבר שנה שעברה פורסם כי מספר ענקיות טכנולוגיה, בהן גוגל ומטא, מפטרות צוותי גיוון והכלה, כמו גם מצמצמות תוכניות למידה ופיתוח בעבור צוותים אלו וקיצוץ תקציבים חיצוניים, גם הם מיועדים בעבור מאמצי הגיוון, קיצוץ שלעיתים מגיע עד ל־90% מהתקציב המקורי, כך פורסם אז ב־CNBC.

יתרה מזאת, כלל המשרות הקשורות לגיוון והכלה בתעשיית הטק התכווצו בשנה הנוכחית ב־8%, כך לפי נתוני Revelio Labs שפורסמו בוושינגטון פוסט בפברואר. לראיה, בתחילת השנה חברת זום קומיוניקיישן, המפתחת את תוכנת הווידיאו הפופולרית זום, פיטרה צוות גיוון והכלה פנימי, זאת כחלק ממהלך פיטורים רחב יותר. גם חברת סנאפ, החברה האם של אפליקציית הצילום סנאפצ'אט, ביצעה קיצוצים נרחבים בצוותים האמונים על גיוון והכלה.

חברות נוספות כמו טסלה, דורדאש, ליפט, הום דיפו, Wayfair ו־X (טוויטר לשעבר) היו בין החברות הגדולות שביצעו בשנת 2023 קיצוצים בצוותי הגיוון וההכלה, לעיתים אף בכ־50% או יותר, כך עלה מנתוני Revelio. כמו כן, על פי הוול סטריט ג'ורנל, בשנה החולפת צנחו משמעותית האזכורים לגבי צוותי ואסטרטגיות גיוון והכלה בשיחות רווחים של חברות.

הקשר בין גיוון ל־AI

צוותי גיוון, שוויון והכלה (DEI) אמונים על הפרקטיקות במדיניות הארגון, שמטרתן לתמוך ולעזור לאנשים המגיעים מרקעים שונים, ולהעניק להם את המשאבים הנדרשים כדי להצליח במקום העבודה. גורמים כמו מגדר, גזע, ונטייה מינית נלקחים בחשבון כדי שהצוותים יוכלו למצוא דרך לעזור לעובדים המשתייכים לקבוצות בתת ייצוג להצליח.

לפי מחקר שנערך בידי חברת הייעוץ מקנזי ופורסם בשנה שעברה, מדי שנה חברות בארה"ב מוציאות כ־8 מיליארד דולר על מאמצי גיוון והכלה. עם זאת, כך לפי שלל פרסומים, בצל גלי פיטורים מסיביים בשנה שעברה כמו גם בשנה הנוכחית, אותם צוותים יהיו בין הראשונים לחטוף קיצוצים או להיות מפוטרים.

במקביל, הבינה המלאכותית ממשיכה לתפוס מקום מרכזי יותר ויותר בתוך ענקיות הטק וכן בחברות נוספות, ומספר מומחים מודאגים שמגמה זו תחריף ביתר שאת את המחסור בגיוון כמו גם בשוויון במקומות העבודה. ברנדה וילקרסון, מנכ"לית AnitaB.org, ארגון ללא מטרות רווח שפועל לקידום נשים בעולם הטכנולוגי, טענה בין היתר שככל שהבינה המלאכותית מתפתחת, כך תהליך הגיוון בארגונים הופך לחיוני יותר, זאת בין היתר כדי להבטיח שהמוצרים המפותחים יצליחו לשקף ולשרת את כלל המשתמשים.

"אם תהליך הגיוון לא יבוצע כבר במהלך הפיתוח, אזי אותן מערכות שיפותחו עלולות להנציח הטיות כמו גם הדרות של קהלים שלמים ומשמעותיים באוכלוסייה", אמרה וילקסרון במסגרת ועידת Grace Hopper בשנה שעברה, אחד מכנסי הטכנולוגיה הגדולים בעולם בעבור נשים. לראיה, חברות כמו אפל וגוגל התמודדו עם מספר הטיות שהתגלו במודלי הבינה המלאכותית שלהן, כך פורסם רבות בתקשורת העולמית.

עוד ציינה וילקרסון באותה ועידה, כי "מערכות ה-AI מאומנות לעיתים קרובות על נתונים היסטוריים, שעלולים להיעדר מהם ייצוגים של פלחי אוכלוסייה רבים". לדבריה, "הכללת נשים וקבוצות חסרות ייצוג בדרג מקבלי החלטות היא חיונית כדי למנוע חזרה על הטיות אלו".

ומה קורה בישראל?

רק בתחילת החודש פורסם בגלובס כי התוכניות הממשלתיות לסבסוד עלויות שכר של קבוצות מיעוט בהייטק קוצצו דרמטית, זאת מהיקף של 58 מיליון שקל בשנה ל-6 מיליון בלבד. במסגרת אותו פרסום טענו מיזמים הפועלים לשלב אוכלוסיות מגוונות בענף כי ישנה סכנה של זליגת משרות לחו"ל, וכי "למעסיקים לא ישתלם לשתף איתנו פעולה".

ומה לגבי הסקטור הפרטי? Power in Diversity, מיזם של כ-75 חברות הון סיכון ישראליות ומעל 200 סטארטאפים ישראליים, המתאגדים לקידום גיוון והכלה באקוסיסטם הטכנולוגי המקומי, פרסם בשנת 2022 דוח הבודק את הגיוון בענף. במסגרת הדוח נבדקו 650 סטארטאפים, עם ההתמקדות במצבן של נשים בתפקידי ניהול ומחקר ופיתוח, כמו גם של ערבים ישראלים ויהודים חרדים. נמצא כי ישנו תת-ייצוג משמעותי של כל הקבוצות הללו. בעוד שנשים מהוות 34% מעובדי הסטארטאפים, הייצוג הערבי והחרדי נמוך מאוד.

הפוליטיקה משפיעה

אחד מההסברים להמעטת ההשקעה בגיוון ובהכלה מצד הארגונים האמריקאים קשור לפעילות פוליטית ומשפטית ערה כלפי, או יותר נכון כנגד, אותם מאמצים. מספר מחוקקים בארה"ב הציגו לפחות 65 הצעות חוק נגד מאמצי גיוון והכלה מאז השנה שעברה, כך לפי נתוני Chronicle of Higher Education שפורסמו בוושינגטון פוסט בפברואר האחרון.

במקביל, נטען גם כי התפטרותה של נשיאת הרווארד, קלודין גיי, זאת בשל האשמות על פלגיאט ועל רקע הדיון השערורייתי בקונגרס בו כשלה לגנות קריאות אנטישמיות בקמפוס, הוגדרה אז כ"תחילתו של הסוף של DEI במוסדות האמריקאיים" על ידי מספר פעילים שמרנים ואלו שהובילו את הקמפיין להדחתה.