האם אנחנו בתחילתה של מפולת או שמדובר רק בתיקון? בשוק ההון חלוקים

על רקע מה שעלול להתפתח למפולת גלובלית, משקיעים רבים תוהים מהם הצעדים שיש לנקוט כעת בתיק ההשקעות שלהם. גלובס בדק עם אנשי מפתח בשוק ההון כיצד הם רואים את המצב.

● היסטוריה של מפולות בשווקים: מדוע הן פרצו וכעבור כמה זמן הסתיימו
● מה כל־כך מפחיד את השווקים? ההסבר של מנכ"לית בית ההשקעות
● הכלכלן הבכיר שמנתח למה הבורסה המקומית ירדה פחות מהמקבילות בעולם
● ניתוח | בדרך־כלל הם אומרים להחזיק חזק ולא לשנות את תיק ההשקעות. הפעם ההמלצה שונה

למה הבורסות עברו לירידות?

רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית הפניקס בית השקעות, לא חושבת שאנחנו בדרך למפולת קשה ומתמשכת. "אהיה בתפקיד המרגיע הלאומי, אני חושבת שגם בארה"ב יש 'אובר־שוטינג' (תגובת יתר של המשקיעים בירידות האחרונות, ח"ש), וזה מקרין גם עלינו.

"אז למה הבורסות עברו לירידות? כולם ציפו לנחיתה רכה בכלכלה האמריקאית, עד לפני שבוע. אולם בסוף השבוע התפרסם דוח תעסוקה שהראה עלייה באבטלה בארה"ב, ושנוצרו פחות משרות ממה שציפו. כשהנתון הגיע - השוק נכנס לחרדה. העובדה שאנחנו אחרי ראלי אימתני, והמכפילים לא זולים, לא עוזרת". 

לדברי דן אליס, מנהל תחום המחקר בבנק הבינלאומי, "אנחנו בסוג של גל הלם ראשוני. אני לא חושב שבימים הקרובים נלך למצב יותר קיצוני מהירידות שהיו עד כה, אלא דווקא לסוג של רגיעה בשווקים. אני חושב שהמצב שנוצר כן מאיץ בצורה מהירה את הפחתות הריבית בארה"ב, ואלה חדשות טובות לשוק המניות".

לעומת זאת, רמי דרור, מנכ"ל משותף בוואליו השקעות מתקדמות, חושש מהיווצרות של "סערה מושלמת" בשוקי המניות. הוא מציין כי הירידות בארה"ב (מדד הנאסד"ק צנח בכמעט 5% ביומיים) מגיעות על רקע "הנתונים בסוף השבוע שלימדו על סימני האטה בכלכלה האמריקאית", וכן "לאחר הירידה בסקרים של דונלד טראמפ במרוץ לנשיאות".

לפי דרור, הטלטלה בכלכלה היפנית (העלאת הריבית) מובילה ל"שינוי טקטוני בתנועות הכספים מאסיה לארה"ב, ויש גם את ההתרחשויות בארה"ב עצמה. זה שילוב של האטה כלכלית במזרח הרחוק ובארה"ב וכתוצאה מכך צניחת מניות בבורסות. לאיפה זה ילך? מוקדם עדיין להגיד, אבל ברור שרף העצבנות בשווקים גבוה".

הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'דינסקי, טוען כי בעבר הייתה קורלציה בין החולשה הכלכלית לבין התחזקות המניות. "השוק תמחר חולשה כלכלית והורדת ריבית, ציפיות שהקפיצו את השווקים. כעת אנו רואים מצב הפוך - למרות שהצפי להורדת ריבית הולך וקרב, הירידות בוול סטריט הולכות ומעמיקות. זה קורה ברגע שהשוק מתחיל לחשוש ממיתון ולא מהאטה בצמיחה".

מה לעשות עם תיק ההשקעות?

אשכנזי מהפניקס בית השקעות ממליצה "לשמור על סבלנות ולא לתת לאמוציות להשפיע על התיק שלו. השקעות הן לטווח ארוך. בשנים האחרונות עברנו תקופות של תיקון, ואנחנו לא יודעים לתזמן את השוק. מוטב לתת למומחים לנהל את הכסף או לשבת בפסיביות לחכות ולא לעשות שינויים חדים".

אליס מהבינלאומי מוסיף: "מה שהכי חשוב להגיד זה שכשכולם במתח, עדיף לעשות פחות, אולי אפילו לא לעשות כלום, ולתת לגל הזה לעבור. לא לפעול באמצעות כניסות ויציאות נמהרות".

דרור מוואליו מספק מעין צפירת הרגעה, לפחות בכל הקשור להשפעת הקריסה בבורסה היפנית. "מבחינת המשקיע הישראלי, למזלו, הכספים הפנסיוניים שלו לא מושקעים באסיה. שיעור ההשקעה בטריטוריה הזאת נמוך. יש כיום הטיה גדולה להשקעה בשוק האמריקאי. הרגישות של תיק ההשקעות הישראלי גבוהה לארה"ב ולישראל. יש לציין כי השווקים בארה"ב ירדו 5% מהשיא, מעבר לדרמה הנקודתית (באסיה, ח"ש), זה לא בשיעורים של מה שקורה ביפן".

איפה ההזדמנויות בשווקים?

אשכנזי: "אני מאמינה במדדים הגדולים בארה"ב - נאסד"ק ו־S&P 500. אף אחד לא יודע אם הם יירדו עוד 5%-10%. אבל כל עוד מאמינים באנושות ובכלכלה, השווקים בסוף יעלו. אחרי כל ירידה נוצרת הזדמנות, אני חושבת שגם השוק בישראל מגלם הזדמנויות. אצלנו זה יותר מורכב בשל המצב הגאו־פוליטי. גם כאן סקטורים כמו בנקים וביטוח אטרקטביים, זה פשוט מאוד תלוי במצב הביטחוני".

אליס מהבינלאומי סבור כי הורדת ריבית בארה"ב היא בבחינת חדשות טובות לסקטור הנדל"ן ולתחום התשתיות בארה"ב, וייתכן שגם לסקטור הביטחון. להתפתחויות במזרח התיכון יש השפעה גלובלית בהקשר זה. גם סקטור הטכנולוגיה, שהפך לחבוט מזה כמה שבועות, צפוי להמשיך להשפיע ולהוביל בעתיד.

יש לציין כי ברמת הריבית הנוכחית, המשקיע הישראלי יכול לפנות כיום לאפיקים סולידיים (אג"ח, מק"מ או קרן כספית) ולקבל תשואה חד־ספרתית גבוהה וכמעט חסרת סיכון של 4% ומעלה כיום. מלווה קצר־מועד של בנק ישראל, שייפדה בעוד שנה (יולי 2025), יעניק תשואה לפידיון בשיעור של 4%. זו תשואה נמוכה יותר ביחס למה שניתן היה לקבל רק בשבוע שעבר (4.2% ביום רביעי האחרון), כתוצאה מנהירת הציבור לאפיקים הסולידיים מהערכה שהריבית תתחיל לרדת בעולם, אך עדיין לפני שנתיים זו הייתה תשואה חלומית.

מה צפוי בשוק המט"ח?

רק לפני פחות מחודש הדולר עדיין נסחר ברמה של 3.61 שקלים, על רקע ההערכות בדבר סיכוי גבוה לעסקת חטופים. אולם מאז הוא זינק בכמעט 6% לרמה של 3.82 כיום, לנוכח המתיחות מול איראן והחשש להתרחבות המלחמה.

מומחים פיננסיים נזהרים מחיזוי מגמות בשוק המט"ח, משום שהללו נחשבות לקשות במיוחד. "לאורך שנים, גם כשהיה פחות פופולרי להגיד את זה, והשקל נחשב למטבע החזק בעולם, הדגשנו את החשיבות של פיזור המטבעות בתיקי ההשקעות", אומר אליס מהבינלאומי. "צריך לדאוג ל'חשיפה מטבעית', ולא רק לדולר אלא גם לאירו ולמטבעות של כלכלות יציבות נוספות. אנחנו רואים שדברים משתנים מאוד מהר". 

"הדולר־שקל הוא סוג של ברומטר לכלכלה ולמצב הביטחוני שלנו", מוסיף אליס. "ברגע שיש חוסר ודאות, הדברים מחלחלים Fישירות לדולר וגם לשוק המניות המקומי".

דרור מוואליו סבור גם כן כי התנהגות הדולר "קשורה למתיחות הביטחונית המקומית ולא להתנהגות המטבעות בעולם, וזו תנודתיות גבוהה. ראינו אותה הבוקר גם במסחר בנגזרים על הדולר בבורסה. להערכתי, התנודתיות הזאת תמשיך להיות גבוהה".

מה יקרה בגזרת השקל־דולר בעתיד? לדברי דרור, "אם המתקפה האיראנית תהיה מתונה, לא נראה את הדולר ממשיך להתחזק. הרמה הנוכחית שלו משקפת את שיא המתח שכולנו חשים ושאיתו אנחנו קמים בבוקר. עיקר החשש של הציבור תלוי למעשה בתוצאות המתקפה המתוכננת. אם התגובה תהיה בטווח הסביר והצפיות, ולא תהיה תוצאה של אסון קולוסלי, כנראה שנראה את הדולר יורד חזרה".