עיריית תל אביב סוגרת עוד רחוב לתנועת כלי רכב - כך זה יעבוד

מי שהתרגל ללכת בשכונת פלורנטין בוודאי מכיר את החוויה שכוללת הליכה על מדרכה צרה, כשמרזבים ומזגנים מטפטפים על הראש. בעלי עסקים מוציאים את מרכולתם על המדרכות הצפופות ממילא, הכביש מלא במכוניות ומשאיות שפורקות סחורה, והאופניים והאופנועים מזגזגים בין כולם.

● דרור מרמור, טור סופ"ש | כך מקבלים כמה מאות אלפי תושבים חילוניים שירות אלמנטרי, בתנאי שהם גרים בעיר הנכונה
● הסקר שגילה: זו השכונה העשירה ביותר בישראל
● המחיר קפץ פי 5 בעשור: כך נראה איסוף הקרקעות לקראת בניית מגדל הענק בתל אביב

למרות זאת, השכונה פופולרית מאוד. בשנים האחרונות פרויקטים חדשים מרחיבים את גבולותיה, מחירי השכירות מאמירים, עסקים חדשים נפתחים והשכונה שזוהתה עם אוכלוסייה צעירה, אמנים ובתי מלאכה זעירים, נהפכת לבורגנית והייטקיסטית. כעת העירייה מחוללת מהפך ברחוב הראשי שלה והתוצאות מסקרנות.

רחוב פלורנטין עצמו נסגר לתנועת כלי רכב ועובר לשימוש הולכי הרגל. העבודות שהיו אמורות להתקיים לפני הבחירות המקומיות נדחו, משום שבעירייה חששו מהתגובה הציבורית בשל גריעת כביש וחניות.

עכשיו הרחוב מצטרף לשדרות וושינגטון שעובר שדרוג, לרחוב ויטל שנסגר זה מכבר לתנועת כלי רכב ונהפך לאזור בילוי מרכזי בעיר, ואל שוק לוינסקי שנסגר לתנועת מכוניות בתקופת הקורונה. נוסף לכך, סמטת אלוף בצלות נהפכה מחניון לשטח ציבורי.

התושבים יקבלו מנויים בחניונים הסמוכים

מקטע רחוב פלורנטין מרחוב השוק ועד לויטל מהווה פיילוט ראשוני של פעולות טקטיות, כלומר פעולות שניתן להפוך או לשנות אותן אם הפיילוט לא יעבוד, ולשדרג אותן במידה וכן יעבוד.

לצורך הפיכת הרחוב למדרחוב נגרעו 98 מקומות חניה ואת מקומם יחליפו ככר עירונית, נטיעות עצים באדניות, והצבת ריהוט רחוב. בשכונה המאופיינת באוכלוסייה צעירה שיעור הבעלות על רכב נמוך יחסית ולתושבים כך הסבירו בעירייה יינתנו מנויים בחניונים עירוניים סמוכים בעלות נמוכה.

שכונה מסחרית שנבנתה ללא שטחים פתוחים

שכונת פלורנטין נוסדה בשנות ה־20 של המאה הקודמת כשכונה מבוססת מסחר. היא מתוכננת בגריד של בלוקים קטנים שתוכננו ככאלה במטרה למקסם את החזיתות המסחריות. "הבניינים נבנו בבנייה רציפה בקו אפס לרחוב סביב חצר פנימית המשותפת לכל הבלוק. המבנים בני 2־3 קומות תוכננו כמבני מסחר בקומת קרקע עם מחסן או דירה לבעלי העסק בקומות העליונות", הוסבר במסמך של עיריית תל אביב.

מאחר שמדובר בשכונה מסחרית שנהפכה לשכונת מגורים, התכנון שלה נעשה ללא שטחים פתוחים. "כיום שטחיה העיקריים של השכונה הם רחובותיה המתאפיינים בחתך רחוב ברוחב 11 מטר", ורחובותיה של השכונה מהווים 35% משטחה. בינתיים הבניינים בה צומחים לגובה במסגרת תמ"א 38. הדירות קטנות יחסית, כ־50 מ"ר בממוצע, האוכלוסייה צעירה ומשקי הבית קטנים.

 רחוב פלורנטין / צילום: עיריית תל אביב

על הפופולריות של השכונה יכולים להעיד נתוני העירייה שמצביעים על כך שתוספת האוכלוסייה לעיר היא 14 לאלף תושבים בשנת 2022 בעוד שבשכונה היא 29. 62% מתושביה הם בני 25־35 לעומת 29% בממוצע עירוני.

כל אלה מתגוררים מעל קומות מסחריות של תבלינים, מנורות, טקסטיל, מסעדות וברים.

מטרת המדיניות, כך הוסבר, שגיבשו בעירייה נועדה ליצור מרחבים ציבוריים שמחברים בין מוקדי הפעילות השכונתית עם חיזוק הליכתיות ורכיבה באופניים תוך התאמה של אזורי פריקה וטעינה ופתרונות חניה כדי לשמור על רקמת המסחר המאפיינת את השכונה.

בקרבת השכונה יעברו שלושה קווי רכבת קלה וסביבה תחבורה ציבורית רבה לצד פרויקטים בעבודה הכוללים שבילי אופניים ונתיבי תחבורה ציבורית. לכן, במסגרת עדכון התוכנית נקבע כי בשכונה תוקם טבעת ירוקה המשמשת תנועה מקיימת והיא עוברת דרך פלורנטין בדרום, לוינסקי בצפון, ויטל במערב ורחוב השוק במזרח; וטבעת אדומה המשמשת תנועה ממונעת ברחוב פרנקל בדרום, מטלון בצפון, אברבנאל במערב ונחלת בנימין במזרח.

"לא נוסיף שולחנות וכיסאות לעסקים"

ביטול החניות עורר כצפוי תרעומת בקרב תושבים ועובדים. אולם האדריכלית לאורה הופמן־שפטלר, מהרשות לתחבורה, תנועה וחניה, בעיריית תל אביב מסבירה כי "בשכונה צפופה כמו פלורנטין, שבה יש מיעוט של שטחים ירוקים, היצירה של מרחב ציבורי חדש ומשמעותית חייבת להיות על זכות הדרך.

"הפרויקט הזה נועד עבור התושבות והתושבים, על אף שהוא משרת כמובן גם את בעלי העסקים. בשיתוף הציבור ובסקרים שהעברנו התושבים אמרו שהם צמאים למרחב ציבורי איכותי אבל חוששים מ'ויטליזציה' (הפיכת הרחוב למסחרי ורועש כברחוב ויטל עמוס הברים והמסעדות - א.ז).

"אחד הדברים שאנחנו מבטיחים הוא שבשלב הזה לא נוסיף היתרי שולחנות וכסאות לעסקים, אלא נייצר מרחב לטובת כלל התושבות והתושבים עם ריהוט רחוב שפתוח לכולם. באופן הזה אנחנו מבטיחים שהמרחב יאפשר שהייה נעימה באוויר הפתוח, ללא תלות ברכישה מבתי העסק הפועלים ברחוב".

לדבריה, "בעיצוב המרחב החדש השתמשנו בכלים טקטיים שמאפשרים שינויים מהירים בזמן קצר. עוד לא נכנסנו לשינויים מחייבים כמו ריצוף חדש ושתילת עצים שלא יאפשרו לנו לזוז אחורה. על בסיס התגובות שנקבל מהציבור נבדוק את עצמנו, נחקור איך המרחב מתנהל, ובעקבות כך נקבל החלטות איזה אלמנטים נרצה לשמר כקבועים והיכן נרצה לשפר בהמשך".

טענה נוספת שכבר נשמעה מהתושבים היא על היעדר צל מספיק ברחוב. הופמן־שפטלר מתייחסת לכך שהרחוב משתרע בכיוון מזרח-מערב כך שקשה לייצר לו פתרונות הצללה בחצי מהיום: "מיקום ההושבה והריהוט לאורך הרחוב נעשה בהתאם לאזורים אשר מקבלים יותר שעות צל במהלך היום, בצדו הדרומי של הרחוב.

בעיה נוספת היא תשתיות תת־קרקעיות שמפריעות לנטיעת עצים. "בשלב זה מוקמה כמות מיכלי העץ המרבית המתאפשרת ללא שינוי תשתיתי לאורך רחוב פלורנטין. בדופן הרחוב הדרומית מתוכננים תשעה מכלי שתילה גדולים, שבכל אחד מהם יישתלו שני עצים אשר ייצרו צל מקומי בסביבתם. בסמוך למכלים אלה ממוקמים גם ספסלים שייהנו מצל העצים".