גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נשיא בצלאל מתמודד עם חרם: "הכעיסו אותי מוסדות שהקשיבו לקיצוניים בלי לדבר איתנו בכלל"

פרופ' עדי שטרן ידע סערות במסגרת תפקידו כנשיא האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, אבל השנים האחרונות, ובפרט הקשיים שהביאה המלחמה, הציבו רף קשה מאוד ● בראיון לגלובס הוא מספר על המוסדות שניתקו קשרים אקדמיים מאז אוקטובר, על המורכבות בניהול גוף שבו יושבים סטודנט ממזרח ירושלים ומילואימניק ששב מעזה באותה כיתה

נשיא בצלאל, עדי שטרן / צילום: יוסי זמיר
נשיא בצלאל, עדי שטרן / צילום: יוסי זמיר

פרופ' עדי שטרן נכנס אי שם בשנת 2015 לתפקידו כנשיא האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בצל דרמות לא קטנות. המוסד היה במשבר מנהיגותי. הנשיאה שקדמה לו, אווה אילוז, התפטרה. קצת אחריה התפטרה גם סגניתה. "היה פה וואקום, והרבה קשיים של פוליטיקה מוסדית", הוא נזכר. אלא ששום דבר לא הכין אותו לשנים האחרונות, ולמלחמה בפרט, שטרפו את הקלפים ופגעו גם ביכולת גיוס הכספים של המוסד הוותיק הזה, ותיק יותר מהמדינה, בן כמעט 120 שנה.

"מחיאות כפים רמות": דרמה טורקית סוריאליסטית ושנונה
על מארג הישראליות שמשתקף במיתוס ובתערוכה של "משכית"

שטרן גדל בקמפוס של בצלאל בהר הצופים, והתחיל את תפקידו כמעט בהלימה להנחת אבן הפינה לקמפוס החדש. לפני שנה וחצי, אחרי כמעט עשור של בנייה, שבו הסטודנטים אל מקום לידתו של המוסד, מרכז העיר ירושלים. לקראת תערוכת הסיום של הבוגרים השבוע (8.8) מספר שטרן על החזון האמנותי של הקמפוס החדש והחריג מאוד בנוף, על מאבקי עולם האמנות הישראלי ועל אתגרי הניהול שלא מפסיקים להיערם.

איך הגעת לאמנות, לבצלאל?
"אולי זה לא מתאים לציטוט, אבל אתגר קרת התארח אצלנו פעם ונתן שיחה אדירה תחת הכותרת 'איך הידרדרתי לאמנות'".

אוקיי, אז איך הידרדרת לאמנות?
"בתור ילדים אנחנו מחפשים איך להתבלט. אני הייתי זה שצייר הכי יפה בכיתה. משם התחלתי ללמוד ציור ורישום. נולדתי בבת ים, שלא היתה פריפריה בתחילת שנות ה-70, במרחב שאיפשר לי ליצור ולגדול בהיבטים של התפתחות אישית, של ביטחון עצמי. אחרי הצבא אמרו 'אוקי, אבל צריך מקצוע'. והגעתי לעיצוב גרפי. למה דווקא לזה ולא לאמנות או לעיצוב תעשייתי, קשה לי לומר. בסופו של דבר ברוב חיי הבוגרים אני קשור למוסד הזה. התחלתי ללמד ב-97', במקביל לסטודיו שהחזקתי".

עבודה של ירדן פרץ / צילום: גיא רשקו

הרוב המוחלט של המרצים בבצלאל הם יוצרים פעילים וההוראה היא חלק קטן יחסית מהחיים שלהם. כך היה גם אצל שטרן במשך הרבה שנים. ואז ב-2008 הפך לראש המחלקה לתקשורת חזותית. מדובר במחלקה הכי גדולה בבצלאל, "אבל היום אני יודע שאין שום קשר בין ניהול מחלקה לניהול המוסד. זה לרוב מאתגר וקשה, אבל אני נהנה. להוביל מוסד אקדמי בכלל לא היה באג'נדה שלי. רציתי להיות מעצב מצוין, אהבתי את מה שאני עושה, הגעתי להישגים, לתערוכות".

והיום אתה בפאזה אחרת לגמרי.
"להתחיל לראות את עצמי, ובעיקר את המוסד, כפעולה חינוכית, הוא תהליך. ואני שמח בזה, בעיקר כי בצלאל עושה משהו חשוב בעולם, בעל ערך, ולא כיוונתי לשם אבל זה קרה עם השנים. אולי זו גם ההכרה בכוח, במשקל של מה שאנחנו עושים. זה גם קשור להמשגה. כשאתה מעצב, אתה לומד להיות מעצב, מגיע להישגים, עובד עם לקוחות, אבל פחות חושב על המשמעות של זה מבחוץ. התחלתי לחשוב על המשמעות של מה שאנחנו עושים בעולם מתוך עבודה עם האנשים, שחלקם לפעמים קיצוניים, מאתגרים גבולות, בוחנים מסגרות, הודפים קונבנציות, כן, מבקשים לשנות את העולם, לפעמים במובנים שנתפסים הזויים, משונים, קיצוניים. רק ככה מגיעים לפתרונות חדשים, לחדשנות, להמצאות, וככה העולם מתקדם. אם נמשיך לעשות כל הזמן את מה שאנחנו יודעים לעשות, זה הכי משעמם בעולם. חייבים לעשות את החדש. ואת החדש עושים אנשים שהם מטבעם נוטלי סיכונים".

"להכשיר יוצרים להיות מעולים זה מובן מאליו"

את הלך הרוח הזה שטרן שם במרכז פועלה של בצלאל כמוסד חינוכי: החשיבה הביקורתית, הגמישה, המתנסה. וכל זה מוזמן להתרחש בבניין החדש, שעלותו עמדה על כ-165 מיליון דולר. הבניין ספג לא מעט ביקורת בהיותו חריג מאוד כמוסד לאמנות. מתועש, מודרני, נקי, מסדרונות ארוכים ומעברים מבלבלים - על פניו, המציץ לתוכו עלול לחשוב שהוא מתבונן למשרדי חברת הייטק; שלא לדבר על הנוף הירושלמי. אבל האלמנט הדומיננטי ביותר הוא השקיפות: הבניין בנוי כולו חלונות. היכן תולים עבודות? איך שומרים על אינטימיות ביצירה?

מבחינת שטרן, השקיפות עומדת במרכז הפילוסופיה של בצלאל. "ישנו המבט מן החוץ פנימה. הרעיון שאנחנו שקופים כלפי העולם, במקום הזה, בלב העיר הזו, הקשה, המסוכסכת. אנחנו מאוד קרובים לעיר העתיקה, לצד הפלסטיני של העיר, למאה שערים, למוסררה. אפילו למוסדות השלטון - מעבר לכביש נמצאים עיריית ירושלים, בית משפט השלום ובית המעצר. אז המשמעות של השקיפות במובן הזה היא להיות פתוח למרחב, לסביבה, לקהילה. אנחנו גאים להיות חשופים, גם אם זה מזמן אתגרים. אנחנו בסביבה שמרנית, מאתגרת, דתית במידה רבה. וכן, זה לא מקום טבעי לבית ספר לאמנות ועיצוב".

עבודה של נעמה אלירז

הנטייה הגורפת, בארץ לפחות, היא לראות באמנות מרחב מנותק מהמציאות. עד כמה בצלאל דואגים לערב סטודנטים בקהילה?
"יותר ויותר, ואני תמיד בתחושה שלא מספיק. אנחנו בלב המזרח התיכון העקוב מדם, ואי אפשר להתעלם מזה. בעיני זה אמור להשפיע על היצירה כאן, בשאיפה שהיא תגיב למקום על כל יופיו, כיעורו, מורכבותו, טירופו".

מעורבות ישירה בקהילה, בעיני שטרן, היא "החלק המרכזי. להכשיר יוצרים להיות מעולים זה מובן מאליו. חשוב מזה הוא חינוך אזרחי וחינוך לחיים משותפים, תמיד, ובפרט היום בישראל. אנחנו עושים הרבה פעולות בקהילה: פעילות עם ילדים ונוער, סדנאות לבתי ספר, תוכנית מצוינים תמורת מלגות לסטודנטים שמלמדים. וסטודנט שמתנסה בזה במהלך הלימודים, גובר הסיכוי שהוא יהיה אזרח מחויב למען מטרה כלשהי, אני לא מתערב במטרה. אקטיביזם קשור להבנת הכוח והאחריות שלך כיוצר בעולם, כדי שיהיה טוב יותר".

בצלאל גם הקים מרכזי מצוינות לנוער באופקים ובאום אל פאחם. "עבור ילד מוכשר באמנות או ביצירה חזותית שגדל באופקים, המקום הכי קרוב ללמוד בו בצורה רצינית הוא תל אביב. אז אנחנו נוסעים אליהם".

שטרן מנסה להסביר לקולגות בעולם עד כמה מורכבת פה הסיטואציה: מרצה נכנס לכיתה ומולו סטודנט או סטודנטית שאתמול חזרו מחמישה חודשים בעזה, ולצידם סטודנטית ערבים ישראלים שיש להם משפחה בעזה. "זה משפט שאתה לא מאמין שהוא אפשרי, אבל זו המציאות. כמובן לא רק בבצלאל, אבל יש הבדל גדול בין ללמוד מתמטיקה או אפילו מדעי החברה כשאנשים מרקע שונה בתכלית יושבים סביב השולחן, לבין לימודי אמנות ויצירה שמחייבים שיתוף פעולה כחלק מתכנית הלימודים. הם צריכים לעבוד ביחד ולהיפגש בבית וכן הלאה. חלק ניכר ממה שהם עושים מערב את המשפחה, את הסיפור ההיסטורי, את השפה, את התרבות. מביאים לשולחן את הקישקעס. וזה מעורר חיכוך.

המחשת הקרבות בעזה, עבודה של סער פרטוש / צילום: פבל דימטרונצ'נקו

"חשבתי לא מזמן על מפגש בין סטודנט שחי במזרח ירושלים, וצריך לעבור כל בוקר מחסומים, ולידו סטודנט שבא מתל אביב או מהרצליה. הם באים מפלנטות אחרות, ונפגשים בכיתה. והדבר הזה יכול לעורר אולי חרדה. בעיני, המפגש הזה הוא הדבר הכי גדול שאנחנו יכולים לעשות. וזה ארבע שנים. הם הופכים חברים. לא תמיד, לא כולם. אבל יש גם תקווה".

"אם נזניח את האמנות, נעשה טעות גדולה"

שטרן מתאר את כל חמש השנים האחרונות כרצף אתגרים שאיש לא יכול היה לצפות - החל מהקורונה, דרך שומר חומות, המעבר לקמפוס החדש. בצד הכלכלי, האתגרים בגיוס משאבים התעצמו בשנים האחרונות, גם בגלל ניסיונות ההפיכה המשטרית שגרמו לתורמים רבים בעולם להשהות את התרומות ולראות לאן הרוח נושבת, מספר שטרן. "מטבע הדברים, מפרוץ המלחמה יש הרבה מאוד תמיכה פילנתרופית בישראל, אבל הרוב המוחלט מופנה לסייע בצרכים המיידיים, ובצדק. אבל בניגוד למונח השחוק לעייפה של 'היום שאחרי', עלינו לדאוג להיום. כבר היום החברה זקוקה לרוח ולתרבות ולאמנות וליצירה ולחדשנות ולהמצאה, לא פחות מתמיכה בתחומים אחרים. ואם נזניח את התחומים הללו, שממילא בתחתית הרשימה בישראל, נעשה טעות גדולה מאוד".

נשיא בצלאל, עדי שטרן / צילום: יוסי זמיר

שטרן מאוד מוטרד ממה שקורה בחברה הישראלית במובן הרחב. "האופן שבו אנשים נוהגים איש ברעהו, מדברים אחד לשני. יותר ויותר אנשים מבטלים את הזולת. יש 'אני', אני ממהר, אל תפריע לי. זו התפיסה הרווחת. ומאוד קל לנפנף אמירות כאלה, כי הן אמירות של יפה נפש. אנחנו מוכרחים לחנך אנשים צעירים לחיות אחרת, לראות אנשים שונים מהם. אחרת, אנחנו בדרך לג'ונגל. וכן, בסוף זה קשור לתרבות".

השהיות התרומות לא עצרו את הפעילות, ובצלאל, כמו רוב המוסדות האקדמיים בישראל, בנויה בעיקר על מימון ממשלתי. "אני עוסק הרבה בגיוס משאבים ורוצה להאמין שיש מספיק קרנות פילנתרופיות ואינדיבידואלים בארץ ובעולם שמכירים בחשיבות של מה שאנחנו עושים. אנחנו לא גוף גדול אבל יש לו משקל".

התקופה האחרונה הביאה איתה גם חרם אקדמי, ולדברי שטרן, "מה שהכי פוגע זה חוסר התקשורת. עד היום יש סדר גודל של 12 מוסדות שהודיעו על השהיית הקשרים איתנו, מתוך למעלה מ-150 שיש לנו איתם חילופי סטודנטים. אז באחוזים זה לא הרבה. אבל הכי הכעיסו אותי מוסדות שהוציאו הצהרות המסוג הזה בלי לדבר איתנו. אנחנו מדברים על מחקר? תעשו מחקר בסיסי. תרימו טלפון, תאפשרו לי להסביר לכם שאנחנו לא ממשלת ישראל, אלא גוף אקדמי, עצמאי, לא בבעלות המדינה בשום צורה, ואנחנו מוסד שמקדם את הערכים שאתם מקדמים. הם פשוט, איך לומר בנימוס..."

עצלנים.
"בדיוק. ובוחרים להקשיב לקולות שעולים מקבוצות קטנות ומיליטנטיות. יכול להיות שיימצאו הקרנות שיבינו שזה הרגע לחזק את ההשכלה בישראל, אל מול החרמות. זה מאוד קשה, מתסכל. כי אחרי שדיברתי כל כך הרבה על ערכים גבוהים וחשובים, בסוף מי שמחרים הם מוסדות שמחזיקים בדיוק בערכים האלה. במובן מסוים על לא עוול בכפנו".

בצל כל זה, לדעתך הבוגרים יוצאים מבצלאל מוכנים לעולם האמיתי?
"אנחנו עושים הרבה עבודה בהכשרה לקראת החיים עצמם. יש ממש יחידה שעוסקת בזה. ואלה פעולות שונות בתכלית בבית ספר לארכיטקטורה ובעולם האמנות. לנו יש אחריות חינוכית. מי שיוצא מכאן אני רוצה להאמין ולקוות, יוצא אחרת, לטובה, מאיך שנכנס. הכי חשוב להכשיר אותם כאנשים טובים, ואת הכניסה לשוק העבודה הם כבר ידעו לעשות. זה קריטי, אני לא מקל ראש, אבל חשוב יותר לתת את האפשרות לפרוח, להמציא. כל הזמן מדברים על חדשנות, סטארטאפים, סטרטאפ ניישן וכל המחשבה הישראלית המאלתרת. אנחנו עושים את זה מאז ציור המערות, על מה אתם מדברים? אדם יוצר, ככה הוא חושב על העולם, איך לתקוף כל דבר מנקודות בלתי צפויות. המוטו שלי תמיד היה 'אפשר אחרת'. אין שום דבר עם פתרון אחד בלבד. אז בסוף, כשצריך לחפש עבודה, מסתדרים.

ובהקשר של הרובד החינוכי, צריך לומר, מצבה של מערכת החינוך בישראל בכי רע. אנחנו מביאים אנשים לגיל 18 עם 12 שנות לימוד לכאורה וסט ערכים מאוד מוגבל וקלוקל, ידע מאוד רזה ומצומצם (זו הכללה גסה כמובן), עוד לפני שבכלל דיברנו על מצוינות. אז המעט שאנחנו יכולים לעשות זה לקבל את האנשים המוכשרים בישראל, לא משנה מאיפה הם באו, ולתת להם חינוך, אני לא מתבייש לומר, לצד הכשרה מקצועית מעולה".

בתערוכת הבוגרים השנה יוצגו הרבה עבודות שבמרכזן המלחמה והמצב. הרבה עוסקים בזה ישירות, שטרן מספר, דרך טראומות וסיפורים אישיים. סטודנט אחד שחזר מעזה בנה סביבה וירטואלית שממחישה את הקרבות. הוא מניח בידי ספר עם טקסטים לצד צילומי בתים של חטופים וצילומי צמחים. "הספר הזה שואל, בכל מיני דרכים, מה יכול לצמוח במדבר? השרידות, הרצון לחזור לנגב, או לא לחזור. הרבה עסוקים בוויזואליה של מלחמה. ראיתי פרויקט של ספר שמקביל בין דימויי הקוקפיט האוויריים בשחור לבן של הטייסים לדימויים מאוד ביתיים של טקסטיל, כמו מצעים של מיטה, ולפעמים אתה לא בטוח מה זה מה".

ואז הוא נזכר דווקא בסטודנט שהציג בתערוכת הסיום בשנה שעברה. "ממש בעת הזו, ימים לפני התערוכה, פגשתי סטודנט בסוף היום שאמר לי, 'תגיד, ראית את החמור?', ואני עונה 'לא', ושואל את עצמי האם באמת כבר ראיתי הכל, כי סך הכל, בשלב זה, שום דבר לא יפתיע אותי. אם הוא היה מביא אותי לחדר ובחדר היה חמור חי אוכל חציר, הייתי אומר 'אוקי'. אותו סטודנט לקח אותי לראות את החמור. נכסנו לאיזה חדר מאחורי סדנת העץ, ושם שכב חמור ענק, 4 מטר גובה, מדהים ביופיו, משהו בין חמור לספינקס, יצור שאתה לא עד הסוף מזהה מה הוא, והוא מפורק לארבעה חלקים - הרגליים פה, הראש שם. עמדנו שם, והיתה לי שיחה פנטסטית עם הסטודנט על היצירה, על איך להציג אותה, וכו'. בסוף השיחה הזו יצאתי מהחדר ואמרתי: 'בשביל זה. בשביל אנחנו עובדים'. זו אמירה שלצערי הרבה אנשים בישראל היום יתפסו כמקוממת, כמטופשת. ואני אומר, אנחנו עובדים כדי שמישהו, סופר מוכשר, צעיר, עם חלומות גדולים, יוכל לעסוק במשך שבועות בלבנות חמור ענק מקלקר. למה? ככה. כי זה חשוב. כי יש לזה משמעות בעולם. כי זה יגרום לאנשים להתרגש, ליהנות, לחשוב. כן, אנחנו פה בשביל שאנשים יבנו חמורים מקלקר".

עוד כתבות

קבלת ארונות חטופים-חללים על ידי כוח צה''ל / אילוסטרציה: דובר צה''ל

חמאס: נשיב חלל חטוף ב-21:00

החטוף החלל סמ"ר איתי חן ז"ל הושב הלילה לישראל ● עם חזרתו של איתי חן ז"ל, כל חברי "צוות פרץ" שנלחם על בסיס נחל עוז ובהם תומר ליבוביץ' ז"ל סרן דניאל פרץ ז"ל ומתן אנגרסט - שבו לגבולם ● דיווחים בעזה: הצלב האדום, בליווי הזרוע הצבאית של חמאס נכנסו שוב לשכונת סג'עייה - לאיתור חטופים חללים נוספים ● הערכה בישראל: ניתן יהיה להחזיר את כל החטופים החללים. יש מידע מסוים על מיקומם של לפחות ארבעה נוספים ● עדכונים שוטפים

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: מארק ישראל סלם, ''ג'רוזלם פוסט''

איזו ועדה תטפל? השאלה שתקבע את גורל רפורמת השידורים

הרפורמה השנויה במחלוקת שמקדם השר שלמה קרעי עברה משוכה ראשונה ● מה היא כוללת, אילו תחנות צפויות לה, ומדוע מנסים להרחיקה מוועדת הכלכלה?

דלהי. אחד היעדים המבוקשים ביותר בקרב ישראלים / צילום: Shutterstock

הטיסות הישירות להודו חוזרות, אבל הדרך להורדת מחירים עוברת בעומאן

אייר אינדיה הודיעה כי תחזיר את קו תל אביב־דלהי בינואר הקרוב עם חמש טיסות שבועיות ● המחירים כפולים בהשוואה לכרטיסים שמכרה לפני הפסקת פעילותה בארץ ● הצטרפות ארקיע לתחרות על הקו עשויה לעזור למחירים - אך זו ממתינה לאישור המסלול המקוצר מעל עומאן

מערכת תקשורת לוויינית מסוג OceanTRx4 Mil של אורביט / צילום: אורביט

אקזיט לקרן פימי: אורביט נמכרת תמורת 356 מיליון דולר

אורביט, ספקית מערכות התקשורת לתחום הביטחוני, תתמזג לחברת קראטוס דיפנס האמריקאית תמורת 356.3 מיליון דולר (1.17 מיליארד שקל) ● המחיר משקף פרמייה של 21% על מחיר מניית אורביט בת"א ● המרוויחה הגדולה הצפויה היא קרן פימי של ישי דוידי, המחזיקה בכ-22.4% מהמניות

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

האקזיט ה-76 של קרן פימי: הרוויחה פי 9 על השקעה צנועה של 15 מיליון דולר באורביט

הלילה דיווחה אורביט כי תתמזג עם חברת קראטוס דיפנס האמריקאית תמורת 356 מיליון דולר ● פימי נכנסה להשקעה באורביט ב-2018 והשקיעה סכום של 15 מיליון דולר בלבד

האם יש למועמדים סיכוי מול ממדאני / צילום: Reuters, RYAN MURPHY

ממדאני בנאום הניצחון: "נעמוד איתנים לצד יהודי ניו יורק ולא נירתע במאבק באנטישמיות"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי, ניצח בבחירות לראשות עיריית ניו יורק ● לפי נתונים ראשוניים, ממדאני קיבל כ-50.4% מהקולות - וזכה במנדט לקדם את תוכניתו הכלכלית הסוציאליסטית עתירת התקציבים ● ממדאני, שיהיה אחד מראשי העיר הצעירים בתולדות ניו יורק, עומד במוקד מחלוקת חריפה בשל עמדותיו הבוטות כלפי ישראל

מירי רגב ובצלאל סמוטריץ' / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

סמוטריץ' מקדם הפרטת הרכבת. גורם במשרד התחבורה תוקף: "מנסה לקושש קולות"

משרד האוצר מבקש לפתוח את קווי הרכבת לתחרות מצד מפעילים פרטיים - מהלך שיסמן את תחילת הפרטתה של רכבת ישראל ● במשרד התחבורה צפויים להתנגד בתוקף מחשש לפגיעה בשירות ולפיטורי עובדים

אלכס קארפ, מנכ״ל פלנטיר / צילום: שחר שחר, דוברות אונ' תל אביב

פלנטיר עקפה את תחזיות האנליסטים, אז למה המניה נפלה?

מניית פלנטיר ירדה ממחיר שיא כל הזמנים אליו הגיעה, דווקא לאחר שהחברה הציגה תוצאות חזקות ברבעון השלישי ● בשוק חוששים שהשווי של החברה גבוה מדי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות; טבע זינקה ב-17% והפכה לחברה השנייה בשוויה בבורסה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.1% ●  טבע זינקה לאחר שהיכתה את התחזיות לרבעון השלישי, והעלתה תחזיות ל-2025 ●  נובה, קמטק וטאואר עם ירידות של 2%-3%, על רקע הירידות במניות הטכנולוגיה ברחבי העולם ● אורביט מזנקת בכ-13%, לאחר שדווח כי היא צפויה להתמזג עם חברה ביטחונית אמריקאית ● וול סטריט ננעלה בירידות חדות אמש, בין היתר, על רקע חששות מפני הערכות שווי קיצוניות ואזהרות של מנכ"לים בכירים בוול סטריט מפני תיקון קרוב בשווקים

זוהרן ממדאני נושא את נאום הזכייה שלו / צילום: ap, Yuki Iwamura

בוול סטריט נערכים: איך יראו יחסי העבודה עם ממדאני?

דמויות מובילות בעולם הפיננסי הוציאו מיליונים כדי לקדם מועמדים אחרים במרוץ לראשות עיריית ניו יורק – אך התושבים בחרו דווקא במועמד הדמוקרטי זוהרן ממדאני ● כעת וול סטריט נערכת לעידן של אי-ודאות מול ראש העיר החדש

הבניין ברחוב יוכבד שבחיפה / צילום: סתיו ליבנה

תמ"א 38 ללא תמ"א: החברה ביצעה את הפרויקט אך לא חיזקה את הבניין

פרויקט חיזוק ותוספת דירות בחיפה הסתבך, ובמסגרת הליך בוררות בין החברה לדיירים התברר כי בוצעו בו ליקויי בנייה רבים ● במרכזם: עבודה לקויה שבפועל לא חיזקה את המבנה מפני רעידות אדמה

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

טבע עקפה את ציפיות האנליסטים והרגיעה את החששות לגבי ההכנסות בארה"ב; המניה זינקה

ענקית הפארמה דיווחה על הכנסות בגובה של 4.5 מיליארד דולר ורווח נקי של 78 סנט ● מניית טבע נמצאת במגמה חיובית בחודשים האחרונים, ועלתה בכ-60% מאז השפל השנתי האחרון שאליו הגיעה בחודש אפריל ● המניה זינקה במעל 17% בת"א

אילוסטרציה: Shutterstock

הזדמנות אחרונה: איך לנצל את הטבות המס בקרן ההשתלמות

פחות מחודשיים לסוף השנה, גלובס יוצא בסדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם. והפעם - חסכונות לטווח ארוך ● איפה עצמאים יקבלו יותר הטבות, מתי מומלץ לעקוף את תקרת ההפקדה, והאם כדאי לפתוח קופת גמל לבן משפחה? ● כתבה שלישית בסדרה

עו''ד דורי קלגסבלד / צילום: דן לב

למה דורי קלגסבלד מייצג את הפצ"רית, ואיך הוא יתוגמל?

ההחלטה שעו"ד דורי קלגסבלד ייצג את הפצ"רית מטעם הסנגוריה הצבאית לא עברה בשקט ● עד כמה זה מקובל שעורכי דין מהמגזר הפרטי ייצגו קצינים, ומי מממן את זה? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

המדינה האסיאתית שתרכוש מאלביט מל"טים חדשים מדגם הרמס 900

סינגפור תרכוש מאלביט מל"טים מדגם הרמס 900, שיחליפו את הדגם הקודם שנרכש על־ידה לפני כשני עשורים ● "על בסיס הערכות יסודיות, נמצא כי הרמס 900 עונה בצורה המיטבית על צורכי חיל האוויר", נמסר מהמדינה האסיאתית

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

התוצאה מפתיעה: איזה בית חולים מוביל בשביעות-הרצון של המטופלים?

למרות העומסים, התפוסה החריגה והמצב הביטחוני הקשה בדרום, בית החולים סורוקה מוביל את סקר חוויית המטופל של משרד הבריאות עם 85% שביעות-רצון - הציון הגבוה ביותר מבין בתי החולים הגדולים ● המנצח של הסקר כולו הוא בית החולים לניאדו, עם שיעור שביעות-רצון של 88% ● וגם: אילו בתי חולים נמצאים בתחתית הרשימה?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

עליות בוול סטריט; שלוש הישראליות שמזנקות בוול סטריט

נאסד"ק עולה ב-0.5%, ראסל 2000 ב-0.9% ● בשורות טובות לכלכלת ארה"ב: עלייה מפתיעה במגזר השירותים, עלייה במספר המשרות הפרטיות לראשונה מאז יולי ● פינטרסט מתרסקת בעקבות תחזיות מאכזבות ● מגמה מעורבת באירופה ● הניקיי נפל בכ-2.3%, מניית סופטבנק צנחה ב-10%

סניף של רשת אושר עד / צילום: יח''צ

אושר עד החלה למכור אייפונים במחיר אטרקטיבי, אבל יש גם חסרונות

ההחלטה של רשת אושר עד למכור אייפונים במחירים זולים במיוחד עוררה סערה ברשתות החברתיות ● מה עומד מאחורי המהלך, עד מתי תימשך המכירה, והאם המתחרים מודאגים?

נתב''ג / צילום: Reuters, Nir Keidar

החברות הזרות חזרו: מה קרה למחירי הטיסות לאירופה?

עם פתיחת עונת החורף בתעופה, ולאחר תקופה ארוכה של פעילות מצומצמת, כ-50 חברות תעופה כבר חזרו לפעול מישראל ● הדבר השפיע על מחירי הטיסות ליעדי ארופה, שירדו בעשרות אחוזים, אמנם ביעדים מרוחקים נרשמו עליות חדות

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

ארמיס דחתה את הצעת הרכישה: מגייסת 435 מיליון דולר לפי שווי של 6.1 מיליארד

הגיוס יאפשר לחברה אורך נשימה להמשיך ולהתכונן להנפקה המתוכננת להערכתה בין סוף שנת 2026 לבין תחילת השנה שלאחריה ● ארמיס דחתה עסקאות השקעה אחרות שהונחו על שולחנה, כולל הצעה לרכישת השליטה בה בשווי מוערך של 5 מיליארד דולר