הכנסות החברות הביטחוניות זינקו במיליארדים, והיכן דורגו הישראליות?

החברות הביטחוניות הישראליות הגדולות שומרות על מעמדן בצמרת התעשייה הבינלאומית, בזמן שהכנסות 100 החברות הגדולות בתחום זינקו בשנת 2023 ב־13%. כך עולה מדירוג החברות הביטחוניות הגדולות בעולם של אתר דיפנס ניוז לשנת 2024. זהו שינוי מגמה משמעותי, לאחר שבסיכום דירוג השנה שעברה - חלה דווקא ירידה של 12% בהכנסותיהן.

● השבוע בתעשיות הביטחוניות | ספינות ישראליות בדרך לפיליפינים ועסקת הענק של התעשייה האווירית
● מתחת לרדאר: המניה הביטחונית שעשתה סיבוב בת"א ומככבת בוול סטריט

החברה הישראלית שנותרה הבכירה בדירוג היא אלביט , במקום ה־22 בעולם, ירידה של מקום אחד לעומת אשתקד. החברה סיימה את 2023 עם הכנסות מתחום הביטחון בסך 5.5 מיליארד דולר - עלייה של 10% מ־4.9 מיליארד דולר ב־2022. באותה השנה זינקה אלביט מהמקום ה־31 בעולם ל־21 וכעת התייצבה במקומה.

בין החברות שעקפו אותה ניתן למצוא את האנווה הדרום־קוריאנית, שקפצה מהמקום ה־26 ל־19. החברה הזו עלתה לאחרונה לכותרות בתור הראשונה שממבצעת מערכת הגנה אווירית באמצעות לייזר. הכנסותיה מתחום הביטחון זינקו ב־42% לכ־6.4 מיליארד דולר. גם ריינמטאל הגרמנית הציגה עלייה מרשימה של 21% בהכנסות (6.1 מיליארד דולר).

רפאל ותע"א עלו, הצרפתיות איבדו גובה

החברה הישראלית השנייה בדירוג היא התעשייה האווירית שעלתה מקום אחד בדירוג ל־28, בעקבות צמיחה של 9% בהכנסות ממכירות בתחום הביטחון לכ־4.4 מיליארד דולר. היא עשתה זאת על חשבון חברת ספראן הצרפתית, שירדה מהמקום ה־28 ל־30, עם צמיחה של 3% בלבד בהכנסות מהתחום. זו סיטואציה מעניינת על רקע החלטת נשיא צרפת עמנואל מקרון לפני כשלושה חודשים להרחיק את החברות הישראליות מתערוכת יורוסאטורי, בגין ההתפתחויות במלחמת חרבות ברזל. חברה צרפתית נוספת שצנחה בדירוג (מהמקום ה־20 ל־38) היא דאסו, שהכנסותיה ירדו ב־36% לכ־3.2 מיליארד דולר. כך, נוצר מצב שחברת רפאל הישראלית, שעלתה מקום אחד ל־33 בעולם, עקפה אותה. הכנסותיה של רפאל מתחום הביטחון צמחו ב־10% לכ־3.8 מיליארד דולר.

החברה המזרח־תיכונית היחידה בדירוג שאינה מישראל או מטורקיה היא התעשייה הצבאית הסעודית, שהכנסותיה מתחום הביטחון צמחו בשנה שעברה ב־26% לכ־1.1 מיליארד דולר, כך שהיא טיפסה בדירוג מהמקום ה־79 ל־75.

עם שלוש החברות הללו, מדינת ישראל מדורגת במקום הרביעי, בצוותא עם קוריאה הדרומית, במספר הנציגות בדירוג 100 החברות הגדולות בעולם. זאת לאחר ארה"ב (48); סין ובריטניה (6 כל אחת); וכן גרמניה, צרפת וטורקיה (5 כל אחת). כל אחת מהחברות הטורקיות עלתה בדירוג, כאשר הבכירה שביניהן היא אסלסאן שטיפסה חמישה מקומות (42), בזכות צמיחה של 29% בהכנסות הביטחון לכ־2.9 מיליארד דולר. התעשייה האווירית הטורקית הציגה זינוק של 49% בהכנסות וטיפסה למקום ה־50.

ברמה הכללית, הכנסות 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם טיפסו בשנה הפיסקלית 2023 ב־13%, ל־603.9 מיליארד דולר, ויותר מ־75% מהחברות בדירוג נהנו מצמיחה בהכנסות. בדיפנס ניוז מייחסים את העלייה להשפעות מלחמת רוסיה־אוקראינה, מלחמת חרבות ברזל, והמתיחות הגוברת במרחב אסיה־פסיפיק. מובילת המתיחות הזו היא סין, שהחברות הביטחוניות שלה תופסות 5 מתוך 12 המקומות הראשונים.

הכנסותיה מתחום הביטחון של התעשייה האווירית של סין, שעלתה מהמקום הרביעי לשני בעולם, זינקו ב־45% לסכום עתק של 44.9 מיליארד דולר. לצורך ההשוואה, הכנסותיה של לוקהיד מרטין  שנותרה במקום ראשון עלו ב־2% בלבד לכ־64.6 מיליארד דולר. הסינית השנייה מדורגת במקום השמיני וזו חברת המספנות הלאומית, שסיימה עם הכנסות מתחום הביטחון בסך 21.2 מיליארד דולר. מקום אחד אחריה נמצאת נורינקו, יצרנית רכבים ואמל"ח, עם 16.6 מיליארד דולר.

החברה האירופית הבכירה היא תאגיד BAE  הבריטי, שהציג צמיחה של 9% בהכנסות מביטחון לכ־27.5 מיליארד דולר ונותר במקום השביעי. אחריו נמצאת איירבוס  (הולנד־צרפת) במקום ה־13 עם הכנסות מביטחון בסך 12.9 מיליארד דולר, וחברת לאונרדו  האיטלקית שהכנסותיה מהענף ירדו ב־4% לכ־12.4 מיליארד דולר - מה שהוריד אותה מהמקום ה־11 ל־14.

האוקראינית היחידה, ולמה הרוסיות נעדרות

על השפעות מלחמת רוסיה־אוקראינה ניתן ללמוד מהחברה האוקראינית היחידה בדירוג, התעשייה הצבאית האוקראינית. הכנסותיה זינקו בשנה שעברה ב־72% לכ־2.2 מיליארד דולר - והיא דילגה מהמקום ה־65 ל־49. היא עשתה זאת, בין השאר, על חשבון תאגיד טכנולוגיות החלל של סין, שהכנסותיו מתחום הביטחון צנחו ב־79%, והוא ירד ממקום 15 ל־52.

החברות הביטחוניות הרוסיות לא שיתפו פעולה עם הדירוג, כך שעל השפעתן יש ללמוד ממדדים אחרים. דוח מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) בנוגע לסחר באמל"ח בין השנים 2023-2019 מצא כי לראשונה אי פעם - צרפת עקפה את רוסיה במקום השני בעולם בטבלת היצואניות הגדולות. עם זאת, אין זה אומר שהתעשייה הצבאית הרוסית נחלשה או קטנה, להפך. היא מייצרת בהיקפי ענק עבור השוק המקומי ש"מתדלק" את הפלישה לאוקראינה. צעד נוסף שנוקטים במוסקבה הוא הלאמת חברות ביטחוניות. התובע הכללי איגור קרסנוב סיפר לפני כארבעה חודשים כי בתוך שנה הלאימה רוסיה 15 חברות ביטחוניות בשווי כולל של 333 מיליארד רובל (כ־3.6 מיליארד דולר). חברות אלו ואחרות נהנות מכך שהנשיא ולדימיר פוטין הוביל השנה הגדלה של 30% בתקציב הביטחון לכ־36.6 טריליון רובל (כ־420 מיליארד דולר).