ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, עונה על שאלת השבוע
ברחבי העולם מצפים להורדות ריבית. באירופה הריבית החלה לרדת ביוני האחרון, בארה"ב הכלכלנים תמימי דעים שהקלה מוניטרית תגיע כבר בספטמבר, ובישראל אמנם הייתה הורדת ריבית אחת, בינואר, שהביאה את הריבית לשיעור של 4.5%, אך התמונה שונה לחלוטין מהמגמה העולמית.
● שאלת השבוע | כולם מדברים על S&P 500. האם זה המדד שכל משקיע צריך?
● שאלת השבוע | במה כדאי להתמקד כשמתכננים מסלול פנסיוני?
המלחמה שנמשכת כבר יותר מ־10 חודשים, יחד עם החשש להסלמה בחזיתות נוספות, מגבירים את האי־ודאות הכלכלית ומאיימים לעורר מחדש את האינפלציה. בבנק ישראל צופים הפחתת ריבית אחת במהלך השנה הקרובה, אבל גם היא עומדת בסימן שאלה. אז לאן תגיע הריבית עד סוף השנה? שוחחנו עם ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי.
לדבריו, היכולת לספק תחזית מדויקת לשיעור הריבית בסוף 2024 היא "מאתגרת, ותלויה בהערכת המצב הביטחוני, הפוליטי והתדמיתי של ישראל בעולם".
בזמנים כתיקונם, תנאי הרקע היו תומכים בהפחתת ריבית, ובפרט "הפחתות הריבית בעולם - הבנק המרכזי של אירופה, הבנק המרכזי של אנגליה, וההפחתה הצפויה על ידי הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב, א"כ) בהמשך השנה".
אבל סביבת האינפלציה בישראל מצויה עתה כמעט בגבול העליון של יעד של בנק ישראל - 2.9% בקצב שנתי לעומת 3% ביעד, ו"לא ניכרת בה ירידה לעת עתה. סביבה זו איננה תומכת עדיין בהפחתת ריבית משמעותית בישראל".
בפמן מסביר כי "הרעה במלחמה והשלכותיה, כמו גם הרעה בסנטימנט השלילי של ישראל בעולם, עלולה לבוא לידי ביטוי בהאצת האינפלציה והתרחקותה מן היעד".
ההשלכות של הורדות הדירוג
מה שיכול לאתגר את התדמית הכלכלית של ישראל בעולם, הוא הורדת דירוג האשראי של ישראל. השבוע סוכנות הדירוג פיץ' הפחיתה את דירוג האשראי של ישראל לרמה A עם תחזית שלילית, כלומר אפשרות להורדות דירוג נוספות בהמשך. בשווקים אמנם לא התרגשו מהבשורה, שכן הורדת הדירוג כבר מתומחרת בשוק זה חודשים, אך הדבר עשוי לפגוע באטרקטיביות של ישראל בעיניי משקיעים פוטנציאליים.
בפמן מוסיף כי "בנק ישראל חוזר ומציין בהחלטות הריבית את גורם הסיכון של ישראל, שבא לידי ביטוי ברור במדדים פיננסיים שונים (כמו ה־CDS -פרמיית הביטוח שמשקפת את הסיכון שהמדינה לא תעמוד בחובותיה) והבנק המרכזי מציין שככל שהסיכון של ישראל מתומחר ברמה גבוהה בשווקים, כך תפחת הנטייה להוריד את הריבית".
בפמן מחלק את התחזית שלו לתרחישים שונים: הראשון, בו "לא תחול בתקופה שנותרה עד לסוף 2024 הרעה נוספת בפועל במצב הביטחוני ובסנטימנט כלפי ישראל, ושהאינפלציה ב־2024 תסתכם בכ־3%", לדבריו, במקרה כזה "צפוי שבנק ישראל ישמור על רמת הריבית הנוכחית של 4.5% ללא שינוי במהלך התקופה שנותרה עד לסוף השנה וההפחתה תחל רק ב־2025".
בתרחיש השני, הפסימי יותר, בו "תחול חלילה הרעה בפועל במצב הביטחוני או בסנטימנט העולמי כלפי ישראל, בנק ישראל, במסגרת היעד העיקרי שלו של שמירה על יציבות מחירים, יכול להימצא במצב שבו יעלה את הריבית, וזאת למרות ההרעה במצב הכלכלי, החברתי והביטחוני".
בפמן מוסיף על כך תרחיש שלישי: "אם יחול שיפור במצב הביטחוני, כלומר ייצוב המצב הביטחוני ואולי אף הרחבת מעגל המדינות עמן יש לישראל הסכמי שלום, הדברים עשויים לבוא לידי ביטוי בין היתר בתיסוף השקל, שיקום צד ההיצע של המשק הישראלי ושחרור חסמי סחר חוץ; בעקבות כך האינפלציה תפחת והאפשרות של בנק ישראל להצטרף למגמה העולמית ולהפחית את הריבית תוכל להתממש".
האינפלציה תעבור את היעד?
היום (ה') יפורסמו נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש יולי. התחזית של בפמן למדד הקרוב היא עלייה חודשית של חצי אחוז שתביא את האינפלציה לקצב שנתי של 3.1%־3.2%, כאמור, מעל הגבול העליון של הבנק המרכזי. בראייה לעתיד, בפמן מעריך כי רמת המחירים תישאר מעט מעל ליעד. לכן הוא אומר: "אני צופה שההשפעה תהיה שבנק ישראל לא יוריד את הריבית. זאת, בשונה מאירועים עברו שבהם לאחר הפחתות מצד הפד והבנק האירופי, ישראל ביצעה מהלכים דומים בתיאום עם הכלכלות הגדולות בעולם". למרות זאת, בפמן מדגיש שלנוכח האינפלציה הגבוהה והסיכונים הרבים ליציבות הפיננסית, ריבית בנק ישראל תישאר בשיעורה הנוכחי, 4.5% עד לסוף השנה.
*** גילוי מלא: שאלת השבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.