הכותבת היא שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
בעונה הרביעית של סדרת הקאלט של כאן 11, "בואו לאכול איתי", עוז ואהרון, זוג הומואים דתיים, ארחו בביתם התל אביבי זוג דתי שמרני עד מאוד מבית אל, שלא הסתיר את תדהמתו מעצם קיומו של שילוב כזה - "הומו דתי". עוז ניצל את הופעתו בתוכנית כדי להסביר לאורחיו וגם לצופים כיצד ניתן ליישב את הסתירה בין האיסור התנ"כי החמור על משכב זכר, לבין אמונה וקיום אורח חיים דתי, והבהיר כי כל עוד מדובר בנטייה ורצון, ללא מימוש של "מכחול בשפופרת" - הרי שאין כאן עבירה.
● פתח לגרושתו חשבון באתר סקס - וישלם לה פיצוי של 315 אלף שקל
● בית המשפט יכול להורות על פירוק שיתוף בדירה גם בניגוד להסכם הגירושים
הסבר דומה ניתן לאחרונה בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בירושלים. מדובר בבני זוג שהיו נשואים כ-30 שנה וכעת נמצאים בהליך גירושים, במסגרתו האישה תובעת לקבל את דמי הכתובה, עליה חתם הבעל בשעתו, על סך של מיליון שקל. לטענת האישה, היא זכאית לקבל את דמי כתובה, מאחר שהאיש מנהל אורח חיים הומוסקסואלי ומקיים יחסים אינטימיים עם גברים.
הבעל לא הכחיש את טענות האישה, אולם טען כי האישה ידעה על נטיותיו המיניות עוד קודם לנישואיהם, ולמעשה הם הכירו במועדון להטב"י, מאחר שגם האישה חד-מינית. לגרסתו, הנישואים נועדו מלכתחילה לצורך הבאת ילדים בלבד, ולא לשם קיום חיי זוגיות וחיי אישות.
"באופן עקרוני", כתב בית הדין הרבני, "נציין כי ככל שאדם עם נטייה הפוכה חי עם אישה, ומקיים את חובותיו בענייני אישות כראוי, באופן שאין השפעה מעשית לנטייתו - אין זו עילה לגירושים. אכן בדרך-כלל אפשר להניח כי כן יש השפעה לכך על חיי בני הזוג, וודאי שהדבר יכול להוות גורם למריבות ביניהם, אלא שבמקרה לפנינו עדיין האישה רצתה בתיקון הבית, ולכן לא נקבע כי יש לראות בנטייה עצמה עילת גירושים".
בית הדין הרבני לא מצא לנכון לדון בשאלה אם האישה ידעה על נטיותיו המיניות של הבעל בטרם הנישואים, מאחר שאין מחלוקת שהיא ידעה על כך לפחות מאז שנת 2006, אז פרץ המשבר הראשון בין הצדדים, והטענות בדבר נטיותיו של הבעל הועלו גם אז, ולא הוכחשו. למעשה, מאז שנת 2006 ועד עתה נוצרו בין הצדדים מספר משברים משמעותיים, שהגיעו לתביעות גירושים, אולם פעם אחר פעם האישה עמדה על רצונה בשלום בית, אף שהבעל הומוסקסואל, ועל אף שהבעל הוא שרצה בגירושים, ואף הציע לה הסכם עם פיצוי גבוה שכלל ויתור על הבית.
ההלכה בבתי הדין הרבניים קובעת כי אם בן זוג יודע על פגם אצל בן זוגו, שיכול היה לשמש כעילה לגירושים, אך הוא מסכים להמשיך בחיי הנישואים למרות קיומו של הפגם - הרי שהוא "סבר וקיבל", ולכן לא יכול להשתמש שנים מאוחר יותר בקיומו של פגם זה כעילה לגירושים וקבלת כתובה.
מה השתנה אם כן כעת? הבעל הכיר בן זוג ספציפי ומקיים איתו חיי זוגיות. וכך פסק בית הדין: "אין להוכיח מכך שהייתה הסכמה של האישה שהאיש ימשיך לאחר הנישואים לקיים בפועל יחסים עם מישהו אחר ולבגוד בה בזמן שהם נשואים. משל למה הדבר דומה? לאישה שהתחתנה עם בעלה תוך ידיעה שלפני הנישואים היה רודף נשים, והיה לו קשר עם נשים רבות. לאחר שנים שחי עם אשתו והולידו ילדים, התחיל שוב לחיות עם אישה אחרת, והוא טוען שהאישה ידעה תמיד שהוא 'אוהב נשים' ו'סברה וקיבלה', ועל דעת כן התחתנו שיוכל להיות עם עוד נשים. התתקבל טענתו?".
לאור זאת פסק בית הדין הרבני שהאישה זכאית לקבל פיצוי על הגירושים בדמות דמי כתובה, אולם לא בסך המוגזם של מיליון שקל, אלא 360 אלף שקל בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.