אינטל מתפצלת: מה קדם למהלך ההיסטורי, ההשפעה על ישראל והמכשול שבדרך

לאחר שנים שבהם סירב לשקול את הפתרון, הודיע השבוע מנכ"ל אינטל  פט גלסינגר על כך שאינטל תתפצל לשני חלקים, וחטיבת הייצור תהפוך לחברה עצמאית עם הנהלה תפעולית משל עצמה. מדובר במהלך מוגבל: חטיבת הייצור תהפוך למעין חברה בת בשליטת אינטל והנהלתה תדווח לגלסינגר. המטרה: לגייס מיליארדי דולרים ממשקיעים חיצוניים - כמו קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות גידור, או לקוחות, ושאלה יתווספו לשולחן בעלי המניות. 

● הבדיחה שפשטה במסדרונות אינטל, ומה יקרה לטאלנטים?
● הפיצול באינטל יוצא לדרך: המניה זינקה ב-8% במסחר המאוחר

אבל גם צעד זה אינו מהווה פיצול אמיתי. לשם השוואה, חברת בת אחרת של אינטל, אלטרה (Altera) העוסקת בפיתוח מעגלים אלקטרוניים מתוכננים לפי הזמנה, הוצאה מאינטל בשנה שעברה כספין־אוף: מונה לה מנכ"ל והיא פועלת באופן עצמאי לחלוטין מתוך כוונה להנפיק או למכור אותה. הכנסותיה, עם זאת, עדיין מדווחות במסגרת הדיווחים הרבעוניים של אינטל.

עבור 4,000 עובדי הייצור של אינטל ישראל לא מדובר בבשורה מהותית. עם זאת, במידה והחברה תיסחר בבורסה, אלה יוכלו לקבל מניות של חברה בעלת אפשרות צמיחה גדולים יותר ממניית אינטל. בטווח הרחוק יותר, רכישה אפשרית על ידי חברה אחרת או קרן עושר עשויה לשנות את הסטטוס ולהרעיד את האדמה תחתם.

המנייה זינקה לכ־8%

גם אם מדובר בצעד קטן וראשון בעל השפעה מוגבלת, הרי שזו עשויה להיות תחילתו של תהליך שעשוי ליצור בסופו של דבר שתי חברות נפרדות שאין ביניהן קשר: האחת מפתחת שבבים לתחום המחשוב האישי, השרתים והבינה המלאכותית, והשנייה - עוסקת בייצור שבבים מתקדמים עבור מתחרות כמו אנבידיה, קוואלקום או AMD. ההכרזה הדרמטית, שנערכה לאחר שעות המסחר, הטיסה את המנייה בקרוב ל־8%, לאחר שבשבוע האחרון כבר עלתה קרוב ל־10%.

זהו מהלך היסטורי שבו אחרונת ענקיות השבבים האמריקאיות שהחזיקו גם מפעל משל עצמן מודה בעצם כי המבנה הנוכחי כבר אינו משרת אותה או את לקוחותיה. כאשר צמחה אינטל במהלך שנות השמונים והתשעים למעמד של יצרנית השבבים המובילה בעולם בתחום המחשבים האישיים - היה בכך הגיון כלכלי רב. אינטל הצליחה להשיג אגב כך רווחיות גולמית של מעל ל־60% רוב שנות פעיולתה. אלא שבעשור האחרון חלה תפנית בתעשייה: השוק דורש כעת התמחות בשבבים מסוגים רבים: שבבי טלפונים חכמים, בינה מלאכותית, שרתים וזיכרון, ואינטל בינתיים איבדה את ההובלה על תהליכי הייצור לטובת TSMC המתחרה. זו, אגב, מעולם לא הרהרה בפיתוח שבבים משלה.

"גלסינגר יוצר מבנה עצמאי בעל הנהלה משלו, אבל כזה שכפוף אליו בסופו של דבר", אומר לגלובס ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך הייעוץ בבנק לאומי. "עם זאת, לא יהיה מנוס מפיצול מלא ולו כדי לרכוש את אמון הלקוחות הפוטנציאליים - ענקיות השבבים שמתחרות באינטל - שרוצות לראות את מערך הייצור נפרד לחלוטין ממנה ולא מעוניינות למסור את הקניין הרוחני שלהן לחברה שגם מתחרה בהן בזרוע השניה שלה".

מאידך, מסביר אורגד, אינטל חייבת לגייס הון עתק ממשקיעים חיצוניים להשקעות במפעלים. "היא השקיעה 50 מיליארד דולר ברכישת ציוד רק בשנתיים האחרונות - בעוד שזרוע הפיתוח שלה, שסובלת מתחרות ומאובדן לקוחות שמפתחים שבבים עבור עצמם, לא מסוגלת לספק לה אותו בקצב הרצוי. במצב כזה שותפי מימון שכאלה יסכימו להיכנס רק כשחטיבת הייצור היא עסק נפרד לחלוטין".

לא ממציאה את הגלגל

אינטל לא צריכה להמציא את הגלגל: פיצול דומה התרחש לפני כמעט שני עשורים בחברה המתחרה AMD שכיום נוגסת בנתחי השוק של אינטל בתחום המחשבים האישיים, השרתים והבינה המלאכותית. ב־2008 מכרה AMD את חטיבת הייצור שלה לקרן האמירתית מובאדללה, אשר ברבות הימים הנפיקה אותה בבורסה בהצלחה.

החטיבה, ששמה כיום הוא גלובל פאונדריז, היא יצרנית השבבים השלישית בגודלה בעולם שחתומה על הסכמים יוקרתיים עם גוגל ועם משרד הביטחון האמריקאי. לאחר פרידה בייסורים, שהותירה את AMD וגלובל פאונדריז תלויות זו בזו במשך עשור - השתיים נהנות כיום מהצלחה גדולה דווקא בגלל חוסר התלות ביניהן והעובדה שכל אחת הלכה לכיוון שונה.

הפיצול בין AMD לגלובל פאונדריז נערך בתור הזהב של יחסי ארה"ב־סין, ואילו פיצול אפשרי בתוך אינטל מתרחש כעת בהקשר של מלחמה קרה בין שתי המעצמות, שהביטוי הקיצוני שלה הוא הגבלות ייצוא אמריקאיות על שבבים מתקדמים ומכונות לייצור שבבים. "גם מהלך מצומצם כמו שינוי מבנה הוני בחברה בת עשוי להידרש להחלטת הרגולטור הסיני, מדינה שבה אינטל מוכרת במיליארד דולרים", אומר יזהר גנור, ראש מחלקת המחקר בפעילים ניהול תיקי השקעות. "אני בספק אם אינטל תוכל לעבור את המהלך הזה ללא אישור מסין, שתשמח לשים מקלות בגלגלים לכל יוזמה שקשורה בביטחון הלאומי האמריקאי בתחום השבבים".

הבשורה במה שלא נאמר

לצד ההצהרה ששימחה את המשקיעים - אשר תומכים במהלך ולוחצים לקיימו מזה שנים - גלסינגר הודיע כי אינטל תעכב את בנייתם של כמה ממפעלי הדגל: המפעלים בגרמניה ובפולין יתעכבו בכשנתיים והתכניות לבניית מפעל במלזיה נגנזו. הבנייה בארה"ב לא תיפגע. גלסינגר לא הזכיר את בניית מפעל אינטל החדש בקרית גת.

יש בכך מן הבשורה לכ־4,000 עובדי היצור במקום: אינטל זונחת בינתיים פרויקטים שנמצאו בשלב מוקדם - כמו אלה בגרמניה ופולין - ומתמקדת באלה שנמצאים בשלב מתקדם - כמו המפעלים בישראל ובאירלנד. גלסינגר, נוצרי מאמין ואדוק שאוהד את ישראל, רואה בהשקת המפעל החדש בקרית גת פרויקט שנמצא בשלבי סיום ואין לפגוע בו. יחד עם זאת, אין שינוי בהחלטת אינטל לעכב את הרחבת המפעל החדש ("מוד 2") שאמור היה להתחיל בימים אלה ולהסתיים בעוד שלוש שנים.

ובכל זאת, מדובר באנחת רווחה לאלפי העובדים בישראל - גלסינגר היה יכול להתלות במלחמה או בחוסר היציבות כדי לפגוע יותר בפעילות הישראלית ולא עשה כן. מלבד הסנטימנט הפרו ישראלי, לישראל נציגות מכובדת בהנהלת פעילות הייצור, בהם הישראלי דניאל בן עטר, סגן נשיא לענייני ייצור בחברה, שסייע מאחורי הקלעים לשמור על עסקים כרגיל באינטל ישראל.