חודש ספטמבר היה חריג בהיקף גיוסי החוב הקונצרניים בשוק ההון. למעשה, בניכוי דצמבר 2023, שריכז גיוסים של חודשיים בשל פרוץ המלחמה, גיוסי החוב הקונצרני בספטמבר היו הגבוהים ביותר אי פעם בבורסה בתל אביב.
● ברשימה אחת עם פרו וקזחסטן: מודי'ס הלכה רחוק עם הורדת הדירוג של ישראל
● "העלאות מסים, אינפלציה ופגיעה בחסכונות": ההשלכות האפשריות של הורדת הדירוג החריגה
נתונים של חברת מידרוג מלמדים שבחודש שעבר גייסו חברות מקומיות סכום של כ־18 מיליארד שקל בחוב. מאחורי קצב הגיוסים המוגבר, עמד לפי ההערכות החשש של המנהלים בחברות הציבוריות מהסלמה ביטחונית מול חיזבאללה, שהוביל אותם להקדים ולהצטייד במזומנים. מאידך, רמת הריבית הגבוהה בישראל (בניגוד לזו בעולם שמתחילה לרדת), הובילה לביקושים גדולים מצד משקיעים לאג"ח המונפקות בתשואות אטרקטיביות.
לפי מידרוג, היקף הגיוסים בספטמבר הציג עלייה דרמטית של 158% ביחס לספטמבר 2023, ערב המלחמה, כאשר מתחילת 2024 נרשמה עלייה של 7.4% בהיקף הגיוסים לסכום של 68.6 מיליארד שקל באג"ח. במידרוג מציינים כי הגיוסים, שהגיעו על אף השנה המאתגרת הם "עדות לאמון המשקיעים בחברות המגייסות".
הסקטור הפיננסי, שכולל את הבנקים וחברות הביטוח, הוביל את הגיוסים בספטמבר - 6.9 מיליארד שקל לעומת 600 מיליון שקל בלבד בחודש המקביל אשתקד. בנק לאומי לבדו גייס 4.2 מיליארד שקל בחודש זה. הסיבות לגיוס הנרחב בספטמבר, להערכת מידרוג מוסבר "על רקע תנאי השוק, תכנון פיננסי של המערכת הבנקאית בתגובה לסיכונים כלכליים פוטנציאליים, ורמת הסיכון הצפויה בטווח הקצר־בינוני". כלומר, חשש מפני הבאות, הוביל את אותן חברות להצטייד במזומנים.
חברות הנדל"ן והבנייה בלטו אף הן עם גיוסים של כ־3.9 מיליארד שקל (מול כ־2.4 מיליארד שקל בספטמבר אשתקד) - בראשן לחברת הנדל"ן מגה אור שגייסה כחצי מיליארד שקל.
מי שהשקיע נהנה מתשואה פנטסטית
"מתחילת ספטמבר המצב כאן היה בשיא של חוסר הוודאות", אומר טמיר שפירא, מנכ"ל חברת קרנות הנאמנות אילים. "החברות כאן ראו את המצב הביטחוני ולכן גייסו חוב כדי להגדיל את יתרות המזומנים שלהן. אבל ב־10 הימים האחרונים חל שיפור במצב הביטחוני של ישראל, וגם המשקיעים רואים זאת. האירועים האחרונים בלבנון יצרו יותר ודאות לישראל, וכך מי שהשתתף בהנפקות האג"ח החודש (המשקיעים, ח"ז), עשה צעד מצוין. הוא קיבל תשואות חלומיות". שפירא נותן לדוגמה את בז"ן, בתי הזיקוק בחיפה, שהנפיקה סדרת אג"ח בדירוג A פלוס שנסחרת כיום בתשואה של 6.8% (שקלית): "זו תשואה פנטסטית לאג"ח בדירוג כזה".
בדיקה של התשואות בתל אביב, מלמדת שמדדי האג"ח הקונצרניות הובילו על מדדי האג"ח הממשלתיות. כך למשל, מדד תל גוב-כללי שכולל את כלל אגרות החוב של הממשלה עלה ב־0.1% מתחילת השנה ועד יום שני, בזמן שמדדי האג"ח הקונצרני, תל בונד־100 ותל בונד־20, עם אגרות החוב הגדולות שבמחזור, עלו ב־4.3% ו־3.2% מתחילת 2024. מדד תל בונד-גלובל, שכולל אג"ח של חברות שרשומות בחו"ל (בעיקר חברות BVI עם נדל"ן מניב בניו יורק), עלה ב־8.3% באותו פרק זמן.
בנוסף, מדד תל גוב-צמודות, עם כלל האג"ח הממשלתיות הצמודות למדד המחירים לצרכן, עלה ב־0.3%, בעוד שהמקביל הקונצרני עלה ב־4.3% מתחילת השנה. תמונה דומה נרשמה בשני סוגי המדדים השקליים.
הקונים בורחים מהחוב הממשלתי?
התשואות הללו יכולות ללמד על כך שגל הגיוסים הגדול של האג"ח הקונצרניות, מגיע מהצימאון של הציבור לתשואות גבוהות יותר לנוכח חולשה בביצועי האג"ח הממשלתיות, על רקע העלייה בסיכון של ישראל והצורך המוגבר בגיוסי חוב בשל עלויות המלחמה. הוא מעדיף לקבל תוספת סיכון ולרכוש אג"ח קונצרניות, שהתשואה מהן תהיה גבוהה מזו של הממשלתיות. "בסוף השבוע ראינו הורדת דירוג חדה של מודי'ס לממשלת ישראל", אומר שפירא מאילים. "ההערכה שלנו היא שרמת התשואות באג"ח של ממשלת ישראל משקפות החמרה משמעותית אף יותר במצבה של ישראל ביחס לדירוג החדש של מודי'ס".
עוצמת החשש שמגולמת בתשואות הגבוהות בשוק האג"ח, מעריך שפירא, מייצרת דווקא הזדמנות למשקיעים. "אנחנו מעריכים שזו הזדמנות השקעה חד פעמית לאג"ח של ממשלת ישראל (וגם הקונצרניות, כנגזרת שלהן, ח"ש)".
החיסול של חסן נסראללה וצמרת חיזבאללה בסוף השבוע רק מחזק לדבר שפירא את ההערכה הזו. "ההתפתחויות האחרונות שיפרו את מצבנו הביטחוני, לכן יש פה הזדמנות שהיא חד פעמית לגבי התשואות שניתן לקבל בהשקעה באג"ח. אם התמונה באזור המזרח התיכון תשתנה... זו באמת השקעה מעניינת מאוד". שפירא סבור שבמצב זה, נראה שהתיאבון של הציבור "לנעול" את התשואות בתיק, היה אחד המנועים שדחפו לגל הגיוסים האחרון.
גם גיא אליכיס לב, מנהל דסק עסקי בפעילים ניהול תיקי השקעות, אומר כי "מה שאפיין את שוק האג"ח בחודש האחרון הייתה העלייה בפרמיית הסיכון של אג"ח ממשלת ישראל, שהובילה לירידות שערים ועליית התשואה מצד אחד, ומהצד השני רצון של המשקיעים המוסדיים והציבור להצטייד באג"ח מקומיות. זה הגיע אחרי שחודש אוגוסט היה חיובי בסה"כ בשוק החוב (עליות מחירי האיגרות וירידת תשואות)". לדבריו, בעשרת הימים האחרונים, "שוב חזרה המגמה החיובית בביצועי שוק האג"ח, משום שהחשש מעוצמת ההתלקחות בצפון והמלחמה הכוללת, ירד יחסית".
"הזדמנות נכונה": ההמלצות למשקיעים
"אנחנו חושבים שפרמיית הסיכון והתנודתיות באג"ח הממשלתיות הארוכות תישאר גבוהה", סבור אליקיס מפעילים. "לכן לא הייתי ממהר ומאריך את משך החיים הממוצע בתיק (קונה אג"ח למועד פירעון רחוק). אני כן חושב שתיק איגרות חוב במח"מ בינוני (אגח שייפדו בעוד 3־5 שנים), במיוחד לנוכח העלייה בתשואות באג"ח הקונצרניות (פתיחת מרווחים מול המקבילות הממשלתיות) מייצר הזדמנויות. במיוחד באג"ח במח"מ בינוני בדירוג גבוה. אפשר כיום לבנות תיק השקעות כזה שנותן תשואה לפדיון של מעל ל־6%, וזו בהחלט נראת לנו הזדמנות נכונה".
באפיק הסולידי כיום, מלווה קצר מועד (מק"מ) של בנק ישראל מעניק תשואה לשנה (ברוטו) של 4.3%. בשוק הקונצרני לעומת זאת, ניתן למצוא חברות בדירוג גבוה, כלומר סיכון נמוך, עם תשואות גבוהות יותר לפדיון. כך לדוגמה, סדרת אג"ח (י"א) בדירוג A1 לחברת הנדל"ן המובילה דמרי, שבשליטת הקבלן יגאל דמרי, שגויסה בחודש החולף בהיקף של מעל ל-150 מיליון שקל, נסחרת בתשואה שקלית לפדיון של 6.2%. אם הולכים לאחד הבנקים הגדולים למשל, דיסקונט גייס החודש אג"ח צמודות מדד במשך חיים ממוצע (מח"מ) ארוך של 5.7 שנים, שמדורגות בדירוג גבוהה של AA-. הן נסחרות בתשואה לפדיון של 3.2% (כמעט 7% בתוספת ההצמדה).
אבי שטרנשוס, מנכ"ל מידרוג הוסיף בהקשר של חודש ספטמבר בשוק החוב, כי "על אף אקלים כלכלי-ביטחוני מורכב, חודש ספטמבר התאפיין בתנופת גיוסים מרשימה בשוק החוב הקונצרני שממשיך לתפקד כמקור מימון חיוני ודומיננטי לחברות במשק. עיקר הגיוסים בספטמבר התרכזו בסקטור הפיננסים עם חזרתם של חלק מהבנקים (כ-6.9 מיליארד שקל) ובסקור התשתיות עם גיוס של חברת החשמל (3.8 מיליארד שקל). במבט רחב יותר, מתחילת השנה (ינואר-ספטמבר) מגזר הנדל"ן והבינוי ממשיך להוביל עם גיוס מצרפי של כ-30.6 מיליארד שקל, המהווה כ-45% מהיקף הגיוסים הכולל, זאת תוך האצת מגמת העלייה בשיעור המנפיקים בקבוצות הדירוג הגבוהות ולמרות רוח נגדית חזקה שנובעת מאי-הוודאות בענף והמחסור החריף בכוח עבודה מיומן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.