כוכב הנדל"ן שנפל, האחים שניערו את רשת המזון וחברת התעופה שנותרה לבד בשמיים: השנה הסוערת של שוק ההון

חשוון

המפלה של חנן מור (שמסדרת לדמרי עסקה חלומית)

הימים העליזים של הריבית האפסית, פיתו יזמי נדל"ן רבים לקחת אשראי נדיב. גם חנן מור ביקש לקפוץ לליגה של היזמים הגדולים באמצעות רכישה שאפתנית של קרקע לבניית מאות דירות יוקרה במתחם "שדה דב" בצפון ת"א, עליו עמד בעבר נמל תעופה קטן.

את הקרקע רכשה חברת הנדל"ן הנושאת את שמו של מור מידי רשות מקרקעי ישראל בקיץ 2021 תמורת כ־1.5 מיליארד שקל, רכישה שהתבססה על תחזית למחיר של 8 מיליון שקל לדירה. עיקר הסכום, 1.3 מיליארד שקל, מומן ברוח התקופה באמצעות הלוואה בריבית משתנה (שהייתה אפסית אז) מבנקים וגופי השקעות.

אלא שבעקבות הזינוק בריבית זמן קצר לאחר מכן, נקלעה חנן מור לסחרור, בשל אי יכולתה לעמוד בתשלומי החוב העצום. האות לסופה המר של החברה ניתן כשבנק לאומי הגיש בקשות לכינוס נכסים, שהובילו להסדר חוב בחסות ביהמ"ש ולהעברת הבעלות בה לידי הנושים. כחלק מאותו הסדר, רכש לאחרונה הקבלן יגאל דמרי את המגרש בשדה דב תמורת 1.1 מיליארד שקל - "הנחה" של 400 מיליון שקל ביחס למחיר ששילם חנן מור.

 חנן מור / צילום: אייל טואג

טבת

הקריסה שזעזעה את שוק הפנסיה (וחשפה את שיטת הסוכן הכפול)

המרדף אחר תשואות גבוהות בשנות הריבית האפסית דחף אלפי ישראלים להשקעות אלטרנטיביות, בעיקר בתחום הנדל"ן, גם בהכוונתם של סוכני ביטוח ויועצים פנסיוניים. אלא שכפי שמתברר, חלק מאותם סוכנים חבשו לא פעם כובע נוסף, של יזמי הקרנות שאליהן נותבו כספי הלקוחות, שגורלם אינו ידוע כיום. התוצאה העגומה: אלפי אנשים שעלולים לאבד את חסכונות חייהם. כל אלה נחשפו בעת קריסתה המהדהדת של חברת ניהול הגמל סלייס, שבבעלות משפחות גולדברג וטוקטלי, שמטלטלת את שוק ההון הישראלי גם היום.

בעקבות תלונות של לקוחות על קשיים במשיכת כספים מהחברה, מונה לה מנהל מורשה, רו"ח אפי סנדרוב, ועד מהרה התברר גודל המחדל. הפקדות של קרוב ל־900 מיליון שקל בידי אלפי חוסכים הועברו להשקעות בחו"ל (באמצעות מה שזכו לכינוי "קרנות אדומות") ועקבותיהן נעלמו. באחרונה הגישה רשות שוק ההון דוח לוועדת הכספים של הכנסת, וממנו עולה כי סלייס הייתה מודעת לכך שסוכני ביטוח הציעו לעמיתים הלוואות תמורת העברת כספים לקופות גמל בניהול אישי (IRA) ומשם לאותן קרנות אדומות.

אדר (א' ו-ב')

האחים שמשתלטים על שופרסל (ועושים בית ספר לקמעונאות)

במשך שנים התנהלה הקמעונאית הגדולה בישראל, שופרסל, כחברה ללא גרעין שליטה והתשואות שהניבה למשקיעים היו רחוקות מלהשביע רצון. כל זה השתנה באחת, בעת שהאחים יוסי ושלומי אמיר, לשעבר בעלי רשת פרשמרקט (שנמכרה לפז) רכשו רבע ממניות הרשת שהחזיקו גופים מוסדיים תמורת 1.5 מיליארד שקל.

מיד עם כניסתם למשרדי הרשת הפשילו האחים אמיר שרוולים. הם מיהרו להיפרד מבכירי הרשת, ובראשם היו"ר המיתולוגי איציק אברכהן, ופצחו בשורת מהלכי התייעלות. התוצאות: רווחים מרשימים כבר ברבעון הראשון ותשואה של 70% לבעלי המניות (מאז החל המו"מ), ובראשם המוסדיים שאיפשרו את ההשתלטות. בינתיים השיטה התפשטה בשוק ההון: לקנות פחות מ־50% ממניות חברה ציבורית, ובכל זאת להפוך לבעלי הבית. והמהלך הועתק בין היתר בפז, אינרום וישראכרט.

אייר

חברות התעופה הזרות ברחו (ואל על גוזרת קופון שמן)

ישראלים שרצו להתאוורר מהמציאות המקומית ולנפוש בחו"ל נתקלו לא אחת בעוגמת נפש (הנמשכת ביתר שאת גם היום). חברות תעופה זרות ביטלו את טיסותיהן לנתב"ג בשל איומי המלחמה והותירו את השליטה בשמיים בידיה של חברה אחת מרכזית - אל על. זו, ניצלה את המצב היטב לשיפור בתוצאותיה העסקיות, גם באמצעות העלאת מחירי הכרטיסים שמרקיעים שחקים.

חברת התעופה, שרק לפני מספר שנים עמדה בפני קריסה בימי מגפת הקורונה ונדרשה לחילוץ ממשלתי, הפכה לאחת הרווחיות בישראל, תודות לשליטה של קרוב ל־50% בטיסות מישראל ואליה. במחצית הראשונה של השנה תורגמה שליטה זו להכנסות של כ־1.6 מיליארד דולר (זינוק של כ־40%) ולרווח של כ־230 מיליון דולר - זינוק של פי 10 לעומת התקופה המקבילה. בתוך כך הפכה מניית אל על לאחת המנצחות הגדולות של הבורסה בת"א בשנה שחלפה עם זינוק של כ־83% שהיטיב בעיקר עם בעלי החברה, איש העסקים קני רוזנברג (שרכש את השליטה בתקופת הקורונה).

 נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

תמוז

האקזיט המדהים שלא קרה (מי מוותר על 23 מיליארד ד'?)

גם מלחמה חסרת תקדים כמו זו שמתנהלת השנה בישראל לא מנעה את האקזיטים שמייצר ההייטק המקומי. כל המכירות הגדולות שידע עד היום הקטר של המשק - כולל הגדולות של מלאנוקס ומובילאיי - אמורות היו להחוויר מול מכירתה של חברת אבטחת הסייבר וויז, שמוביל אסף רפפורט, לענקית האינטרנט גוגל. על פי הפרסומים, ניהלה גוגל מגעים לרכישת החברה הישראלית תמורת 23 מיליארד דולר, סכום שהיה מציב אותה בתור הרכישה הגדולה בתולדות גוגל והאקזיט הגדול בתולדות ישראל. במשרד האוצר אף מיהרו לרתום את האקזיט הצפוי כדי שיסייע לקופת המדינה המצטמקת.

אלא שבתוך פחות משבוע, וויז הודיעה לעובדיה כי העסקה כבר לא על הפרק וכי בכוונתה לפעול לביצוע הנפקה עתידית בוול סטריט במקום. בשוק החלו לצוף קונספירציות על כך שהפרסומים - ובעיקר הסכום האסטרונומי - היו בעיקר תרגיל תקשורתי מתוחכם של וויז שנועד לנפח את שווי המניה לקראת ההנפקה.

 אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

אלול

הציבור חזר לקנות דירות (למרות המחסור בפועלים)

ההלם ששרר בישראל בתחילת המלחמה החריף את הקיפאון בשוק הנדל"ן המקומי, והוסיף למצבו את סגירתם של אתרי הבנייה ואיסור על העסקת פועלים פלסטינים. התוצאה הייתה התרוקנות משרדי המכירות של הקבלנים, ואף סימנים לירידת מחירים.

גם היום סובלות עדיין חברות הבנייה ממצוקת כוח אדם, אך בכל הקשור לביקוש לדירות ומחיריהן, חלה התאוששות מרשימה. זאת בעיקר בזכות מבצעי הקבלנים המאפשרים ללקוחותיהם לשלם רק חלק קטן מהתמורה במועד רכישת הדירה (20% ולעיתים אף 10% בלבד), ואת היתרה בעוד מספר שנים עם המסירה.

 שלטי הנחה לרכישת דירות חדשות בתל אביב / צילום: דרור מרמור

ניתוח הדוחות הכספיים שפרסמו 8 חברות בנייה מובילות, העלה כי הללו מכרו קרוב ל־1,000 דירות ברבעון השני של 2024, כמעט כפול מברבעון המקביל אשתקד. הדבר נבע כאמור ממבצעי הקבלנים אך גם מכך שציבור ש'ישב על הגדר' בשנה שעברה מעריך כיום שהמחירים לא צפויים לרדת, וכי היצע הדירות עלול להצטמצם. לראיה - אותו ניתוח לימד שהמחיר לדירה שנמכרה בידי אותם קבלנים עמד על 3 מיליון שקל, עלייה של 18% תוך שנה.