לפני כשלושה חודשים הודיעו yes ופרטנר כי חתמו על הסכם שבמסגרתו לקוחות פרטנר ישודרגו לאפליקציה חדשה עם עיצוב וממשק מתקדמים, כאשר התוכן הטלוויזיוני יגיע משירות +Sting של yes. תוקף ההסכם נקבע לחמש שנים ממועד ההשקה המסחרית, ופרטנר רשאית להאריך אותו בשנה נוספת.
● בפרטנר הבינו שאין להם בשורה אמיתית, אז עשו עסקה עם yes. האם הרגולטור יתערב?
● סיבוב הפרסה של רשת: רביב דרוקר ימשיך לשדר עד סוף 2025
לצד ההבטחה הצרכנית, התעוררה השאלה האם לא מדובר דווקא בפגיעה בתחרות בשוק הטלוויזיה - וברשות התחרות הודיעו כי הם בוחנים את בקשת החברות לשיתוף-הפעולה. בימים אלה נמצא הנושא על השולחן, ומשיחות שערכנו עם גורמים בשוק עולה כי החשש העיקרי הוא שמהלך כזה מנטרל שחקן עצמאי (פרטנר), ולמעשה הופך אותו לתלוי בשחקן דומיננטי אחר בשוק.
עם זאת, בשוק מצביעים על כך שכיום פרטנר מפסידה עשרות מיליוני שקלים בשנה מהפעילות בשוק הטלוויזיה, אין לה שום יתרון תחרותי בתחום הזה, למעשה היא בנחיתות משמעותית, ולכן היא גם סובלת משיעורי נטישה גבוהים. בהינתן שזה המצב, אם המהלך יצליח, הוא יגדיר מחדש את הפעילות שלה. החברה תפסיק לדמם כסף ותוכל להפוך לשחקנית רלוונטית ולהציע לצרכנים חבילות טריפל תחרותיות עם אינטרנט וסלולר, בדומה למתחרות.
חברת yes, מבחינתה, מציעה לפרטנר את חבילת הדיסקאונט שלה, ולא את הפרימיום שהיא מציעה בעצמה לצרכנים (לחברה יש כ-567 אלף לקוחות). במובן מסוים, היא מספקת את ה"מנוע" שיאפשר לפרטנר לפעול כראוי בתחום הטלוויזיה. "איך בפרטנר מחברים את זה למכונית, כמה הם גובים על זה, והאם הן מבנדלים עם שירות אחר - זה כבר עניין שלהם", מסבירים בשוק.
בצד הכספי, התשלום שתעביר פרטנר ל-yes הוא פר מנוי. לפרטנר יש כיום כ-200 אלף מנויים בטלוויזיה, כך שלפי תנאי העסקה, yes עשויה להרוויח כ-13 מיליון שקל בחודש. על כל פנים, בדיווח לבורסה ביולי האחרון נכתב כי התשלום ל-yes לא יפחת מכ-5.3 מיליון שקל (בצירוף מע"מ), בתוספת הפרשי הצמדה לפי התנאים הקבועים.
אז מה משמעות ההסכם, ומה רשות התחרות צריכה לבחון? בדקנו את תמונת המצב.
להגדיר את השוק
פרטנר ו-yes מבקשות מרשות התחרות בקשת פטור להסדר כובל, משמע שהרשות תאשר כי אין פגיעה בתחרות, וכי "ההסדר לא מגביל את התחרות בחלק ניכר של השוק המושפע מההסדר", כך לפי החוק. במובן הזה, הנקודה החשובה ביותר, שעשויה לקבוע מה תהיה הכרעת הרשות בסוגיה, היא מהו היקף השוק שאותו בוחנים.
לעולמות השידור יש שני צירים עיקריים: המדיה הפיזית שדרכה עובר התוכן (אינטרנט, כבלים ועוד); ואופן השידור - שם ההפרדה היא בין שידור ליניארי (ערוצים "רגילים") לבין VOD ושירותי סטרימינג (נטפליקס, אמזון וכו'.
"השוק שונה ממה שהיה לפני עשור, כבר אין דואופול של הוט ו-yes שצריך לחשוש ממנו. אנשים כיום צורכים את התוכן שלהם מהסטרימינג, ולא חייבים את התשתיות הקיימות. אם יש לי נטפליקס, אני יכול לצפות מכל מדינה דרך המחשב - וזה הערך המוסף לצרכן", מסביר ד"ר אביב גאון מבית הספר למשפטים באוניברסיטת רייכמן.
גאון מצביע גם על נושא המחיר שנגזר מהמצב הנוכחי. "לפני שני עשורים המחירים היו גבוהים, אבל היום יש חבילות טריפל, שבהן הרכיב של הטלוויזיה מגיע ל-30 שקל בערך, כך שאין פה בעיה. אם הוט ו-yes יציעו חבילות יקרות יותר, לצרכנים יש אפשרות לבחור בנטפליקס או ב-freeTV למשל".
בכל מקרה, אם המהלך ייצא לפועל, הסכום שפרטנר תשקיע בטלוויזיה אמור להיות נמוך יותר מהשקעתה כיום. בניהול נכון, זה עשוי להוריד עלויות לצרכנים ולמשוך מספר משמעותי של לקוחות - ואולי גם להשפיע על יתר המחירים בשוק.
נקודה נוספת נוגעת לכך שלפרטנר יש כאמור מספר זרועות פעילות. החשש היה שאם ההפסדים שלה בתחום הטלוויזיה יימשכו, היא תבחר להעלות מחירים בסיבים או בסלולר. אולם אם המהלך עם yes ייצא לפועל, הוא יאפשר לה להגיע לאיזון ולהימנע מצעד כזה.
ולסיכום, ישנו עניין התוכן הישראלי בהפקות מקור לעומת תוכן רכש בינלאומי, והשאלה האם מבחינת הצרכן מדובר בפוטנציאל להקטנת הגיוון בתכנים. בהקשר הזה יש לציין כי כיום אין בפרטנר כלל תכני מקור שהיא מפיקה, כך שלא תהיה ירידה בכמות של תכנים קיימים. לפי ד"ר גאון, חשש מפני ירידה בכמות התכנים הלוקאליים מהווה חוסר הבנה של המציאות כיום. "אמזון, דיסני ונטפליקס כבר מציעים כיום תכנים בעברית", הוא מסביר.
מתוך הסדרה 'שחר אדום' / צילום: באדיבות yes
השאלה היא, כמובן, בין מי למי התחרות בכלל. "אני לא חושב שנטפליקס היא מתחרה של פרטנר", אומר גורם בשוק. "הרבה אנשים קונים נטפליקס בנוסף ל-yes או פרטנר. אולי יש קומץ צעירים שמסתפקים רק בזה. השאלה שצריך לשאול את עצמנו היא האם המהלך לא מונע את האפשרות שפרטנר וסלקום יוכלו להגיע לרמה שתתחרה במגוון התכנים ב-yes והוט. המצב הקיים הוא לא החזון שהיה לתחרות מול הדואופול".
נציין כי בשוק כבר מדברים על כך שמתנהלים מגעים להסכם דומה בין סלקום - שגם היא סובלת מקשיים בתחום הטלוויזיה, ומחזיקה בכ-260 אלף מנויים - לבין הוט.
ההיבטים שיש לבחון
רשות התחרות היא הרגולטור היחיד שבוחן את העסקה, מאחר שמועצת הכבלים והלוויין אינה מוסמכת בחוק לעסוק במהלכים על גבי האינטרנט. גם במשרד התקשורת לא בוחנים את המהלך, שכן מדובר בעסקה בשוק השידורים. עם זאת, לדבריהם, "אנחנו מלווים את התהליך ונמצאים בקשר עם רשות התחרות שבודקת את התהליך".
לפי מומחים ובכירים לשעבר ברשות התחרות, הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, תבחן כמה היבטים של ההסכם בין פרטנר ל-yes. ראשית, האם יכולה להיות פגיעה בתחרות בתחום שידורי הטלוויזיה. שנית, האם יכולה להתהוות פגיעה בתחרות בתחומים אחרים שהצדדים פועלים בהם, כמו פריסת סיבים (פרטנר קונה סיבים מבזק, חברת-האם של yes).
נקודה שלישית היא מהי הפגיעה האפשרית בתחרות בהיבטי המחיר והתוכן. אם זה בהיבט התוכן, יהיה בשוק שחקן אחד פחות. אם בוחנים את היבט המחיר, המהלך דווקא עשוי להאיץ את התחרות בשוק.
"מבחינת תחרות על המחיר, מדובר בהבדל עצום", אומר בכיר בענף. "לדוגמה, מי שמאוכזב מהמחיר ב-yes יכול לעבור לפרטנר. עם זאת, מצב כזה יכול להיות כלי בידי yes כדי להחליש את פרטנר כמתחרה. העובדה שפרטנר משלמת פר מנוי מגדילה את העלויות השוליות של פרטנר בגיוס מנויים. אם זה היה סכום קבוע, פרטנר הייתה חופשייה, וזה לא היה רובץ עליה כמו מס. העובדה שהיא צריכה לשלם את ה'מס' הזה על כל מנוי, מקטינה את הכושר התחרותי שלה".
פרופ' דיויד גילה, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, מחדד את הנושא: "רשות התחרות תצטרך לבדוק מה היה קורה מבחינה תחרותית אלמלא המיזם. אם נקודת המוצא היא שחברה כמו פרטנר הייתה מתחרה עם תכנים משל עצמה, ברור שזה עדיף על המיזם המשותף, משום שאז הייתה יותר תחרות בתכנים, וגם נמנעת אפשרות שפרטנר תפתח תלות ב-yes. מצד שני, אם פרטנר לא תוכל להתרומם, ואין לה מספיק כסף כדי לייצר תכנים משל עצמה - המיזם יותר טוב מכלום".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.