השורה החדשה והנחשקת בקורות החיים: צליית המבורגרים

40 שנה אחרי המשמרת האחרונה שלו, מייקל אריקסון עדיין זוכר איך הרגיש כשלבש את מדי מקדונלד'ס המפוספסים שלו עם הקשתות הזהובות על כיס החזה. הוא גם זוכר כיצד היה פושט אותם, נכנס לביתו דרך דלת אחורית ומשליך את הבגד עם כתמי השומן אל מכונת הכביסה, כי אמו לא רצתה ששאר הבית יסריח כמו דוכן מזון מהיר.

● בכירי המשק מספרים: זו הייתה העבודה הראשונה שלי
● "הרבה יותר מסתם הכנסה": כך משפיעה העבודה הראשונה שלכם על המשך הקריירה

אריקסון, כיום בן 57, עובד במישיגן כדירקטור בחברת התקשורת האסטרטגית Melissa Libby & Associates. הוא אומר שהעבודה הקשה וכישורי שירות הלקוחות שלמד במקג'וב שלו הותירו חותם שאינו ניתן להסרה. "היכולת לומר שעבדתי במקדונלד'ס כשהייתי בן 16 נותנת לי קצת ריספקט". זה קורה לו במיוחד עם לקוחות מתחום האוכל והאירוח. "רוב האנשים שהלקוחות האלו פוגשים בשיווק או ביחסי ציבור מעולם לא עבדו במטבח".

ובכלל, משרה זמנית במזון מהיר היא אות כבוד למנהיגים עסקיים שרוצים להיתפס כצנועים ונגישים - והוכחה לכך שעבדו קשה כדי להגיע לאן שהם נמצאים. סגנית הנשיא, קמלה האריס, דיברה בזמן הקמפיין לנשיאות על עבודתה במקדונלד'ס בצעירותה, כדרך להראות שהיא מבינה את הקשיים של האנשים בתחתית הסולם הכלכלי. יריבה, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, טען ללא ראיות שהאריס מעולם לא עבדה במקדונלד'ס.

החברה סירבה להגיב על המחלוקת הזו. עבודת הקיץ של מועמד לנשיאות אינה נקודת מחלוקת שכיחה במרוץ לתפקיד הגבוה ביותר במדינה, אך היא מוכיחה נקודה: בקרב אנשים חזקים, ניסיון מוכח מתחום המזון המהיר הוא דבר ששווה להילחם עליו.

"אנחנו אחים לנשק"

ובכל זאת, מה הקשר בין צליית המבורגרים או גלגול בוריטו לניהול חברה? קשר משמעותי, אומרים מנהלים בכירים שעבדו בתפקידים האלה. הזעה במטבחים צפופים וקבלת הזמנות מסועדים רעבים ועצבניים מלמדות אותך כיצד להתמודד עם לחץ ועם סוגים שונים של אנשים, הם אומרים. חלק מהבכירים הללו אף להוטים למצוא עובדים שהתרוצצו כמותם, מתוך מחשבה שמישהו שהכניס מק-נאגטס לקופסה עבור שכר מינימום בשלב מוקדם בחיי הקריירה שלו, לא יהיה 'מתפטר שקט' (עובד העושה את המינימום הנדרש ממנו בלבד).

כאשר אריקסון מגייס עובדים, למועמדים עם ניסיון במזון מהיר יש יתרון בעיניו. "אני חושב - 'זה אדם שיש לו קצת נחישות'", הוא אומר. "אנחנו אחים לנשק. לאלו מאיתנו שעשו את זה יש תושייה מסוימת, שאולי לאחרים אין".

ברוח זו, הרשו לי לבסס כאן את הריספקט שלי. אני איישתי מתקן ב־Castle in the Clouds, אטרקציה תיירותית בניו המפשייר, תמורת כ־6 דולרים לשעה במהלך הקיץ בתיכון ובקולג'. אפילו נכנסתי שם פעם למכולת אשפה כדי לשלוף רישיון נישואין של זוג טרי. אחד המנהלים נתן לי בסתר 20 דולר על כך שעשיתי מעל ומעבר, אבל הייתי קופץ פנימה בכל מקרה, כי הרגשתי שזה הדבר הנכון לעשות.

ג'אמין מוטון, מנכ"לית Skylar Security באטלנטה, אומרת שהיא עשתה הכול בעבודתה בגיל העשרה כשהכינה כריכים ב־Wawa, רשת חנויות הנוחות בחוף המזרחי. "אני זוכרת שהסתכלתי על כריכי הענק האלה ואמרתי לעצמי, 'אני הולכת להיות מכינת הסנדוויצ'ים הכי טובה שעובדת כאן'", היא אומרת. אחר כך היא נעשתה אלופה לאומית בהטלת פטישים באוניברסיטת קלמסון, ואז שוטרת, והיא אומרת שעבודתה ב־Wawa עזרה לה לזהות את הדחף הפנימי שלה להצטיין.

"כל עבודה שבה אתה נמצא בדרג הנמוך ביותר היא עבודה שממש כדאי לעשות בחייך, כי היא מדגימה את האופי שלך", אומרת הת'ר מקלין, שעבדה במקדונלד'ס בתיכון והיום היא מנכ"לית "מקלין פורסטר", חברת ייעוץ טכנולוגי מאילינוי. "הגישה שלי הייתה תמיד שצריך לפרוח במקום שבו אתה נטוע. אז, נכון, רק קיבלתי הזמנות במקדונלד'ס - אבל הייתי ממש טובה בזה". מקלין, בת 49, אומרת שעבודה במזון מהיר פירושה לקבל את העובדה ששום מטלה - אפילו ניקוי חדרי שירותים מגעילים - אינה מתחת לכבודך.

זה כמובן לא אומר שכל מחבת היא בהכרח קרש קפיצה לשורות ההנהלה. המונח מקג'וב הוא בדרך כלל שם נרדף למבוי סתום, עד כדי כך שהוא נמצא במילון של מרים-ובסטר: "עבודה בשכר נמוך הדורשת מיומנות מועטה ומספקת הזדמנויות מועטות לקידום".

ובכל זאת, קל יותר להיות עובד לדוגמה כאשר יש לפניך סיכויים לקריירה טובה ומשמעותית יותר. מנהלים שעבדו במזון מהיר אומרים שהם למדו לחוש אמפתיה והכרת תודה כאשר עמלו לצד עמיתים שלא היו להם הזדמנויות אחרות וניסו להתפרנס בשכר מינימום או קרוב לכך.

"עזר לי לצאת מהקונכייה"

ג'ין האמט הרוויח כ־4 דולרים לשעה בשטיפת כלים בפיצרייה בשנות השמונים. הוא ידע שהכסף האמיתי נמצא במשלוח של פיצות ובאיסוף טיפים, אבל משמעות הדבר הייתה לדפוק על דלתות ולדבר עם אנשים - הפחד הגדול ביותר שלו כנער ביישן עד כאב. בסופו של דבר הוא דירבן את עצמו לעשות זאת, והוא מייחס לניסיון זה את פיתוח מיומנויות יחסי האנוש שלו, שבהן השתמש מאוחר יותר כמנכ"ל של חברת ניהול אירועים. "העבודה עם אנשים והשיחה עם זרים עזרו לי לצאת מהקונכייה שלי", אומר האמט, בן 53, שכיום עוסק באימון מנהלים.

מטבחי מזון מהיר היו מאז ומתמיד בין המקומות הבודדים שבהם מנכ"לים עתידיים ועובדים שישתכרו שכר נמוך כל חייהם התערבבו ולמדו אלה מאלה. ומשום שכמעט כולם מזמינים המבורגר או פיצה מדי פעם, קהל הלקוחות הוא חתך רוחב של הציבור האמריקאי.

טרייסי גלין, מייסדת חברת חיפוש מנהלים לחברות שירותי בריאות, שכנעה את הוריה לחתום על אישור עבודה כדי שתוכל לעבוד בקיץ ברשת המסעדות הארדי'ס, בגיל 14. היא אומרת שכאשר עבדה כמלצרית ואחר כך כברמנית, העבודה לימדה אותה לדבר עם כל אחד - כישורי שיחה שהיא משתמשת בהם היום כשהיא מראיינת מועמדים ולומדת להכיר את לקוחותיה.

"הייתי עם הילדים שלי לפני כמה ימים והיה לנו מלצר ממש מעולה. לפעמים אני ממש מתגעגעת לזה'", אומרת גלין, בת 53. "אני מניחה שבגלל זה אני אוהבת את מה שאני עושה עכשיו - אני פשוט אוהבת לדבר עם אנשים".