מערכת ניווט של צוללות: כך פועלים הכטב"מים שמפתיעים את ישראל

הכטב"ם ששוגר היום (ש') מלבנון לעבר ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יורט ואפילו לא הפעיל התרעה, מהווה הוכחה נוספת לכישלונה של מדינת ישראל בהיערכות לאיום הרוק"ק (רום קרוב לקרקע). איום שניכר ממלחמת רוסיה־אוקראינה מאז פברואר 2022, אבל למלחמת חרבות ברזל שפרצה יותר משנה וחצי לאחר מכן - מערכת הביטחון לא הגיעה מוכנה בתחום. אם כך, ואיך מדינת ישראל מטפלת בבעיה? גלובס עושה סדר.

● עובדי נמל ביוון עצרו אספקת אמל"ח לישראל
● עסקת המל"טים שעוררה תחרות עזה בין ארה"ב לישראל והזוכה
● אלביט, רפאל ותע"א מול הסטארט־אפים: המדינה מחפשת פתרון ליירוט כטב"מים

למה לא הופעלה אזעקה?

אזעקה, בין אם היא מפני איום רקטי ובין אם היא מפני כטב"מים, מופעלת כאשר מערכת ההתרעה מזהה את האיום. "דבר פשוט מבדיל בין איום רקטי לבין כטב"מים", מסביר ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "רקטה או טיל עושים מסלול בליסטי מוגדר מראש. זה מסלול פרבולי, ולכן קל יותר להתמודד עם טיל בליסטי מאשר כטב"ם. כיפת ברזל יודעת לזהות את המסלול ולהגיע לאיום. לעומת זאת, לכטב"ם אין מסלול בליסטי, וניתן להשוות אותו לטיל שיוט או למטוס מתמרן. הוא הרבה יותר איטי ממטוסי קרב, ויותר קטן. הכטב"ם עובר במסלול משתנה ונמוך, שמקשה על המכ"ם לזהות. הכטב"מים של חיזבאללה, לדוגמה, עוברים בנקיקים ומנצלים את הטופוגרפיה".

הכישלון של מדינת ישראל חמור, לנוכח הריצה שלה לעבר חזית הטכנולוגיה. הוקם מערך הגנה אווירית רב־שכבתית שאין לו אח ורע בעולם: חץ 3 וחץ 2 של התעשייה האווירית בשכבות הגבוהות, קלע דוד וכיפת ברזל של רפאל בשכבות הנמוכות. אולם הבסיס נשכח, ולא הופקו לקחים נדרשים ממלחמת רוסיה־אוקראינה, שפרצה כשנה וחצי לפני מלחמת "חרבות ברזל".

סוגיה מרכזית שמקשה על זיהוי הכטב"מים היא חתך המכ"ם. כלומר, היכולת לקבל אות מכ"ם ממנו היא קטנה מאוד. ד"ר קליסקי מסביר מדוע: "הוא קטן, טס נמוך בגבהים שבהם מכ"ם פחות יעיל, ואתגר נוסף הוא מבנה החומר. הכטב"מים עשויים לא רק ממתכת, אלא מחומרים מורכבים, כמו סיבי פחמן מוקשחים. אלה חומרים אורגניים שהחזר גלי המכ"ם מהם נמוך ביחס למתכת. את החומר האורגני צובעים בגוון אפור־שחור, במטרה שהקרינה מהמכ"מ תיבלע - וההחזר יהיה נמוך". החזר המכ"ם משפיע על הזיהוי ועל זמן התגובה, שמשמעותי מאוד לכיפת ברזל.

איך כטב"מים מגיעים מלבנון לקיסריה מבלי שמזהים אותם?

כפי שהשתקף מהחימוש המשוטט סאמאד 3 ששיגרו החות'ים ופגע בתל אביב ביולי או ציאד 107 ששיגרו חיזבאללה לבא"ח גולני ביום ראשון האחרון, האויבים משתמשים בתווך הימי של ישראל - במטרה להקשות על מערכות ההתרעה. זו גם שיטה שניכר כי חיזבאללה השתמשו בה, בין השאר, במתקפה שניסו לבצע בעזרת שלושה כטב"מים בחודש שעבר נגד הבסיס בעתלית.

לחברות ישראליות יש מענים בנושא הזיהוי וההתמודדות, בהן אלביט ורפאל - אבל לא רק הן. אחת מהן הינה חברת "עין שלישית" עם המוצר "מדוזה", שמסוגל לאתר כטב"מים ממרחק של 1.5 ק"מ. עבור הניווט, מרבית הכטב"מים לא מתבססים על GPS, שהרי כך הם לא יגיעו ליעדם. בחלק בלתי־מבוטל מהמקרים, אותם כטב"מים נשלחים למטרה ללא הנחיה בזמן אמת, על בסיס מערכת ניווט אינרציאלית, שמודדת את התאוצה ומהירות הזווית כדי להבין את המיקום.

מדובר במערכת שמשתמשים בה גם בצוללות: גירוסקופ מודד את הזווית, במד תאוצה ובמגנומטר, שבוחן את הכיוון ביחס לשדה המגנטי של כדור הארץ. ליאור סגל, מנכ''ל וממייסדי עין שלישית, סיפר לגלובס בחודש יולי כי "מספיקים 20-15 מיליון שקל להתראה של דקה וחצי שתוריד את היעילות של האמצעי העוין. זה דורש שינוי תפיסה".

למה מתקשים ליירט את הכטב"מים?

"מערכות נדרשות לזמן תגובה מסוים כדי ליירט", מציין ד"ר קליסקי. "כיפת ברזל גם נדרשת לגובה מסוים, משום שהמיירט משוגר במסלול בליסטי. המערכת נבנתה ליירוט בגובה 40-30 ק"מ, ולא לכטב"ם שטס בגובה 4 ק"מ לכל היותר. כשהוא מבצע זיגזגים באוויר, כיפת ברזל לא יודעת את המסלול שלו". זו עשויה להיות הסיבה לפגיעת הכטב"ם בבית האבות בהרצליה בערב יום הכיפורים, על אף שהופעלה התרעה וזיהו את האיום.

אפשרות אחרת ליירוט כטב"מים שחיל האוויר משתמש בה היא מטוסי ומסוקי קרב. עם זאת, בלא זמן התרעה משמעותי, אלו יתקשו לפגוע בכטב"ם. מטוס קרב, למשל, מגיע למטה במהירות כ־1,000 קמ"ש, אבל נדרש להאט, כי חימושים משוטטים מתוצרת איראנית נעים במהירות 250 קמ"ש. על כן, נדרשים הטייסים להתאים את המהירות.

אם כך, מהם הפתרונות היעילים בעולם?

במסגרת הריצה הישראלית לעבר הטכנולוגיה, מערכת הביטחון שכחה את הנשק הקני, שרלבנטי לכטב"מים. מאז 1975, הפעיל מערך הנ"מ הישראלי פלוגות שהשתמשו בתותח וולקן ("מחבט", בעברית), שמתבסס על מקלע גאטלינג (M61A1) מתוצרת ג'נרל דיינמיקס. אותם וולקנים הותקנו על גבי נגמ"שי M 113 ("זלדה"), לצד משגר טילי סטינגר, מכ"מ ייעודי, מערכת תצפית יום ולילה, מערכת מעקב ומחשב בקרת ירי. אלא שב־2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה, הוחלט לוותר על היכולת הזו.

אותו וולקן יורה תחמושת נפיצה בקוטר 20 מ"מ, בקצב אש של 6,000 פגזים בדקה משישה קנים. והשימוש בוולקן זול משמעותית: לפי גורמים בשוק, כדור לוולקן עולה 10-6 דולר. בהערכה שמספיקים כ-400 כדורים ליירוט כטב"ם, אז העלות עשויה להגיע ל־4,000 דולר, לכל היותר. זאת, בזמן שעלות יירוט של כיפת ברזל מוערכת בלא פחות מ־30 אלף דולר. אולם, רק בחודשים האחרונים החלו בצה"ל לפעול להחדרה מבצעית מחודשת של הוולקן. "בסוף, אין פתרון מלבד פגיעה קינטית", אומר לגלובס גורם ביטחוני.
איך מדינת ישראל מטפלת בבעיה?

משרד הביטחון קיים ביום שני האחרון יום ניסוי לאיתור ולהוכחת יכולות חדשות ליירוט כטב"מים, יממה לאחר הפגיעה הקשה בבא"ח גולני באזור בנימינה. יום הניסוי התקיים בשדה ניסויים בדרום הארץ, כמה שבועות לאחר הנחיית שר הביטחון לקיים הליך תחרותי מואץ למציאת פתרונות יירוט. בניסוי השתתפו שמונה חברות ישראליות: אלביט, התעשייה האווירית, רפאל, אירובוטיקס בשת"פ עם רפאל, XTEND בשת"פ עם אקסיומה ואלביט, ג'נרל רובוטיקס, סמארטשוטר ופורטם האמריקאית בשת"פ עם אלביט.

אלביט הציגה את IRON HAWK, בעל יכולת יירוט המבוססת על רחפן מיירט; התעשייה האווירית הופיעה עם פיתוח "בז מדויק" ופתרון מתקדם נוסף שצפוי לאפשר יכולת יירוט בטווחים גדולים; רפאל הציגה את "טייפון": מערכת נשק 30 מ"מ נשלטת מרחוק ליירוט מגוון איומים אוויריים, שצפויה לאפשר יכולת יירוט בטווחים ארוכים ולהשתלב בתפיסה של הגנה על אתרים אסטרטגיים.

אירובוטיקס, בשת"פ עם רפאל, הציגה פיתוח מערכת מתקדמת בעלת מיירט רב־פעמי ליירוט כטמ"ם; XTEND, בשת"פ עם אקסיומה ואלביט, הופיעה עם פיתוח מערכת ליירוט רחפנים מתקדמת; ג'נרל רובוטיקס הופיעה עם "פיטבול", ליירוט קליעי בטווחים בינוניים; סמארטשוטר, עם פיתוח ייחודי המאפשר הכוונה מדויקת למגוון רחב של אמצעי יירוט ואיומים; וכן פורטם האמריקאית, בשת"פ עם אלביט, הציגה פיתוח רחפן מיירט מבוסס רשת.

אירובוטיקס, בשת"פ עם רפאל, הציגה פיתוח מערכת מתקדמת בעלת מיירט רב־פעמי ליירוט כטמ"ם;XTEND, בשת"פ עם אקסיומה ואלביט, הופיעה עם פיתוח מערכת ליירוט רחפנים מתקדמת; ג'נרל רובוטיקס הופיעה עם "פיטבול", ליירוט קליעי בטווחים בינוניים; סמארטשוטר, עם פיתוח ייחודי המאפשר הכוונה מדויקת למגוון רחב של אמצעי יירוט ואיומים; וכן פורטם האמריקאית, בשת"פ עם אלביט, הציגה פיתוח רחפן מיירט מבוסס רשת. בשורה התחתונה, הליך הבחירה צפוי להימשך עוד לפחות כמה חודשים.