אחרי הדיון בבג"ץ: הממשלה משנה את ההחלטה לגבי אופן מינוי נציב שירות מדינה

בעקבות הדיון שהתקיים לאחרונה בבג"ץ, הממשלה חזרה בה מההחלטה על מינוי נציב שירות מדינה על-ידי ראש הממשלה. במקום זאת החליטה הממשלה להקים "ועדת מינויים מיוחדת" לבחירת הנציב, שתהיה זהה במתכונתה לוועדה שמינתה את הנציב הנוכחי. בהודעה שהגיש עו"ד דוד פטר המייצג את הממשלה נכתב כי הממשלה "קשובה להערות בית המשפט". 

● "פארסה": רונאל פישר הצליח לחמוק שוב ממתן עדות בבית המשפט
● התקציב, הפטור מגיוס חרדים והחלשת מערכת המשפט: מושב החורף בכנסת נפתח

החלטה זו מהווה שינוי משמעותי מההחלטה המקורית של הממשלה מאוגוסט שביקשה לשנות את הליך המינוי, כך שהמינוי ייבחן רק על-ידי ועדה מייעצת הבוחנת את טוהר המידות בלבד ואת מידת ההתאמה והמקצועיות של המועמד.

בעתירות שהגישו מכון ברנדייס ומרכז מנור, התנועה לאיכות השלטון וההסתדרות, נטען כי ההחלטה המקורית תאפשר מינוי פוליטי ללא בדיקה מעמיקה של כישורי המועמד.

בהודעתה לבג"ץ ציינה הממשלה כי היא "קשובה להערות בית המשפט", וכי המתווה החדש "נותן מענה מלא לנושא בחינת כישורי המועמד לתפקיד נציב שירות המדינה". 

"נוהל חדש-ישן"

מרכז מנור ומכון ברנדייס, יוזמי העתירה בבג"ץ, הגיבו להחלטת הממשלה ומסרו: "הצעת הממשלה להקים ועדת מינויים מיוחדת במתכונת זהה לאופן שבו מונה נציב שירות המדינה הקודם, אינה עולה עם החלטת הממשלה מ-2018 ולא עם התחייבות המדינה לבג"ץ בעת ההיא. הממשלה התחייבה לפני שש שנים לאמץ נוהל שונה וקבוע, שיבטיח את עצמאותו, מקצועיותו ואי-תלותו של נציב שירות המדינה. אנו סבורים כי הנוהל החדש-ישן שאימצה הממשלה היום אינו כדין ויביא למינוי אד-הוק ולא ראוי. על כן הצעת הממשלה אינה יכולה לעמוד".

עו"ד רותם בבלי-דביר, מנהלת מחלקת ליטיגציה בתנועה לאיכות השלטון, מסרה: "החלטת הממשלה לתקן את החלטתה המקורית ולהקים ועדת מינויים מיוחדת לבחינת הנציב היא צעד משמעותי כחלק מהמאבק על עצמאות השירות הציבורי ועל מקצועיותו. אנו נמשיך לפעול במטרה להבטיח שנציב שירות המדינה הבא ייבחר על בסיס כישוריו והתאמתו לתפקיד, ולא על בסיס שיקולים פוליטיים".