בנק ישראל מודאג ממבצעי 20/80 ושולח כל בנק לעשות "שיעורי בית" לגבי הסיכון בענף הנדל"ן

בתום פגישה עם סגן המפקח סופר נשלחו ראשי החטיבות העסקיות לבחון כיצד מושפע הסיכון של האשראי שהעמידו לענף הנדל"ן • ההשלכות ככל שיהיו יגיעו לידי ביטוי רק בדוח השנתי שיפורסם במרץ בשנה הבאה

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מודאג מההשלכות של המלחמה על ענף הנדל''ן / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מודאג מההשלכות של המלחמה על ענף הנדל''ן / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מודאג ממבצעי 20/80 שהתרבו בשנה האחרונה, וחושש מההשלכות של המלחמה על ענף הנדל"ן והסיכון של חברות הבנייה. בתום פגישה עם מנהלי החטיבות העסקיות בבנקים עם סגן המפקח על הבנקים, אור סופר, הם נשלחו לעשות "שיעורי בית" ולבחון בעצמם את הסיכונים המצטברים בתחום הנדל"ן. לפי שעה ההעדפה בפיקוח היא שכל בנק ובנק יתייחס לסיכון בפעילות התחום באופן פרטני, ולא נראה שיש כוונה להורות על הפרשה אחידה לכלל הבנקים.

בנק ישראל הטיל עיצומים על בנקי לאומי, ירושלים ודיסקונט בגין הפרת חוק איסור הלבנת הון  
תל אביב בראש: התאוששות מסוימת בשוק דירות היוקרה 

סופר נועד עם ראשי החטיבות, כאשר בפגישה השתתפו עוד גורמים מקצועיים מהפיקוח על הבנקים. ככל הידוע בפיקוח לא רואים את הסיכונים הנצברים בין הבנקים באופן אחיד, ושם מעדיפים שכל בנק יבצע את הניתוח באופן עצמאי ויגיע עם המסקנות שלו מול המפקח.

על הבנקים הוטל לנטר ולבחון כיצד לצמצם את הסיכונים בענף הנדל"ן שהתגברו לנוכח המלחמה. ההשלכות כך נראה, לא יתבטאו בדוחות הרבעון השלישי שיוצגו בחודש הבא, אלא ככל הנראה רק בדוח השנתי שיפורסם במארס 2025. אחד הגורמים המרכזיים שמטרידים את הפיקוח הוא גל מבצעי 20/80 שמציעים הקבלנים שבהם משלמים רוכשי הדירות 20% מערך הדירה, ומתחייבים לשלם את היתרה עם מסירתה.

בפיקוח חוששים שלנוכח העלייה במפלס הסיכונים במשק, התמשכות המלחמה וסביבת הריבית שנותרה גבוהה, הציבור עלול להעריך בחסר את הסיכונים הכלכליים לתקופה של עוד שנתיים-שלוש, כשחלק גדול מהדירות שנמכרות כעת יימסרו ואז יידרשו הרוכשים ליטול משכנתאות עבורן. מעבר לכך, גם המחסור הקשה בפועלי בניין, עלויות המלחמה על המשק, התייקרות חומרי הגלם ונושאים נוספים עלולים לסכן את הקבלנים עצמם.

בשורה התחתונה, המסר שקיבלו הבנקאים הוא שעליהם לבצע בחינה של ניהול הסיכונים בתחום ניהול האשראי בנדל"ן, כל בנק באופן פרטני. כאשר נראה שבפיקוח מעדיפים כרגע שלא להכין הנחיות גורפות, ומעדיפים לתת לכל בנק את ההזדמנות לנהל את הסיכונים בעצמו.

ירידה דרסטית בהוצאה להפסדי אשראי

יש להזכיר כי במחצית הראשונה הציגו חמשת הבנקים הגדולים במשק (לאומי, פועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי) רווחיות גבוהה מאוד, והם סיכמו את הרבעון השני עם רווח נקי מצרפי של 7.6 מיליארד שקל, ואת המחצית עם רווח נקי של 15.2 מיליארד שקל (גידול של 10% בתוך שנה).

הבנקים הצליחו להציג נתונים חיוביים מאוד, שבמידה רבה היוו צפירת הרגעה. חלק מהם הצליחו לרשום "ריקברי" " (החזר הפרשות) בדוחות הכספיים שלהם, כך שההוצאה המצרפית בגין הפסדי אשראי ברבעון השני עמדה על 229 מיליון שקל, ירידה דרסטית של 85% בתוך שנה (אז נרשמה ברבעון השני הוצאה של 1.55 מיליארד שקל). מצב זה התרחש למרות שישראל עדיין במלחמה יקרה ומתמשכת.

בבנק ישראל מסרו כי בהמשך לפניות ופרסומים בנושא התפתחויות האשראי בענף הבינוי והנדל"ן, "נפגשו סגן המפקח על הבנקים, מר אור סופר, וגורמים מקצועיים בפיקוח עם מנהלי החטיבות העסקיות בבנקים. בפגישה נדונו סיכוני האשראי בענף, בין השאר על רקע העלייה ברמת אי הוודאות לנוכח מלחמת "חרבות ברזל". הפיקוח על הבנקים שב והדגיש בפני המשתתפים את הצורך בניהול סיכונים מוקפד בתקופה זו ופירט את דרישותיו מהבנקים בדבר ביצוע הערכת סיכון עדכנית מפורטת בתחום זה".

עוד נמסר כי "הפיקוח ממשיך לעקוב אחר התפתחות הסיכונים בענף, לרבות בחינת הצורך בצעדים פיקוחיים".