עם חלומות על מוצב בירח, סין לוקחת סיכונים חדשים במרוץ לחלל מול ארה"ב

כסטודנט לתואר שני בשוויץ בשנות השמונים, ביקר מדען התעופה הסיני יֵה פייגיאן ב"ארגון העולמי לקניין רוחני", שם הוצג סלע מן הירח שהובא מתוכנית אפולו, כסמל לעוצמתה של ארה"ב בחלל. "חלפו עשרות שנים, אבל הוא עדיין שם", אמר יה, שלימים מילא תפקיד מוביל בתוכנית החלל של סין, לתקשורת הממלכתית הסינית לאחרונה. "כי אף אחד לא התעלה עליהם". 

● רוסיה נתנה לאיראן מערכת הגנה אווירית. מה קרה לה בתקיפה הישראלית
● הביקוש עולה, וטילי ההגנה האווירית של הפנטגון הולכים ואוזלים

כיום, סין קרובה לכך מתמיד. גורמים רשמיים מתוכנית החלל שלה שופעים ביטחון ומאותתים על תיאבון גובר למשימות בסיכון גבוה כדי להדביק מהר יותר את הפער בינם לבין ארה"ב במרוץ חדש לירח, למאדים ומעבר להם. 

גורמים רשמיים אמריקאים חוששים שסין תשתמש בחלל בטקטיקות לקידום תביעות טריטוריאליות שבהן היא השתמשה על כדור הארץ, כולל להקדים את ארה"ב בבניית מאחז מאויש על הירח ולנסות לתבוע לעצמם את משאביו. 

הסינים רוצים לנחות על הירח עד 2030

"זו אפילו לא הגזמה לומר שסין תהיה מעצמה עולמית בחלל עד 2030", אמר יה, שסייע בניהול המשימה הבלתי מאוישת הראשונה של סין להקפת הירח, וייעץ בכמה אחרות.

סין הדגימה את שאיפותיה ביום רביעי השבוע לפנות בוקר כאשר שיגרה שלושה אסטרונאוטים אל מסלול החלל ממרכז שיגור מרוחק במדבר. 

האסטרונאוטים, שניים מהם בשנות ה-30 לחייהם, ישהו כשישה חודשים בתחנת החלל של סין. חלק מהניסויים שלהם נועדו לעזור להתכונן למשימה הקשה ביותר של סין עד כה: נחיתת אסטרונאוטים על הירח עד 2030. 

 האסטרונאוטים הסינים לפני השיגור / צילום: ap, Ng Han Guan

משימתה של שנג'ואו-19 שיצאה לפועל ביום רביעי כאמור, שסוקרה בהרחבה בתקשורת הממלכתית, ביקשה לעורר גאווה בהתקדמות של סין בחלל, שכן אזרחים רבים מתקשים כיום מבחינה כספית בתקופה של האטה הכלכלית הקיימת במדינה. 

"יש לי מזל גדול שנולדתי למולדת נהדרת", אמר מפקד המשימה Cai Xuzhe לקראת השיגור. 

המשימה היא שלב נוסף ביריבות עם ארה"ב, שכן המדינות נוקטות באסטרטגיות שונות בתחרות להובלת חקר החלל בעתיד.

ארה"ב העניקה תפקיד גדול יותר לחברות פרטיות בביצוע משימות חלל, עם תוצאות מעורבות. במעידה שהתפרסמה לאחרונה, בחרה נאס"א להשאיר שני אסטרונאוטים אמריקאים בתחנת החלל הבין-לאומית למשך חודשים לאחר תאריך החזרה המתוכנן, בגלל חששות הסוכנות בנוגע לרכב החלל "סטארליינר" (Starliner) של בואינג, שהיה אמור להחזיר אותם לכדור הארץ ביוני.

SpaceX של אילון מאסק נעשתה חברת החלל העולמית הדומיננטית ביותר, לאחר שפיתחה רקטות שניתנות לשימוש חוזר באופן חלקי, פיתוח שסין שלא הצליחה להשתוות אליו. החברה מנסה להרחיב את ההובלה שלה בתחום השימוש החוזר עם רכב ה"סטארשיפ" (Starship) המאסיבי שהיא מפתחת. 

בניגוד למעבר של ארה"ב לחברות פרטיות, המאמצים בסין נשארים בשליטת המפלגה הקומוניסטית, והיא מאפשרת לחברות חיצוניות תפקיד מוגבל בלבד. גורמים בתוכנית החלל הסינית אומרים שדרך זו מספקת יתרון אסטרטגי של קבלת החלטות ריכוזית, המאפשרת להם להגדיר יעדים שנים מראש ולאחר מכן לפעול בהתמדה להשגתן. 

הביטחון והשאפתנות הגוברים של סין הם גם תוצאה של תמיכה מן ההנהגה. כאשר נשיא סין שי ג'ינפינג נפגש בספטמבר בבייג'ינג עם נציגי משימת הירח האחרונה, הוא שיבח את התוכנית וקרא למדענים להגביר את הקצב כדי להפוך את המדינה למעצמת חלל. 

זה מה שמדאיג את האמריקאים

בעוד שסין שואפת להנחית אסטרונאוטים על הירח עד 2030, ארה"ב רוצה לחזור לשם עוד לפניה. ניצחון במרוץ נגד סין אינו רק עניין של גאווה לאומית, אומרים גורמים אמריקאים. הקוטב הדרומי של הירח - המעורר עניין הולך וגובר בשתי המדינות - מכיל משאבים שעשויים להתברר כקריטיים להקמת בסיס ירחי מאויש בעתיד, כולל קרח שניתן להפוך למים או לחמצן. 

"הדאגה שלי היא שהם יגיעו לשם קודם ואז יגידו, 'זה האזור שלנו. אתם נשארים בחוץ'", אמר נלסון מנהל נאס"א בשימוע בקונגרס מוקדם יותר השנה.

סין אומרת שבכוונתה רק לערוך חקר בחלל בדרכי שלום לטובת האנושות כולה. 

ביוני הדגימה סין את ההתקדמות הגדולה ביותר שלה עד כה, כאשר הפכה למדינה הראשונה שהביאה דגימות סלעים מהצד הרחוק של הירח. 

היא רוצה להתעלות מעל להישג הזה על ידי שיגור משלחת שתשיג את דגימות הקרקע הראשונות ממאדים במהלך שנת 2028, ציר זמן שזה עתה הוקדם בשנתיים, ועשוי לנצח מאמץ אמריקאי דומה שהיה שקוע בעיכובים ובעלויות שהולכות וגדלות. 

"הסינים בטוחים מאוד בעצמם", אמר דין צ'נג, עמית שאינו תושב במכון למדיניות החלל של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. "ובצדק רב". 

בייג'ין שואפת בסופו של דבר לבנות בסיס מחקר ירחי עם שורה של מדינות ידידותיות, לרבות רוסיה. מעמדה של מוסקבה כמעצמת חלל הולך ומתערער, ומשמעות הדבר היא שסין תיאלץ לשאת ברובו של הפרויקט. 

סין נמצאת עדיין מאחורי ארה"ב בתחומים רבים, לרבות טכנולוגיית רקטות ובקיאות ביציאה למשימות. סין רשמה אמנם הישגים עצומים במסלול החלל, אך גם נאס"א ביצעה משימות מדעיות פורצות דרך בשנים האחרונות, לרבות הצבת טלסקופ החלל ג'יימס ווב. 

"התוכנית של ארה"ב היא לא רק הגדולה ביותר מבחינה פיננסית, אלא גם המגוונת ביותר", אמר בריאן הארווי, שכתב רבות על תוכנית החלל של סין. 

בחיפוש אחר יעדים שאפתניים יותר כיום, סין מבקשת להתגבר על סלידה ארוכת שנים מסיכונים בתוכנית החלל שלה. בכירי החלל יודעים זה מכבר שניתן להטיל עליהם אחריות אישית אם המשימות נכשלות. 

"הגענו לרמה מתקדמת בסטנדרטים עולמיים"

לי ינגליאנג, גורם רשמי בתוכנית החלל המאוישת של סין, אמר לקראת ההשקה ביום רביעי כי הביטחון הגובר של סין הוא תוצאה של שנים של ניסיון והתקדמות טכנולוגית - ואמונה חזקה במערכת הפוליטית והכלכלית של סין. "בתחום הטיסה האנושית בחלל, אנחנו יכולים לומר שהגענו לרמה מתקדמת בסטנדרטים עולמיים", אמר לי. 

זה לא היה כך תמיד. השינוי בחשיבה החל להיות גלוי יותר לפני כעשור, זמן קצר לאחר שסין הנחיתה בהצלחה בפעם הראשונה רכב שטח חלל, רובר, על הירח. 

עם הניסיון ההולך ומתרחב של המדינה, החלו מומחי חלל סיניים להתלבט מה לעשות בהמשך. 

יה, מדען החלל שלמד בשוויץ, אמר שרבים תמכו בחזרה על המשימה הקודמת, שהיא אסטרטגיה בטוחה יותר. המחשבה הייתה "בואו לא נגזים", הוא נזכר בריאיון בערוץ הממלכתי בסין. הוא אמר שדחק בהם, במקום זאת, לשלוח את הרובר לצד האחורי של הירח, הצעה מסוכנת הרבה יותר. בסופו של דבר, הוחלט לקחת סיכונים רבים יותר כדי להתקדם. המשימה החדשה הצליחה, והדבר דחף את התוכנית קדימה בשנים שלאחר מכן. 

האתגרים הגדולים ביותר של תוכנית החלל הסינית ניצבים עדיין לפניה. הפרסום הפומבי, כי המועד הסופי למשימת הירח המאוישת הוא עד 2030, אילץ אותה להתמודד עם בעיה קשה. זאת משום שהרקטה שנבחרה למשימה, ה-Long March-10, אינה יכולה לשאת מטען כבד מספיק כדי לבצע אותה. 

במקום לדחות את הדדליין עד שטכנולוגיית הרקטות של סין תשתפר, בייג'ין מתכננת לשגר שתי רקטות Long March-10 לעבר הירח, האחת תישא את הצוות והשנייה את נחתת הירח. לאחר מכן, בעודן במסלול הירח, יהיה על השתיים לבצע תמרון עגינה מורכב. 

גורמים בתוכנית החלל הסינית אומרים שהם בטוחים ביכולתם לעשות זאת בהצלחה.