האם הסקרים מעולם לא העניקו ניצחון לנתניהו?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: בצלאל סמוטריץ'
מפלגה: הציונות הדתית
מקום פרסום: מקור ראשון
ציטוט: "סקרים לא שווים כלום... לנתניהו הם אף פעם לא [ניבאו ניצחון]"
תאריך: 1.11.24
ציון: לא נכון

בריאיון למקור ראשון, נשאל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כיצד הוא מסביר את זה שהוא לא עובר את אחוז החסימה. סמוטריץ' פתח באומרו ש"מאז שהתחילה המלחמה אני לא מתעסק בפוליטיקה", אך גם טען: "סקרים לא שווים כלום. הם ניבאו לפרס ניצחון עשר פעמים, ולביבי אף פעם לא". בבדיקה זו לא נחזור לימי שמעון פרס - ונתמקד בטענה של סמוטריץ' לפיה ממצאי הסקרים מעולם לא העלו ניצחון של נתניהו.

ככל הנראה, בבסיס טענתו של סמוטריץ' ניצבות בחירות 1996 שנערכו בשני פתקים: אחד לרשימה ושני למועמד לראשות הממשלה, תפקיד עליו התמודדו שמעון פרס ובנימין נתניהו. עם סגירת הקלפיות, הצביעו כלל מדגמי הטלוויזיה על פרס כראש הממשלה הבא, אבל עם היוודע תוצאות האמת, התמונה התהפכה: נתניהו ניצח בפער של כ-30 אלף קולות ומונה לתפקיד.

ואולם, בעוד שזהו מקרה נקודתי, הטענה של סמוטריץ מתייחס לתופעה שיטתית: הסקרים אף פעם לא מציגים ניצחון של נתניהו. לכן, נסקור את מערכות הבחירות החל משנת 2009 (הפעם הבאה שבה נתניהו מונה שוב לתפקיד ראש הממשלה) ונבחן האם הסקרים אכן פספסו את הניצחונות של נתניהו.

היות שההקשר שבו סמוטריץ' אמר את הדברים מתייחס לסקרי בחירות, בבדיקה נתייחס אליהם (ולא למדגמים שנערכים במהלך יום הבחירות ומתפרסמים בסופו). כמו כן, כדי לצמצם אפשרויות של התפתחויות עתידיות שמשפיעות על אופן ההצבעה באופן שלא מגולם בסקרים, נבחר את הסקרים שמתפרסמים בסוף השבוע שלפני יום הבחירות - שהוא המועד האחרון בו מותר לפרסם סקרים חדשים לפי חוק הבחירות (דרכי תעמולה).

כידוע, קשה לתת הגדרה קשיחה של "ניצחון" בבחירות בישראל, אולם לנוכח שיטת המשטר הפרלמנטרית הנהוגה בישראל, מקובל לפרש ניצחון בבחירות כקבלת היכולת של מועמד ברשימה מסוימת להרכיב את הממשלה ולעמוד בראשה. לאור זאת, אנחנו נגדיר ניצחון של נתניהו כמצב שבו המפלגות שתמכו בו זכו ללפחות 61 מנדטים.

נעבור לנתונים. בשנת 2009, המפלגות שנימנו באופן מסורתי כחלק מ"גוש נתניהו" - הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי וישראל ביתנו - קיבלו בתוצאות האמת 61 מנדטים (בסופו של דבר, בנוסף למפלגות הללו, הממשלה כללה לפרקים גם את מפלגות העבודה וקדימה). אם כם, זה נחשב ל"ניצחון" של נתניהו. אלא שגם בסקרים המפלגות הללו זכו לרוב, אפילו גדול יותר - ובממוצע הסקרים העניקו להן 63 מנדטים.

בשנת 2013, הליכוד בראשות נתניהו התמודדה ברשימה משותפת עם ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. "הליכוד ביתנו", ביחד עם מפלגות כמו הבית היהודי (בראשות נפתלי בנט), ש"ס ויהדות התורה, זכו ביחד ל-61 מנדטים (אולם בפועל הרכב הממשלה היה אחר). אם כן, זה עוד "ניצחון" של נתניהו. בסקרים, אגב, הליכוד ביתנו זכו ל-34 מנדטים, כאשר בתוצאות האמת הם הסתפקו ב-31.

ומה אמרו הסקרים? את הנתונים אפשר להפיק מ"סקר הסקרים" שפורסם בחדשות 2 (כיום 12), שאיגד 11 סקרים שפורסמו באמצעי התקשורת השונים לקראת המועד האחרון. בשקלול הסקרים הללו, אותו "גוש" של מפלגות שציינו זכו ל-65 מנדטים. כלומר, הסקרים אכן העניקו ניצחון לנתניהו - ואף יותר גדול מזה שנרשם בפועל.

נעבור למערכת הבחירות הבאה - הבחירות לכנסת ה-20 במרץ 2015, שזכורות בעיקר בשל ההתמודדות בין הליכוד בראשות נתניהו לבין המחנה הציוני בראשות הרצוג ולבני. בסופו של דבר, נתניהו אכן ניצח בבחירות האלה והקים ממשלה בתמיכת כולנו, הבית היהודי, ש"ס יהדות התורה וישראל ביתנו (שהצטרפה לממשלה כשנה לאחר הקמתה).

אותן רשימות זכו בתוצאות האמת ל-67 מנדטים. ומה בסקרים? אם כוללים גם את מפלגת יחד בראשות אלי ישי (שבסוף לא עברה את אחוז החסימה), בכל סקר הן זכו ליותר מ-61 מנדטים (ובממוצע הסקרים ב-65 מנדטים). אם כן, גם פה הסקרים ציירו ניצחון לנתניהו. ואולם, חשוב לציין שאת ה"פספוס" של הסקרים ניתן לראות במערכת זו בכך שהליכוד קיבלה בהם 21 מנדטים, אך בתוצאות האמת היא קיבלה 30.

בארבע מערכות הבחירות הבאות - אפריל 2019, ספטמבר 2019, 2020 ו-2021 - הסקרים אכן לא העניקו רוב לגוש נתניהו (לא כולל ישראל ביתנו). ואולם, באותן מערכות בחירות גוש נתניהו באמת לא זכה לרוב - והוא עמד על 60 מנדטים, 55, 58 ו-59 בהתאמה.

הדוגמה היחידה בעשור האחרון לכך שהסקרים "החמיצו" ניצחון של נתניהו היא מהבחירות האחרונות לכנסת ה-25 שנערכו בנובמבר 2022, לפני שנתיים. בבחירות, כידוע, גוש נתניהו קיבל 64 מנדטים. המצב בסקרים היה שונה. בבחינה של הסקרים האחרונים שפורסמו בשישה כלי תקשורת בולטים (ארבעת ערוצי טלוויזיה ושני עיתונים מודפסים) עולה שרק בשניים (ערוץ 14 וישראל היום) גוש נתניהו זכה לרוב (62 ו-61 בהתאמה). בארבעת הסקרים האחרים, המחנה עמד על 60 מנדטים.

ייתכן שהרושם שנתניהו תמיד מפסיד בסקרים נובע ממקרים שבהם רשימת הליכוד - ולא הגוש הפוליטי - קיבלו הערכת חסר בסקרים. למשל, ב-2015 ובאפריל 2019, הליכוד "הפתיע" בתוצאות האמת עם 9 מנדטים ו-7 מנדטים (בהתאמה) יותר מבתוצאות הסקרים. אז כאמור, זה עדיין לא אומר שהסקרים חזו שהליכוד יפסיד, אבל מה מסביר את הפערים האלה?

חלק מזה קשור לנפילה של מפלגות מסוימות מתחת לאחוז החסימה, וחלק מזה קשור - כפי שהסבירה לנו בעבר ד"ר מינה צמח - לדפוסי ההצבעה של הבוחרים בישראל. "אנחנו עדים לכך שבחלוקה גושית תוצאות הסקרים דומות יותר לתוצאות האמת, מאשר בפילוח לפי מפלגות". לדבריה, "ההסבר הוא שבימים האחרונים אצל המצביעים כבר נפלה ההחלטה באיזה גוש לבחור, אולם הם עדיין מתלבטים לאיזו רשימה ספציפית להצביע". לטענתה, "התזוזות האלה מיום עריכת הסקר האחרון ועד פרסום תוצאות האמת עשויות להסביר את הפער בין תוצאות הסקרים לתוצאות האמת". צמח מוסיפה שההתנהגות הזו של הבוחרים קשורה לכך ש"להבדיל ממקומות אחרים בעולם, הבוחר הישראלי שוקל במיוחד שיקולים אסטרטגיים: הוא מחליט לאיזה גוש להצביע - ואז חושב מי המפלגה הספציפית שהצבעה לה תקדם באופן מיטבי את ניצחון הגוש".

משר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא נמסרה תגובה.

לסיכום, מאז 2009, סקרי הבחירות הצביעו על רוב למחנה התומך בנתניהו ברוב מערכות הבחירות בהן זה אכן קרה. המקרה היחיד שבו מרבית הסקרים החמיצו רוב כזה היה במערכת הבחירות האחרונה ב-2022. לכן דבריו של סמוטריץ' לא נכונים.