הישג למשקיעי קבוצת השקעות הנדל"ן בגרמניה MHR1, החשודה בפלילים: בית המשפט הכלכלי בתל אביב הורה השבוע לפרק שותפות בקבוצה, בתום הליך שהתקיים במשך שנתיים, והובל על־ידי 37 משקיעים. במקביל, צפויות להתקבל החלטות בבקשות לפירוק שותפויות נוספות בקבוצה.
● זרקה את הזימון, סירבה לענות למשטרה: פרשת ענבל אור מסתבכת
● קשישים נפגעו מהונאה במיליונים, והשופטת מקדישה רק 3.5 שעות בשבוע לדיונים
● עורך דין שילם מיליונים על מרמה ותבע את הביטוח. מה קבע ביהמ"ש
החקירה הפלילית נגד החברה מתנהלת על־ידי הרשות לניירות ערך במשך למעלה משנה וחצי, במסגרתה נבדק חשד כי בעלי השליטה בחברה, יגיל מנוביץ' וצח חרמון, הונו מאות משקיעים בעשרות מיליוני שקלים וגייסו כספים ללא תשקיף. השניים הם בעלי החברה ומייסדיה, המכהנים כמנכ"לים משותפים. על־פי החשד, גיוס כספי המשקיעים נעשה תוך הטעיית המשקיעים, והצגת מצגי שווא לגבי השימוש בכספים, תוך העברת כספי המשקיעים שלא לטובת ההשקעה המובטחת.
MHR1 הציעה הזדמנות עסקית בדמות רכישת נכסי נדל"ן מניבים בגרמניה, הנאה מדמי השכירות ובסופו של יום מכירתם לאחר עלייה בשווי, תוך החזר קרן ההשקעה וגריפת רווח נאה. בתחילת פעילות החברה, גויסו כספי המשקיעים באמצעות הקמת 11 שותפויות מוגבלות, בהן שימשה החברה כשותף כללי והמשקיעים כשותפים מוגבלים.
בשנת 2019, נקטה רשות ני"ע בהליך אכיפה מינהלי נגד החברה, חרמון ומנוביץ', בשל מכירת ניירות ערך לציבור שלא על־פי תשקיף ובשל הטעיית הרשות. במסגרת הסדר בו הודו, הם חויבו בקנס אישי של 150 אלף שקל כל אחד, והחברה חויבה ב-350 אלף שקל. לפי ממצאי הרשות, השקעות הנדל"ן שהציעה הקבוצה, תוך תשואה צפויה של 10%, מהווים ניירות ערך, ואלה הוצעו ללא תשקיף, ליותר מ-35 משקיעים. בעקבות הליך האכיפה המינהלי, עברו מנוביץ' וחרמון למודל פעולה אחר: השקעות באמצעות נאמנויות. כך, מונה נאמן עורך דין, שיחזיק בכספי המשקיעים מכוח הסכם נאמנות ויירשם כבעלי 50% בנאמנות מהנכס שיירכש בגרמניה.
השופטת סיגל יעקבי מבית המשפט הכלכלי בתל אביב קבעה השבוע לגבי שותפות "אפ.אי.טי 7 באדן באדן": "עלה בידי המבקשים להוכיח כי המשיבה (החברה) הפרה את חובותיה כלפי השותפים המוגבלים, באופן שהביא לאובדן אמון מוחלט שלהם במשיבה", ולכן הורתה על פירוק השותפות.
ביהמ"ש: החברה פעלה בניגוד עניינים
את הבקשה הגישו 37 משקיעים כנגד השותף הכללי - חברת MHR1. השופטת קבעה כי יש חובת אמון במסגרת יחסי השותפות, הכוללים איסור ניגוד עניינים וחובת גילוי מלא, ואלו הופרו. "ההסכם כלל תשלום 'דמי הצלחה' ל-MHR1, שלא נקבע מראש. משמעות הדבר היא כי המשיבה פעלה בניגוד אינטרסים, כאשר את 'המו"מ' לגבי גובה דמי ההצלחה היא ניהלה, למעשה, עם עצמה, וכתוצאה מכך, הייתה זו היא שקבעה את שיעורם של דמי ההצלחה המשולמים לה. בכך, פעלה המשיבה בניגוד עניינים".
השופטת יעקובי גם קבעה כי החברה הפרה את חובת הגילוי, מכיוון שלא הציגה לשותפים המוגבלים מידע מלא ומהימן על השימוש שנעשה בכספם, והותירה בידיה כספים בשיעור העולה משמעותית על השיעורים שנקבעו בהסכם; זאת, תוך ניצול יתרונה במידע ובכוח הניהול. "הסבריה הדחוקים, ולעיתים סותרים, לאותן פעולות, בהסתמך על הוראה חוזית עמומה, רחוקים מלשקף את חובתה למסור ואת זכות השותפים המוגבלים לקבל מידע "חשבונות נכונים ומידע שלם בכל עניין הנוגע לשותפות". כך, דוחותיה הכספיים של השותפות לא שיקפו את עמלות התיווך ששולמו לחברה כשותף הכללי ולשותף הגרמני, בסכום של 318 אלף אירו, ולא ניתן הסבר לגביהם.
החברה חויבה לשלם למשקיעים, שיוצגו על ידי עו"ד איתן שמואלי ממשרד ליפא מאיר ושות', 40 אלף שקל הוצאות משפט. רו"ח איציק עידן מונה כמפרק.
עו''ד איתן שמואלי / צילום: אופיר אייב
החלטת בית המשפט עולה בקנה אחד עם שתי החלטות שניתנו לאחרונה באחד מבין התיקים הרבים המתנהלים בין המשקיעים ובין החברה. באותו תיק, בו מייצגת עו"ד דורית קרני, בית המשפט אפשר למאות משקיעים להביא למכירת נכס בו השקיעו, למרות התנגדות נחרצת של החברה. בדומה להחלטה בעניין השותפות, בית המשפט קבע שלאור אובדן האמון בין החברה למשקיעים, והתנהלות החברה בכלל, אין לקבל את טענות החברה לזכותם לניהול בלעדי של ההשקעות.
2133-10-22
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
