היטלי היצף על אלומיניום לבנייה מסין? מאבק בין היצרנים ליבואנים

בעקבות פניית יצרני האלומיניום הישראליים, הממונה על היטלי המסחר במשרד הכלכלה, דני טל, פתח בחקירה. תוצאה מקדמית שלה צפויה כעת להתפרסם עד יום שני הקרוב, וברקע קיים מאבק בין היצרנים, היבואנים והלקוחות (בעיקר קבלני בנייה) על המחירים שמשפיעים על תשומות הבנייה - ומכאן על מחירי הדיור. התעשיינים מסבירים שבארה"ב ובאיחוד האירופי כבר הטילו מכסים כאלה, אך היבואנים מעלים חשש שבישראל זה יפגע בתחרותיות.

● סעיף אחד אחראי לרוב העלייה באינפלציה. למה לא בטוח שהוא בכלל רלוונטי
● מחיר המים החדש: הגבוה ביותר זה עשור
● למה האינטרנט בישראל מהיר, עד שיוצאים מהבית

היטל היצף הוא פרקטיקה המאושרת על־ידי ארגון הסחר העולמי, במטרה לחסום יבוא הנחשב "לא הוגן" מטעם שוק לא תחרותי, אשר עלול לפגוע בתעשייה המקומית. במקרה הנוכחי, מדובר על תעשיית פרופילי האלומיניום, שעל־פי גורמים בתעשייה משמשים ברובם הגדול לבנייה, ובמידה פחותה יותר לרכב ולתעשיית הביטחון והחלל. בעקבות תלונות מטעם יצרניות אלומיניום (קסטל ואלובין ובתמיכת קליל), שדרשו הטלת מכס זמני של 80% על יבוא פרופילי האלומיניום מסין, משרד הכלכלה פתח בחודש יוני בחקירה. עד שני הקרוב, על־פי הצפי הנוכחי, הממונה על ההיטלים צפוי לפרסם תוצאה מקדמית, שתשפיע על מחירי הבנייה ועל התעשייה הישראלית.

לדברי גורמים בתעשייה, "מחיר חומר הגלם שהיצרן קונה גבוה יותר ממחיר המוצר המיובא מסין. זאת, משום שממשלת סין שמה כיעד אסטרטגי להשתלט על השוק. באיחוד האירופי השוו את תעשיית האלומיניום הסינית לזו הטורקית, ומצאו שבסין השוק אינו תחרותי, והממשלה הסינית תומכת בו כדי להשתלט על שווקים". ואכן, בארה"ב, באיחוד האירופי ובאוסטרליה, הטילו מכסים בגבהים שונים על יבוא האלומיניום ממגוון חברות בסין. על־פי אותם גורמים, "השוק בישראל הוא תחרותי מאוד: יש שישה יצרנים ועוד שניים ברשות הפלסטינית. יש מספיק תחרות פנימית בישראל".

אך לעומתם, באיגוד לשכות המסחר פרסמו נייר עמדה הקורא להיזהר עם היטל ההיצף: לדבריהם, ששת היצרנים הישראלים מייצרים רק עבור 55% מהשוק, בעוד שאר ה-45% מגיע מיבוא. לדבריהם, "תחום האלומיניום לא תמיד היה שוק תחרותי. הוא כלל חמישה יצרנים בלבד, שחלשו על 90% מהמכר". אז לדבריהם מחירי האלומיניום היו יקרים אפילו יותר מהיום ב-30%, דבר שהתמתן בעשור האחרון.

"תומכים ביצירת תחרות - וגם בשמירה על היצרנים המקומיים"

חשוב לציין כי אלומיניום אינו נכרה בישראל, אלא מיובא בעצמו מחו"ל, לרבות מסין. כך, למעשה, גם המפעלים הישראלים הם יבואנים מסין, ומהווים רק חוליה אחת בשרשרת הערך, כאשר האלטרנטיבה העיקרית לסין היא טורקיה. בנוסף, הם אומרים כי "רק לאחרונה אחד העוסקים בתחום, תדיראן אלומיניום, שמכיר היטב את עלויות היבוא, בחר להקים מפעל אלומיניום חדשני בארץ. החלטות כמו זו ממחישות היטב שניתן להתחרות ביבוא עם מפעל מקומי יעיל".

קבלני הבנייה, כצרכני האלומיניום העיקריים, מנסים לנווט בין הטיפות ולמצוא פתרון ביניים. נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, מסר לגלובס כי "אנחנו תומכים ביצירת תחרות, וגם בשמירה על היצרנים המקומיים. צריך איזון בין שני הדברים. האלומיניום המיובא זול וזה מייצר תחרות והתייעלות, אבל אם המטרה היא להביא בהיצף כדי לרסק את היצרן, ואחר כך להעלות מחירים - תפקיד הממשלה לעצור את זה. צריך להטיל היצף, אבל רק ב-40-50% (ולא 80% אחוז, כמו שהיצרנים רוצים - ע"א). מצד שני, בתקופת הטלת ההיצף, אסור שהיצרן המקומי ינצל את זה ויעלה את המחירים. צריך לשמור על רמת המחירים היום".

שינוי נוסף במציאות ביום שישי האחרון, סין הודיעה שהיא תסיים את הסובסידיות שלה על יצוא האלומיניום - פעולה שתיכנס לתוקף ב-1 בדצמבר. באותה ההזדמנות, בוטל הסבסוד על נחושת והופחתו סובסידיות על מוצרי יצוא נוספים, דבר שעשוי אף הוא להשפיע על ההחלטה האם להטיל היטל היצף בישראל.