שני כבלי תקשורת באירופה נחתכו: האם המתיחות ביבשת עלולה להגיע לישראל?

שני כבלי תקשורת תת-ימיים נותקו בים הצפוני באירופה באורח מסתורי, במה שעשוי לסמן שלב חדש במלחמה ההיברידית בין רוסיה לאירופה, על רקע המלחמה באוקראינה. ביום ראשון נותק קו תקשורת תת-ימי שמחבר בין שבדיה לליטא, ולמוחרת היה זה כבל מרכזי המחבר בין גרמניה לפינלנד. לאחר הנזק שנגרם לכבל הראשון עוד סברו האירופים כי ייתכן שמזג האוויר הוא שתרם לאירוע, אך הפגיעה בכבל הגרמני שכנעה את שר ההגנה של המדינה, בוריס פיסטוריוס, כי "מדובר בפעילות מכוונת של חבלה". בפינלנד ממשיכים לנהוג בממלכתיות וטוענים כי החקירה מתנהלת.

● החברה מרמת גן שהמצלמות שלה נכנסו לרכב-החלל החדש בפרויקט של נאס"א 
● בלעדי | בהשראת מלחמת רוסיה-אוקראינה: דור חדש של רחפנים עומד להיכנס לצה"ל 

כעת מפנים כלי התקשורת באירופה אצבע מאשימה כלפי האונייה הסינית "יי-פנג" בשל החשד שהיא חלפה מעל שני הכבלים במועדים שבו הם פסקו מלעבוד. בשעות האחרונות דווח כי הצי הדני השתלט על האונייה הסינית שעגנה בנמל במדינה, אם כי לא ידוע האם היא נסרקה על ידי הכוחות. "ייתכן כי מדובר בשיתוף פעולה רוסי-סיני", אומר לגלובס ד"ר הראל מנשרי - ממקימי מערך הסייבר בשב"כ בעבר, וכיום ראש תחום הסייבר ומרצה בכיר ב־HIT. "זה יכול להיות שימוש רוסי בספינה הסינית לכיסוי והסוואה של פעילות תת-ימית, למשל באמצעות יחידת העילית שלה למים עמוקים, שביצעה את פעולות החבלה. לא מן הנמנע כי היא ניצלה את המסלול של הספינה הסינית לקטיעת הכבל. חלק מהכבלים האלה משרתים את נאט"ו - ונזק שכזה גורם להסטת התקשורת למסלולים אחרים, שאולי נתונים להאזנה או למניפולציה של הרוסים או הסינים".

ציר רוסיה-סין-איראן נגד מדינות המערב

גרימת נזק לכבלים תת-ימיים הפכה בשנים האחרונות לאמצעי לוחמה בין מדינות ציר רוסיה-סין-איראן ובין מדינות המערב. גלובס חשף כי בחודש אפריל השנה הביאו החות'ים לקריעה של ארבעה כבלי תקשורת בים האדום - זאת על ידי תקיפת אונייה שגרירתה גרמה לנזק התת-ימי. כתוצאה מכך, כרבע מתעבורת האינטרנט בין אסיה לאירופה ולמזרח התיכון נפגעה. קודם לכן דיווח נורבגיה על נזק לכבל סמוך לקוטב הצפוני, שנגרם ככל הנראה מכלי שיט רוסי.

"בעבר לא היו נוגעים בכבלי תקשורת, זו היתה תשתית מוגנת ובטוחה, כמו לוויינים", אומר בכיר בענף התקשורת בישראל. "עם זאת, משהו השתנה בשנים האחרונות, וכוחות בעלי יכולת להגיע אל קרקעית הים, בדרך כלל בעומק של מאות מטרים, מנצלים את היתרון היחסי שלהם לא רק לנתק כבלי תקשורת, אלא גרוע מכך, להתקין עליהם אמצעי האזנה שמאפשרים להם לנטר ולאסוף מידע רב". ככל הנראה, רק למספר מצומצם של מדינות קיימת יכולת לבצע פעולה כזו בלב ים ובעומק רב - מעצמות כמו סין, רוסיה וארה"ב.

בישראל מעלים בכירים חשש מפני נזק אפשרי שייגרם במקרה של עליית מדרגה במלחמה מול גורמים עוינים שעשויים לנסות לחתוך כבלים תת-ימיים ולבודד את המדינה. ישראל מחוברת כיום בשלושה סיבים אופטיים לאירופה: מד נאוטילוס, שמחברת בין סיציליה, יוון וחיפה; טמרס טלקום, שמחברת את מרסיי, קפריסין וישראל; וג'ונה של בזק בינלאומי, שמחברת את איטליה לתל אביב. מדובר בכבלים מיושנים, שהחדשים בהם - טמרס ובזק - הם בני 12.

ישראל הייתה אמורה להיות בימים אלה בתנופת פריסת כבלים, שהייתה עשויה להכפיל את מספר הכבלים המחוברים אליה, אך המלחמה הקפיאה את התוכניות לפריסתם. בלו רמאן של גוגל תתעכב בשנה אחת לפחות. פריסת הכבלים התת-ימיים "סינטוריון" מתעכבת בשל הרשויות בסעודיה, וטמרס נמצאת כעת בשלבי תכנון פריסת סיבים נוספים בשם "אנדרומדה". כל הסיבים הללו עשויים להיפרס עד שנת 2028, אך בינתיים הם מותירים את ישראל פגיעה יותר במקרה של מלחמה כוללת עם מדינה גדולה כמו איראן.

"בוחנים תקשורת לוויינית כאלטרנטיבה"

נזק לכבלים הימיים איננו חדש: בעבר נגרמו מספר נזקים קלים לסיבים המגיעים לישראל בתחנות העגינה שלהם בצד האיטלקי. בישראל משתדלים להגן על הסיבים האופטיים במספר דרכים: חפירת בור והטמנתן בעומק הקרקעית שמתחת לפני הים, בניית תחנות עגינה מאובטחות, הסתייעות במערכת הביטחון, וכן בקשות להתחבר לכבלי תקשורת יבשתיים של מדינות במזרח התיכון.

משרד התקשורת מנסה להקל על תהליכי רישוי ובנייה של תחנות עגינה ביבשה, אך נתקל בקושי מול מנהל התכנון במשרד הפנים בניסיון לייסד קריטריונים ברורים להורדת תשתיות תקשורת למים. במצב שכזה, לחברות הזרות קיים קושי בבנייה בישראל, דבר שעשוי להרתיע אותן מלפעול כאן.

 שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

"מדובר באיום גלובלי, לא רק על ישראל - והעולם לא יכול להמשיך להתנהל עם חשש תמידי לחיתוך כבלי התקשורת", אומר יהורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט. "יותר ויותר גופים בוחנים את התקשורת הלוויינית כאלטרנטיבה בטווח הרחוק, אבל קשה להשוות בין הקיבולת של סיב לבין זו של לוויין". בעוד שסיבים אופטיים מעבירים גיגה-בייטים של מידע, לווייני האינטרנט של סטארלינק, למשל, מוגבלים ל-200 מגה-בייט בשנייה ללוויין אחד.

"ישראל תלויה כיום במספר קטן של כבלים תת-ימיים, מה שהופך את הגעתם של הכבלים החדשים לקריטית", אומרת יונית גולדברג מחברת הייעוץ 11Stream. "הכבלים הללו יאפשרו תשתית אסטרטגית יציבה ומהירה יותר, שתשפר את איכות התקשורת, תחזק את העצמאות הדיגיטלית של המדינה, ותהפוך את ישראל לעמידה יותר בפני תקלות גיאופוליטיות וטבעיות. במקביל, תוספת הכבלים והתכנון האסטרטגי שלהם, כולל יצירת מחלפי תקשורת חדשים (IX), עשויים למשוך השקעות זרות ולחזק תחומים מתקדמים כמו בינה מלאכותית ומחשוב-על. עיכובים ביישום ובפיתוח התשתיות הללו עלולים להשאיר את ישראל בעמדת סיכון ביחס לתלות הנוכחית בכבלים הקיימים".