חואניטה כהן סמית'. שיתפה פעולה עם לואי ארמסטרונג ופרנק סינטרה / צילום: Yosso Zwecker
תמר רדה
חובבי האינדי כבר בטח שמעו על תמר רדה, זמרת ויוצרת שלוקחת את כל הגרוב של שורשיה האתיופיים ומחברת אותו עם ג'אז, אפרו-קאריבי ומוזיקה עכשווית. אי אפשר שלא לזוז עם המוזיקה של רדה (37), בוגרת "רימון" עם כריזמה נוטפת.
● "מכונת מצב הרוח": נגד הזרם
● נשיא הרוקנ'רול: ג'ימי קרטר היה פטרון של מוזיקה ומינף אותה לטובת שינוי אמיתי
ברזומה שלה, בין היתר, אלבום באמהרית (ERTEVE - שמה האתיופי שפירושו "ספוג כל טוב ואושר"). האלבום מדגים היטב עד כמה היא יודעת לקחת את הבית שלה ולהפוך אותו למשהו שנוגע בכל אחד. בפסטיבל הג'אז היא תביא את השילוב הזה לבמה. צפויות אנרגיות גבוהות.
עוד משהו: תמר שיחקה את ירדנה בסדרה הקומית "זאת וזאתי" של גיתית פישר ואושרית סרוסי. קאלט.
The arc - מופע צ'לניות
אישה שיודעת לאחוז ולנגן בצ'לו זה אחד המראות הממגנטים שיש. הפעם יש כאן לא אחת, אלא שלוש צ'לניות מדהימות - מאיו שבירו, מאיה בלזיצמן וטליה ארדל - שמפגינות את הפלא שבכלי הזה. הרכות מול הסערה, היכולת שלו להוביל מול היכולת להציע תמיכה במה שמתחולל בפרונט.
שלושתן מגיעות מעולם מוזיקלי שונה מעט, ומשתמשות באותו ארסנל - הצ'לו כמובן, שיש לו מנעד צלילים עצום - כדי ליצור שילוב ייחודי. אליהן יחבור הכנר מוראד חורי, בערב שכותרתו "שלוש קשתות ועוד קשת".
עוד משהו: בלזיצמן סיפרה בעבר כי היא מסיימת כל הופעה שלה בשיר "מודה אני" של מאיר אריאל, תוך תקווה שיהיה פה טוב מטוב, והחיילים והחטופים ישובו בשלום.
חואניטה כהן סמית'
היו כבר מי שהשוו את חואניטה כהן סמית' לנינה סימון ולרוברטה פלאק (אהוד מנור, לא פחות). גם היום, בגיל 93 (!), היא כובשת קהלים ולבבות. כהן סמית' נולדה בניו יורק כבת למשפחת מהגרים יהודים ששורשיהם במזרח התיכון ובאתיופיה. היא למדה בבית הספר הגבוה למוזיקה ג'וליארד בניו יורק ושיתפה פעולה עם רשימה מעוררת קנאה של מוזיקאים, בהם לואי ארמסטרונג, בילי הולידיי, פרנק סינטרה וטוני בנט.
עם רזומה כזה, התחושה היא שכהן סמית' הייתה צריכה להיות הרבה יותר מוכרת גם במקומותינו. ביקור בהופעה שלה בפסטיבל יכול לתקן זאת מעט. במסגרתו היא חוזרת לעיר אילת - שבה התגוררה חמישה עשורים - להופעת סולו שבה תנגן ותיתן הצצה למפעל חייה המרשים והמרגש על הבמות.
עוד משהו: אבא שלה התעקש שתלמד אגרוף כדי שתוכל להתגונן: "בזכותו הפכתי לשורדת חזקה. פסנתרנית מתאגרפת", ציינה בראיון עבר
אבישי כהן
כשמדברים על אבישי כהן וג'אז, קל להתבלבל עם אבישי כהן הבסיסט, אבל קונטרבס בצד: החצוצרן הישראלי-הבינלאומי אבישי כהן, מהיוצרים הבולטים והמוערכים בז'אנר, יבצע לראשונה בפסטיבל מוזיקה חדשה שנכתבה סמוך לאירועי 7 באוקטובר, מתוך אלבומו הטרי Ashes to Gold.
האלבום החדש מסתיים בקטע בשם, "The Seventh" שמתייחס כמובן ליום ההוא, ואותו הלחינה עמליה, בתו הצעירה של אבישי.
שמו של האלבום מגיע מאמנות הקינצוגי היפנית, הרואה בשבר משהו שלם ויפה, ומיטיבה לחבר שברים לשלם אחד באמצעות זהב. החיבור לטראומות ולמשברים המציפים פה הוא אך מתבקש.
עוד משהו: כהן הוא אורח קבוע באלבומיו של שלום חנוך
אהוד בנאי
אם יש מישהו שאין צורך להציג בליינאפ המפואר של הפסטיבל, זהו אהוד בנאי. הזמר הכה ישראלי וכה אהוב, שרגיל לפנות לבלוז כדי לבטא את עצמו מוזיקלית ומיטיב להשתמש בו כדי לטוות את סיפוריו. לא סתם נחקק "בלוז כנעני" שלו, שכתב על מאיר אריאל, בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.
המופע שעולה בבכורה בפסטיבל ייקח את הבלוז של בנאי לקצה, עם שירים אהובים שיקבלו מעטפת מחודשת שמרגישה כאילו שורשיו מהמיסיסיפי, ולא מרחוב האגס 1.
עוד משהו: בנאי משמש כגבאי בבית הכנסת "אוהל יוסף" בשכונת קריית בורוכוב ברמת גן.
הפסטיבל יתקיים ב-22-20 בפברואר