גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האמן שמוכר עבודות בעשרות אלפי דולרים: "אני רוצה שיסתכלו עליהן באהבה ולא בגלל שהן שוות משהו"

עופר ללוש הוא מהאמנים הישראליים החשובים כיום, ועבודותיו מוצגות לצד אלה של פיקאסו וג'קומטי ● הוא מחפש ביצירתו את האדם האוניברסלי אבל לא בורח מהכאב המקומי: "אחרי 7 באוקטובר עבדתי כל כך קשה ואינטנסיבי עד שקיבלתי דלקת בכתף. ציירתי נופים של דשאים בקיבוץ, העבודות הכי צבעוניות והכי עצובות שלי"

עופר ללוש בסטודיו שלו. ''אני איש אופטימי'' / צילום: אריאל ינאי
עופר ללוש בסטודיו שלו. ''אני איש אופטימי'' / צילום: אריאל ינאי

בכניסה לסטודיו של עופר ללוש, בין שלל פסלים מונוכרומטיים הנראים כמו יציקות גבס של קורבנות שנמצאו בפומפיי, ניצב פסל של איש עומד ומרים ידיים כמו מתחנן על חייו. הדימוי הראשוני והקמאי של הרמת הידיים ומשמעותה - הבקשה הפשוטה לחיות - היא מכמירת לב ורלוונטית מתמיד. ללוש, צייר, פסל ואמן תחריט, הוא האמן של הצמצום. ביצירתו הוא מבקש לזקק דימויים ארכיטיפיים שעוסקים בקיום האנושי ונכונים הן לציורי המערות הפרה-היסטוריים והן למאה ה-21 העקובה מדם.

על הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין אומנות לבעלי ההון
'החירות מובילה את העם': שיקום של סמל מפעים

ללוש (77), הוא אחד האמנים החשובים ביותר שפועלים כיום בישראל ובחו"ל. הוא הציג במוזיאונים החשובים בעולם בפורטוגל, בסין, בשוויץ ועבודותיו מוצגות לצד אלה של פיקאסו וג'קומטי. לפני כשלוש שנים הציג ללוש במוזיאון אלברטינה בווינה תערוכת יחיד רחבת היקף. עם כל אלה הוא מציין שהוא זוכה פרס נחום גוטמן מטעם ההסתדרות הכללית "וגאה בזה מאוד". גוף יצירתו כולל אלפי עבודות, מציורי נוף ועירום ועד דיוקנאות. בשנים האחרונות הפך ללוש מזוהה בעיקר עם פסליו של הראש האנושי ובעיסוק בלתי פוסק בגוף האדם.

ביום שישי הוא יציג לראשונה בישראל את סדרת פסלי הענק המונומנטליים "האטלייה", במוזיאון פתח תקווה לאמנות. פסליו הם חלק מהתערוכה המרכזית "לו הייתי גוף" שאוצרת אירנה גורדון.

''האטלייה'' בתערוכה החדשה ''לו הייתי גוף'' במוזיאון פתח תקווה / צילום: באדיבות המוזיאון

שוק האמנות נפגע מאז המלחמה?
"(צוחק) אין לי מושג. עד גיל 50 חייתי מהיד לפה. רק אחרי שהעבודות שלי נכנסו לגלריה חשובה, המחירים קפצו. הכסף לא מעניין אותי, אני צריך שיהיה לי מספיק בשביל ליצור. אם אני מרוויח כמה גרושים, אני ישר משקיע את זה בפסל חדש. הכסף הוא אמצעי ולא מטרה".

ללוש לא אוהב לדבר על כסף, אבל היצירות שלו נמכרות (כפי שניכר למשל באתר המכירות של גלריה תירוש) בעשרות אלפי דולרים.

"האטלייה" (הסטודיו של האמן) נוצר עבור תערוכה מקיפה שלך בסין. ספר עליו.
"ב-2008 יצרתי את פסל הראש למוזיאון תל אביב. עבדתי עליו כשנתיים ועשיתי מאות סקיצות, גם בפיסול וגם ברישום. הנושא הוא קשה מנשוא: הייתי צריך לעשות פסל לזכר הטבח הראשון של יהודים על שפת אגם מאג'ורה באיטליה. ירקתי דם על הדבר הזה לא רק כאמן, אלא כאדם. הנהר הזה הוא אחד המקומות היפים בעולם, הקורבנות עוד בתוך האגם, היופי הזה בעצם מסתיר זוועה. כשהראו לי את המקום התגובה הראשונה הייתה להניח אבן גדולה על שפת האגם, בצורת ראש שמסתכלת עליו. פיסלתי דווקא את הראש של אשתי, כי הרגשתי שאני צריך שם מבט של אהבה ולא של סבל או שנאה".

"אחרי שמסרתי את הפסל הרגשתי ריקנות נוראית"

אבל אז, כמו שמתארים אומנים לא אחת, הפרידה מהיצירה יצרה אצלו תחושות קשות. "אחרי שמסרתי את הפסל לבית יציקה הרגשתי ריקנות נוראית, לא יכולתי לעבוד. חזרתי לסטודיו והיה מדף עם פסלים קטנים והחלטתי לצייר רישומים קטנים ולאט לאט הנושא התפתח כשהבנתי שחמישה פסלים - הם פסל אחד. עד כה אני הייתי האמן של האחד - עירום עצמי אחד, דיוקן עצמי אחד. הרגשתי שאני רוצה להרכיב פסל מדברים שונים. לקחתי את 5 הנושאים הכי חשובים בעבודה שלי עד כה: הדיוקן עצמי, הראש של אשתי, דוגמנית העירום, דמות בהריון והראש גולגולת - זה האדם האוניברסלי. סידרתי אותם בסידור שמזכיר את "האָטֶלְיֶיה" של גוסטאב קורבה (1855), לדעתי הציור החשוב ביותר בעידן המודרני, שמסמל שהאומנות עוברת לעסוק במעשה היצירה עצמו, הנושא של האומנות הופך להיות האומנות עצמה ובעיקר החלל שעושים בו אומנות".

ללוש מפרט על חלקי היצירה שלו. על דוגמנית העירום הוא אומר: "דוגמנית היא לא אישה שמדגמנת. יש קשר ייחודי בין הצייר לדוגמנית. יש בדיחה שאני אוהב לספר, שצייר והמודלית שלו שותים קפה והיא לבושה, ופתאום הוא אומר אני שומע את אשתי באה, מהר תתפשטי!. היו לי כל הקריירה חמש דוגמניות ואני שומר אותן שנים, גם כשהגוף שלהן משתנה".

"הדמות האחרת בפסל, זה האישה בהריון, או אולי איש", הוא ממשיך. "אני מאוד אוהב לצייר הריונות. האישה בהריון היא מאיה, הבת של קדישמן שהייתה בהריון לפני 30 שנה. והמשכתי לפסל אותה מזיכרון. לא ברור אם זאת מאיה או הגוף של מנש'קה".

''אישה/איש בהריון. ''פיסלתי את הבת של קדישמן אבל זה גם קצת מנש'ה'' / צילום: מיטל הבר

"בפריז הייתי פריזאי, ובישראל עופר הצבר"

ללוש עבר תחנות רבות ומגוונות בחייו, והוא מעיד שהן ניכרות היטב ביצירה שלו. "באומנות שלי אני מנסה להתחבר לדברים אוניברסליים. אולי מפני שעברתי בין ארצות ועזבתי חברים ואת מולדתי. בכל פעם הייתי מאמץ לעצמי אישיות אחרת. בגיל 14 עברתי מתוניס לפנימייה בדרום צרפת רק עם אחי, שהיה בן 12, ובפנימייה דיברו במבטא דרום צרפתי כבד, לא הבנתי כלום. בתוך חודש דיברתי עם מבטא כבד יותר מהם. אחר כך הייתי בפריז והפכתי לפריזאי, ואז הגעתי לישראל - והפכתי לעופר הצבר עם מכנסיים קצרים וכובע טמבל".

"בערך בגיל 30, כשהפכתי לאבא, פשטתי את כל התלבושות הללו. ובאומנות שלי חשוב לי לדבר על משהו אוניברסלי, עירום. לא סתם אני מצייר את עצמי בעירום. זה לעזוב את כל 'הביגוד' שאנו עוטים על עצמנו. לכן, גם איכרים סינים שראו את העבודות שלי כשהצגתי בסין - התחברו לזה, וגם ילדים בסאן פאולו התחברו לזה. הם הבינו. לי תמיד היה חשוב לעשות משהו פשוט. המכנה המשותף הפשוט ביותר הוא הגבוה ביותר לדעתי. לתפוס את העירום שבתוכנו. ולעזוב את כל השטויות. לכן הרבה פעמים אני לא מפסל שיער, אלא מתייחס לדמות כדבר אטום ומאוד ראשוני. מאז שאני 'עופר ללוש', שזה גיל 30 פלוס. את כל מה שעשיתי לפני זה, שרפתי בנמל יפו".

מתי היה הרגע שהפכת ל"עופר ללוש"?
"אחרי שלמדתי בבוז-אר (בית הספר הגבוה בצרפת לאומנויות, י"פ), חזרתי לארץ, וזאת הייתה תקופה קשה בעולם האמנות הישראלי. היה זרם מרכזי של אמנות מושגית, ואני רציתי להיות עצמי".

עופר ללוש / צילום: באדיבות מוזיאון פתח תקווה

איך הושפעת מהמורים שלך?
"למדתי אצל הצייר יחזקאל שטרייכמן במכון אבני ואחרי זה אצל הפסל סזאר, וממנו למדתי שאני פסל, אבל אני חושב שאני בעיקר רשם. הרישום זה הדבר הכי בסיסי שיש בחיים. צריך נייר, עיפרון ומחק, ולפעמים העיפרון מיותר. שטרייכמן היה מורה ליטאי עם הרבה חוש הומור, והוא לימד אותי חופש בעיקר, חופש בתנועה. לא הצלחתי לקחת ממנו את חוש ההומור שהיה נוכח גם בעבודות שלו (צוחק). אני איש כבד בסך הכול".

מאיפה מגיע העיסוק שלך בראש ובפנים מושחתות או מטושטשות?
"הראש האנושי הוא תמצית של נוכחות האדם. זה הגרעין, תרתי משמע. לגבי המחיקה של הפנים, אני מתחיל מהפורטרט כדי להבין, ולאט לאט מגיע לרגע הזה, כמו שזוכרים אדם כשסוגרים עיניים. אני הולך וחוזר מהפורטרט לזיכרון שלו. אבל הפורטרט הוא רק התחלה. צריך לפרוץ את המחסום של האופטיקה, להגיע לדבר תמציתי וערום".

הפנים המטושטשות ביצירה שלך מסרבות להיות אובייקט למבט. הפילוסוף עמנואל לוינס אומר שהפגישה עם הפנים מצד אחד קוראת לאלימות, משום שהן חשופות ופגיעות, ומצד שני הן בעלות צו מוסרי, "לא תרצח". האם אתה רואה באמנות שלך מעין קריאה מוסרית כזו? כיסוי הפנים הוא גם כיסוי המוסר. אם נחשוב על מחבלי חמאס שכיסו את פניהם על מנת לעשות מעשי זוועה.

"יש משהו מאוד מאיים בפנים. עם זאת יש איסור, לא תהרוג".

"מכבדים אותי ממרחק. אני לא בזרם הכללי"

איך נראה היום שלך?
"אני קם לפני הזריחה והולך לשחות כל בוקר בבריכת גורדון קילומטר וחצי, אני מגיע לסטודיו ועובד עד השקיעה, ככה כל יום".

ה-7 באוקטובר שינה משהו ביצירה שלך?
"אני חזרתי לעבוד ב-10 באוקטובר. אבל קודם ירדתי לים, והוא היה יפה ואדיש עד גועל".

יש לי סדרה שלמה של עבודות שאני עומד להציג באוקטובר הבא בגלריית גורדון", מגלה ללוש, "שכוללת נופים של דשאים בקיבוץ, ציורים גדולים של 5 מטר. אלה העבודות הכי עצובות שציירתי אף שהן צבעוניות וירוקות. אחרי 7 באוקטובר עבדתי כל כך קשה ואינטנסיבי עד שקיבלתי דלקת בכתף. גמרתי את כל הפחמים לציור שהיו לי וצלצלתי לחבר שלי בפריז, ג'ים דיין, שהוא אמן מוכר, והוא שלח לי ארגז עם פחמים. הרגשתי כמו ישראל שביידן שלח לה תחמושת. עשיתי יותר מ-100 רישומים, בעיקר של דיוקן עצמי. הרגשתי כמו אחרי השואה".

שנים רבות ללוש צייר בלי צבע, והצבע חוזר אליו דווקא באותם ציורים של שדות קיבוצים אחרי 7 באוקטובר. כך, באופן פרדוקסלי, הצבע חוזר דווקא ביצירה העצובה ביותר שלו.

יש לדעתך משהו נבואי ביצירה שלך?
"אני איש אופטימי, ותמיד חייתי בשכנות עם ערבים, גם בילדות בתוניס וגם היום ביפו בבית משותף. אני יודע שאפשר אחרת. הדבר המפלצתי שקרה - לא ניתן לתפיסה. כולנו קורבנות".

מה אתה חושב על עולם האמנות הישראלי היום?
"נדבר קודם על מה שהיה. שנות ה-70 היו תקופה מרתקת ומעצבנת. היא הכריחה אותי להגדיר את עצמי בצורה מחמירה. אמרו 'הציור מת'. ואז חשבתי מאיפה להתחיל? אז ראיתי בדיוקן העצמי את ההתחלה, את האקט של היצירה. התערוכה הראשונה שעשיתי הייתה בשדרות חן, עם חובבנים ויצירות תלויות על חבל כביסה. אחרי זה מסגרו כמה עבודות שלי ותלו - ואז שיה יריב מגלריית גורדון ראה את זה ונהייתי מפורסם. אבל זה לא היה מיידי".

"היום יש לומר - עולמות האמנות. אני עדיין זאב בודד. אין אמנים שעובדים בצורה שאני עובד בה. ואני חושב שמכבדים אותי, אבל ממרחק. אני לא משתייך לזרם הכללי".

גרת ויצרת תקופה בסין. מה אתה חושב על הפערים התרבותיים בין ישראל לסין?
"הציעו לי תערוכה באחד המוזיאונים החשובים בסין, CAFA. הסינים אנשים חמים אבל יותר מדי רציניים, בגלל זה הם אוהבים אותנו, כי אנחנו מחוץ לקופסא. אבל הם לא יודעים מי אנחנו. הגעתי למסעדה שהיה עליה סמל של מגן דוד ושאלתי אותם מה זה, והם אמרו 'הסמל של הנוצרים'. הסצנה האמנותית שם אדירה".

אומנות הפכה למוצר שמשקיעים בו וסוחרים בו.
"זה כואב לי. אני תוהה לעצמי כמה אספנים של אמנות עכשווית למשל הולכים לקונצרטים, כי שם אי אפשר להשוויץ. צריך לשבת שעתיים ולהקשיב. אני חושב שזה בזבוז של חיים לסחור כך. אני לא רוצה שיקנו עבודות שלי בגלל כבוד, כי הצגתי במוזיאונים חשובים.

"אני אומר, כבוד זה בשביל המתים, החיים צריכים אהבה. ואני רוצה שיסתכלו על עבודות שלי באהבה ולא בגלל שהן שוות משהו".

עוד כתבות

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה, וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את אייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ־700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת-האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות של הנשיא טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון