גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האמן שמוכר עבודות בעשרות אלפי דולרים: "אני רוצה שיסתכלו עליהן באהבה ולא בגלל שהן שוות משהו"

עופר ללוש הוא מהאמנים הישראליים החשובים כיום, ועבודותיו מוצגות לצד אלה של פיקאסו וג'קומטי ● הוא מחפש ביצירתו את האדם האוניברסלי אבל לא בורח מהכאב המקומי: "אחרי 7 באוקטובר עבדתי כל כך קשה ואינטנסיבי עד שקיבלתי דלקת בכתף. ציירתי נופים של דשאים בקיבוץ, העבודות הכי צבעוניות והכי עצובות שלי"

עופר ללוש בסטודיו שלו. ''אני איש אופטימי'' / צילום: אריאל ינאי
עופר ללוש בסטודיו שלו. ''אני איש אופטימי'' / צילום: אריאל ינאי

בכניסה לסטודיו של עופר ללוש, בין שלל פסלים מונוכרומטיים הנראים כמו יציקות גבס של קורבנות שנמצאו בפומפיי, ניצב פסל של איש עומד ומרים ידיים כמו מתחנן על חייו. הדימוי הראשוני והקמאי של הרמת הידיים ומשמעותה - הבקשה הפשוטה לחיות - היא מכמירת לב ורלוונטית מתמיד. ללוש, צייר, פסל ואמן תחריט, הוא האמן של הצמצום. ביצירתו הוא מבקש לזקק דימויים ארכיטיפיים שעוסקים בקיום האנושי ונכונים הן לציורי המערות הפרה-היסטוריים והן למאה ה-21 העקובה מדם.

על הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין אומנות לבעלי ההון
'החירות מובילה את העם': שיקום של סמל מפעים

ללוש (77), הוא אחד האמנים החשובים ביותר שפועלים כיום בישראל ובחו"ל. הוא הציג במוזיאונים החשובים בעולם בפורטוגל, בסין, בשוויץ ועבודותיו מוצגות לצד אלה של פיקאסו וג'קומטי. לפני כשלוש שנים הציג ללוש במוזיאון אלברטינה בווינה תערוכת יחיד רחבת היקף. עם כל אלה הוא מציין שהוא זוכה פרס נחום גוטמן מטעם ההסתדרות הכללית "וגאה בזה מאוד". גוף יצירתו כולל אלפי עבודות, מציורי נוף ועירום ועד דיוקנאות. בשנים האחרונות הפך ללוש מזוהה בעיקר עם פסליו של הראש האנושי ובעיסוק בלתי פוסק בגוף האדם.

ביום שישי הוא יציג לראשונה בישראל את סדרת פסלי הענק המונומנטליים "האטלייה", במוזיאון פתח תקווה לאמנות. פסליו הם חלק מהתערוכה המרכזית "לו הייתי גוף" שאוצרת אירנה גורדון.

''האטלייה'' בתערוכה החדשה ''לו הייתי גוף'' במוזיאון פתח תקווה / צילום: באדיבות המוזיאון

שוק האמנות נפגע מאז המלחמה?
"(צוחק) אין לי מושג. עד גיל 50 חייתי מהיד לפה. רק אחרי שהעבודות שלי נכנסו לגלריה חשובה, המחירים קפצו. הכסף לא מעניין אותי, אני צריך שיהיה לי מספיק בשביל ליצור. אם אני מרוויח כמה גרושים, אני ישר משקיע את זה בפסל חדש. הכסף הוא אמצעי ולא מטרה".

ללוש לא אוהב לדבר על כסף, אבל היצירות שלו נמכרות (כפי שניכר למשל באתר המכירות של גלריה תירוש) בעשרות אלפי דולרים.

"האטלייה" (הסטודיו של האמן) נוצר עבור תערוכה מקיפה שלך בסין. ספר עליו.
"ב-2008 יצרתי את פסל הראש למוזיאון תל אביב. עבדתי עליו כשנתיים ועשיתי מאות סקיצות, גם בפיסול וגם ברישום. הנושא הוא קשה מנשוא: הייתי צריך לעשות פסל לזכר הטבח הראשון של יהודים על שפת אגם מאג'ורה באיטליה. ירקתי דם על הדבר הזה לא רק כאמן, אלא כאדם. הנהר הזה הוא אחד המקומות היפים בעולם, הקורבנות עוד בתוך האגם, היופי הזה בעצם מסתיר זוועה. כשהראו לי את המקום התגובה הראשונה הייתה להניח אבן גדולה על שפת האגם, בצורת ראש שמסתכלת עליו. פיסלתי דווקא את הראש של אשתי, כי הרגשתי שאני צריך שם מבט של אהבה ולא של סבל או שנאה".

"אחרי שמסרתי את הפסל הרגשתי ריקנות נוראית"

אבל אז, כמו שמתארים אומנים לא אחת, הפרידה מהיצירה יצרה אצלו תחושות קשות. "אחרי שמסרתי את הפסל לבית יציקה הרגשתי ריקנות נוראית, לא יכולתי לעבוד. חזרתי לסטודיו והיה מדף עם פסלים קטנים והחלטתי לצייר רישומים קטנים ולאט לאט הנושא התפתח כשהבנתי שחמישה פסלים - הם פסל אחד. עד כה אני הייתי האמן של האחד - עירום עצמי אחד, דיוקן עצמי אחד. הרגשתי שאני רוצה להרכיב פסל מדברים שונים. לקחתי את 5 הנושאים הכי חשובים בעבודה שלי עד כה: הדיוקן עצמי, הראש של אשתי, דוגמנית העירום, דמות בהריון והראש גולגולת - זה האדם האוניברסלי. סידרתי אותם בסידור שמזכיר את "האָטֶלְיֶיה" של גוסטאב קורבה (1855), לדעתי הציור החשוב ביותר בעידן המודרני, שמסמל שהאומנות עוברת לעסוק במעשה היצירה עצמו, הנושא של האומנות הופך להיות האומנות עצמה ובעיקר החלל שעושים בו אומנות".

ללוש מפרט על חלקי היצירה שלו. על דוגמנית העירום הוא אומר: "דוגמנית היא לא אישה שמדגמנת. יש קשר ייחודי בין הצייר לדוגמנית. יש בדיחה שאני אוהב לספר, שצייר והמודלית שלו שותים קפה והיא לבושה, ופתאום הוא אומר אני שומע את אשתי באה, מהר תתפשטי!. היו לי כל הקריירה חמש דוגמניות ואני שומר אותן שנים, גם כשהגוף שלהן משתנה".

"הדמות האחרת בפסל, זה האישה בהריון, או אולי איש", הוא ממשיך. "אני מאוד אוהב לצייר הריונות. האישה בהריון היא מאיה, הבת של קדישמן שהייתה בהריון לפני 30 שנה. והמשכתי לפסל אותה מזיכרון. לא ברור אם זאת מאיה או הגוף של מנש'קה".

''אישה/איש בהריון. ''פיסלתי את הבת של קדישמן אבל זה גם קצת מנש'ה'' / צילום: מיטל הבר

"בפריז הייתי פריזאי, ובישראל עופר הצבר"

ללוש עבר תחנות רבות ומגוונות בחייו, והוא מעיד שהן ניכרות היטב ביצירה שלו. "באומנות שלי אני מנסה להתחבר לדברים אוניברסליים. אולי מפני שעברתי בין ארצות ועזבתי חברים ואת מולדתי. בכל פעם הייתי מאמץ לעצמי אישיות אחרת. בגיל 14 עברתי מתוניס לפנימייה בדרום צרפת רק עם אחי, שהיה בן 12, ובפנימייה דיברו במבטא דרום צרפתי כבד, לא הבנתי כלום. בתוך חודש דיברתי עם מבטא כבד יותר מהם. אחר כך הייתי בפריז והפכתי לפריזאי, ואז הגעתי לישראל - והפכתי לעופר הצבר עם מכנסיים קצרים וכובע טמבל".

"בערך בגיל 30, כשהפכתי לאבא, פשטתי את כל התלבושות הללו. ובאומנות שלי חשוב לי לדבר על משהו אוניברסלי, עירום. לא סתם אני מצייר את עצמי בעירום. זה לעזוב את כל 'הביגוד' שאנו עוטים על עצמנו. לכן, גם איכרים סינים שראו את העבודות שלי כשהצגתי בסין - התחברו לזה, וגם ילדים בסאן פאולו התחברו לזה. הם הבינו. לי תמיד היה חשוב לעשות משהו פשוט. המכנה המשותף הפשוט ביותר הוא הגבוה ביותר לדעתי. לתפוס את העירום שבתוכנו. ולעזוב את כל השטויות. לכן הרבה פעמים אני לא מפסל שיער, אלא מתייחס לדמות כדבר אטום ומאוד ראשוני. מאז שאני 'עופר ללוש', שזה גיל 30 פלוס. את כל מה שעשיתי לפני זה, שרפתי בנמל יפו".

מתי היה הרגע שהפכת ל"עופר ללוש"?
"אחרי שלמדתי בבוז-אר (בית הספר הגבוה בצרפת לאומנויות, י"פ), חזרתי לארץ, וזאת הייתה תקופה קשה בעולם האמנות הישראלי. היה זרם מרכזי של אמנות מושגית, ואני רציתי להיות עצמי".

עופר ללוש / צילום: באדיבות מוזיאון פתח תקווה

איך הושפעת מהמורים שלך?
"למדתי אצל הצייר יחזקאל שטרייכמן במכון אבני ואחרי זה אצל הפסל סזאר, וממנו למדתי שאני פסל, אבל אני חושב שאני בעיקר רשם. הרישום זה הדבר הכי בסיסי שיש בחיים. צריך נייר, עיפרון ומחק, ולפעמים העיפרון מיותר. שטרייכמן היה מורה ליטאי עם הרבה חוש הומור, והוא לימד אותי חופש בעיקר, חופש בתנועה. לא הצלחתי לקחת ממנו את חוש ההומור שהיה נוכח גם בעבודות שלו (צוחק). אני איש כבד בסך הכול".

מאיפה מגיע העיסוק שלך בראש ובפנים מושחתות או מטושטשות?
"הראש האנושי הוא תמצית של נוכחות האדם. זה הגרעין, תרתי משמע. לגבי המחיקה של הפנים, אני מתחיל מהפורטרט כדי להבין, ולאט לאט מגיע לרגע הזה, כמו שזוכרים אדם כשסוגרים עיניים. אני הולך וחוזר מהפורטרט לזיכרון שלו. אבל הפורטרט הוא רק התחלה. צריך לפרוץ את המחסום של האופטיקה, להגיע לדבר תמציתי וערום".

הפנים המטושטשות ביצירה שלך מסרבות להיות אובייקט למבט. הפילוסוף עמנואל לוינס אומר שהפגישה עם הפנים מצד אחד קוראת לאלימות, משום שהן חשופות ופגיעות, ומצד שני הן בעלות צו מוסרי, "לא תרצח". האם אתה רואה באמנות שלך מעין קריאה מוסרית כזו? כיסוי הפנים הוא גם כיסוי המוסר. אם נחשוב על מחבלי חמאס שכיסו את פניהם על מנת לעשות מעשי זוועה.

"יש משהו מאוד מאיים בפנים. עם זאת יש איסור, לא תהרוג".

"מכבדים אותי ממרחק. אני לא בזרם הכללי"

איך נראה היום שלך?
"אני קם לפני הזריחה והולך לשחות כל בוקר בבריכת גורדון קילומטר וחצי, אני מגיע לסטודיו ועובד עד השקיעה, ככה כל יום".

ה-7 באוקטובר שינה משהו ביצירה שלך?
"אני חזרתי לעבוד ב-10 באוקטובר. אבל קודם ירדתי לים, והוא היה יפה ואדיש עד גועל".

יש לי סדרה שלמה של עבודות שאני עומד להציג באוקטובר הבא בגלריית גורדון", מגלה ללוש, "שכוללת נופים של דשאים בקיבוץ, ציורים גדולים של 5 מטר. אלה העבודות הכי עצובות שציירתי אף שהן צבעוניות וירוקות. אחרי 7 באוקטובר עבדתי כל כך קשה ואינטנסיבי עד שקיבלתי דלקת בכתף. גמרתי את כל הפחמים לציור שהיו לי וצלצלתי לחבר שלי בפריז, ג'ים דיין, שהוא אמן מוכר, והוא שלח לי ארגז עם פחמים. הרגשתי כמו ישראל שביידן שלח לה תחמושת. עשיתי יותר מ-100 רישומים, בעיקר של דיוקן עצמי. הרגשתי כמו אחרי השואה".

שנים רבות ללוש צייר בלי צבע, והצבע חוזר אליו דווקא באותם ציורים של שדות קיבוצים אחרי 7 באוקטובר. כך, באופן פרדוקסלי, הצבע חוזר דווקא ביצירה העצובה ביותר שלו.

יש לדעתך משהו נבואי ביצירה שלך?
"אני איש אופטימי, ותמיד חייתי בשכנות עם ערבים, גם בילדות בתוניס וגם היום ביפו בבית משותף. אני יודע שאפשר אחרת. הדבר המפלצתי שקרה - לא ניתן לתפיסה. כולנו קורבנות".

מה אתה חושב על עולם האמנות הישראלי היום?
"נדבר קודם על מה שהיה. שנות ה-70 היו תקופה מרתקת ומעצבנת. היא הכריחה אותי להגדיר את עצמי בצורה מחמירה. אמרו 'הציור מת'. ואז חשבתי מאיפה להתחיל? אז ראיתי בדיוקן העצמי את ההתחלה, את האקט של היצירה. התערוכה הראשונה שעשיתי הייתה בשדרות חן, עם חובבנים ויצירות תלויות על חבל כביסה. אחרי זה מסגרו כמה עבודות שלי ותלו - ואז שיה יריב מגלריית גורדון ראה את זה ונהייתי מפורסם. אבל זה לא היה מיידי".

"היום יש לומר - עולמות האמנות. אני עדיין זאב בודד. אין אמנים שעובדים בצורה שאני עובד בה. ואני חושב שמכבדים אותי, אבל ממרחק. אני לא משתייך לזרם הכללי".

גרת ויצרת תקופה בסין. מה אתה חושב על הפערים התרבותיים בין ישראל לסין?
"הציעו לי תערוכה באחד המוזיאונים החשובים בסין, CAFA. הסינים אנשים חמים אבל יותר מדי רציניים, בגלל זה הם אוהבים אותנו, כי אנחנו מחוץ לקופסא. אבל הם לא יודעים מי אנחנו. הגעתי למסעדה שהיה עליה סמל של מגן דוד ושאלתי אותם מה זה, והם אמרו 'הסמל של הנוצרים'. הסצנה האמנותית שם אדירה".

אומנות הפכה למוצר שמשקיעים בו וסוחרים בו.
"זה כואב לי. אני תוהה לעצמי כמה אספנים של אמנות עכשווית למשל הולכים לקונצרטים, כי שם אי אפשר להשוויץ. צריך לשבת שעתיים ולהקשיב. אני חושב שזה בזבוז של חיים לסחור כך. אני לא רוצה שיקנו עבודות שלי בגלל כבוד, כי הצגתי במוזיאונים חשובים.

"אני אומר, כבוד זה בשביל המתים, החיים צריכים אהבה. ואני רוצה שיסתכלו על עבודות שלי באהבה ולא בגלל שהן שוות משהו".

עוד כתבות

בצלאל סמוטריץ', עמית גל, ספי זינגר, אילן רום / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, עופר עמרם, ברוך גרינברג, יוסי כהן

"השר הפתיע אותנו": מאחורי הקלעים של הפשרה במהפכה בתחום החיסכון

הפשרה סביב קופות הגמל להשקעה, שפרטיה נחשפו בגלובס, תאפשר למהלך הגדול של השוואת תנאי מיסוי בין שורה של מוצרי חיסכון להגיע לחקיקה ● פרטים חדשים: קרנות ההשתלמות יירדו מההמלצות הסופיות ולא יכללו כלל בפלטפורמה החדשה, ומהי המחלוקת המרכזית שנותרה?

דלהי. אחד היעדים המבוקשים ביותר בקרב ישראלים / צילום: Shutterstock

הטיסות הישירות להודו חוזרות, אבל הדרך להורדת מחירים עוברת בעומאן

אייר אינדיה הודיעה כי תחזיר את קו תל אביב־דלהי בינואר הקרוב עם חמש טיסות שבועיות ● המחירים כפולים בהשוואה לכרטיסים שמכרה לפני הפסקת פעילותה בארץ ● הצטרפות ארקיע לתחרות על הקו עשויה לעזור למחירים - אך זו ממתינה לאישור המסלול המקוצר מעל עומאן

סמ''ר איתי חן ז''ל / צילום: דובר צה''ל

משרד רה"מ וצה"ל: זוהתה גופתו של החטוף החלל סמ"ר איתי חן ז"ל

הערכה בישראל: ניתן יהיה להחזיר את כל החטופים החללים ● הבית הלבן: טראמפ ייפגש עם נשיא סוריה אחמד א-שרע ביום שני ● דיווח בעיתון המזוהה עם חיזבאללה: נשיא לבנון ז'וזף עאון קיבל מסרים של אי-שביעות-רצון מהאמריקאים לגבי בקשתו שצבא לבנון יתעמת עם צה"ל ● עדכונים שוטפים

קבלת ארונות חטופים-חללים על ידי כוח צה''ל / אילוסטרציה: דובר צה''ל

חמאס: נשיב חלל חטוף ב-21:00

החטוף החלל סמ"ר איתי חן ז"ל הושב הלילה לישראל ● עם חזרתו של איתי חן ז"ל, כל חברי "צוות פרץ" שנלחם על בסיס נחל עוז ובהם תומר ליבוביץ' ז"ל סרן דניאל פרץ ז"ל ומתן אנגרסט - שבו לגבולם ● דיווחים בעזה: הצלב האדום, בליווי הזרוע הצבאית של חמאס נכנסו שוב לשכונת סג'עייה - לאיתור חטופים חללים נוספים ● הערכה בישראל: ניתן יהיה להחזיר את כל החטופים החללים. יש מידע מסוים על מיקומם של לפחות ארבעה נוספים ● עדכונים שוטפים

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

הפתרון של ועדת השרים לנתון השיא של הרוגים בכבישים: העלאת המהירות המותרת

שר המשפטים יריב לוין מציע להעלות את גובה המהירות המותרת בכבישים הבין־עירוניים כדי לצמצם את שיעור העבריינות הגבוה הקשור למהירות ● מותג ההלבשה התחתונה והלבוש של קים קרדשיאן מגיע לארץ ● וגם: ההזדמנויות של ישראל באפריקה ● אירועים ומינויים

מירי רגב ובצלאל סמוטריץ' / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

סמוטריץ' מקדם הפרטת הרכבת. גורם במשרד התחבורה תוקף: "מנסה לקושש קולות"

משרד האוצר מבקש לפתוח את קווי הרכבת לתחרות מצד מפעילים פרטיים - מהלך שיסמן את תחילת הפרטתה של רכבת ישראל ● במשרד התחבורה צפויים להתנגד בתוקף מחשש לפגיעה בשירות ולפיטורי עובדים

זוהרן ממדאני נושא את נאום הזכייה שלו / צילום: ap, Yuki Iwamura

בוול סטריט נערכים: איך יראו יחסי העבודה עם ממדאני?

דמויות מובילות בעולם הפיננסי הוציאו מיליונים כדי לקדם מועמדים אחרים במרוץ לראשות עיריית ניו יורק – אך התושבים בחרו דווקא במועמד הדמוקרטי זוהרן ממדאני ● כעת וול סטריט נערכת לעידן של אי-ודאות מול ראש העיר החדש

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, Aurelien Morissard

אזהרת בועה: מה הסיכוי שה־AI יצדיק את השוויים וההשקעות בו

האם שוק המניות האמריקאי יקר מדי, כמו שמזכירים בכירים בשוקי ההון והכספים בארה"ב, מתי נכון לדבר על בועה, ואיך ייגמר הראלי ארוך־השנים הזה?

אילוסטרציה: Shutterstock

הזדמנות אחרונה: איך לנצל את הטבות המס בקרן ההשתלמות

פחות מחודשיים לסוף השנה, גלובס יוצא בסדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם. והפעם - חסכונות לטווח ארוך ● איפה עצמאים יקבלו יותר הטבות, מתי מומלץ לעקוף את תקרת ההפקדה, והאם כדאי לפתוח קופת גמל לבן משפחה? ● כתבה שלישית בסדרה

בנק ONE ZERO / צילום: טלי בוגדנובסקי

וואן זירו משיקים פיקדון בריבית של 5.5% לפותחי חשבון

מדובר בהטבה שעוקפת את הריבית שמציעה אפליקציית ביט של בנק הפועלים, כפי שדווח מוקדם יותר השבוע - של 4% למי שסוגר את כספו לשלושה חודשים ● פותחי חשבון בוואן זירו יוכלו לקבל את הריבית הגבוהה לסכום פיקדון של עד 100 אלף שקל

זוהרן ממדאני / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

בטכניון מגיבים לאיום של ממדאני: "מצפים להמשיך לעבוד יחד"

זוהרן ממדאני, הזוכה הטרי בבחירות לראשות עיריית ניו יורק, קרא בעבר להחרים את הקמפוס האקדמי המשותף לאוניברסיטת קורנל ולטכניון הישראלי באי רוזוולט, וציין כי אם ייבחר לראשות העיר, יבצע הערכה מחדש לשותפות של קורנל עם האקדמיה הישראלית ● כיצד הגיבו היום בטכניון לבחירתו?

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

הדיחו את צוקרברג: אלו הם המיליארדרים הצעירים ביותר בעולם


המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק ● והפעם: שלושת מייסדי הסטארט־אפ מרקור גייסו בשווי ענק והפכו למיליארדרים הצעירים אי־פעם בוול סטריט, החברה של הישראלי בצעד גדול לקראת הנפקה, מייסד ויקפדיה נגד הערך של "רצח העם בעזה", וחוזה ענק מהפנטגון לחברת החלל של אילון מאסק ● חדשות ההייטק 

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

"ביג שורט" פתח פוזיציית שורט על שתי מניות ה-AI הלוהטות

כמה ימים לאחר שפרסם אזהרה מסתורית ברשת X - "לפעמים, אנחנו רואים בועות", הודיע מייקל בארי, באמצעות טופס 13F, כי רכש אופציות פוט על אנבידיה ופלנטיר ● מנכ"ל פלנטיר, אלכס קארפ, כינה את המהלך של בארי: "מטורף" ● וגם: למה שינה בארי את שם המשתמש שלו בטוויטר ל"קאסנדרה"?

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

ארמיס דחתה את הצעת הרכישה: מגייסת 435 מיליון דולר לפי שווי של 6.1 מיליארד

הגיוס יאפשר לחברה אורך נשימה להמשיך ולהתכונן להנפקה המתוכננת להערכתה בין סוף שנת 2026 לבין תחילת השנה שלאחריה ● ארמיס דחתה עסקאות השקעה אחרות שהונחו על שולחנה, כולל הצעה לרכישת השליטה בה בשווי מוערך של 5 מיליארד דולר

סקויה / צילום: Shutterstock, T. Schneider

עוד טלטלה בקרן סקויה: השותף הבכיר ביותר עוזב

שותפי הקרן הודיעו כי רולוף בותה, השותף הבכיר בסקויה,יעזוב אותה לאחר 22 שנה ● בקרן לא הסבירו את הסיבה לעזיבתו של בותה, אך ב"וול סטריט ג'ורנל" נטען כי כמה משותפיו העלו תהיות לגבי סגנון המנהיגות שלו, וכי הוא התבקש לפרוש

סניף של רשת אושר עד / צילום: יח''צ

אושר עד החלה למכור אייפונים במחיר אטרקטיבי, אבל יש גם חסרונות

ההחלטה של רשת אושר עד למכור אייפונים במחירים זולים במיוחד עוררה סערה ברשתות החברתיות ● מה עומד מאחורי המהלך, עד מתי תימשך המכירה, והאם המתחרים מודאגים?

לידיעת משקיעי הקריפטו / צילום: Shutterstock

לידיעת משקיעי הקריפטו: מתי תיאלצו לשלם 50% על הרווח ואיך תחסכו במס

פחות מחודשיים לסוף השנה, גלובס יוצא בסדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם. והפעם - קריפטו ● מתי עליכם לשלם מס, אילו תקרות הכנסה לא כדאי לכם לחצות, ואיך אפשר לצמצם משמעותית את ההתחייבויות שלכם למדינה? ● כתבה שנייה בסדרה

30 מיליארד שקל על הנייר, אפס בפועל: מבקר המדינה בדוח חריף על היערכות האוצר למלחמה

דוח חריף שמפרסם היום מבקר המדינה מגלה את התמונה המורכבת של ההיערכות הכלכלית למלחמה ושל ניהול תקציבי המלחמה ● לפי הדוח, כשפרצה מלחמת "חרבות ברזל" התברר כי לאוצר אין מנגנון תקציבי מוכן להעברת כספים מיידית לצורכי חירום, וכי למרות שעל הנייר היו לכאורה 30 מיליארד שקל בתקנות רזרבה - הרזרבה האפקטיבית בתקציב הייתה אפס

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock, Komenton

חברת התעופה שתחדש בשנה הבאה את טיסותיה לישראל

החזרה של אייר אינדיה נחשבת משמעותית וחשובה, משום שהיא מחברת את ישראל לנמל תעופה עם קישוריות ליעדים רבים למזרח ● החל מ-1 בינואר 2026, אייר אינדיה תפעיל חמש טיסות שבועיות בקו ת"א-דלהי בימים ראשון עד חמישי, והטיסה תארך בממוצע כחמש וחצי שעות

מערכת תקשורת לוויינית מסוג OceanTRx4 Mil של אורביט / צילום: אורביט

אקזיט לקרן פימי: אורביט נמכרת תמורת 356 מיליון דולר

אורביט, ספקית מערכות התקשורת לתחום הביטחוני, תתמזג לחברת קראטוס דיפנס האמריקאית תמורת 356.3 מיליון דולר (1.17 מיליארד שקל) ● המחיר משקף פרמייה של 21% על מחיר מניית אורביט בת"א ● המרוויחה הגדולה הצפויה היא קרן פימי של ישי דוידי, המחזיקה בכ-22.4% מהמניות