מישל וולבק / צילום: Reuters, Aurore Marechal/ABACAPRESS
1
בצל המלחמה יתקיים השבוע (19-22.5) אירוע הספרות הגדול בישראל, פסטיבל הסופרים.ות הבינלאומי ירושלים בתמיכת קרן ירושלים. דווקא בשנה זו, של חרם תרבותי על ישראל, יארח הפסטיבל 12 סופרים בינלאומיים - מספר חסר תקדים בתולדותיו.
הסופרת ג'וליה פרמנטו-צייזלר, המנכ"לית והמנהלת האמנותית של הפסטיבל, צברה מומחיות בהתמודדות עם החרם על ישראל. לא מעט סופרים שאליהם פנתה בשנים קודמות התעלמו מההזמנה. אחת מהם היא הסופרת האירית סאלי רוני, ואין זה מפתיע בהתחשב בכך שהיא מסרבת שיתרגמו את ספריה לעברית. "אני כבר מזהה מראש מי בחרם הגלוי והסמוי, ואני פונה לסופרים שנשארה בהם סקרנות אנושית; שמעניין אותם לבוא ולראות בצורה מורכבת מציאות שהם לא מכירים. האנשים שמחרימים לא מכירים לא את ישראל ולא את פלסטין. החרם הוא ירייה ברגל של התרבות", מסבירה פרמנטו-צייזלר.
"זו יריקה בפרצוף של הקוראים באשר הם. הסופר כותב לקורא, לא לממשלת ישראל או לרוסיה. סופר איראני לא כותב לממשלה האיראנית. ואם סופר מחרים את הקוראים שלו, לא משנה מה האזרחות שלהם, זה אקט אנטי ספרותי בעיניי", היא אומרת.
● מכת המכסים של טראמפ מגיעה לקולנוע, והוליווד בכוננות ספיגה
● על ספרי הילדים שמתווכים את המלחמה וגם מנחמים
2
הפסטיבל שהתקיים חודשים ספורים אחרי ה-7 באוקטובר היה בסימן זיכרון. השנה, אומרת פרמנטו-צייזלר, "אנחנו נמצאים בנקודת זמן מסוימת, שבה הכוח של הספרות מאפשר לנו לדמיין מה הלאה". כך גם נבחרו הסופרים שהוזמנו - אנשי רוח ומובילי דעת קהל, שאינם רק משתבללים בחדר הכתיבה, אלא מהוווים מגדלור מנהיגותי של ממש.
כזה הוא הסופר וההוגה הצרפתי ברנאר-אנרי לוי, שהאירוע בהשתתפותו היה מהר מאוד לסולד אאוט. המפגש ידון בספרו החדש, "ישראל לבד" העוסק בבידוד של ישראל לאחר 7 באוקטובר ובעליית האנטישמיות. לוי ישוחח עם הסופרת שפרה קורנפלד על מסעותיו לישראל, סיוריו בקמפוסים בארה"ב ותפיסתו את מעמדה של המדינה בזירה העולמית.
מישל וולבק, מהסופרים הגדולים והשנויים במחלוקת של זמננו, יופיע לשיחה עם מבקר הספרות אריק גלסנר, באירוע הנעילה. במסגרת הפסטיבל יקבל וולבק את פרס ירושלים היוקרתי בגובה 10,000 דולר, שיוענק מטעם פורום הספר הבינלאומי ועיריית ירושלים. פרמנטו-צייזלר נושאת עיניה אל המודל התרבותי הזה גם בישראל - מודל שבו איש הספר משפיע על החברה, בניגוד לחלופה האמריקאית, שם את החברה מובילים אנשי עסקים כמו אילון מאסק. "וולבק אדם שנוי במחלוקת. לדברים שהוא אומר יש משמעות חברתית ותרבותית. הוא מעורה בחיים הצרפתים. הקול שלו נשמע. הוא מתבונן בחברה שהוא חלק ממנה בצורה ביקורתית ומביע את דעתו".
לסופר היה חשוב לראות מקרוב את תוצאות המתקפה ב-7 באוקטובר. הוא ביקר בבארי ונפעם מהרוח האיתנה של חברי הקיבוץ, נפגש עם משפחות שכולות ומשפחות חטופים. בעת הביקור הוא ציין, דומע: "חבל שבארי לא נמצא בשוויץ, כי בשווייץ לכל אזרח יש נשק בבית".
3
הפסטיבל השנה בוחן, בין היתר, את השאלה היהודית דרך הספרות. כמה אירועים בולטים בפסטיבל עוסקים בה ובאנטישמיות הגוברת. מקסים בילר, הסופר הגרמני ממוצא יהודי, מגולל בספרו החדש "מאמא אודסה" את סיפורה של משפחה יהודית-רוסית המתמודדת עם טראומות היסטוריות ומערכות יחסים מורכבות. העלילה השאפתנית נפרשת על פני עשורים, החל בטבח היהודים באודסה ב-1941 ועד ימינו. האירוע בשיתוף קרן קונרד אדנאואר לציון 60 שנות יחסים דיפלומטים בין גרמניה לישראל.
גם גאבור ט. סאנטו, הסופר ההונגרי המרבה לעסוק בסוגיות הקשורות באנטישמיות חדשה, ישוחח עם המשורר נדב הלפרין על האתגרים הפוליטיים תחת משטר אורבן ועל חשיבותה של הזהות היהודית במזרח אירופה. הסופרת הארגנטינאית אריאנה הרוויץ, מהקולות הבולטים והנועזים בספרות העכשווית, תשוחח עם הסופרת והמתרגמת דנה שם-אור על יחסי אהבה ואלימות, פמיניזם חתרני, וחוויותיה כסופרת יהודייה בעידן של אנטישמיות גואה. בין היתר, תדון גם בעיבוד הקולנועי המתוכנן לספרה "תמות, אהובי", שזכה להתעניינות מצד הבמאי האגדי מרטין סקורסזה.
4
ולא מדובר רק בחרם תרבותי. גם השמיים הסגורים עקב מתקפות החות'ים והפסקת הטיסות של חברות תעופה זרות לארץ מוסיפים לאתגרי הפסטיבל. המלחמה כמו גרמה למצור תרבותי וישראל הפכה לטרריום שמקיים עצמו, עם תערוכות והופעות של אומנים מקומיים בלבד. פורום הספר הבינלאומי בירושלים, שמשמש זירה מרכזית למפגש בין כותבים, עורכים, סוכנים, מו"לים ומובילי תרבות מהעולם כולו, נערך בצד פסטיבל הסופרים מדי שנה. אולם השבוע הודיע הפורום בצער על ביטול האירוע השנה בשל ביטולי הטיסות.
שרון כץ, מנהל הפורום, מעיד כי "סוכנים מתקשים להוציא ספרות ישראלית לחו"ל. סוכנת אחת סיפרה לי על ספר שעמד לצאת ונגנז בגלל שהדמות הראשית היא של יהודי, אף שאין קשר לישראל. מנגד יש מי ששומרים על קשרי עבודה פתוחים וחמים, גם אם יש ביקורת. אחרי 7.10 היינו אהובים ומחובקים, התחילה המלחמה - והיחס הלך ונשחק". כץ מסכם בתקווה: "ההשקעה בקשרי עבודה, בהצגת ספרות ישראלית בירידים כמו פרנקפורט ולונדון, ובקידום קולות מקומיים בעולם - נמשכת. יותר מתמיד, יש נחישות לשמר שיח פתוח, מקצועי ובין-תרבותי, ולחזק את מעמדה של ירושלים כעיר ספרות בינלאומית".
על אותה ירושלים כתב זיגמונד פרויד לחברו שביקר בעיר הקודש: "כמה מוזרה הייתה בודאי בעיניך הארץ הטראגית-מטורפת שביקרת. מעולם לא הצמיחה אלא דתות, שיגעונות מקודשים, ניסיונות יומרניים לגבור על העולם החיצוני של פני הדברים באמצעות העולם הפנימי של משאלות הלב… וזה המקום ממנו באנו".