"תרחיש האימה של הכלכלה": האם איראן תפעיל את נשק יום הדין?

בעקבות התקיפה האמריקאית על 3 מתקני גרעין איראניים, לרבות אתר העשרת האורניום פורדו המבוצר והממוגן, איראן נערכת לתגובה. במקביל, הפרלמנט האיראני אישר סגירה של מיצרי הורמוז, אך ההחלטה היא של המועצה הלאומית העליונה לביטחון לאומי, שהמזכיר שלה נבחר ישירות על ידי המנהיג העליון.

● "גיים צ'יינג'ר": המומחה שמסביר מה תעשה המתקפה האמריקאית לשווקים
● תרגיל ההטעיה של טראמפ והתקיפה שישראל הייתה רק יכולה לדמיין

מוקדם יותר, משמרות המהפכה איימו בהצהרה רשמית בתקיפת הבסיסים האמריקאיים במזרח התיכון: "כפי שהוצהר מספר פעמים: המספר, הפיזור והנרחבות של הבסיסים האמריקאיים באזור הם לא נקודת חוזקה, אלא הכפילו את הפגיעות שלהם". במקביל, עולים דיווחים על ספינות של חיל הים של משמרות המהפכה שמסיירות במיצרי הורמוז, שקריטיים לאספקת הנפט הבינ"ל.

על פי אתר Marine traffic העוקב אחרי ספינות בים, נצפתה הבוקר ספינה איראנית בלתי מזוהה בסמוך לעומאן, ב"פינה" הצרה ביותר של מיצרי הורמוז. אחת האפשרויות הקיצוניות העומדות בפני איראן היא חסימת מיצרי הורמוז, המחברים בין המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי ודרכם עוברים 22% מהסחר העולמי בנפט ו־20% מהסחר העולמי ב־ LNG (גז טבעי מונזל). מיצרי הורמוז הם מיצר ימי צר יחסית שמשמש עורק ימי קריטי למדינות המפרץ. איום על חופש השיט במיצר הזה גורר תגובת שרשרת בכלכלה העולמית, לרבות עליית מחירי הדלק. במקביל, מחיר הנפט כבר עלה ב-11% מאז תחילת המערכה העצימה באיראן.

"זה הוא סיוט מוחלט שכנראה יעלה את מחירי הנפט מעל 100 דולר", מזהירים בפירמת Global Risk Management, המספקת ייעוץ וניהול סיכונים לארגונים שונים. המהלך, שאמנם נחשב בעיני מומחים כתרחיש קיצון, כבר הצליח להשפיע על מחירי האנרגיה, שעלו כבר ב-11% מאז תחילת המערכה העצימה של ישראל מול איראן.

האם למלחמה שכזו צפויות להיות השלכות שיזכירו את הזינוקים שנרשמו באמברגו הערבי ב־1973, עם המהפכה האסלאמית באיראן ב־1979 עד פרוץ מלחמת איראן־עיראק ב־1980, או המשבר הפיננסי העולמי של 2008?

400 דולר לחבית נפט?

מיצרי הורמוז הם מיצר ימי צר יחסית. רוחבו נע בין 39 ל־96 קילומטרים בלבד. הוא משמש עורק ימי קריטי למדינות המפרץ. למעשה, כל איום על חופש השיט במיצר הזה גורר תגובת שרשרת בכלכלה העולמית, לרבות עליית מחירי הדלק.

"במקרה שמיצרי הורמוז ייסגרו, יש הערכות שמדברות שהמחיר לחבית יגיע אפילו ל־400 דולר - אבל אלו הערכות מוגזמות", מסביר ד"ר יוסי מן, מרצה בכיר במחלקה למזרח תיכון באוניברסיטת בר אילן. "לדעתי זה לא יגיע לזה, כי אף אחד לא ישלם מחיר כה גבוה. ההערכות היותר ריאליות מדברות על 130־180 דולר לחבית, שזה גם מאוד גבוה, אבל זה קרה כבר בעבר, כמו ב־2022, כשפרצה מלחמת רוסיה־אוקראינה". אך גם במקרה כזה, מדגיש ד"ר מן, המחיר נוטה להתאזן מאוד מהר. לדבריו, ערב הסעודית יכולה לנתב חלק מיצוא הנפט שלה מהמפרץ הפרסי לחוף המערבי שלה בים האדום.

"לא גיים צ'יינג'ר"

הצרכנית הגדולה ביותר של הנפט האיראני היא סין, אליה מגיע 88% מהיצוא. בשל הסנקציות וניתוק הקשרים עם המערב, התעשייה הסינית הפכה ללקוחה נוחה מאוד לייצוא האיראני. אולם, התלות של איראן בסין היא חד־צדדית: לסין יש מקורות נפט מגוונים שכוללים גם את רוסיה, ערב הסעודית, מלזיה ועומאן.

לפיכך, ד"ר מנחם מרחבי, מומחה לאיראן במכון טרומן במרכז האקדמי שלם, מעריך שסגירת מיצרי הורמוז תהווה צעד דרסטי וקיצוני בעיקר עבור איראן. "איראן היא לא יצואנית נפט גדולה וסגירת הורמוז היא לא גיים צ'יינג'ר כמו בעבר. מהלך כזה ייפגע בין היתר באירופה ומזרח אסיה. טהרן לא תרצה להתגרות במדינות האלה.

"מדובר במהלך נואש בעיני. הרי כולם מבינים שיש לו השלכות גם על שחקנים שאיראן לא בהכרח תרצה לפגוע בהם והיא תסכן את הקשרים שלה עם כל האזור. סגירת הורמוז היא לא צעד שיפגע בישראל באופן ישיר, אלא במדינות כמו איחוד האמירויות. ישראל מייבאת את הנפט שלה בעיקר ממדינות ברית המועצות לשעבר, כמו אזרבייג'ן".

נשק יום הדין של טהרן

בגופים פיננסיים גדולים ספקנים לגבי האפשרות שהמיצרים ייסגרו. בסוכנות הדירוג S&P ציינו כי סגירת מיצרי הורמוז תפגע קשות בזרימת האנרגיה העולמית, אך הם לא חוזים שהמלחמה תסלים לכך. בגולדמן סאקס הגדילו את פרמיית הסיכון הגאופוליטית לתחזית מחירי הנפט לקיץ הקרוב, אך באותה נשימה הוסיפו: "אנחנו עדיין מניחים שלא יהיו שיבושים באספקת הנפט במזרח התיכון".

ובכל זאת, לא מדובר בתרחיש שצריך להוציא מכלל אפשרות. באיראן שומרים אותו כקלף יום הדין. אחד הטיעונים שהושמעו נגד סגירת המיצרים היא הגברת הסיכוי להתערבות אמריקאית במערכה מול איראן. אבל כעת, משהסיכון כבר התממש, שיקול זה ירד מהפרק. בנוסף, אומר ד"ר מן "אם ייפגעו תשתיות גז משמעותיות לדוגמה באיראן, היא עלולה לשקול אותו ברצינות. למה? כי הגז משמש בעיקר לחשמל המקומי, במיוחד לחימום ולקירור. אם זה ייפגע, זה עלול להוביל להפגנות ברחבי איראן - וזה מה שמפחיד את המשטר באמת".