אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier
1
בנובמבר 1988 בית הדפוס התקשר למערכת ווג ושאל: "האם נפלה טעות?". אחרי מאות שערים מלוטשים של דוגמניות בסטודיו עם איפור כבד, על תמונת השער התנוסס צילום רחוב של צעירה לא מוכרת, מחייכת בטבעיות עם ג'ינס ב-50 דולר וחולצה משובצת יהלומים של כריסטיאן לקרואה בשווי 10 אלף דולר. השילוב של הוט קוטור עם מותג מסחרי לא היה מקובל בזמנו לשער היוקרתי, ובטח לא מכנסי ג'ינס.
● אמריקה לא מכירה מלחמה שמגיעה לעורף - וככה גם נראים הסרטים שלה
● הרבה לפני תמר רביניאן: מה אפשר ללמוד מהמסך על "המוסד"
מאחורי השער ששינה את הטון של המגזין דורות קדימה עמדה דיים אנה וינטור - אז עורכת צעירה שמינה סם ניוהאוס, המו"ל היהודי של המגזין. על השער המדובר שסימן נקודת מפנה בקריירה של וינטור כיכבה מיכאלה ברקו הישראלית, שהפכה לטופ מודל.
2
ב-37 השנים שחלפו הפכה וינטור למלכה הבלתי מעורערת של תעשיית האופנה. היא עשתה בחירות ששברו מוסכמות, שמה סלבריטאים בשער (מדונה הייתה הראשונה) והציבה בקדמת הבמה דור חדש של מעצבי אופנה כמו מארק ג'ייקובס ואלכסנדר מקווין. הסטייליסטית מריאן קווי אמרה שהיא "הסירה את האליטיזם והפכה את האופנה למסיבה שכולם מוזמנים אליה". הונה של וינטור מוערך ב-50 מיליון דולר, והשכר השנתי שלה נע בין 2 ל-4 מיליון דולר.
בשבוע שעבר הכריזה וינטור על פרישה מעריכת המגזין. אומנם היא תישאר מנהלת התוכן הראשית של קונדה נסט, אימפריית המגזינים (הניו יורקר, ואניטי פייר), ולפיכך תפקח גם על התוכן של ווג ובידיה תישאר המילה האחרונה. סביר שהיא זו שתבחר בעצמה את מחליפה. ובכל זאת, עזיבתה מסמנת נקודת מפנה, ולא ברור מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה.
3
במהלך כהונתה ספגה וינטור לא פעם ביקורת, גם מעובדים שהתלוננו על דרישות לא הגיוניות. מחלוקת גדולה נגעה לחיבתה לשימוש בפרווה. ארגון PETA הפך אותה למטרה: ב-2005 פעילים פגעו בוינטור עם עוגת טופו ביציאה מתצוגת קלואה. השחקנית פמלה אנדרסון, פעילה לזכויות בעלי חיים, אמרה עליה בראיון: "וינטור היא האדם החי שאני שונאת ביותר, כי היא מאיימת על מעצבים ודוגמניות צעירים כך שישתמשו וילבשו פרווה".
גם ביקורת על משקל הייתה שם. וינטור ביקשה מאופרה וינפרי לרדת 20 פאונד (9 קילו) בשביל שתופיע על שער המגזין. ב-2008 היא אף עקצה את הקמפיין של הילרי קלינטון, שהתרחק ממראה נשי מדי: "זו אמריקה, לא ערב הסעודית. אנחנו כבר לא בעידן חליפות הכוח".
לאורך השנים ספגה ביקורת גם על נושאים של ייצוג אפרו-אמריקאים על שערי ווג. אחרי מותו של ג'ורג' פלויד, הודתה וינטור כי המגזין נכשל פעמים רבות בייצוג של אפרו-אמריקאים. נדמה שווינטור ניסתה לכפר על חטא והשנה אף קבעה שהנושא של אירוע המט גאלה - האירוע הכי נוצץ של עולם האופנה - הוא Superfine: Tailoring Black Style. וינטור החליטה להציב במרכז האירוע האייקוני את ההיסטוריה והתרבות השחורה. לאורך השנים וינטור הכניסה מאות מיליונים למכון התלבושות בלילה הזה. לפי AP, ב-2024 המט גאלה גייס סכום שיא של יותר מ-26 מיליון דולר לטובת מכון התלבושות של מוזיאון המטרופוליטן.
4
לוינטור היו את כל התנאים להיכנס לתעשיית האופנה. היא נולדה לבית אמיד, אביה צ'רלס וינטור כיהן כעורך הראשי של העיתון הלונדוני Evening Standard ודחף אותה לתעשייה. כבר בגיל 15 עזר לה להשיג עבודה ראשונה בחנות הבוטיק Biba, מהחנויות הכי טרנדיות של לונדון בשנות ה-60. בשנות ה-70 הייתה עוזרת מערכת במגזין Harper’s & Queen, ואז עברה לניו יורק והפכה לעורכת אופנה ב-Harper’s Bazaar, משם פוטרה לאחר תשעה חודשים בלבד. היא עברה בעוד מגזינים אבל הפריצה הגיעה עם קונדה נאסט. בתוך שנתיים שם היא מונתה למנהלת הקריאייטיב של ווג האמריקאי, הובילה את ווג הבריטי, וחזרה לזה האמריקאי. כשגרייס מירבלה, אז עורכת ווג במשך 12 שנים, פגשה את וינטור, היא שאלה באיזה תפקיד היא מעוניינת בווג. אנה ענתה: "שלך" (שיעור לא רע לראיונות עבודה).
מירבלה סיפרה שכמנהלת הקריאייטיב של ווג, וינטור חתרה תחתיה. "אנה יצרה משרד בתוך המשרד, ועבדה עם אחרים - ונגדי". כשקיבלה את ווג הבריטי היא פיטרה כמעט את כל העובדים ובמהרה קיבלה את הכינוי "וינטור הגרעינית" (Nuclear Wintour).
5
הדמות החזקה, השאפתנית והבלתי מתפשרת של וינטור שימשה השראה לסרטים, ספרים וביוגרפיות שעסקו בעולם האופנה מבפנים. הבולט שבהם הוא הספר "השטן לובשת פראדה" (2003) מאת לורן וייסברגר, העוזרת לשעבר של וינטור. הספר הפך גם לסרט מצליח (2006) בכיכובה של מריל סטריפ.
גם הסרט התיעודי The September Issue העניק הצצה נדירה לאופן שבו ניהלה וינטור את גיליון ספטמבר האגדי של ווג, תוך חשיפת הסגנון הדקדקני והתובעני שלה. כמה וכמה ביוגרפיות ניסו לפרק את המיתוס מאחורי משקפי השמש ותספורת הבוב שלה, כמו Front Row של ג'רי אופנהיימר (2005) ו-Anna: The Biography של איימי אודל (2022). היא מוזכרת בשירי היפ הופ של ניקי מינאז', ג'יי זי וקניה ווסט.
השבוע יצאה הודעה כי "השטן לובשת פראדה" יזכה לסרט המשך שייצא לאקרנים בינואר 2026. העלילה תתמקד במשבר עולם עיתונות המודפס מול כוחות מסחריים. וכך מציאות פרישתה של וינטור משתקפת ביצירה. השאלה מי יחליף את הכוהנת של עולם האופנה אינה פשוטה, ולא ברור לאן פני המגזין בעידן של משפיעניות רשת. ומה היה לאנה להגיד על עיתוי ואופנה? "זו תמיד שאלה של תזמון. אם זה מוקדם מדי, אף אחד לא מבין. אם זה מאוחר מדי, כולם שוכחים".