כמו פחמימה ריקה: "פורני" מבקשת להקסים אבל לא מצליחה באמת לגעת

פורני היא עובדת סוציאלית מסורה, המטפלת במשפחות לא מתפקדות ובילדים שנזנחו. היא בת 45, גרושה, ובעצמה אם יחידנית לשתי בנות מתבגרות וכעוסות. איתן גר גם אחיינה הצעיר של פורני, שאיבד בתאונת דרכים את אימו - אחותה של פורני, אשר לה היא ממשיכה להשאיר הודעות מלאות געגוע בתא הקולי. ואם כל זה לא מספיק, בבית גר גם הסבא - אביה של פורני, שקיבל במתנה את חייו והחליט שהגיע סוף סוף זמנו לצאת מהארון. פורני מעבירה את ימיה בלתמרן בין כולם, ובין המשברים שלא מפסיקים לצוץ בבית ובעבודה. על הדרך, היא מפלסת את דרכה בעולם הדייטינג בניסיון למצוא לה פרק ב'.

● "העיר שלנו": הגברים מנהלים את העולם התחתון, הנשים מניעות את העלילה
● משבר אמצע החיים בלוקיישן חלומי: הבינג' הבא של טינה פיי

החיים עצמם הם שעומדים במרכז הדרמה הקומית הנורווגית, שחמש העונות שלה עלו באחרונה בנטפליקס. הקומיקאית הנרייטה סטינסטרופ, שיצרה וכתבה את הסדרה, מגלמת את פורני בתפקיד הראשי. הדמות שבראה, החפה מכל סממן של זוהר הוליוודי ועונה בקלות על ההגדרה של אנטי-גיבורה, מעמידה מפגן מעורר השתאות של תפקודיות ושל גישה חיובית לחיים. למעשה, הרוח הטובה שמשרה פורני על סביבתה היא במידה רבה סממן ההיכר של הסדרה.

כך, בעוד שסדרות דוגמת "עוזרת בית" מספקות דיוקן חשוף של הורות יחידנית, ושל המאבק הקיומי על פרנסה בכבוד בג'ונגל הקפיטליסטי, המסר הבוקע מפורני הוא האופטימיות. היכולת האנושית להתמודד עם מהמורות החיים באמצעות אהבה, דאגה לזולת, וכמובן הומור. זה אמור להיות מקסים ונוגע ללב.

ז'אנר מתעתע

אלא שהיומרה להקסים את הצופים נותרת במידה רבה בלתי ממומשת. הבחירה של סטינסטרופ לספר את הסיפור כדרמה קומית אמנם משרה על הסדרה קלילות, ומשתלבת באופן טבעי במסר האופטימיות. אבל דרמה קומית הוא ז'אנר מתעתע. הטעם החמוץ-מתוק הנלווה אליו, והבחירה להציג את מצוקות החיים ואת הקונפליקטים בין הדמויות כמשעשעים באותה מידה שהם כואבים - אלה גוזרים כמעט תמיד הגחכה מסוימת של הסיטואציה. מכאן, קצרה הדרך ליצירה שלא החליטה עד הסוף מה היא רוצה להיות, ובינתיים מאבדת מכל העולמות. זוהי פורני.

כך, מה שמתחיל כסיפור אנושי עם חיוך הופך במהרה לשטחי. כל אחת מהדמויות אמנם מתמודדת עם מנעד רחב של אירועים והתחבטויות נפש, אך הבריחה של הסדרה אל הטאץ' הקומי מתבטאת בחוסר יכולת להתעמק ולצלול פנימה. התוצאה: הכל נשאר מעל פני השטח, מעט מרוחק, וכמעט ללא חיבור רגשי.

ללא התפתחויות

על פורני מעיב גם חוסר העניין בעלילה. מרוב רצון להתמקד בחיים עצמם, הכל נע סביב השגרה. אין התפתחויות משמעותיות או שיאים דרמטיים. זה יכול היה אולי להתאים לדרמה ריאליסטית, אבל בפורני זה בעיקר גורם לתהות לאן הסדרה מתקדמת, ואם לא ראינו כבר גלגולים קודמים של אותן הסצנות.

וזה עוד לפני שדיברנו על הבנאליות, בעיקר סביב יחסיה של הגיבורה עם הגברים בחייה, ועל הפערים באמינות. כך, אחת הדמויות מתחילה את הסדרה במצב של התבודדות וזעם, אך תוך פרק-שניים עוברת לשמחה והשלמה - ללא הסבר מניח את הדעת. גם מה שנראה כהיעדר הדאגות הכלכליות מצד פורני, הגרה בבית נאה שרכש אביה ומתניידת בג'יפ לנד רובר אופנתי, לא לגמרי מסתדר עם העולם שסביבה.

געגוע לסאגה נורן

הקאסט בהובלת סטינסטרופ עושה עבודה טובה, וכדאי יהיה במיוחד לעקוב אחרי אבה אוברג, המגלמת את בתה בת ה-12 של פורני. עם זאת, משהו בדמות הראשית פשוט לא עובד. פורני אמורה, כאמור, להיות כובשת ושופעת קסם. אנטי-גיבורים בטלוויזיה הם הרבה פעמים כאלה.

בהקשר של סדרות סקנדינביות, הרי שדמותה הזכורה היטב של סאגה נורן, הבלשית השוודית המבריקה ב"הגשר", עשתה בדיוק את זה. בלי שום כישורים חברתיים ועם מה שנרמז כתסמונת אספרגר, סאגה בגילומה של סופיה הלין הייתה אנטי-גיבורה אולטימטיבית שהצליחה להיכנס ללב. פורני מצליחה פחות. דמותה, כמו הסדרה כולה, נותרת במידת מה מרוחקת ולא מפצחת את הרגש.

לזכותה של פורני יאמר, שאם ניגשים אליה בלי יותר מדי ציפיות היא יכולה לספק חוויית צפייה חביבה, ובמיוחד קלילה (שוב המלה הזו, המאפיינת כל כך את הסדרה). הפרקים הקצרים יחסית - כ-30 דקות - גם הופכים אותה לאידיאלית עבור צפיית בינג'. אך בסופו של דבר, הסדרה משאירה טעם של החמצה ושל ריקנות מהסוג המשתלט אחרי שמסיימים להתענג על פחמימה ריקה.

3 דברים שכדאי לדעת

● השחקנית הראשית והיוצרת סטינסטרופ פצחה בקריירת משחק עוד כשהייתה ילדה, ובהמשך למדה בניו יורק בביה"ס של לי סטרסברג - המורה המיתולוגי למשחק, שהכשיר את השמות הגדולים בהוליווד, ובהם מרלון ברנדו, אל פצ'ינו, דסטין הופמן, ג'ין פונדה ורוברט דה נירו. סטינסטרופ הספיקה גם לשחק על במת התיאטרון הלאומי באוסלו ולפרסם חמישה ספרים.

● המבקרים מרבים להשוות בין פורני לבין "מישהו איפשהו", סדרה אמריקאית של HBO, שעונתה השלישית שודרה ב-2024. גם במרכז הסדרה הזו ניצבת אישה המתמודדת עם אובדן ועם נסיבות החיים עצמם - במקרה זה, בקנזס. הסדרה מבוססת על חייה האישיים של ברידג'ט אוורט, החובשת - כמו סטינסטרופ - כובע כפול כיוצרת וכשחקנית ראשית. וכמו בפורני, המוטיב המרכזי הוא אופטימיות.

● אחת הסצינות בפורני, הממוקמת באוסלו, אמורה להתרחש בשעת ערב מאוחרת. אלא שמבחוץ בוקע אור יום מלא. טעות? לא בהכרח. בחודשים יוני ויולי עשויה השמש בעיר שלא לשקוע לפני השעה 22:30 ואף מאוחר יותר. היא זורחת כבר בסביבות 4 בבוקר. לעומת זאת, בחודשי החורף ינואר ופברואר יכולה השמש לשקוע כבר בסביבות השעות 15:00 ו-16:00 אחה"צ, אחרי שזרחה רק ב-9-8 בבוקר.

סדרה לחזור אליה

סוסים איטיים

משודר: אפל טיוי+
זמן עלייה: 2022
מספר עונות: 4
מספר פרקים: 24

במרכז סדרת הריגול הבריטית ניצבים סוכני MI5 שכשלו במשימתם והוגלו ל"בית סלואו" - משרד קודר בלונדון, שם הם מעבירים את הזמן בביצוע משימות נידחות. בראש המשרד עומד הסוכן הוותיק וגס הרוח, ג'קסון למב (בגילומו המבריק של זוכה האוסקר, גארי אולדמן). הדברים כמובן מסתבכים, וכל עונה מזמנת לסוכנים מזימה מפותלת מקודמתה, החושפת את שלל התככים בצמרת הביון הבריטי. הסדרה הממכרת, שהייתה ללהיט, מצליחה להיות מותחת, מצחיקה ואנושית בעת ובעונה אחת.

סדרה לחכות לה

דקסטר התחייה

תשודר: יס VOD
זמן עלייה: 11.7.2025
מספר עונות: עונה 1

סדרת המופת על הרוצח הסדרתי, דקסטר מורגן (מייקל סי. הול), חוזרת לסיבוב נוסף. דקסטר חי מילדות עם "הנוסע האפל" המקונן בנשמתו, ומוצא פורקן בחיסול רוצחים שחמקו מעונש. אחרי 8 עונות שתמו ב-2013, עונה חדשה ב-2021 ("דם חדש"), ופריקוול מ-2024 ("ההתחלה"), הול שב לתפקיד חייו, הפעם בניו יורק, בסדרה שמאחדת את דקסטר עם בנו אחרי השיא המטלטל שחוו בפעם הקודמת. ניתן לצפות, כי המתח והאלימות יהיו גם הפעם תפאורה בלבד לעיסוק מורכב יותר בנפש האדם והחברה.