יורשי וינרוט מזהירים מפשיטת רגל. אבל מה הטיעון שיכול באמת לסייע להם בביטול פסק הבורר?

ילדיו ויורשיו של עו"ד יעקב וינרוט המנוח טוענים כי אם יעמוד בעינו פסק הבוררות המחייב אותם לשלם מאות מיליוני שקלים לאחים משה ומנדי גרטנר - המשמעות היא "פשיטת רגל של שבעה אנשים". לדבריהם, זוהי התגלמות הביטוי "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה".

● גרטנר נגד עיזבון וינרוט: כל מה שכדאי לדעת על פסק הבוררות והפיצוי הענק
● חברת חוות הדגים מישראל שהוערכה בעבר בכמיליארד דולר מבקשת הסדר חוב
● שגריר ארה"ב מייק האקבי הגיע לעדותו של נתניהו "כדי לראות מה קורה"

העיזבון והיורשים מבקשים מבית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את הפסק שנתן בחודש מאי הנשיא בדימוס של בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, אותו כבר ביקשו לאשר האחים גרטנר. החיוב הוא בסך 37.5 מיליון דולר, בתוספת ריבית ליבור + 4.5% לשנה מאז 2006; האחים גרטנר טוענים כי מדובר ב־120 מיליון דולר, אם כי היורשים מכחישים זאת.

אורנשטיין קבע כי וינרוט נטל שלא כדין כספים שהפקידו בידיו האחים גרטנר, אותם אמור היה להעביר לשותפם־דאז ויריבם־היום דן גרטלר. הכספים אמורים היו להיות מושקעים בעסקיו של גרטלר, אך וינרוט טען כי הם מגיעים לו כדמי ייזום וכשכר־טרחה; אורנשטיין דחה מכל וכל גרסה זו.

האחים גרטנר תבעו בנוסף קרוב ל־500 מיליון דולר בטענה לנזקים ומצגי שווא, אך תביעה זו נדחתה. וינרוט טען כי הם חייבים לו עוד 60 מיליון דולר, אך גם תביעה זו נדחתה.

פסק הבוררות המדובר ניתן נגד אלמנתו של וינרוט, ג'יזל וינרוט, וילדיהם: יחיאל וינרוט, דב וינרוט, זאב וינרוט, שמואל וינרוט, אסתר עצמון וחנה לב - והם גם מי שמבקשים לבטל אותו.

"חורבן כלכלי"

הבקשה לביטול פסק הבוררות מבוססת על שתי טענות מרכזיות. ראשית: העיזבון והיורשים היו צד רק להליך, ולא ניתן להטיל עליהם חיוב (טענה הסותרת לכאורה את עצם ההשתתפות בבוררות ואת העובדה שהעיזבון המשיך לנהל תביעה של עשרות מיליוני דולרים מהאחים גרטנר); שנית, אורנשטיין פסק בבוררות זו בצורה הפוכה מכפי שפסק בבוררות אחרת בין האחים גרטנר לדן גרטלר (טענה שתיבדק במישור העובדתי). יצוין כי העילות לביטול פסק בוררות הן מצומצמות, ובתי המשפט נוטים להימנע מצעד כזה, אלא במקרים חריגים.

לטענת היורשים, הסכם הבוררות נחתם אך ורק בין וינרוט לבין האחים גרטנר, והם הצטרפו כאמור להליך רק כדי לאפשר את ניהולו - בלא שנעשה שינוי כלשהו בהסכם הבוררות, בסמכותו של אורנשטיין, בהגדרת הסכסוך או בכתבי הטענות.

"למרות זאת, בפסק הבוררות הוטל על המבקשים (יורשי וינרוט, א.ל) חיוב אישי דמיוני בסך של מאות מיליוני שקלים, ביחד ולחוד - ללא קשר לגובה העיזבון (הנמוך לאין ערוך מסכום זה) וכל שכן לחלקו המוגבל של כל יורש בעיזבון שהותיר המנוח", נכתב בבקשה. "אם קביעה זו לא תבוטל, משמעותה המעשית תהיה המטת חורבן כלכלי על היורשים, משפחותיהם וכל התלויים בהם - עשרות אנשים - שלא ביצעו כל עוול, וכל 'חטאם' הוא שזכו להיכלל כיורשים בצוואתו של המנוח".

עוד הם טוענים: "קביעה מופרכת זו (של אורנשטיין, א.ל) ניתנה בחוסר סמכות, בניגוד לדין, ללא כל נימוק, מבלי לאפשר ליורשים לטעון דבר בעניין, ותוצאותיה ההרסניות עבור היורשים בוודאי מנוגדות במובהק לתקנת הציבור".

לדבריהם, הבוררות עסקה אך ורק במישור היחסים בין וינרוט לאחים גרטנר, ואורנשטיין לא הוסמך לעסוק - וממילא לא עסק - בנושא חבות היורשים, והם לא יכלו לטעון בנושא.

לטענת היורשים, ההכרעה בנושא חיובם האישי "התקבלה באופן שרירותי והתמצתה במספר מילים בודדות בשלהי הפסק - ללא כל דיון או נימוק ותוך התעלמות מופגנת מהוראות הדין המהותי ומעקרונות יסוד של דיני הירושה; וכן בניגוד לתקנת הציבור, אשר קובעות כי אחריות יורש לחובות המוריש מוגבלת, ואינה חורגת משווי חלקו בעיזבון (ורק במקרים חריגים ונדירים משווי העיזבון כולו, אך לא מעבר לכך).

"קביעה זו גם מנוגדת במובהק לתחושת הצדק הבסיסית ביותר ולתקנת הציבור. מדובר בהחלטה הרת־אסון מבחינת היורשים, שתוצאתה המעשית היא פשיטת רגל של שבעה אנשים, של משפחותיהם ושל התלויים בהם. היורשים הם אנשים עצמאיים העמלים לפרנסתם, וארבעה מהם עורכי דין, שפשיטת רגל תביא באופן מיידי לגדיעת מטה לחמם ולסגירת משרדיהם על כל עובדיהם (פושט רגל אינו יכול להיות עורך דין, א.ל). כל זאת ללא עוול בכפם, כאשר לא נתבעו כלל על מעשים שהם ביצעו".

 השופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

"התעלם מהוראות הדין"

טענה נוספת היא שקביעותיו העובדתיות של אורנשטיין בבוררות זו עומדת בסתירה חזיתית לקביעותיו בבוררות העיקרית בין האחים גרטנר לדן גרטלר - למרות שמדובר באותה תשתית ראייתית. בבוררות גרטנר־גרטלר קבע אורנשטיין כי וינרוט העביר לגרטלר 20 מיליון דולר מתוך הכספים שהפקידו האחים גרטנר בידיו, לטובת חוב של גרטנר לגרטלר. לעומת זאת, בבוררות הנוכחית הוא קבע כאמור כי הכספים הללו לא הועברו, ולכן יש להשיבם לגרטנר. לטענת היורשים, אורנשטיין התעלם מסתירה זו ומכך שקיים מעשה בית דין מול גרטנר, וקביעותיו הסותרות נוגדות אף הן את תקנת הציבור.

כאמור, ביטול פסק בוררות בידי בית המשפט הוא מהלך יוצא דופן, שעילותיו מצומצמות וקבועות בחוק. יורשי וינרוט טוענים כי במקרה זה מתקיימות כמה וכמה עילות. לשיטתם, הטלת החיוב עליהם מהווה חריגה בוטה של אורנשטיין מסמכותו, הוא הכריע בסוגיה שלא הוגדרה כפלוגתא (נקודת מחלוקת להכרעה) בתיק, לא נתן להם זכות טיעון ולא נימק החלטה זו.

לדבריהם, אורנשטיין הטיל את החיוב עליהם בצורה "מקוממת וחסרת בסיס", ואינו מזכיר את חוק הירושה אפילו פעם אחת ב־ֲַ502 עמודי פסק הבוררות. לטענתם, הוא "בחר במפגיע להתעלם מהוראות הדין", ולכן זהו מקרה מובהק המצדיק את ביטול הפסק. לכל היותר, הוא יכול היה לפסוק כי שאלת חבותם תתברר בהליך נפרד.

בנוגע לסתירות הנטענות בין פסקי הבוררות שהזכרנו, היורשים טוענים כי "מתן הכשר לשני פסקי בוררות הפוכים וסותרים, בסכומים כל־כך מהותיים - עשרות מיליוני דולרים - בוודאי יפגע בצורה משמעותית באמון הציבור במוסד הבוררות, שהרי זו תוצאה לא הוגנת ובלתי נתפסת". אורנשטיין מונה כבורר בין וינרוט לגרטנר בין היתר כדי למנוע הכרעות סותרות, הם מזכירים.

הבקשה הוגשה באמצעות עורכי הדין אייל רוזובסקי, אלי בורשטין וליאור רייכרט ממשרד מיתר.