גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרנסנס של מוזיקת הקסטות: תזכורת חיה לכוח של מוזיקה לפרוץ גבולות

2025 מסתמנת כשנת הקאמבק הגדולה של זמרי הקסטות בישראל ● לאחרונה הוכרז כי אלבום של זוהר ארגוב יזכה לעיבוד מחודש, זמרות כמו רינת בר וילדת הפלא מוג'דה חוזרות לבמות, והגיטריסט האגדי יהודה קיסר יקבל את פרס אמ"י ● איך התגלגל החיבוק המחודש של המוזיקה שפעם נאבקו כדי שתושמע בתחנות הרדיו?

מלך הקסטות מארחים את אבי ביטר. ''תפסתי ז'אנר משלי'' / צילום: מלך הקסטות מבית שיקר הפקות
מלך הקסטות מארחים את אבי ביטר. ''תפסתי ז'אנר משלי'' / צילום: מלך הקסטות מבית שיקר הפקות

מלחמה, חטופים, טילים בליסטיים, שמיים סגורים ומצור תרבותי - על רקע כל אלה, 2025 מסתמנת כשנת הקאמבק הגדולה של מוזיקת הקסטות בישראל. לאחרונה הוכרז כי אלבום של זוהר ארגוב יזכה השנה לעיבוד מחודש, וביוני האחרון ליאת בנאי - מחלוצות מוזיקת הקסטות של שנות ה-90 - מילאה את קיסריה אחרי 30 שנות קריירה (ואפילו הושמעה פעם ראשונה בגלגלצ). גם רינת בר עשתה קאמבק מפואר וצפויה להופיע בקיסריה בספטמבר הקרוב. הזמר מושיק עפיה החליט לחזור לבמה אחרי 3 שנים והזמרת הטורקית מוג'דה, שהייתה ילדת הפלא הבלתי מעורערת של שנות ה-90 ("בטיילת על המדרכה" הבלתי נשכח), חזרה גם היא לבמות בישראל.

בלי להתנצל ולהתייפות: אלבום הרוק שחוגג 30 שנה, ועדיין בועט
לפני 40 שנה לייב אייד איחד את כל העולם. אין סיכוי שזה יקרה שוב

ואיך לא, הגיטריסט האגדי יהודה קיסר יזכה השנה להכרה ממסדית כשיקבל באוקטובר את פרס אמ"י (איגוד אמני ישראל). קיסר, ממקימי להקת ״העוד״, ליווה והקליט באולפנו שורה ארוכה של זמרים ויוצרים מרכזיים, בהם זוהר ארגוב, שימי תבורי וזהבה בן. שותף מהותי ללהיטים שהפכו לנכסי תרבות של המוזיקה הישראלית.

יהודה קיסר. פרס אמ''י / צילום: בנימין גנון

שלא תטעו, המוזיקה הזו הייתה כאן תמיד. מאז קום המדינה היא ליוותה דורות של מאזינים, אבל פעלה במשך שנים מתחת לרדאר, הודרה מתחנות הרדיו וספגה התעלמות מהממסד התרבותי, אפילו זלזול. מוזיקאים ופעילים חברתיים ניסו לחולל מהפכה ולהציב את המוזיקה הזו במרכז הבמה, אבל זה לא היה פשוט. אז מה גרם לה להפציע מחדש דווקא עכשיו, ולמה דווקא השנה היא מקבלת סוף־סוף את ההכרה שדרשה כל השנים?

חידוש קטן וזול

ההפצה של מוזיקה ים תיכונית והכניסה שלה למיינסטרים קשורה בעיקר למהפכת הקסטות. הקסטה הייתה חידוש טכנולוגי זול וקטן ששינה את כללי המשחק: היא אפשרה למוזיקאים להפיץ את החומרים שלהם בלי תלות בחברות התקליטים ובתחנות השידור. בכך נולד ליוצרים כלי שמאפשר לעקוף את כלי התקשורת.

את הקסטות המציאה פיליפס בשנות ה-60, אבל בשנות ה-80, בסיוע הווקמן, הן קיבלו דחיפה. בספר מ-2023, High Bias: The Distorted History of the Cassette Tape מראה עיתונאי המוזיקה מארק מסטרס כיצד הקסטות שינו את האופן בו אנשים שיתפו והאזינו למוזיקה. מהצעיר שהכין בבית מיקסטייפ, ועד מה שהפך לתור הזהב של הקסטות. סצנות שוליים כמו הפאנק וההיפ-הופ הפיצו מוזיקה בקסטות וכך עקפו את תעשיית התקליטים המסחרית. מהפכת הקסטות בארה"ב נתנה קול ליוצרים שחורים שצמחו מהשכונות והודרו מתחנות הרדיו והלייבלים.

אם בארה"ב הייתה זו חברת התקליטים מוטאון שעזרה למוזיקאים שחורים לפרוץ למרכז הבמה, בישראל אלה היו "האחים ראובני". הסדרה ששודרה לאחרונה בהוט "מלכי הקסטות: האחים ראובני" חושפת את מהפכת המוזיקה המזרחית שהתחילה בחדר קטן עם שני מכשירי טייפ והפכה תוך שלוש שנים לתעשייה שגלגלה מיליונים. האחים ראובני היו מפיקים, מארגנים ומפיצים של ענקי הז'אנר, בהם ג'קי מקייטן, אהובה עוזרי וזוהר ארגוב, שהיו חתומים אצלם.

שיטוטים בארכיון חושפים את רוח השעה בה "זמרי הקסטות" נלחמו על שעות שידור וקיבלו רק 10 שעות בשבוע. ב"מבט שני" הציג אותם הכתב חיים גיל כ"זמרים שצמחו מתוך השכונות ולא קיבלו השכלה מוזיקלית". ג'קי מקייטן התנגד בכתבה לתווית זמר הקסטות וביקש "אל תקרא לי זמר קסטות, תקרא לי זמר עממי".

מי שהתרעם במיוחד על הקיפוח הוא אביהו מדינה, שטען שיש פער בין המוזיקה ששומעים ברחוב למוזיקה ששומעים ברדיו: "בשווקים וברחובות בקפה, השירה המקובלת היא אחרת לגמרי, שם לא שמענו את שרהל'ה שרון, את הגבעטרון". מדינה הצעיר טוען שהזמרים של אותה שעה היו מושפעים ממוזיקה ערבית וניסו בכל כוחם להכנס לקאנון: "ניסינו ליצור מיזוג עם הסגנון המזרח אירופי, יש הרבה שילוב של מזרח ומערב. נתקלנו בהתנגדות מפני שיש בזה מוטיב מזרחי - מוטיב קיצוני אם אין לנו בית אצלכם שהוא שלנו. אז אנחנו מבחינה תרבותית יורדים חזרה לארצות שמהם עלינו, ואז חוזרים לסגנון הערבי. המוזיקה שלנו שבאוזניהם היא לא ישראלית. אנחנו חוזרים למקומות השורשיים".

ההתעלמות ממוזיקת הקסטות הפכה מסמויה לגלויה כשאיימי הורוביץ, חוקרת מוזיקה צעירה מארה"ב, הגיעה לארץ בשנות ה-80. בביקורה הורוביץ הוקסמה ממוזיקה שבקעה מדוכן קסטות בתחנה המרכזית הישנה, קול שיתברר מאוחר יותר כזה של זוהר ארגוב. מהר מאוד סיפרה החוקרת על המוזיקה ששמעה לחבריה הישראליים אך אלה לתדהמתה הביעו דחייה. הורוביץ יצאה למחקר אתנוגרפי שעוקב אחר העשורים הראשונים של המוזיקה הזו, וסיימה עם ספר שראה אור ב-2010. "אין דבר כזה מוזיקה מזרחית" יצא בתרגום לעברית בשנה שעברה, ומתאר את המתחים הפוליטיים שהתלוו ליצירה ואת מנגנוני הדיכוי שהופעלו עליה. שם הספר, אגב, לקוח מאמירה של אביהו מדינה שסירב לתיוג "מוזיקה מזרחית" בטענה שהמוזיקה שהוא מנגן היא ישראלית לכל דבר. התיוג בעיניו מבטא הדרה, ולא ביטוי של סגנון מוזיקלי ייחודי.

"היום לא צריך את הרדיו"

הזמר אבי ביטר נזכר כיצד נרקמה מוזיקת הקסטות בפריפריה ובשכונות. "את התקשורת המוזיקה הזאת אף פעם לא עניינה", מתריס ביטר, שהפך מאז לאגדת תרבות, כולל שלל סרטים בבימויו ובכיכובו, ומוזיקת דיכאון שמזוהים איתו. "שדרנים לא הסכימו להשמיע את השירים שלנו. אז היו תחנות פיראטיות, ואני תפסתי ז'אנר משלי. גידלתי דור שלם של מוזיקאים".

אבי ביטר מתארח במלך הקסטות בתדר / צילום: באדיבות שיקר הפקות

כיום, לדברי ביטר, המוזיקה שלו חוצת קהלים. "העם קובע, העם הוא הרוב ואי אפשר להתווכח איתו", אומר ביטר, שטוען שהיה שולח דיסקים לגלגל"צ ושם היו "הופכים את זה לתחתיות לקפה". ביטר אומר שמוזיקת הקסטות נכנסה למיינסטרים בין היתר בגלל הכניסה של האינטרנט, עם יוטיוב והמדיה החברתית. "היום לא צריך את הרדיו, זו לחמנייה יבשה". ביטר מרגיש שאחרי שנים שלא הרגיש שהתקבל, היום הוא בפסגה.

לחגוג את מי שהם

אחד האחראיים לחיבוק המחודש של המוזיקה הזו הוא "מלך הקסטות" - תופעה תרבותית שבמסגרתה מתארחים כבר עשור זמרים אייקונים מתור הזהב של מוזיקת הקסטות. מלך הקסטות הוא מופע שמארח את כל גדולי הזמר המזרחי, ומורכב מצמד (אבירם שיקר ואסף לויבל) שמתקלטים רק מקסטות. אבירם שיקר, המפיק והמייסד של הפרויקט, לא ציפה שהאירוע הראשון שהפיק ב-2016 עבור אייל שני יהפוך לקאלט. "בחרנו בפינצטה את האירועים שעשינו והתעקשנו על חופש אומנותי. בשש השנים הראשונות האירועים שלנו היו תמיד חינמיים".

''מלך הקסטות''. נותר פעור פה / צילום: מלך הקסטות מבית שיקר הפקות

מלך הקסטות אירח בין השאר את זהבה בן, שימי תבורי, מרגול ועופר לוי, והוא אחראי אפילו לאיחוד של צלילי העוד. אחרי שמלך הקסטות כבש את מעוז ההיפסטרים התל אביבי "התדר", השמועה התפשטה כמו אש בשדה קוצים. שיקר אומר כי מלך הקסטות בעצם איפשר לאנשים לחזור לשורשים: "מהתגובות הבנו שמה שאנחנו עושים מאפשר לאנשים לחגוג את מי שהם, המון אנשים מהפריפריה שהגיעו לגור בתל אביב, השתחלו עמוק בתרבות אבל בחרו, חלקם לא במודע, להצניע את המזרחיות שלהם", מספר שיקר.

מהר מאוד, האירועים הפכו סולד אאוט. "מה שקרה הותיר אותי פעור פה. מסת האנשים שהגיעו. והבנו שהשיא לא מאחורינו".

להביא את גדולי הז'אנר להופיע במרכז תל אביב לא היה פשוט. שיקר כתת רגליים וחיזר אחרי הזמרים הבולטים ביותר בשביל לזכות באמון שלהם, גם כאלו שכבר מזמן ויתרו או התבצרו בדעתם. "הייתי עושה עבודת חקר בשביל להגיע אליהם אישית, והייתי מחייב אותם לפגוש אותי בארבע עיניים לקפה. הבטחתי להם רק דבר אחד - שכשהם יעמדו על הבמה הם יבינו הכל". מלך הקסטות לקח את המוזיקה שהייתה מוקצית במשך שנים, והביא את זה למעוזים הנחשבים ביותר בארץ, "יצרנו תרחיש שבו אין ברירה אלא לדבר על זה כדבר מגניב וסטייל".

מלך הקסטות בהופעה עם מושיק עפיה (במרכז). ''אין ברירה אלא לדבר על זה כדבר מגניב'' / צילום: מלך הקסטות מבית שיקר הפקות

"פרופגנדה של קסטות"

החזרה לקסטות מתרחשת גם בסצנות שוליים אחרות, כמו הפאנק והאינדי. זאת בצד התקליטים, שחזרו ובגדול כבר לפני לא מעט שנים. "כשמוזיקה יוצאת בסטרימינג, זה נעלם בענן. רצינו להפיק מוזיקה שלנו והאופן היחידי הזול שאפשר לעשות את זה היה קסטות", מספרים אלכס גרביננקו ודני רוזנבלט, בעלי שוקרי סשנז, לייבל וסטודיו חיפאי, המציע במה למוזיקה עצמאית. את הקסטות אלכס ודני מזמינים מגרמניה, "זול לקנות אותן ואפשר לעשות את זה לבד, כל מכשיר יכול לשכפל קסטה וקל לסחוב אותן".

"הוצאנו תעמולה לרכישת קסטות, והדפסנו פאנזינים שמסבירים למה קסטות זה טוב", אומרת דני. "תקשיבו למוזיקה של עצמאי שעבד קשה, זאת האופציה הכי טובה ללהקה קטנה שאין לה מימון להוציא את המוזיקה שלה באופן פיזי".

בעוד שמחירי תקליטים נעים בין 60 שקל ועד 300 שקל, אנשי השוקרי מוכרים קסטה ב-50 שקל. "בין 20 ל-25 שקל עולה לייצר קסטה, ומה שמייקר את התהליך הוא המכס על המשלוח מגרמניה, שמכפיל את המחיר". ואיך מאזינים היום לקסטות? דני מספרת כי יש כל מיני חלופות, מנגנים קטנים ועד טייפים עם רמקולים מובנים. "כל קסטה של השוקרי מגיעה עם קוד הורדה ל-MP3 לבנד קמפ, כך שאפשר גם לשמוע דיגיטלית ולהוריד את הקבצים".

אלכס מסביר כי אנשים רוצים לאחוז בעותק פיזי "כי זה קצת לחזור לעבר, בזמן שהמציאות נוראית. אופציית הסטרימינג היא חסרת רגש. הפיזי מחבר אותך לאמן ולמוזיקה".

הסיפור של חזרת הקסטה הוא הרבה יותר מנוסטלגיה - הוא תזכורת חיה לכוח של מוזיקה לפרוץ גבולות, לחבר קהלים ולתת מקום גם למי שלא תמיד זכו לו. מהחדר הקטן של האחים ראובני ועד לערבי סולד אאוט בתדר, הרנסנס של מוזיקת הקסטות מוכיח שהשוליים תמיד ימצאו דרך להשמיע את קולם.

עוד כתבות

טלטלה בשווקים / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף, ינאי יחיאל

הקרנות שעשויות לחולל מהפכה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

לא רק קבוצת דלק: אלה המרוויחים הגדולים מעסקת ניו-מד ● קטגוריה של קרנות כספיות "מתחדשות" באות לאתגר את הבנקים ● קרן ההון הנורבגית מכרה מניות ישראליות ובשוק מעריכים: למוסדיים יש הזדמנות לקנות בזול ● כך בעלי השליטה בבזק, פרטנר וסלקום הרוויחו מאות מיליונים ● מנהל ההשקעות שחושש מהתמחור הגבוה של מניות הבנקים והביטוח, וממליץ "לא להמר נגד השקל"

שמעון הולי. פוטנציאל לגעת בכוכבים / צילום: מתוך הסרט ''מחפשים את חיפה''

מה קרה לשמעון הולי: אגדת הגיטרה זוכה לכבוד מחודש

אשף גיטרה חיפאי אבוד, עם אצבעות מכושפות וסיפור מלא תהפוכות, עומד בלב הדוקו המוזיקלי שמקודם בימים אלה בהדסטארט ● הבמאי איתן שריד יצא בחיפוש אחר המיתוס הלוקלי שלא התממש

רמי אונגר, ג'ורג' חורש, משפחות עיני ודנון, יעקב שחר, משפחת קרסו / צילום: תמר מצפי, שלומי יוסף, ענבר לוי, עינת רום

מהכביש לבורסה בת"א: מה דוחף את הטייקונים החשאיים של ענף הרכב לשוק ההון

מי שבמשך עשרות שנים העדיפו להתנהל מתחת לרדאר ולצבור הון עתק מאימפריות של יבוא מכוניות, מגדילים לאחרונה את חשיפתם לשוק ההון באמצעות הנפקות, מהלכי השתלטות והשקעות מגוונות ● בין הסיבות למגמה: העברה בין-דורית של ההון המשפחתי וכניסת הרכבים הסיניים לישראל

המסחר בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

המניה שצפויה לעלות, ומה יקרה בהחלטת הריבית: מה שכדאי לדעת לפני שבוע המסחר

בורסת ת"א סיימה את השבוע החולף בעליות, בעוד עונת הדוחות העלתה הילוך עם דוחות חזקים לחמשת הבנקים הגדולים ● האינפלציה נשארה מעל היעד של בנק ישראל, ועל פי הערכות הריבית לא תרד השבוע ● וגם: איזו מניה חוזרת עם פער ארביטראז' חיובי ואילו צפיות לרדת

פיל נייט, מייסד נייקי / צילום: NIKE Inc

שני מיליארד דולר לחקר הסרטן: התרומה הגדולה אי פעם לאוניברסיטה

המייסד השותף של נייקי הודיע כי יתרום סכום ענק של 2 מיליארד דולר לחקר הסרטן באוניברסיטת אורגון ● מדובר בתרומה הגדולה ביותר שהוענקה לאוניברסיטה או מוסד בריאות בארה״ב

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

נפתרה התעלומה: זוהי ההשקעה הסודית של וורן באפט

45 ימים מאז פרסמה ברקשיי האתוויי את הדוח הרבעוני, המתינו מיליונים לדעת מהי אותה השקעה עליה דיווח באפט ואותה שמר באישור הרשות לניירות ערך בסוד ● ההמתנה הסתיימה היום ● וגם, שתי ההחזקות הגדולות אותן באפט חתך

יו''ר ההסתדרות ארנון בר דוד שיחה עם משפחות החטופים, 11.8.25 / צילום: דוברות ההסתדרות

בין הכלכלי לפוליטי: על סוגי השביתות וההשבתות, ומה אמר ביהמ"ש לגביהם

בשבוע הבא חלקים במשק יושבתו במחאה נגד מדיניות הממשלה בסוגיית החטופים, ולא על תנאי העסקה ● לדבר יש משמעות בסיווג השביתה, ובהתאם ליחס המשפטי אליה ● ובמקביל גם מעסיקים החלו להשתמש בכלי ההשבתה

שוק השכירות מביא את הכותרת העיקרית / צילום: Shutterstock, Kanjana Kawfang

145 אלף שקל פחות לדירה: איפה נרשמו הירידות הכי משמעותיות?

מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים רשם בחודש יולי עלייה של 1.4%, שהיא הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2016, והשלישית בגובהה מאז 2010 ● חודשי הקיץ עד ראש השנה הם חודשים לוהטים גם כך בשוק השכירות, כך שיש להניח שגם החודש הבא יראה עליות משמעותיות ● לעומת זאת, מחירי הדירות דווקא יורדים

דירת גן עם 5 חדרים בטבריה / צילום: שניאור בר

שבוע על המדף: בכמה נמכרה דירה עם נוף לכנרת?

ברחוב מורן בשכונת שיכון עובדים בטבריה, נמכרה דירת גן בת 5 חדרים עם נוף לכנרת, בשטח כולל של 183 מ"ר, תמורת 3.25 מיליון שקל ● "מדובר בשכונה מאוד מבוקשת שפונה לקהל צעיר. הבניין עצמו נבנה ברמה גבוה מאוד ובדירה רמת הגימור גבוהה, מעל הסטנדרט המקובל" ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

אוכל וקינוחים בעספורה / צילום: באדיבות עספורה

מאסתם בחופש הגדול? ארבע עגלות קפה ששוות יציאה לטבע גם באוגוסט

כריכים מיוחדים, פיצות עם תוספות לא שגרתיות, עוגות של פעם ובר יין צונן ● עגלות הקפה הבולטות בנוף, שתוכלו להעביר בהן זמן משפחתי

חזית ההסברה / צילום: Shutterstock

המוחות הכי מבריקים והכלים הכי מתקדמים נמצאים כאן, אז איך ישראל בכל זאת מפספסת בחזית ההסברה

התעמולה האנטי־ישראלית הפכה לאפקטיבית במיוחד במלחמה. החל מקמפיין ההרעבה שזכה לחשיפה רבה ועד הטענות לטבח מכוון נגד תושבי עזה ● על היעדר ההסברה מחפים חברות ויזמי הייטק מתחת לרדאר, בין היתר באמצעות מערכות להפצת מסרים בעולם, ניטור רשתות בוטים וניסיון להשפיע על הנרטיב השלילי שנוצר לישראל ● אז למה המדינה לא ממנפת את העליונות הטכנולוגית להסברה?

ניקולא פוש, היורש (ימין) ואריק פריימונד / אילוסטרציה: איורים: גיל ג'יבלי

תיק הרמס נפתח: היעלמות מניות ב-15 מיליארד דולר, מוות פתאומי וכמה הסברים

ההתאבדות לכאורה של אריק פריימונד, היועץ הפיננסי ליורש רשת מוצרי היוקרה הרמס, מסמנת תפנית דרמטית באחת התעלומות הפיננסיות הגדולות ביותר של המאה ● לפי עורכי דינו, היה פריימונד "אדם בעל רגישות נדירה שנשבר מאלימות החשד, הבגידה ומעולם חסר רחמים"

תמונה שיצר GPT–5 כשהתבקש לתאר ויזואלית את גרסתו החדשה / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

מודל GPT-5 יצא לשוק. עד כמה הצ'אט השתפר?

OpenAI השיקה את מודל הבינה המלאכותית החדש שלה, והבטיחה ביצועים מהירים יותר, לצד זכירת המשתמש ופיצ'רים כמו מצב אוטומטי, למידה ויכולת כתיבת קוד ● בפועל, השינויים מינוריים למדי

רכבת ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

שיבושים כבדים ברכבת ישראל: מה קרה, ואילו רכבות פעילות?

קריעה של כבלים חשמליים בשתי נקודות במסילת החוף הראשית של רכבת ישראל, בלילה בין חמישי לשישי, הביאו לשיבושים כבדים לרכבות בכל הארץ ● התיקונים ייארכו מספר ימים לפחות (למרות שבוצעו עבודות בשבת כדי להאיץ את התהליך), ובינתיים מופעלות רכבות דיזל ישנות ● מה גרם לתקלה כה נרחבת, ואילו רכבות יפעלו? גלובס עושה סדר

מערכת הלייזר של חברת EOS האוסטרלית / צילום: צילום מסך מיוטיוב

המדינה שמצליחה לעקוף את ישראל ביצוא מערכות לייזר

בעוד שמערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר, מגן אור, צפויה להפוך למבצעית ברבעון האחרון של השנה, חברת EOS האוסטרלית סגרה חוזה בגובה כ-80 מיליון דולר למדינה באירופה ● אוקראינה פיתחה מערכת לייזר קלת־משקל ליירוט רחפנים ● סטארט־אפ ישראלי בתחום סימולציות האימונים מתרחב לתחום הגיימינג ● ודנמרק יוצאת למסע רכש בתחום ההגנה האווירית, מבלי לכלול את ישראל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני / צילום: Reuters, Domenico Cippitelli

אחרי גרמניה: האם גם הידידה הזו של ישראל תתהפך עלינו?

איטליה הפגינה עד כה מדיניות פרו־ישראלית יחסית, כולל השקעות בארץ ● אך בשבוע האחרון החל הטון להשתנות, ושר הביטחון אף קרא "להטיל סנקציות" ● לאן הולכת מדינת המפתח האירופית שתושביה הם הביקורתיים ביותר כלפי ישראל

המונים מפגינים בכיכר החטופים בתל אביב / צילום: אביב אטלס

גדי איזנקוט בכיכר החטופים: "נוצרו התנאים להשבת החטופים מזמן"

גדי איזנקוט: "הממשלה נכשלה במבחן התוצאה ונגמר הזמן" ● המונים בכיכר החטופים, שורדת השבי נוגה וייס: "אבא הציל אותנו, עכשיו תורנו להציל אותו" ● לשכת רה"מ בתגובה על הפרסום בחדשות 12: "נסכים להסכם בתנאי שישוחררו כל החטופים בפעימה אחת" ● מסמך שהועבר לראש הממשלה נתניהו מציג שינוי בעמדות חמאס "מוכנים לעסקה חלקית" ● 50 חטופים - 680 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

טראמפ ופוטין בפסגת אלסקה / צילום: ap, Jae C. Hong

פסגת אלסקה הסתיימה באופן מפתיע. מה צפוי עכשיו?

טראמפ אומר שהוסכמו ״הרבה, הרבה נקודות חוץ מאיזו אחת או שתיים גדולות״. הוא אומר שעסקה לסיום המלחמה תלויה בזלנסקי, והוא מייעץ לו ״לחתום על עסקה״ ● לפי שעה הוא מסיר לפחות את האיום לגרום ״תוצאות חמורות״ לכלכלת רוסיה

הריסה ובנייה בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

"ממש לפני הריסת הבניין התברר שהפרויקט להתחדשות אינו כלכלי"

פרויקטים של התחדשות עירונית שתוכננו לפני 3–4 שנים הופכים להיות לא כלכליים במציאות של זינוק בעלויות הבנייה ● יותר ויותר יזמים מבקשים מהדיירים לשנות את התמורות ברגע האחרון

מנכ''ל אינטל, ליפ בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

מניית אינטל זינקה לאחר דיווח שממשל טראמפ שוקל רכישת חלק בחברה

העסקה עשויה לסייע לאינטל במאמצי החברה להרחיב את הייצור המקומי ● הבית הלבן לא הגיב מיידית לבקשות לתגובה ● מניית אינטל זינקה במעל  7% והוסיפה לעלות במסחר המאוחר