גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדוקו על בילי ג'ואל הוא כמו המוזיקה שלו: מופת של סטוריטלינג

המשפחה שברחה מהנאצים והניסיונות האובדניים היו יכולים בקלות לצבוע את הסרט החדש על הזמר האהוב בצבע צהוב ● אבל טיפול מכבד מצד HBO, הימנעות מסקנדלים והופעות אורח מהללות של פול מקרטני וסטינג הפכו את הסרט להצלחה

בילי ג'ואל בהופעה בקרדיף בשנה שעברה. לא פתור / צילום: Reuters, Images via Reuters Connect
בילי ג'ואל בהופעה בקרדיף בשנה שעברה. לא פתור / צילום: Reuters, Images via Reuters Connect

המדיה מוצפת בימים אלה בסרטי דוקו על סלבריטיז, שלרוב נעים בין שני קצוות: סרטים "מטעם" (היוצר, משפחתו או חברה הקשורה אליו) שמאדירים ומהללים את גיבורם, מול סרטים סליזיים שמטרתם לחשוף, לטלטל ולרדוף סקנדלים כאלה ואחרים הקשורים בו. לאחרונה, בשקט אך בעקביות, נראה ש-HBO (מי אם לא) מצאה דרך חדשה ומוצלחת לסוגה הזו. "And So It Goes", הדוקו החדש והמרשים על בילי ג'ואל, מצליח בדיוק במקום שבו רבים נכשלים: בלספר סיפור.

הרנסנס של מוזיקת הקסטות: תזכורת חיה לכוח של מוזיקה לפרוץ גבולות
ענק המטאל אוזי אוסבורן הלך לעולמו בגיל 76

לא קידום מכירות לאלבום חדש, לא חימום לקראת קאמבק, לא מסחטת רגש סביב שערורייה ולא תוכן רזה למלא קטלוג סטרימינג. חמש שעות ושני חלקים של סיפור על אדם, על המוזיקה שלו, החרטות, הכישרון, וכל מה שקורה בין לבין. כמו הדוקו באותו פורמט על פי.ווי הרמן (השחקן פול רובנס שהלך לעולמו), גם הסרט הזה פוגע בול. הוא מכבד מבלי להעריץ, חושפני אך לא אכזרי, ארוך אך לא מעייף. לא צריך להיות מעריץ של ג'ואל כדי להתרגש, והפורמט עובד כי HBO בחרה דמויות מרובדות ונתנה את הזמן, העומק והסבלנות לקלף שכבה אחרי שכבה.

אהוב ולא אייקוני

ג'ואל תמיד נשא על גבו סוג של דואליות מעט מוזרה: אהוב ומצליח ברמה בלתי רגילה, אך לעתים נדירות זכה למעמד אייקוני מצד המבקרים או האליטות המוזיקליות. הדוקו לא מנסה לטשטש את הסתירה הזו, אלא מציף אותה. הוא מעולם לא עטה על עצמו דימוי בימתי או תחפושת של כוכב פופ. לא התאפר כמו דייויד בואי, לא התקשט כמו אלטון ג'ון, לא התמסר למיתולוגיה עצמית כמו פרינס, או ניסה להמציא את עצמו מחדש שוב ושוב כמו מדונה. הוא לא ניסה להיראות יותר "קול" ממה שהוא, פשוט ישב ליד פסנתר וסיפר סיפורים באמצעות שירים. בלי אסטרטגיה שיווקית, בלי מסכה.

גם כשהוא מדבר למצלמה הוא נשמע כמו שהוא שר: פשוט, חד, נוקב, סנטימנטלי במידה, לא עסוק בלבנות נרטיב אלא בהנחת פרטי החיים, על הטוב הרע והמביך שבהם, על השולחן. הוא מושך בכתפיו כשמזכירים את הריב המתוקשר עם אלטון ג'ון, איתו הופיע על במה אחת במשך 16 שנה. הוא מסרב לעשות רומנטיזציה למאבקים הנפשיים שלו, שהגיעו עד כדי ניסיון התאבדות. לפעמים, בעיקר בקשר לנשים בחייו, הוא נכנס למגננה, אבל לא גורם לפקפק באמינות דבריו. הוא נותן את התחושה שהוא לא מנסה להתחבב על הצופה, ואיכשהו זה רק גורם לחבב אותו יותר.

אחד מקווי העלילה המעניינים והטעונים ביותר רגשית מגיע בחלקו השני של הסרט, שחוקר את מערכת היחסים של ג'ואל עם אביו, האוורד ג'ואל, והצל הגדול שהטילה השואה על הצד הזה של משפחתו ובמידה רבה עיצב את חייו. האוורד ברח מגרמניה הנאצית כילד עם הוריו לשווייץ, ומשם לארה"ב; כמבוגר החליט לעזוב את אמו של ג'ואל ואת ילדו בן ה-8 ולחזור לאירופה, לווינה. רק באמצע שנות ה-20 שלו, כשהוא כבר כוכב פופ ידוע, ניסה הזמר לחדש את הקשר עם אביו, גילה שיש לו אח למחצה, וענף של של היסטוריה משפחתית שלא הכיר מעולם.

ג'ואל למד שסבו, קארל ג'ואל, היה בעלים של מפעל טקסטיל מצליח בנירנברג שנתפס על ידי הנאצים אחרי שהשבועון האנטישמי דר שטירמר סימן אותו כמטרה. בסופו של תהליך עבר מפעל הטקסטיל הסבה לייצור כותנות הפסים למחנות הריכוז. רוב משפחתו של ג'ואל, שלא ברחה בזמן, חוסלה בשואה, וכפי שהוא מציין בסרט "לא ידעתי אפילו שהיו לי כל כך הרבה קרובים. הייתי שמח להכיר אותם".

אף שמתחת לפני השטח נראה שג'ואל מבין את ההשפעה שהייתה לזה על אביו, ואף שהם הצליחו לחדש את הקשר, מבחינה רגשית הם לא הצליחו להיפתח זה אל זה עד יום מותו של האוורד. מהמורשת הזו של האובדן, השתיקה והגלות התרבותית יצא השיר Vienna, שנכתב בעקבות האיחוד המגומגם של האב ובנו. כשמחברים לטראומה הזו את הסיפורים על אלכוהוליזם, דיכאון ושלושה נישואים כושלים, הווידויים על התחושה שהוא "אף פעם לא מספיק טוב", קשה שלא לשמוע בשיריו פחות פופ סנטימנטלי ויותר ניסיון לתקן משהו פנימי, חלק אחרי חלק.

זיקית מוזיקלית

ויש כמובן את המוסיקה עצמה. הכישרון ההרמוני והמלודי של ג'ואל נותר במשך שנים קצת אנדרייטד, אולי גם בגלל שהוא עצמו מעולם לא דאג להתהדר בנוצות. האינסטינקטים המוזיקליים שלו יוצאים מהכלל, הוא זיקית שיכול לעבור מראגטיים לרחמנינוף, מדו-וופ ומוטאון לברודווי, ג'אז וספר השירים האמריקאי, מבלי לאבד את הקול הייחודי שלו.

"סצנות ממסעדה איטלקית", למשל, הוא למעשה הלחם של שלושה שירים שונים, שלא מרגיש כזה. "וינה" הוא ואלס מיניאטורי שנפתח כיצירה קלאסית ומסתיים כשיר ערש עממי. ג'ואל מדגים איך "This Night" משאיל ישירות מ"הפאתטית" של בטהובן, ו"Just the Way You Are" או "Uptown Girl" נשמעים פשוטים אבל עשירים מבחינה הרמונית בצורה יוצאת דופן, כולל מודולציות מעניינות שגורמות גם לטובים שבכותבי השירים - כמו פול מקרטני וסטינג המרואיינים בסרט - לצאת מגדרם. גם המילים, חרף פשטותן, כתובות בדיוק רגשי גבוה, עם מינון מדויק של אירוניה, חמלה וצער. הוא אף פעם לא מתנשא, אבל גם לא מוותר לעצמו. לא פונה למכנה משותף נמוך, רק מביט בגובה העיניים, ונותן לפסנתר להדגיש רגשות בסיסיים בדרך בלתי אמצעית.

השירים הזדקנו יפה

בניגוד לרבים מבני דורו, נדמה שהשירים של ג'ואל הזדקנו יפה, גם בגלל שהם נשמעו "ותיקים" אפילו בזמן אמת. גם בשנות ה-20 לחייו, ג'ואל כתב כמו מישהו עם סוג של עייפות ופרספקטיבה, מישהו שכבר הבין את משקל החיים.

"New York State of Mind" למשל לא ניסה להתאים את עצמו לטרנדים כדי שהרדיו ישדר אותו. אפילו בסבנטיז הוא היה קצת "מחוץ לאופנה". שיר איטי, ג'אזי, שכמו שייך לעידן אחר של כתיבת שירים. ודווקא בגלל שהוא לא ניסה להישמע צעיר או אופנתי, השירים שלו הפכו לנצחיים. ואולי לכן הוא זוכה להכרה המאוחרת היום, כשלפרסונה הבימתית שלו יש את הגרביטאס שמגיע עם השנים, של איש בוגר, וקולו תואם את המשקל הרגשי של השירים.

בסופו של דבר, And So It Goes הוא פחות דוקו על מוזיקה ויותר דוקו על אישיות. ההצלחה שלו מראה שהדרך הטובה ביותר לתעד חיים אינה להאדיר או לקרוע לגזרים, אלא פשוט להקשיב, לשאול. הסרט על ג'ואל משכנע כי בדיוק כמו האקורדים שלו, הוא קצת "לא פתור", מלא חרטות, גאוות וכאבים.

HBO פיצחה את מה שרוב מפיקי דוקו הסלבז שכחו: האמת, כשמספרים אותה בסבלנות, וללא ספקטקל, היא יותר מעניינת מכל זווית שיווקית שאפשר לחשוב עליה. בתחילת הסרט ג'ואל אינו דמות מסתורית שיש לפצח, אבל בתומו, הצופה מוצא את עצמו לא רק חושב עליו, אלא על התמודדויות של כוכבים מול אלה של אנשים "רגילים". זה סרט שמכבד את גיבורו, מרואייניו, וחשוב מזה, את צופיו, ולכן מתאים גם ל"לא מעריצים" שרוצים לתהות מה הייתה המשמעות של הדברים בחייהם. ולמי שהמנגינות נדבקו למוחו, אלבום ארוך שהוא פסקול הסדרה זמין כבר בשירותי הסטרימינג.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים