גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדוקו על בילי ג'ואל הוא כמו המוזיקה שלו: מופת של סטוריטלינג

המשפחה שברחה מהנאצים והניסיונות האובדניים היו יכולים בקלות לצבוע את הסרט החדש על הזמר האהוב בצבע צהוב ● אבל טיפול מכבד מצד HBO, הימנעות מסקנדלים והופעות אורח מהללות של פול מקרטני וסטינג הפכו את הסרט להצלחה

בילי ג'ואל בהופעה בקרדיף בשנה שעברה. לא פתור / צילום: Reuters, Images via Reuters Connect
בילי ג'ואל בהופעה בקרדיף בשנה שעברה. לא פתור / צילום: Reuters, Images via Reuters Connect

המדיה מוצפת בימים אלה בסרטי דוקו על סלבריטיז, שלרוב נעים בין שני קצוות: סרטים "מטעם" (היוצר, משפחתו או חברה הקשורה אליו) שמאדירים ומהללים את גיבורם, מול סרטים סליזיים שמטרתם לחשוף, לטלטל ולרדוף סקנדלים כאלה ואחרים הקשורים בו. לאחרונה, בשקט אך בעקביות, נראה ש-HBO (מי אם לא) מצאה דרך חדשה ומוצלחת לסוגה הזו. "And So It Goes", הדוקו החדש והמרשים על בילי ג'ואל, מצליח בדיוק במקום שבו רבים נכשלים: בלספר סיפור.

הרנסנס של מוזיקת הקסטות: תזכורת חיה לכוח של מוזיקה לפרוץ גבולות
ענק המטאל אוזי אוסבורן הלך לעולמו בגיל 76

לא קידום מכירות לאלבום חדש, לא חימום לקראת קאמבק, לא מסחטת רגש סביב שערורייה ולא תוכן רזה למלא קטלוג סטרימינג. חמש שעות ושני חלקים של סיפור על אדם, על המוזיקה שלו, החרטות, הכישרון, וכל מה שקורה בין לבין. כמו הדוקו באותו פורמט על פי.ווי הרמן (השחקן פול רובנס שהלך לעולמו), גם הסרט הזה פוגע בול. הוא מכבד מבלי להעריץ, חושפני אך לא אכזרי, ארוך אך לא מעייף. לא צריך להיות מעריץ של ג'ואל כדי להתרגש, והפורמט עובד כי HBO בחרה דמויות מרובדות ונתנה את הזמן, העומק והסבלנות לקלף שכבה אחרי שכבה.

אהוב ולא אייקוני

ג'ואל תמיד נשא על גבו סוג של דואליות מעט מוזרה: אהוב ומצליח ברמה בלתי רגילה, אך לעתים נדירות זכה למעמד אייקוני מצד המבקרים או האליטות המוזיקליות. הדוקו לא מנסה לטשטש את הסתירה הזו, אלא מציף אותה. הוא מעולם לא עטה על עצמו דימוי בימתי או תחפושת של כוכב פופ. לא התאפר כמו דייויד בואי, לא התקשט כמו אלטון ג'ון, לא התמסר למיתולוגיה עצמית כמו פרינס, או ניסה להמציא את עצמו מחדש שוב ושוב כמו מדונה. הוא לא ניסה להיראות יותר "קול" ממה שהוא, פשוט ישב ליד פסנתר וסיפר סיפורים באמצעות שירים. בלי אסטרטגיה שיווקית, בלי מסכה.

גם כשהוא מדבר למצלמה הוא נשמע כמו שהוא שר: פשוט, חד, נוקב, סנטימנטלי במידה, לא עסוק בלבנות נרטיב אלא בהנחת פרטי החיים, על הטוב הרע והמביך שבהם, על השולחן. הוא מושך בכתפיו כשמזכירים את הריב המתוקשר עם אלטון ג'ון, איתו הופיע על במה אחת במשך 16 שנה. הוא מסרב לעשות רומנטיזציה למאבקים הנפשיים שלו, שהגיעו עד כדי ניסיון התאבדות. לפעמים, בעיקר בקשר לנשים בחייו, הוא נכנס למגננה, אבל לא גורם לפקפק באמינות דבריו. הוא נותן את התחושה שהוא לא מנסה להתחבב על הצופה, ואיכשהו זה רק גורם לחבב אותו יותר.

אחד מקווי העלילה המעניינים והטעונים ביותר רגשית מגיע בחלקו השני של הסרט, שחוקר את מערכת היחסים של ג'ואל עם אביו, האוורד ג'ואל, והצל הגדול שהטילה השואה על הצד הזה של משפחתו ובמידה רבה עיצב את חייו. האוורד ברח מגרמניה הנאצית כילד עם הוריו לשווייץ, ומשם לארה"ב; כמבוגר החליט לעזוב את אמו של ג'ואל ואת ילדו בן ה-8 ולחזור לאירופה, לווינה. רק באמצע שנות ה-20 שלו, כשהוא כבר כוכב פופ ידוע, ניסה הזמר לחדש את הקשר עם אביו, גילה שיש לו אח למחצה, וענף של של היסטוריה משפחתית שלא הכיר מעולם.

ג'ואל למד שסבו, קארל ג'ואל, היה בעלים של מפעל טקסטיל מצליח בנירנברג שנתפס על ידי הנאצים אחרי שהשבועון האנטישמי דר שטירמר סימן אותו כמטרה. בסופו של תהליך עבר מפעל הטקסטיל הסבה לייצור כותנות הפסים למחנות הריכוז. רוב משפחתו של ג'ואל, שלא ברחה בזמן, חוסלה בשואה, וכפי שהוא מציין בסרט "לא ידעתי אפילו שהיו לי כל כך הרבה קרובים. הייתי שמח להכיר אותם".

אף שמתחת לפני השטח נראה שג'ואל מבין את ההשפעה שהייתה לזה על אביו, ואף שהם הצליחו לחדש את הקשר, מבחינה רגשית הם לא הצליחו להיפתח זה אל זה עד יום מותו של האוורד. מהמורשת הזו של האובדן, השתיקה והגלות התרבותית יצא השיר Vienna, שנכתב בעקבות האיחוד המגומגם של האב ובנו. כשמחברים לטראומה הזו את הסיפורים על אלכוהוליזם, דיכאון ושלושה נישואים כושלים, הווידויים על התחושה שהוא "אף פעם לא מספיק טוב", קשה שלא לשמוע בשיריו פחות פופ סנטימנטלי ויותר ניסיון לתקן משהו פנימי, חלק אחרי חלק.

זיקית מוזיקלית

ויש כמובן את המוסיקה עצמה. הכישרון ההרמוני והמלודי של ג'ואל נותר במשך שנים קצת אנדרייטד, אולי גם בגלל שהוא עצמו מעולם לא דאג להתהדר בנוצות. האינסטינקטים המוזיקליים שלו יוצאים מהכלל, הוא זיקית שיכול לעבור מראגטיים לרחמנינוף, מדו-וופ ומוטאון לברודווי, ג'אז וספר השירים האמריקאי, מבלי לאבד את הקול הייחודי שלו.

"סצנות ממסעדה איטלקית", למשל, הוא למעשה הלחם של שלושה שירים שונים, שלא מרגיש כזה. "וינה" הוא ואלס מיניאטורי שנפתח כיצירה קלאסית ומסתיים כשיר ערש עממי. ג'ואל מדגים איך "This Night" משאיל ישירות מ"הפאתטית" של בטהובן, ו"Just the Way You Are" או "Uptown Girl" נשמעים פשוטים אבל עשירים מבחינה הרמונית בצורה יוצאת דופן, כולל מודולציות מעניינות שגורמות גם לטובים שבכותבי השירים - כמו פול מקרטני וסטינג המרואיינים בסרט - לצאת מגדרם. גם המילים, חרף פשטותן, כתובות בדיוק רגשי גבוה, עם מינון מדויק של אירוניה, חמלה וצער. הוא אף פעם לא מתנשא, אבל גם לא מוותר לעצמו. לא פונה למכנה משותף נמוך, רק מביט בגובה העיניים, ונותן לפסנתר להדגיש רגשות בסיסיים בדרך בלתי אמצעית.

השירים הזדקנו יפה

בניגוד לרבים מבני דורו, נדמה שהשירים של ג'ואל הזדקנו יפה, גם בגלל שהם נשמעו "ותיקים" אפילו בזמן אמת. גם בשנות ה-20 לחייו, ג'ואל כתב כמו מישהו עם סוג של עייפות ופרספקטיבה, מישהו שכבר הבין את משקל החיים.

"New York State of Mind" למשל לא ניסה להתאים את עצמו לטרנדים כדי שהרדיו ישדר אותו. אפילו בסבנטיז הוא היה קצת "מחוץ לאופנה". שיר איטי, ג'אזי, שכמו שייך לעידן אחר של כתיבת שירים. ודווקא בגלל שהוא לא ניסה להישמע צעיר או אופנתי, השירים שלו הפכו לנצחיים. ואולי לכן הוא זוכה להכרה המאוחרת היום, כשלפרסונה הבימתית שלו יש את הגרביטאס שמגיע עם השנים, של איש בוגר, וקולו תואם את המשקל הרגשי של השירים.

בסופו של דבר, And So It Goes הוא פחות דוקו על מוזיקה ויותר דוקו על אישיות. ההצלחה שלו מראה שהדרך הטובה ביותר לתעד חיים אינה להאדיר או לקרוע לגזרים, אלא פשוט להקשיב, לשאול. הסרט על ג'ואל משכנע כי בדיוק כמו האקורדים שלו, הוא קצת "לא פתור", מלא חרטות, גאוות וכאבים.

HBO פיצחה את מה שרוב מפיקי דוקו הסלבז שכחו: האמת, כשמספרים אותה בסבלנות, וללא ספקטקל, היא יותר מעניינת מכל זווית שיווקית שאפשר לחשוב עליה. בתחילת הסרט ג'ואל אינו דמות מסתורית שיש לפצח, אבל בתומו, הצופה מוצא את עצמו לא רק חושב עליו, אלא על התמודדויות של כוכבים מול אלה של אנשים "רגילים". זה סרט שמכבד את גיבורו, מרואייניו, וחשוב מזה, את צופיו, ולכן מתאים גם ל"לא מעריצים" שרוצים לתהות מה הייתה המשמעות של הדברים בחייהם. ולמי שהמנגינות נדבקו למוחו, אלבום ארוך שהוא פסקול הסדרה זמין כבר בשירותי הסטרימינג.

עוד כתבות

אורן שובל ודניאל רמות, מייסדי Via / צילום: יח''צ

בדרך להנפקה: חברת ויה הישראלית חושפת הפסד שנתי של 100 מיליון דולר

ההפסד השנתי של חברת טכנולוגיית התחבורה בסוף 2024 עדיין משמעותי ועומד על כ-90 מיליון דולר - ירידה של 23% מ-116 מיליון דולר ב-2023 ● בגיוס ההון הפרטי האחרון של ויה, בפברואר 2023, עמד שווי החברה על 3.5 מיליארד דולר

בודקים את המיתוס. פסלוני בודהה / צילום: Andrew Moore

יש בעולם יותר מבודהה אחד, אז למה במערב מבלבלים ומערבבים ביניהם?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: יש בעולם יותר מבודהה אחד, אז למה במערב מבלבלים ומערבבים ביניהם?

הפגנה למען החטופים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המשק עוצר למען החטופים; הקניונים והמגזר הציבורי בחוץ

יוזמת משפחות החטופים יוצאת היום לפועל ותכלול שביתה ויום מחאה במשק • למרות שהסתדרות העובדים הכללית לא הצטרפה למהלך, חברות רבות הודיעו על תמיכתן, ובהן מרבית חברות ההייטק רשויות מקומיות ואוניברסיטאות • ומה יעשה פורום העסקים?

מנכ''ל אינטל, ליפ בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

מניית אינטל זינקה לאחר דיווח שממשל טראמפ שוקל רכישת חלק בחברה

העסקה עשויה לסייע לאינטל במאמצי החברה להרחיב את הייצור המקומי ● הבית הלבן לא הגיב מיידית לבקשות לתגובה ● מניית אינטל זינקה במעל  7% והוסיפה לעלות במסחר המאוחר

כביש החוף, מחלף בית ינאי הבוקר / צילום: גל חגי hagig

צמתים נחסמו, גם כביש 1: "לסיים את הסיוט הנורא"

שורה של שביתות, מחאות ויוזמות מתקיימות הבוקר במוקדים רבים ברחבי הארץ בקריאה להשבת החטופים וסיום המלחמה בעזה ● המשפחות מחריפות את המאבק: "יוקם מאהל בגבול עזה" ● התוכנית המבצעית של פיקוד הדרום לכיבוש העיר עזה תוצג היום לרמטכ"ל ולשר הביטחון ● גדי איזנקוט:"הממשלה נכשלה במבחן התוצאה ונגמר הזמן" ● 50 חטופים - 681 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

שוק השכירות מביא את הכותרת העיקרית / צילום: Shutterstock, Kanjana Kawfang

145 אלף שקל פחות לדירה: איפה נרשמו הירידות הכי משמעותיות?

מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים רשם בחודש יולי עלייה של 1.4%, שהיא הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2016, והשלישית בגובהה מאז 2010 ● חודשי הקיץ עד ראש השנה הם חודשים לוהטים גם כך בשוק השכירות, כך שיש להניח שגם החודש הבא יראה עליות משמעותיות ● לעומת זאת, מחירי הדירות דווקא יורדים

יונתן אוריך / צילום: ויקיפדיה

ביהמ"ש ביטל את כל התנאים המגבילים על יונתן אוריך בפרשת קטרגייט

נותרו בעינן רק הערבויות להבטחת התייצבותו לחקירה ● השופט מזרחי: אין חשד סביר ואין חשש לשיבוש החקירה

פיל נייט, מייסד נייקי / צילום: NIKE Inc

שני מיליארד דולר לחקר הסרטן: התרומה הגדולה אי פעם לאוניברסיטה

המייסד השותף של נייקי הודיע כי יתרום סכום ענק של 2 מיליארד דולר לחקר הסרטן באוניברסיטת אורגון ● מדובר בתרומה הגדולה ביותר שהוענקה לאוניברסיטה או מוסד בריאות בארה״ב

הדיי עפאים. הלל לארץ ישראל / צילום: דן פרץ

אשרי האיש שזהו מקומו: הדיי עפאים חי את האדמה, הפעם דרך היין

הדיי עפאים הוא חקלאי, טבח, גבן, מוזיקאי, כותב, ובשנים האחרונות גם יינן ● ביקב החדש שלו "מקומי" - המקום שלי, הוא שואף "לעשות יין בהיר, כזה שאפשר לשתות ב–10 בבוקר, ולהמשיך לעבוד"

קונים בפריפריה בתקווה שהמדינה תשפוך הטבות. אתר בנייה באשקלון / צילום: Shutterstock, Yuri Dondish

שוק הדיור שינה מומנטום - אז למה 5,844 ישראלים קנו דירה ביוני?

תחושת עושר קולקטיבית, שוק מניות פורח וגימיקים שיווקיים מצליחים - כל אלה דוחפים אלפי ישראלים לקנות דירה דווקא כשכולם מספידים את השוק ● בין ימי חג, טילים וריבית גבוהה שהורדתה רק מתרחקת, הנתונים מראים: הפסיכולוגיה נשארת חזקה מהסטטיסטיקה

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

קצב האינפלציה השנתי ירד ביולי ל-3.1%; מחירי הדירות יורדים חודש רביעי ברציפות

האינפלציה עלתה בחודש יולי ב-0.4%, בהתאם לצפי בשוק ● השינוי במחירי השכירות ובמחירי הטיסות אחראי לחצי מהעלייה החודשית באינפלציה ● מחירי הדירות ירדו ב-0.5% ומחוז תל אביב בלט בירידות

וול סטריט / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

נעילה מעורבת בוול סטריט; סולאראדג' זינקה בכ-17%

דאו ג'ונס עלה ב-0.1%, S&P 500 השיל 0.3% והנאסד"ק נחלש ב-0.4% ● חברת ייצור השבבים Applied Materials נפלה אחרי שפרסמה תחזיות מאכזבות לרבעון הנוכחי ● נפתרה תעלומת ההשקעה של באפט: רכש 5 מיליון ממניות יונייטד-הלת' גרופ בהשקעה בשווי כ-1.6 מיליארד דולר

ויליאם דופלסי וג'ון וולץ / צילום: רויטרס - Curtis Means, Kylie Cooper

טקילה, סמים ועינויים: מסע הבזבוזים של צמד משקיעי קריפטו שהסתיים מאחורי הסורגים

ויליאם דופלסי וג'ון וולץ ניסו למצוא חן בעיני כמה מן המשפחות העשירות והמשפיעות ביותר באמריקה ויצאו למשימה שהפכה לאפיזודה אלימה בדירת יוקרה במנהטן ● התוכניות הגרנדיוזיות של השניים לעסקים ולכניסה לפוליטיקה הוחלפה בסכנה ממשית למאסר ממושך

רכבת ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

שיבושים כבדים ברכבת ישראל: מה קרה, ואילו רכבות פעילות?

קריעה של כבלים חשמליים בשתי נקודות במסילת החוף הראשית של רכבת ישראל, בלילה בין חמישי לשישי, הביאו לשיבושים כבדים לרכבות בכל הארץ ● התיקונים ייארכו מספר ימים לפחות (למרות שבוצעו עבודות בשבת כדי להאיץ את התהליך), ובינתיים מופעלות רכבות דיזל ישנות ● מה גרם לתקלה כה נרחבת, ואילו רכבות יפעלו? גלובס עושה סדר

סאניווייל, קליפורניה. גוגל התחייבה לבנות 15 אלף יחידות דיור / צילום: Shutterstock

ענקיות הטכנולוגיה התחייבו להשקיע בדיור - התוצאות לא עומדות בציפיות

גוגל, מטא ואפל הקצו מימון במיליארדי דולרים לבנייה של אלפי יחידות דיור, אך חלק מהיוזמות מתעכבות ● מטא התחייבה ב־2019 לתרומת קרקע בשווי 225 מיליון דולר במנלו פארק, אולם הפרויקט עדיין לא נבנה

השופט יוסף אלרון. דומיננטיות יוצאת דופן בפסיקה הפלילית / צילום: שלומי יוסף

כך הצליח שופט עליון אחד להפוך מגמה שלמה של הקלה בענישה

גלובס צלל ל-450 פסקי דין פליליים בעשור האחרון ומצא: שיעור ערעורי המדינה שהתקבלו בעליון זינק ב-130% ברבעון הראשון השנה לעומת הרבעון המקביל ב-2020, וגם בחומרת גזר הדין נרשמה עלייה ניכרת ● על המגמה הזאת מנצח השופט יוסף אלרון, האם היא תימשך אחרי פרישתו בחודש הבא?

רחוב פועלי הרכבת 13 בגבעתיים / צילום: כדיה לוי

הסיבה שדירה ישנה בגבעתיים נמכרה בכמעט 5 מיליון שקל

לדירה מרפסת גג ענקית ושטחים נוספים בקומת הכניסה ● מחירי הדירות בשכונה מגיעים לכ־40 אלף שקל למ"ר בממוצע ● יש פערים משמעותיים בין דירות חדשות, שיאוכלסו בשנים הקרובות, לדירות שנבנו בשנות התשעים ובתחילת שנות ה־2000

סוכריות מנטוס / צילום: Shutterstock

היכן המציאו את סוכריות המנטוס?

מי האישה הראשונה והיחידה ששירתה בשייטת 13, מה המציאה מריון דונובן, ומיהו הכדורסלן בעל קריירת היורוליג הקצרה ביותר בהיסטוריה? ● הטריוויה השבועית

תרמית מניות / צילום: Shutterstock

"גם שומרי הסף כשלו": כך נפלו כמאה ישראלים בתרמית מניות והפסידו 20 מיליון שקל

חיילים, פנסיונרים ובכירים בהייטק: נוכלים שהתחזו לדמויות מפתח בעולם ההשקעות הפילו בפח ישראלים מכל שכבות החברה, בהם מי שמחשיבים עצמם סוחרים מיומנים ● כעת נבחנת הגשת תביעה ייצוגית נגד הרגולטורים, הברוקרים ומטא - שנטען שגררה רגליים ובכך אפשרה להונאה להתקיים בפלטפורמות שלה

הצד הפחות נוצץ של טרנד הקפה שכבש את המדינה / צילום: Shutterstock

המציאות מאחורי הטרנד: "זה מגניב ויש המון תורים. אבל לא נשאר כסף"

הטבע, התפריט הקליל, הנגישות לילדים והחוויה הלא מחייבת הפכו את עגלות הקפה לבילוי שסוחף את הישראלים, והן צצות בזו אחר זו ● אלא שמאחורי התורים נערמים קשיי רגולציה, שבהרבה מהמקרים הופכים את העסק ללא רווחי ● כך, למרות עלויות התפעול הנמוכות, חלקן נסגרות ● בכמה נאמדת ההשקעה, ואיך בכל זאת אפשר להצליח?