אודות מדור הפקולטה
מדור "הפקולטה" הוא שיתוף פעולה מערכתי ייחודי בין גלובס והפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב שנועד להנגיש, בשפה בהירה ותמציתית, ידע מחקרי ואקדמי בנושאי כלכלה, אסטרטגיה, שיווק, ביג דאטה, פינטק וחדשנות. הפקולטה לניהול ע"ש קולר של אוניברסיטת ת"א היא מבתי הספר המובילים בעולם למנהל עסקים, וחוקריה עוסקים בסוגיות העדכניות ביותר בענף. במדור יכתבו מיטב חוקרי הפקולטה לניהול לצד בחירת הנושאים, העריכה והתמצות של מערכת גלובס. להרחבת היריעה וצלילה עמוקה יותר למחקרים עצמם, המקורות מצורפים בסוף הכתבה
אודות הכותב
טל שטרן הוא דוקטורנט בהתנהגות ארגונית בפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב; ד"ר ליאת אלדור היא חוקרת וחברת סגל בכירה בפקולטה
ערן הוא אנליסט מתחיל במחלקת פיתוח עסקי בחברת הייטק מצליחה. לפני כמה שבועות הוא נבחר להוביל לראשונה פרויקט משמעותי. הבוקר של ערן התחיל בפגישה אקראית במסדרון עם סמנכ"לית הכספים שעדכנה אותו שהיקף הפרויקט גדל משמעותית, ולוחות הזמנים התקצרו. בעוד שלושה ימים, עליו להציג את התוצאות להנהלה הבכירה - הרבה יותר מוקדם ממה שתוכנן. ערן מהנהן ומיד רץ למנהלת הישירה שלו, הילה, שתמיד מצליחה להרגיע ולכוון. הילה במשרדה נראית טרודה במיוחד בניסיון לפתור בעיה בפרויקט גדול אחר, ומבקשת מערן לקבוע איתה פגישה לשבוע הבא.
● הפקולטה | מהנחתת מטוס לתיאוריות קונספירציה: למה חשוב לשאול שאלות דווקא כשנדמה לנו שיש ודאות
● הפקולטה | לדמיין יום עבודה בעוד חמש שנים: כך תנהלו את הצעדים הבאים בקריירה שלכם
הבטן של ערן מתהפכת, הוא לא בטוח שיוכל לעמוד בציפיות ההנהלה תחת אילוץ הזמן החדש וללא הידע, ההכוונה והתמיכה המקצועית והרגשית של הילה. חבל שאי אפשר לשכפל את הילה, הוא חושב לעצמו. אבל מה אם כן היה אפשר?

ניהול על ידי אלגוריתם או AI הוא שימוש במודלים מבוססי בינה מלאכותית לניהול תהליכים וקבלת החלטות בארגונים. דוגמאות רווחות ניתן למצוא במודל ההעסקה של "גיג אקונומי" - למשל בפלטפורמת ההסעות "אובר", או שירות המשלוחים "וולט" - בהן העובדים מנוהלים על ידי אלגוריתם. כך, לדוגמה, נהג אובר מקבל את סידור העבודה שלו מהאלגוריתם, הוא מנוטר ומנותב בזמן אמת על ידו למיקסום יעילות, ואף יענש או יתוגמל בהתאם למידת הציות שלו להנחיות. סמכויות הניהול האלגוריתמי בפלטפורמות הגיג אינן מוגבלות רק למשימות ארגון, בקרה ופיקוח, אלא גם לקבלת החלטות בנושאי גיוס, מתן משוב, הערכת ביצועים, ואף קבלת החלטה על פיטורין.
ניהול אלגוריתמי הופך לחלק אינטגרלי בניהול העובדים גם בקרב ארגונים מסורתיים רבים. חברת המשלוחים יו.פי.אס, למשל, עוקבת אחר נהגיה ומכוונת אותם בזמן אמת באמצעות אלגוריתם; אמזון מפעילה ניהול אלגוריתמי לניטור מהירות עבודת העובדים במחסנים ופיקוח על יעילות פעילות הנהגים בעת חלוקת החבילות; חברת ההשקעות ג'יי.פי מורגן משתמשת בניהול אלגוריתמי לא רק לפיקוח על משימות וביצועי העובדים, אלא גם מתגמלת ומתמרצת אותם בהתאם להמלצות המודל.
יכול להיתפס כמנהיג?
אז מה עדיף לערן לעשות? אל מול הילה, המנהלת האנושית, נמצאת "היילו", המופעלת על ידי AI. היילו זמינה באופן תמידי, ומצוידת בכוח חישובי המאפשר לה לאסוף ולנתח כמויות מידע בלתי מוגבלות, ואף לקבל החלטות מדויקות. היא מסוגלת לנתח ביצועים ולייעל תהליכים בזמן אמת תוך שמירה על ניטרליות ואובייקטיביות.
מנגד, מנהיגות אפקטיבית נמדדת גם ביכולות רכות יותר, כמו לדוגמה אמפתיה או אינטליגנציה רגשית. עובדים יכולים למצוא עצמם במצבים בעבודה אשר מצריכים ממנהליהם עידוד ותמיכה רגשית. בהקשר הזה, כנראה שמנהל אנושי עשוי להיות אפקטיבי יותר.
זווית התבוננות נוספת עשויה להגיע מכיוון העובד - מהן התפיסות שעובדים מחזיקים על AI? ממצאים מחקריים בנושא אמון מצביעים על תמונה מורכבת. מצד אחד, עובדים הפגינו אמון יתר בבינה מלאכותית, עד כדי כך שבחרו לזנוח מקורות ידע אנושיים. מחקרים אחרים מנגד מצאו כי על אף שבני אדם עלולים לבצע טעויות חמורות יותר, עובדים עדיין מעדיפים להסתמך על שיפוט אנושי.
לעומתם, מחקרים שבדקו תפיסת הוגנות, דיווחו כי דווקא האלגוריתם נתפס בעיני עובדים כהוגן באותה מידה, או אף יותר, ממקבלי החלטות אנושיים, וזאת מתוך הנחה כי הוא פועל תחת מערכת עקרונות קבועה, אובייקטיבית וחפה משיפוטים אנושיים. כדי להפוך את תמונת המצב למורכבת אף יותר, מחקרים מהשנים האחרונות מצאו כי תחת ניהול אלגוריתמי, עובדים חשים פגיעה בתחושת המעמד והמורל שלהם, ואף תופסים את עבודתם כפחות משמעותית.

טל שטרן / צילום: יח''צ
שאלת האיזון
נראה שככל שאנו מתקדמים מבחינה טכנולוגית, הפתרון לדילמה של ערן אינו חד משמעי. היתרונות של מנהל אנושי, כמו הבעת רגשות ואמפתיה, מאותגרים כבר היום על ידי מאמצים פיתוחיים - כמו Affective AI - שנועדו לאפשר לאלגוריתם להדביק פערים ביכולות הרכות. עם זאת, הפיתוחים הטכנולוגיים, מרשימים ככל שיהיו, מצריכים בראש ובראשונה הכרה של העובד באלגוריתם כמנהל לגיטימי. לצד מגמות של תפיסות חיוביות בהקשרים של אמון והוגנות שהוצגו לעיל, ישנם מחקרים אשר מראים כי עובדים מחזיקים בתפיסות שליליות לגבי עצמם כאשר הם מנוהלים על ידי אלגוריתם.

ד''ר ליאת אלדור / צילום: יח''צ הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב
במחקר שהתחלנו לאחרונה, אנו מנסים לשפוך אור על שאלות אלו, ולהבין מתי ערן יעדיף את הילה על פני היילו, והאם מנהל לא-אנושי יכול להיתפס כמנהל, או אפילו כמנהיג. לאור המגמה הגוברת בעולם העבודה להטמעת AI, מחקר מסוג זה עשוי לסייע לארגונים למצוא את נקודת האיזון סביב שאלות הקשורות בשילוב AI בארגונים, בחינה מחודשת של נחיצות אנושית בתפקידי ניהול, ואף ארגון מחדש של שכבות ההנהלה בחברות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.