פסל של אינאיס, בנו ואביו ברומא. דימוי של רצף ואחריות / צילום: Shutterstock
1
כשטרויה עולה בלהבות, אינאיס, גיבור האפוס הרומי, נמלט עם משפחתו במטרה לבנות עתיד חדש עבור הטרויאנים באיטליה. את אביו הזקן, אנכיסס, הוא נושא על גבו, תוך שהוא אוחז בידו של בנו הצעיר, אסקניוס. הסצנה הזו מגלמת ערכי יסוד של רומא - חובה ונאמנות למסורת. הדימוי המשולש סב-אב-בן משרטט את השרשרת, העבר נישא על כתפי ההווה אל עבר העתיד. זהו דימוי של רצף ואחריות, ההווה אינו מתקדם בלי להוקיר את העבר.
● קטאר וסעודיה הולכות על אחד ממנועי ההשפעה הגדולים בעולם - הוליווד
● הפוליטיקלי קורקט שוב מכה: הפעם סרח ומרגרט אטווד חטפו
● כסף קונה אושר? התשובה המפתיעה, ועוד מחקרים שיעשו לכם טוב
בישראל נדמה שמערכת הערכים הזאת לוקה בחסר, במיוחד אם מפנים מבט לאומנים. יותר ויותר אומנים שבנו יסודות לתרבות הישראלית מגיעים בגיל מבוגר לפת לחם, לעיתים אף מדברים בראיונות על כך שהמדינה הותירה אותם מאחור.
2
מתי כספי, מעמודי התווך של המוזיקה הישראלית, חשף לאחרונה סרטן מתקדם, וכי הוא לא יכול עוד לממן טיפולים מתמלוגים ומחסכונות. לכן פתח קמפיין מימון המונים. תוך ימים ספורים עשרות אלפי ישראלים תרמו, והושג יעד של כ־5 מיליון שקל. הזמרת נועה קירל הגדילה וערכה לכבודו מופע התרמה, שלפי פרסומים גייס למעלה מ-300 אלף שקל.
כשכלת פרס ישראל נעמי פולני זכתה להכרה בסוף חייה, היא אמרה לתקשורת: "אני לא צריכה שום פרס, רק כסף". הזמרת מירי אלוני נקלעה למצב בריאותי מורכב, ובעקבותיו יזמו אומנים מובילים מופע התרמה למענה. גם ננסי ברנדס חלה וירד מנכסיו, וחבריו מעולם התרבות ארגנו ערב גיוס כדי לסייע לו לעמוד על רגליו. יצחק קלפטר, בשנותיו האחרונות, ביקש מהציבור לרכוש את אלבום האוסף שלו כדי להתפרנס בכבוד. לאחרונה קיים תיאטרון הקאמרי ערב הצדעה מרגש לשחקנית זוכת הפרסים ג'יטה מונטה, וכל ההכנסות הועברו אליה עקב משבר בריאותי. דובל'ה גליקמן, בן זוגה לשעבר, אמר: "אין לה ברירה אלא להסכים למופע התרמה".
עולם התרבות והציבור מתגייסים שוב ושוב למען האומנים, אבל האם המדינה נכנסת לתמונה, ויותר מכך, האם היא אמורה?
3
בחודש האחרון משרד התרבות פרסם "טיוטת מבחנים לחלוקת כספי תמיכות לסיוע לאומנים במצוקה". מדובר בתמיכה חד-פעמית של עד 30 אלף שקל לאומן ותיק (שחקן, נגן, זמר, רקדן, במאי, מפעיל בובות, כוריאוגרף, מנצח, מלחין, מחזאי) מעל גיל 60, שהגיש בקשה נוכח קשיים כלכליים.
משרד התרבות אמר לגלובס כי הקרן לתמיכה באומנים החלה ב-2015, "אז עמדה על 2 מיליון שקל", והיום "שר התרבות מיקי זוהר הגדיל אותה ל-8 מיליון שקל". מלבד הקרן הזו, למשרד התרבות יש עוד שיתופי פעולה עם מפעל הפיס שתומכים באומנים ותיקים, והוא משלב באירועי הקיץ אומנים ותיקים. המדינה מעניקה פרסים ממשלתיים: פרסי שר התרבות לאומנים ותיקים ע"ש אריק איינשטיין על סך 40 אלף שקל לזוכה; ופרסי "מפעל חיים".
כך, הסיוע לאומנים בארץ הוא חד-פעמי. בעולם, מנגד, יש יחס מוסדי די נדיב לאומנים ותיקים, כולל כיסוי בריאות ופנסיה ממלכתיים. בגרמניה קיים מנגנון המסבסד לאומנים עצמאיים את חלק המעסיק בביטוחי בריאות, סיעוד ופנסיה. בצפון אירופה קצבאות ארוכות טווח מוענקות לאומנים ותיקים מצטיינים. פינלנד למשל מעניקה פנסיית אומן ממלכתית מתקציב המדינה, 1,623 אירו לחודש, מגיל 60, במקרה של אובדן כושר עבודה קבוע, או על בסיס הצטיינות.
בישראל אין "פנסיית אומן" כזו. אומנים נשענים בעיקר על קצבת אזרח ותיק של הביטוח הלאומי. נכון לינואר 2025, סכומי הקצבה החודשית הם בקירוב 1,795 שקל לאדם ו-2,697 שקל לזוג (2,798 שקל מעל 80).
4
האם המדינה בכלל צריכה לסייע לפרטים שלא חסכו ליום שחור? מדובר באומנים ותיקים שעבדו רוב חייהם כפרילנסרים, עם הכנסה תנודתית וללא רשת זכויות של שכירים. חובת הפנסיה לעצמאים נכנסה רק ב-2017, ברמות הפקדה נמוכות וללא הפרשות מעסיק. אם מוסיפים לכך את הקורונה, ששיתקה את עולם התרבות, ואת המלחמה שקטעה הכנסות, התוצאה היא אומנים שזקוקים למופעי התרמה.
מאיר עוזיאל, חבר הנהלה ומנהל אומנותי באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל, מספר כי באגודה מנהלים מערכת תמיכות בסיוע תרומות בעילום שם. "במשך השנים תרמנו 850 אלף שקל לתמיכות בסופרים ומשוררים במצוקה", הוא אומר. "התמיכות לא גדולות, אבל עוזרות לאנשים".
הוא מספר על אומנים כמו דוד אבידן, שהיו סמל לבזבזנות: "זה אייקון שניהל את חייו באורח בוהמי בלי לדאוג ובלי לקבל אחריות. יש הרבה אומנים שעושים נזק לאומנות שלהם, כי הם לוקחים סמים ומנהלים חיים לא אחראיים. אומן צריך לבנות את המערכת הכלכלית שתתמוך באומנות שלו. כך גם סופרים".
5
הזמר יזהר כהן, שזכה השנה בפרס מפעל חיים מטעם אמ"י, פעל שנים למען אומנים ותיקים, נפגש עם שרי התרבות ואפילו הגיש טיוטה להצעת חוק לתמיכה בהם. "עם מי לא נפגשתי, וכמה הבטחות פיזרו בפניי. עד היום כלום לא זז", הוא מספר.
אייקון התרבות מעיד כי "הדור שלי השתחווה בפני האומנים המבוגרים. הם היו בשבילנו גולת הכותרת. הצעירים לא מכירים את האומנים שבנו את התרבות". לדבריו, "האומנים הוותיקים שבמצוקה חיים על נדבות, אפילו לאגודות האומנים אין כל כך כסף לשלם להם. זה מביש. הם תרמו כל כך הרבה לתרבות הישראלית ומתבגרים בצורה לא מכובדת". לדברי כהן, הציפייה היא לסיוע אלמנטרי בשכ"ד, תשלום למטפלת או לדיור מוגן: "צריך לתת לאומנים מבוגרים תקציב חודשי, כמו בכל ארץ מתורבתת במערב. לא צריך הרבה כדי שהמצב הזה ישתנה. זאת לא קבוצה גדולה שצריך לתת לה מיליארדים".