אין שר בריאות, ועדת סל התרופות משותקת: איך ניתן לתקן את המצב?

אמצע נובמבר כמעט, ונכון לזמן כתיבת שורות אלה עדיין לא כונסה ועדת סל הבריאות. בדרך כלל, היא מתכנסת כבר ספטמבר, אבל השנה עניין בירוקרטי־פוליטי מונע את פעילותה: לאחר פרישת שרי ש"ס מהממשלה, מונה למשרד הבריאות שר זמני ותוקף מינויו פג לאחרונה. באין שר, אי אפשר למנות את ועדת הסל.

● הכשל בבדיקת ה-BRCA: לא נמצאו נבדקות נוספות שקיבלו תוצאה שלילית כוזבת
● המחקר שמגלה: כך תורידו את הסיכוי לסבול ממחלות לב ב-5 דקות הליכה

נדרשים כחודשיים וחצי לוועדה כדי לעשות את עבודתה כראוי, כך שגם אותם בני המזל שהתרופה שלהם תיכנס לסל לא יקבלו אותה עם פתיחת השנה, המועד שבו הסל אמור להתעדכן. הצעת חוק חדשה, שיזמו ארגון רופאי המדינה, האגודה לזכויות החולה וחברים לרפואה ומובילה בכנסת חברת ועדת הבריאות טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), מבקשת לתת פתרונות לבעיה הזאת ולבעיות אחרות הקשורות בסל התרופות. להצעה שותפים ח"כים נוספים מהאופוזיציה ומעט מהקואליציה.

בשיחה עם גלובס, מסבירים ראשי הארגונים מדוע השינוי בעבודת הוועדה נחוץ כל כך.

הבעיה: סל תרופות לא מעודכן ומקוצץ

סל הבריאות נחשב אחד המנגנונים המוצלחים והמוערכים בישראל, אולם בשנים האחרונות הוא סופג אש. ב־2017 החלה חקירה של ניסיון שוחד הקשור בו, אבל למרות פרסומים מ־2022 שלפיהם המשטרה מצאה ראיות בתיק, דבר לא קרה מאז.

לכך ניתן להוסיף את הקיצוץ בתוספת לסל. אחרי שלוש שנים שבהן גדל תקציב התוספת לסל ל־650 מיליון שקל בשנה, השנה פג ההסכם הקואליציוני מול ש"ס שבמסגרתו הושגה התוספת הזאת, והתוספת תחזור ל־550 מיליון שקל, אלא אם כן תחליט הממשלה לפתע אחרת. זאת בזמן שהאוכלוסייה גדלה, מתבגרת, תרופות חדשות רבות נכנסות לשוק, ובהן תרופות יעילות מאוד אך גם יקרות ומיועדות לפלחי שוק גדולים. כך, בזמן שהצורך גדל, התוספת נותרת קבועה בשקלים ונשחקת מול עליית המדד.

ברוך ליברמן, מנכ"ל ארגון חברים לרפואה, העוסק בהשגת תרופות ומימון שלהן למי שאינם מצליחים להשיגן, מציג נתונים על היקף הבעיה. "מתחילת המלחמה הייתה עלייה של 30% בביקוש לתרופות שלנו על ידי חולים כרוניים. אנחנו מטפלים ב-7,500 חולים כרוניים כל חודש, מהם 670 שהתרופה שלהם יקרה ואיננה בסל למחלתם - זו עלייה משמעותית לעומת השנים הקודמות", הוא אומר לגלובס. "אנחנו מעבירים לחולים בכל שנה תרופות ששוות 126 מיליון שקל, כמו קופת חולים חמישית.

"אנחנו בעיצומה של מהפכה, שבה ניתן להשיג איכות חיים ראויה למשך שנים לחולים אונקולוגים ולחולים במחלות נדירות. אני לא איש מקצוע שיודע מה צריך להיכנס לסל, אבל אני בטוח שחלק מהדברים שראיתי בחוץ לא צריכים להיות בחוץ".

ההצעה: תוספת קבועה ומינוי לארבע שנים

הצעת החוק כוללת שלושה רכיבים עיקריים: תוספת קבועה לסל, שינוי הרכב הוועדה והכנסת תרופות יותר מפעם בשנה.

ההצעה מגדירה תוספת של 1.65% בכל שנה. נכון להיום, זו תוספת של כמיליארד שקל. "בעיניי השינוי הכי חשוב הוא הגדרה של תוספת קבועה, שלא תלויה בכל שנה מחדש בהחלטת הממשלה", אומר שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה. "התוספת הקבועה תאפשר גם לקבל החלטות לטווח ארוך, למשל לאשר טכנולוגיה מסוימת עבור חלק מהחולים בידיעה שבשנה הבאה הנגישות תורחב".

ד"ר זאב פלדמן, יו"ר איגוד רופאי המדינה (רופאים המועסקים על ידי המדינה), שהיה שותף למהלך, מוסיף: "רק אם נבטיח גידול קבוע של תקציב הסל, נוכל להישאר עם רמת רפואה דומה לזו של מדינות מתקדמות אחרות. ברגע שאנחנו מתחילים להידרדר, זה תהליך שלא נגמר רק בסל.

"בשנים האחרונות אנחנו כבר לא מרגישים שמושקים כאן המוצרים הכי חדשים, כבעבר. התנהלות המערכות בארץ מתחילה להיות יותר צינית, עם פחות חמלה, וזה אומר פחות בריאות".

 ד''ר זאב פלדמן (במרכז), יו''ר ארגון רופאי המדינה; שמוליק בן יעקב, יו''ר האיגוד לזכויות החולה; ח״כ טטיאנה מזרסקי, חברת ועדת הבריאות של הכנסת / צילום: באדיבות האגודה לזכויות החולה וארגון רופאי המדינה

בנוגע להרכב ועדת הסל, החוק מבקש להגדיל את מספר נציגי הציבור מארבעה לחמישה, ובהם נציג של אגודת חולים, ולהרחיב את מינוי החברים לארבע שנים. "זה מאוד חשוב כי לוקח זמן לנציגי ציבור ללמוד את הטכנולוגיות ואת שיטת העבודה של הסל, ועד שהם לומדים זאת, הם פחות משמיעים את קולם", אומר בן יעקב. "יותר מדי כוח נשאר בידי קופות החולים ומשרד הבריאות".

מינוי קבוע יאפשר לוועדה להיפגש פעמיים בשנה. בפעם השנייה, סביב יוני, יוכנסו לסל רק טכנולוגיות חדשות שאינן מצריכות תוספת תקציב לסל. יש טכנולוגיות כאלה, והיום הן לפעמים מחכות זמן רב כדי להיכלל בסל. אם הייתה הוועדה ממונה לארבע שנים, היה יותר קל לכנס אותה עכשיו.

האם יש בכלל סיכוי להצעת החוק ביוזמת האופוזיציה לעבור?
בן יעקב: "אי אפשר לדעת מה יהיה. נתניהו אמר ב־2019 שצריך להסדיר את סל התרופות בחוק. אני לא חושב שיש רק אנשים רעים בכנסת. ואם לא הפעם, אולי בממשלה הבאה".

החוליה החסרה: תרופות שאף אחד לא מקדם

הרעיונות שמוצגים בהצעת החוק זוכים באופן כללי לתמיכה בקרב בכירים במערכת הבריאות, שלא היו מעורבים בגיבושה. "הדבר הכי חשוב הוא מנגנון המימון, כי השחיקה היא מטורפת וזה מה שיוצר את רוב הבעיות", אומר פרופ' נדב דוידוביץ, ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב ויו"ר פורום בריאות הציבור, בעבר חבר בוועדת הסל.

עם זאת, הוא מוסיף, "קשה לי לראות מצב שבו נציגי הציבור לא מושפעים על ידי השר. הגיוני ששר שרוצה לקדם תחום מסוים ישים אדם מאוריינטציה מסויימת, וזה בסדר כל עוד הנושאים והנציגים מקודמים באופן ענייני. אבל המינוי לטווח ארוך, הוא רעיון חשוב.

"הלוואי שהיו יותר כמו הוועדה הזאת, היא עדיין שמורת טבע. אם רוצים לעשות שינוי, חשוב שלא נזעזע מידי את המערכת, דווקא בתקופה של שחיקה באמון וביחס למומחיות".

דוידוביץ' היה רוצה לראות שינוי נוסף: "תחומים כמו בריאות הציבור ובריאות הנפש, תמיד קשה להם להתחרות מול הדחיפות של תרופות לסרטן, נניח. יכול להיות שכדאי שלתחומים האלה יהיה כסף 'צבוע'".

פרופ' רפי ביאר, בעבר ראש ועדת הסל, מסכים עם מיסוד המימון והרחבת המינוי. "שירתתי את הסל ארבע קדנציות לבקשת השר וראיתי עד כמה למדתי משנה לשנה ויכולתי לשפר את התוצאות וההתנהלות. המזל הוא שיש לאורך שנות הסל מרכזת מעולה, ד"ר אסנת לוקסמבורג שמכסה על החלקים החסרים ליושבי הראש שמתחלפים כמעט מדי שנה".

ממשרד הבריאות נמסר: סל שירותי הבריאות הוא מהמתקדמים והרחבים בעולם. התהליך מתקיים כבר יותר מ־20 שנה במנגנון שהוכיח את עצמו ומבטיח גישה לטיפולים ולתרופות ללא קשר ליכולת הכלכלית. מטבע הדברים, כל שינוי בתהליך דורש משאבים ותקציבים נוספים.