גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המסעדן והמשקיע שעומדים מאחורי כמה מהמסעדות הטובות בישראל: "אין תשואה כזאת בשום מקום אחר"

ליעקב ביטון יש 30 שנות ניסיון ו-14 מסעדות, אבל הוא מעדיף להישאר משקיע שקט ● המסעדן המוערך איציק חנגל חבר אליו לשלושה מקומות משותפים ● בראיון משותף הם מדברים על אתגרי הענף ("יש התקפי חרדה מטורפים"), קשיי גיוס העובדים ("בכשרות אין מחסור בכוח אדם") ועל המשקיע הפסיבי בעל החברה הבורסאית: "משקיע לא יקבל תשואה כזאת בשום מקום אחר"

איציק חנגל (מימין) ויעקב ביטון. ''זה נראה נוצץ מבחוץ'' / צילום: ענבל מרמרי
איציק חנגל (מימין) ויעקב ביטון. ''זה נראה נוצץ מבחוץ'' / צילום: ענבל מרמרי

יעקב ביטון לא נוהג להתראיין. 30 שנה הוא בתחום המסעדנות, אבל מעולם לא הרגיש צורך להיות בפרונט. "אני איש של מאחורי הקלעים", הוא אומר, "משקיע שקט". בבעלותו 14 מסעדות: שש עם השף שגב משה, שני סניפי "ארומה" בראשון לציון, שלושה סניפים של רשת הפאסט פוד "אהרוני'ס - פרייד צ'יקן" עם השף ישראל אהרוני, ושלוש מסעדות נוספות בשותפות עם המסעדן איציק חנגל, השף גיא גמזו ואיש האלכוהול מוש בודניק: "הלנה" (בר יין וטאפסים בביתן אייל עופר לאמנות עכשווית), "צ'אקולי" (מסעדה ספרדית בחוף הדולפינריום לשעבר) ו"אסא" (בר אוכל יפני בשדרות רוטשילד).

באזור המוסכים התל אביבי מסתתרת הברקה שפויה וכיפית
צלוחיות קטנות, קוקטיילים מדויקים וחלל תוסס - כמו מדריד, אבל בת"א

שותפיו דחפו אותו להיחשף: "הם אמרו, 'אנחנו עושים דברים מדהימים, יש במה להתגאות, אתה חייב להתראיין - והנה, אני נותן את הראיון הראשון והאחרון שלי", הוא צוחק.

לידו יושב חנגל, מסעדן ותיק ומוערך. מלבד שלוש המסעדות עם ביטון, לחנגל 8 עסקים נוספים בתחום בשותפות עם טדי שאולי (אחיו של רפי; מראשוני המסעדנים בארץ וממייסדי העיתון מוניטין): פאסטל, גרייס, סטודיו קפה, בית אריאלה, דובנוב 8, גלריה דובנוב, קפה טופול וריבר סייד.

חנגל וביטון נפגשו ב-2023, לאחר שחנגל וגמזו רצו לעשות משהו ביחד. "הייתה לגיא תשוקה מדבקת לעשות משהו ספרדי בארץ", אומר חנגל. "הוא אמר: 'אני מחובר למוש, ומוש מחובר ליעקב'. אמרתי שאני רוצה לפגוש את האנשים, להכיר אותם, כי אני לא מעורבב בסצנה'. פגשתי את מוש ויעקב ומיד הבנתי שאני רוצה לרוץ איתם קדימה לשנים הבאות".

מסעדת ''פאסטל''. בשותפות עם טדי שאולי / צילום: אוהד קב

"כולנו מהמרים"

התחושה הוכיחה את עצמה. בשנתיים וחצי האחרונות, שהיו אולי הקשות בענף השברירי ממילא, הולידה השותפות הזו שלוש מסעדות גדולות ומדוברות מאוד בהשקעה של 7-8 מיליון שקל כל אחת.

מלחמה בחוץ, מסעדות נסגרות, ואתם פותחים שלוש מסעדות בהשקעות ענק. לא שיקשקתם?
ביטון: "בסטטיסטיקה של תל אביב וישראל, מי שיגיד שהוא לא מהמר, משקר. אני לוקח סיכונים ואני כנראה בנוי לזה. הכישלונות שלי עולים על ההצלחות, ההצלחות יודעות לשלם על הכול, וממשיכים לזוז קדימה".

חנגל: "דווקא במלחמה היתה לי תחושה של שעת כושר; היו הרבה הזדמנויות בשוק. גם עכשיו מציעים לנו כל הזמן לפתוח עסקים חדשים: רשויות מקומיות, בעלי קניונים. הרגשתי שיש לי לראשונה עם מי לרוץ קדימה. אז רצתי.

"פתאום הייתה לי חברותא של בעלי מקצוע שונים, יש איתי שלישייה מטורפת; אנחנו כמו ארבע רגליים לשולחן, משלימים אחד את השני. ופתאום יש מכרז בחוף הדולפינריום שאף אחד לא ניגש אליו כי שיא המלחמה וכולם בבונקרים, ואני, בייאוש, מגיע לאתר בנייה מפחיד ומגעיל, ואומר: פה אני רוצה לבנות אותנו כקבוצה ואת עצמי מחדש".

חלוקת התפקידים ברורה: גמזו הוא השף הראשי, בודניק אחראי על האלכוהול ו"מעל זה יש אותנו - המסעדנים", אומר ביטון. "אנחנו נותנים להם את המטריה הכלכלית לעשות מה שהם טובים בו. התפקיד שלנו הוא לבנות את הנבחרת, להביא מימון, לייצר אטמוספירה שנותנת לצוות לעשות את העבודה שלו, לדאוג שלא יהיו טלפונים מהבנק או מהעירייה".

חנגל: "זה נראה נוצץ מבחוץ, אבל בפנים יש התקפי חרדה מטורפים".

אז הלנה הייתה פיילוט מוצלח לשותפות ושם נפתח התיאבון?
ביטון: "לא תכננו את זה. אחרי שנפתחה הלנה, איציק זיהה הזדמנות בים, ומכיוון שכבר היו לנו תשתית וקונספט יכולנו ללכת עד הסוף: צ'אקולי היא אבולוציה של הלנה.

"את אסא פתחנו מאילוץ - 'הסושיאל קלאב', שהיתה בבעלות שלי ושל מוש, נסגרה במלחמה. לא הייתה ברירה, היינו תחת חוזה ולא רצינו לוותר על המיקום המעולה שלה, אז פתחנו מקום שלישי".

חנגל: "בשעת משבר אני נהיה חד כמו סכין. יש לי אחריות ענקית, 400 עובדים, אין לי את הלוקסוס להתרסק. אז אני מעז, אבל לא לוקח סיכונים גדולים".

ומה עם החרדות?
"עדיין יש חרדות ונדודי שינה. אנחנו מגלגלים עשרות מיליונים שקלים בשנה במדינה שלא משאירה לך שוליים; זה לא כסף שלי - אני חייב לספקים, למשכורות ורק אחר כך גוזר את הרווח שלי, לוקח את הפירורים ועושה מהם לחם. בתחום שלנו, אם אתה מצליח לעשות את זה - זו גאונות, על גבול הבלתי אפשרי".

כמה רווח מסעדן רוצה לגזור?
ביטון: "15% זה נחשב מצליח. במקומות מסוימים אנחנו שם".

פתחתם מסעדות גדולות יחסית, בעלות של כ־8 מיליון שקל כל אחת. מאיפה מביאים כסף?
חנגל: "כשיש לך עסקים עובדים אתה מגלגל הרבה כסף. הכי קל לקחת אותו הביתה, אבל אם אתה עושה את זה אתה לא מסעדן, אתה מתפרנס. למסעדנים יש דחף להתפתח, לפתוח עוד מקום, לא לעצור. עסק מצליח מזרים לעסק הבא, אחרי זה שניהם מזרימים לשלישי, קצת אשראי ספקים, קצת הלוואות מהבנק, עוד שותף עם כסף שם קצת, ומשם זה כמו זרע שנשתל באדמה ומתחיל לצמוח. לא בא לי לעצור".

ביטון: "בדרך כלל כשמסעדנים רואים כסף בבנק הם רצים לשרוף אותו. אנחנו עובדים אחרת. אחרי הקורונה איציק החליט: את כל הכסף להתחייבויות אנחנו שומרים מראש בבנק, ככה שאם מחר נופל עלינו משהו - אנחנו רגועים. אתה עובד שנה-שנתיים בלי למשוך כסף, יוצר תזרים גבוה שהוא לא שלך, או חלקו שלך, ושומר למקרה חירום".

חנגל: "מסעדה שעושה פחות ממיליון וחצי שקל לחודש היא טובה, אבל בלי שומנים. יש כסף בבנק, אבל הוא לא שלך, הוא של ספקים, משכורות, שכר דירה. יש פלוס ענק בחשבון ויש פיתוי לחלק, לקנות, לנסוע, ובסוף מגיעה קורונה או מלחמה ואתה חשוף בעשרות מיליונים. החלטנו לשנות את השיטה. כל מה שאני חייב בחוץ, חייב להיות לו גיבוי בבנק. לא מושכים את הכסף, אוגרים אותו, שומרים על פלוס תזרימי. ובמלחמה עם איראן באמת היינו רגועים".

השף גיא גמזו ב''הלנה''. נקודת קפיצה / צילום: עמית גירון

לדעת מתי לעצור

מהכסף ששוכב בבנק עושים גם את ההשקעה הבאה?
ביטון: "לא, אנחנו תמיד מכניסים משקיע נוסף, פסיבי. מבקשים ממנו סכום בתמורה לאחוזים מהעסק".

אפשר לשאול מיהו המשקיע הפסיבי שלכם?
"חי חיון, הבעלים של טופגאם הבורסאית. מלבד כסף, חי מביא לקבוצה ערכים של חברות גדולות וציבוריות. הוא עוזר, למשל, להקים מטה עם מנהל כספים, רכש וכוח אדם".

כמה שותפים עסק כזה יכול להכיל?
"עם מחזור עסקאות שנתי של עשרות מיליוני שקלים ו-15% רווח - ובעסקים מסוימים אפילו על 20%-22%- יש מספיק לכולם. ולמשקיע זאת השקעה טובה, הוא לא יקבל תשואה כזאת בשום מקום אחר".

כמה זמן לוקח להחזיר השקעה של 8 מיליון שקל?
"אם זו הצלחה מסחררת - תוך שנתיים, בינונית - בתוך שלוש, ואם ככה-ככה אז תוך ארבע. במקרים של כישלון אף פעם לא מכסים".

עסקים מצליחים מחפים על עסקים כושלים או פחות מצליחים?
ביטון (צוחק): "אלה החיים שלי…. לוקח מהחזקים ומכסה את החלשים".

חנגל: "אני אומר לכל מי שבא אלי עם חלום לפתוח מסעדה, שרוב הסיכויים שהחלום יהפוך לסיוט; הסטטיסטיקה אומרת שבמסעדנות הסיכוי להיכשל הוא 95%. כולם רוצים להיות ב-5% שיצליחו. להביא מימון זה לא ביג דיל - הבאת משקיע, לקחת הלוואות, קיבלת אשראי ספקים, פתחת עסק. הסרט מתחיל מהרגע שפתחת את הדלת: כמה אנשים יבואו, יאהבו, לא יאהבו, העיצוב, האוכל, המחמאות, ההתנפלות הראשונית - עוברת טוב או לא?

"אם ברגע שהדלת נפתחה המסעדה לא מספיק טובה או שלא מייצרת מספיק רווח - אפשר כל שנה להפסיד 2-3 מיליון שקל בלי להרגיש. ואז אם את אומרת, 'אגרתי פה, אעביר לשם', מתחיל כדור שלג שבו כל הטוב הולך על הרע. אני לא יכול להרשות לעצמי דבר כזה, ואני לא אתן לעסק כושל להפיל אותי. אם הוא לא טוב אסגור אותו מיידית. לשמחתי, זה עדיין לא קרה לי".

טפו טפו. מתי אתה יודע שעסק הוא לא טוב?
"עסק שלוקח ממני אנרגיות, שאני לא נהנה ממנו, ששואב כספים ממקומות אחרים - זה עסק שצריך להיסגר מיידית. רוב האנשים לא יודעים לעשות את זה בזמן ואז חוזרים שוב לאשראי בנק וספקים - והופ, יש בור ענק שלוקח שנים לצאת ממנו. הרבה מסעדנים חוטאים בזה, לא יודעים מתי לעצור, בין השאר כי קש להודות בכישלון".

ביטון: "הסושיאל קלאב היתה עסק מצליח מאוד, ממש מוסד. כשהתחילה המחאה נגד הרפורמה המפשטית הרגשנו שמישהו כיבה את האור בתל אביב. זה היה חזק ודרמטי: בשנה אחת נמחקו 15 שנות פעילות רווחיות. לא ישנתי בלילה, שאלתי: איך יכול להיות שמקום אהוב כל כך פתאום לא הולך יותר? ואז, כשפרצה המלחמה, החלטנו לסגור ולשנות".

אז גם עסקים שנראים הכי בטוחים יכולים לחטוף זעזוע שאין לדעת מאיפה הוא בא.
"אין ביטחון בכלום. 15 שנה הייתי על גג העולם, היה לי עסק עם פדיון נהדר וביקוש, והנה, אירועי דרמטי אחד ונהיה סרט רע. היינו מחכים לקהל בסופ"שים, שהם הימים החשובים מבחינת התזרים, היו חוסמים כבישים וזהו. הקהל לא בא, אבל המקררים מלאים וסידור העבודה עומד וצריך לשאת בכל ההוצאות. זה הזיק לעסקים שלי יותר מהמלחמה".

מלחמה באמת סוגרת מסעדות?
חנגל: "יש מסעדנים עם אגו שקשה להם להודות שהעסק שלהם לא עובד. זה תחום של שואו, קשה להודות שההצגה לא מוצלחת. עבורם המלחמה באה בזמן והם מתראיינים ואומרים: 'סגרתי, כולם אשמים'. אני יודע מתי זה נכון ומתי לא. יש כאלה שברור שסגרו בגלל המלחמה. אין ווליום של עבודה, אנשים יושבים בבית, לא שמרו שקל לבן ליום שחור, לא ידעו איך להתמודד עם הבור הזה - והעסק נסגר".

ביטון: "המחאה ריסקה אותנו והמלחמה הייתה המסמר האחרון בארון".

אמרתם שאתם מקבלים הצעות רבות. מה הדבר הראשון שאתם בוחנים כמשקיעים?
חנגל: "אני מונע בעיקר מאינטואיציה. אם מישהו יבוא עם רעיון מדהים, ארוץ אחריו, אבל בדרך כלל אני לא אוהב לרוץ אחרי אחרים, אני אוהב להיות זה שיוזם מקצועית: יש לי לוקיישן, צריך ליצוק לתוכו תוכן ולחבר אליו אנשים, כי לא על הלחם לבדו. והאנשים האלה צריכים להבין את התחום, להיות פרסונות, לדעת להתראיין נכון. זה תחום שבו כולם בודקים אותך - ואם יש תפוח אחד רקוב, זה לא יצליח".

ביטון: "הכי חשובה הנב חרת, האנשים שאיתם יוצאים לדרך. רק אחר כך אני בוחן את המיקום, את התוכן שאפשר ליצוק לתוכו ואת ההיתכנות העסקית. בגלל שהשוק מורכב, אל מי שמצליח מגיעות הרבה הזדמנויות. יזמים אומרים לי, 'אל תשקיע כלום, נעשה הכול, רק תבוא'. אבל יש קושי עצום בגיוס עובדים, אז אני אומר להם: גם אם תיתנו לי בחינם אני לא אפתח, כי אין לי איך להפעיל את העסק. העלות והזמינות של כוח האדם נגדנו".

חנגל: "כשאתה עושה דברים טובים כולם רוצים לעבוד איתך. זה דור חדש של שפים 'הייטקיסטים', שרוצים להיות שותפים, להתקדם, ואנחנו יודעים לתת להם הזדמנות. הרבה מהחבר'ה סביבנו הפכו לשותפים, קיבלו אחוזים, זה נותן להם הרגשה טובה שהם הגיעו לאנשהו - מה שלנו לקח 20-30 שנה להגיע".

ביטון: "אם עניין כוח האדם בארץ ישתנה, יהיה פה גן עדן למסעדנים".

יש כשרות, יש כוח אדם

מתברר שאחת הדרכים להתמודד עם בעיית כוח האדם היא לפתוח מסעדות כשרות. תשאלו את השף שגב משה, שותפו של ביטון, שלאחרונה הצהיר: "אני נודר שלא אפתח מסעדות לא כשרות". "הכשרות של שגב התחילה מדבר תמים לגמרי", מספר ביטון. "הקורונה סחררה אותנו, מצאנו את עצמנו במחסור כוח אדם מטורף, לאט לאט סגרנו מקומות (שגב בקריון, בנתניה, בסינמה סיטי בראשון לציון ושגב ארט בהרצליה). אחרי הקורונה רצינו לפתוח שגב בפתח תקווה. הבעלים של הנכס אמר 'פה אפשר לפתוח רק מסעדה כשרה, אני אשלם לכם את כל ההשקעה', ונתן לנו צ'ק גדול. אמרנו: יאללה, נפתח כשרה.

"להפתעתנו, גילינו שני דברים: שאין מחסור בכוח אדם, כי אנשים לא עובדים שישי-שבת ויותר קל לגייס אותם; וקהל גדול וחדש - דתי, מסורתי וצמא, שהצביע ברגליים. המסעדה מפוצצת באנשים וזה מפצה כלכלית על היומיים בסופ"ש שהיא לא עובדת. שגב אמר: 'יש לי שקט, אין לי יותר בעיות כוח אדם, יש לי עסק רווחי וקהל שבא בהמוניו'. כל המצוקות שלו נפתרו. אז אני לא יודע אם הוא לא יפתח יותר מסעדות לא כשרות, אבל כרגע זה המצב".

תמכת במהלך?
"תמכתי בגלל שאנחנו חיים את אותו המשבר, את אותן הבעיות. הכשרות נותנת הרבה שקט".

השף שגב משה. ''הכשרות נתנה שקט'' / צילום: אנטולי מיכאלו

זה גם הלך הרוח היום בחברה הישראלית. יש גידול של 40% במספר המסעדות הכשרות שנפתחות בארץ.
"התהליך החברתי התנקז אלינו ובסוף אנחנו מסתכלים על השורה התחתונה: מחזורים גבוהים ואפס בעיות של כוח אדם. לכן פתחנו עוד מסעדה כשרה בפתח תקווה, 'שגב דיינר'. לשתי המסעדות בפתח תקווה יש את המחזורים הכי גדולים בקבוצה של שגב: 2 מיליון שקל למסעדה לחודש, לעומת 1.5 מיליון במסעדות שאינן כשרות ועובדות בסופי שבוע (בהוד השרון וברמת החייל)".

שגב הכריז לאחרונה שיוריד מחירים ב־30%. אתה חי בשלום עם זה?
"הוא לחץ עלי להוריד מחירים והתנגדתי. הוא אמר: 'המצב הכלכלי בארץ בלתי נסבל, אני הולך למסעדות עם המשפחה ומקבל חשבון של 2,000 שקל'. המסעדות של שגב אקספרס מאוד משפחתיות. אמרתי לו: אם נוריד מחירים ב-30% ומספר הסועדים יגדל דרמטית, המשוואה עובדת לטובת כולם. וזה עבד".

אז למה איציק ואחרים לא מאמצים את המשוואה, מוזילים מחירים ומעלים ווליום של עבודה?
"תלוי מה המודל שלך. פאסטל היא לא מסעדה משפחתית".

חנגל: "אימצנו את זה בצ'אקולי ובאסא".

אסא וצ'אקולי הן לא זולות.
ביטון: "נכון, זה טריקי, אבל אפשר לבחור בהן כמה רוצים להוציא ואיזו חוויה לעבור. מי שלא רוצה להיקרע, יכול לאכול בהן בזול".

איציק, גם אותך נראה בעולם הכשר בקרוב?
"תל אביב לא צריכה עוד מסעדות כשרות; אין בה מספיק קהל לזה. אני לא אומר שלא אעשה מסעדה כשרה מחוצה לה, אבל זה לא הזמן. כרגע אני בתל אביב, ואני מעדיף, למרות הקושי, לפתוח כאן".

לסיום, מה העצה הכי טובה למסעדן צעיר בתחילת הדרך?
ביטון: "שלא יפתח".

חנגל: "שידע שיש לזה מחיר אישי, בעיקר משפחתי, ושיהיה מוכן לשלם אותו. אני משלם עד היום".

ביטון: "סף הכניסה לעולם המסעדנות הוא אפס: יש לך קצת כסף, אתה חושב שאתה יודע לבשל, אתה פותח מסעדה. ככה נוצרים כישלונות. מסעדנות זה עסק שצריך ללמוד. אתה רוצה להיכנס לעולם הזה? לך תעבוד במסעדה, בכל התפקידים: תפתח בבוקר, תסגור בלילה, תראה אם אתה בכלל מסוגל. זה תובעני וקשה. אם אחרי כל זה תרגיש שזה בוער בעצמותיך - תעשה תוכנית עסקית ותיקח יועצים טובים".

חנגל: "זה עסק שואב, מסוכן, כדאי שתתגלח על הזקן של מישהו אחר".

עוד כתבות

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי