ביטולי הטיסות הולידו הר תביעות, ובתי המשפט נותנים פסיקות סותרות

חוק שירותי תעופה (המכונה "חוק טיבי" ) נחקק ב־2012, כדי לסייע לנוסעים שבוטלה טיסתם. עד לתיקון של החוק, החוק הטיל על חברות התעופה חובות נרחבות הכוללות פיצוי כספי, תשלום לינה ללא הגבלת זמן וטיסה חלופית לאותו יעד. במהלך מלחמת חרבות ברזל, תוקן החוק כדי להתאימו למציאות הביטחונית המורכבת מולה התמודדו חברות התעופה - ולאזן בינה לבין הצורך להגן על זכויות הנוסעים.

● המאבק בין חברות התעופה הזרות למשרד התחבורה מגיע לבג"ץ
● דוח המבקר: מערכות התחבורה לא מוכנות כראוי לשעת חירום

התיקון כולל מספר הוראות מקלות כמו טיסה חלופית ליעד דומה, ביטול הפיצוי בתקופות חירום שהוגדרו, הגבלת תקופת הלינה ומתן סמכות לשרת התחבורה להשהות זכויות צרכניות. נראה היה שהבעיה נפתרה ונמצא איזון נכון. אולם, בחינה של פסקי דין בנושא מעלה תמונה לא אחידה בנוגע לשאלה: האם כדאי לנוסע לתבוע פיצוי מחברת התעופה ומתי חברות התעופה מוגנות מפני דרישה לפיצוי בגין ביטול טיסה בזמן המלחמה.

נסביר, הכנסת החליטה לתקן את החוק ולכלול בו שורה של אירועים בהם תחילת המלחמה, המתקפה האיראנית הראשונה, המלחמה מול חיזבאללה באוגוסט 24 והמתקפה האיראנית באוקטובר 24, שבהם ביטול טיסה לא יחייב פיצוי. מנגד, ביטול טיסה שלא באחד מהמועדים האלו, כמו למשל התקיפה האיראנית ביוני האחרון, אינה מזכה בפטור, ומצריך מחברת התעופה להראות שהביטול נגרם בנסיבות שלא היו בשליטה.

מאז תחילת המלחמה ניתנו שורה של פסקי דין בעניין תביעות של נוסעים שטיסתם בוטלה שלא במועדים הקבועים בתיקון לחוק, ואלו מציגים תמונה לא אחידה שיוצרת בלבול בשוק.

טיל הוא לא סיבה

בשבוע וחצי האחרונים ניתנו על ידי בתי משפט שונים פסקי דין שקיבלו את טענת הפיצוי של נוסעים שטיסותיהם בוטלו במהלך המלחמה. לצידם היו כאלה שדחו את הטענה. ממכלול פסקי הדין ניתן לראות שכל מקרה נבחן לגופו, בשים לב למועד הטיסות שבוטלו, אופי האירועים הביטחוניים, ומסד הנתונים שהוצג לבית המשפט בנוגע לסיבות לביטול הטיסה.

כך למשל, ביום רביעי האחרון (26.11.25) בית המשפט לתביעות קטנות בב"ש קבע כי על חברת Ryanair לשלם פיצוי כספי בסכום של 8,940 שקל לשלושה תובעים והוצאות משפט על סך 600 שקל, בשל טיסה לקפריסין שבוטלה בגלל פגיעת טיל חות'י בסמוך לנתב"ג כמה ימים קודם לכן.

בית המשפט קבע כי יש "לנקוט בפרשנות מצמצמת בנסיבות של כוח עליון" במועדים שאינם תחת החוק כמזכים בפטור מפיצוי. "בלא הוראה של רשות מוסמכת על איסור לטוס" לא היו נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת חברת התעופה, כך כתב בית המשפט (ת"ק 48606-05-25 זלדקין ואח' נ' חברת התעופה ריינאייר Ryanair dac).

בבית משפט השלום בתל אביב נקבע כי חברת התעופה הרומנית Tarom תפצה את שישה נוסעים בסכום של 17,610 שקל, בשל ביטול טיסה לרומניה. בית המשפט פסק פיצוי שכלל כמה רכיבים: פיצוי סטטוטורי, פיצוי לדוגמה, שכ"ט, עלות מלון ללילה אחד ועלות מזון. השופט סבר כי על אף שבאותו בוקר נתב"ג נסגר לטיסות במשך שעתיים בגלל מתקפת מנע שיזמה ישראל, הוא נפתח לאחר מכן ו"לכאורה לא הייתה מניעה לקיום הטיסה" (תאד"מ 62851-02-25 מרדכי ואח' נ' Tarom - Romanian Air Transport).

לפני למעלה משבוע בית המשפט לתביעות קטנות בקריות קבע כי Ryanair תפצה את חמישה נוסעים על ביטול טיסה לקפריסין בסכום כולל של 18,973 שקל, למרות שביטול הטיסה היה לאחר חיסול של מספר בכירים על ידי ישראל, כנטען. הפיצוי כלל גם תשלום של אלפי שקלים בגין מוניות והפרשי העלויות בכרטיסי הטיסה החלופיים שנדרשו הנוסעים לרכוש, וכן פיצוי לדוגמה מעבר לפיצוי הסטטורי.

פטור מפיצוי במועדים שאינם נקובים בחוק, כך לגישת בית המשפט, שמור למקרה של "סיכון בטחוני ממשי" לשדה התעופה הספציפי ביום מסוים" ולא "סיכון ערטילאי כללי של נזק ממלחמה". נקבע כי חיסולי הבכירים לא עמדו בבסיס ההחלטה לבטל את הטיסה וכי היה על חברת התעופה להקשיב לגופים אליהם היא כפופה, ולא לגופים אחרים (ת"ק [קריות] 36753-05-25‏ ‏ איילת קוליש נ' ‏RYANAIR DAC).

לא תמיד הנוסע מנצח

ואולם, לצד פסק הדין הללו, יש גם לא מעט פסקי דין שבהם בית המשפט דוחה את התביעה, מחזק את ידי חברות התעופה ולא פוסק פיצוי לנוסעים. כך למשל בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, בית המשפט דחה תביעה לקבלת פיצוי בגין ביטול טיסה בשל סמיכות מועד טיסת החזור לתקופה שכן הוחרגה בחוק - כמה ימים לאחר שישראל תקפה באיראן. "בית המשפט חי בתוך עמו (וארצו), ובראי התקופה המורכבת בה חיינו בחודש אוגוסט 2024, יש לראות את החלטת הנתבעת כהחלטה סבירה", כלשונו.

נקודה שחשוב להדגיש, ביהמ"ש עומד על הקושי העובדתי והמשפטי בניהול תביעות מכוח חוק שירותי תעופה בבית המשפט לתביעות קטנות. זאת נוכח מורכבות התביעות הכוללות חוות דעת ביטחוניות ודוחות לניהול סיכונים של חברות התעופה (ת"ק 53680-02-25 אייזנפיש ואח' נ' air europa).

בית המשפט המחוזי בלוד אישר פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, שקבע שאין מקום לפסוק פיצוי ל־5 נוסעים שבוטלה טיסתם לקרואטיה, בשל איומים מצד איראן לפעולות נקם על חיסול הנייה. לפי ביהמ"ש: "לחברת התעופה אין כלים ידע וניסיון להחליט אם סיכון השארת הטיסה הוא סיכון סביר" (ת"ק 7662-04-25 גרייבר ואח' נ' קרואטיה איירליינס באמצעות ביעף שירותי תעופה בע"מ).

ביקורת בקרב החברות

נראה שחוסר האחידות בבית המשפט, היעדר יכולתן של חברות התעופה לכלכל את צעדיהן ואי מתן הקלות אפשריות הקבועות בחוק על ידי שרת התחבורה, הביאו את ארגון התעופה הבינלאומי (IATA), יחד עם תשע חברות תעופה לעתור ביום שני לבג"ץ כמוצא אחרון. טענתם ממוקדת בתקופה של שבועיים בזמן המתקפה האיראנית מיוני האחרון - שלא נכנסה בחוק כמקנה הקלות.

העתירה נוגעת לנסיבות מבצע "עם כלביא", שבמהלכו החליטה ממשלת ישראל לסגור את המרחב האווירי של ישראל לתקופה בלתי מוגבלת ביוני 2025. בעקבות זאת, חברות התעופה נאלצו לבטל את כל הטיסות אל ומישראל, והותירו נוסעים רבים ללא אפשרות לשוב לישראל או לעזוב את המדינה.

במצב כזה, לטענתם, החוק וחובות שלו הופכות לבלתי ישימים. העותרים טוענים כי בנסיבות הללו היה על שרת התחבורה מכוח סעיף 9א לחוק להוציא צו המקל על חובות מרכזיות במסגרת חוק שירותי התעופה, הגבלת חובות הלינה, פטור מפיצוי וטיסה חלופית ליעד אחר בתקופת המתקפה האיראנית האחרונה. ואולם, כך על פי העתירה: "למרות פניות רבות, שרת התחבורה לא שקלה או הוציאה את הצו המתאים לפי חוק שירותי התעופה".