הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

במבט ראשון, 2025 מצטיירת כשנת התאוששות בשכר בהייטק הישראלי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע לשכיר בענף עמד בספטמבר האחרון על 33,366 שקל, עלייה של 6.3% לעומת ספטמבר אשתקד.

● סיכום השנה בהייטק: שיא בעסקאות לצד שפל במספר המועסקים
● הרצליה היא שיאנית השכר הממוצע. ומי אחריה ברשימה?

גם בכלל המשק נרשמה עלייה בשכר - השכר הממוצע הגיע ל-14,058 שקל, עלייה נומינלית של 4.6%. ואולם, לאחר ניכוי האינפלציה, מדובר בעלייה מתונה בלבד של כ-2.1% במונחים ריאליים.

אלא שמאחורי הנתונים הללו מסתתר סיפור מורכב בהרבה בענף ההייטק. מבט מקרוב מראה כי 2025 לא הייתה שנה של העלאות שכר רוחביות, אלא שנה של שינוי מבני עמוק באופן שבו הענף מתגמל עבודה ובוחר את עובדיו.

ירידה במספר העובדים

אחד הנתונים המרכזיים להבנת תמונת המצב של 2025 הוא הירידה במספר המועסקים בהייטק - תופעה שלא נראתה בענף במשך יותר מעשור. לפי נתוני אתוסיה, חברת השמה מובילה להייטק וביוטק, נרשמה לראשונה התכווצות בפועל במצבת המועסקים: ירידה מכ-417 אלף עובדים בסוף 2024 לכ-409 אלף בלבד בסוף 2025, כלומר כ-2%.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על תמונה דומה: מספר משרות השכיר בהייטק עמד בספטמבר 2025 על 401.8 אלף בלבד, כמעט ללא שינוי לעומת החודש הקודם, ועלייה זניחה של 0.5% בלבד בהשוואה לשנה שעברה.

חשוב לציין כי משרות ההייטק מהוות 9.9% ממשרות השכיר במשק, באחוזים דומים לשנה שעברה, אך בניגוד לשנים קודמות, הן כאמור כבר לא גדלות. במשך יותר מעשור התרגל ענף ההייטק לצמיחה כמעט רציפה במספר המועסקים, גם בתקופות של האטה כלכלית. כעת, שנת 2025 מסמנת כאמור שבירה ברורה של הרצף הזה.

עוד לפי הנתונים, במהלך 2025 נפתחו בהייטק 11,500 משרות חדשות, מה שמהווה עלייה של כ-25% לעומת 2024. אז איך ייתכן שנפתחו אלפי משרות חדשות, אבל מספר העובדים בפועל ירד? התשובה מצביעה על שוק שבו הגיוסים אינם מרחיבים את הבסיס, אלא מחליפים ומחדדים אותו.

ראשית, כך בין היתר לפי נתוני אתוסיה, מספר הארגונים המגייסים הצטמצם באופן משמעותי, מכ-1,500 חברות ב-2024 לכ-1,350 בלבד ב-2025. במקביל, הנתונים מלמדים כי הגיוסים התרכזו במספר מצומצם של חברות, בעיקר בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית והדיפ-טק, ובתפקידי ליבה עתירי מומחיות. כלומר מדובר בשוק סלקטיבי יותר, שבו פחות חברות מתחרות על מאגר מצומצם יותר של כישרונות מבוקשים.

עוד חשוב לציין, כי חלק ניכר מהמשרות החדשות שנפתחו החליפו משרות שנסגרו, במסגרת תהליכי התייעלות, מיקוד מחדש של חברות, ויציאות מהענף. כשבוחנים את התוצאה הסופית, המסקנה ברורה: ההייטק הישראלי מתמקד פחות במספר האנשים ויותר באיוש של תפקידים קריטיים.

התמונה מתחדדת עוד יותר כשבוחנים את הדינמיקה הפנימית של שוק העבודה בהייטק. לפי נתוני אתוסיה, מספר העובדים שעברו בין חברות מדי חודש ירד מכ־1,800 בממוצע ב־2024 לכ־1,700 בלבד ב־2025, בעוד ששיעור העוזבים מרצון נותר יציב סביב 5%. המשמעות אינה גל נטישה מהענף, אלא האטה בתנועתיות: פחות עובדים מחליפים מקום עבודה, פחות משרות חדשות נפתחות בפועל, והמערכת כולה מתכנסת סביב מצבת כוח אדם מצומצמת ויציבה יותר.

בתוך מציאות כזו, עליית השכר הממוצע אינה משקפת בהכרח שיפור במצבם של העובדים. כאשר מספר המועסקים קופא, או אף מצטמצם, אך סך תשלומי השכר בענף אינו קטן באותו קצב, התוצאה הסטטיסטית היא עלייה בממוצע. בפועל, יותר כסף מתחלק על פחות עובדים, ובעיקר על מי שמוגדרים כליבת הפעילות הקריטית של הארגונים. השינוי בהרכב התפקידים ובמשקלם היחסי דוחף את הממוצע כלפי מעלה, גם כאשר עבור חלק ניכר מהעובדים ההכנסה הכוללת נותרת ללא שינוי, או נשחקת לאחר ניכוי אינפלציה.

הקשחת תנאים בענף

סיבה מרכזית נוספת לכך שעובדים רבים בהייטק הרוויחו פחות ב־2025 אינה נעוצה בשכר הבסיס, אלא במעטפת התגמול שסביבו. בסביבה של אי־ודאות מתמשכת, מלחמה, תנודתיות גלובלית ולחץ מצד משקיעים, חברות בחרו לצמצם רכיבי שכר משתנים ולא להתחייב לעלויות עתידיות.

בונוסים שנתיים נדחו או בוטלו, מענקי חתימה שהיו שכיחים בשנים 2021-2022 כמעט נעלמו, ובמקרים לא מעטים גם אופציות ומניות עובדים איבדו מערכן בעקבות ירידות בשווי החברות. במקביל, הטבות נלוות כמו קרנות השתלמות מורחבות, ימי חופש נוספים ותקציבי רווחה, לעיתים הוקפאו או צומצמו. התוצאה המצטברת הייתה שעבור עובדים רבים ההכנסה הכוללת ב־2025 הייתה נמוכה יותר מזו של השנה הקודמת, גם אם שכר הבסיס נותר ללא שינוי.

לכך נוספה תופעה רחבה של הקפאת קידומים רוחביים. עובדים שנשארו באותו תפקיד ובאותו דרג שנה נוספת מצאו את עצמם עם שכר נומינלי יציב, אך עם שחיקה בכוח הקנייה ועם פער הולך וגדל מול שכבת הבכירים והטאלנטים הקריטיים. זהו מנגנון שקט אך אפקטיבי של התאמת עלויות: לא קיצוצי שכר גורפים ולא גל פיטורים חריג, אלא בלימה של צמיחה פנימית והעמקת פערים בתוך הארגון. במובן הזה, 2025 לא הייתה שנת קיצוץ, אלא שנת הקשחה. הכסף נשאר במערכת, אך זרם כאמור במסלולים צרים, ממוקדים וסלקטיביים הרבה יותר מבעבר.

עוד מאפיין בולט של שוק השכר בהייטק ב-2025 הוא הפערים בין תחומים ותפקידים. גם בתוך הענף שמוביל את טבלאות השכר של המשק, לא כל התפקידים נהנים מאותה מגמה. כאמור, לפי נתוני הלמ"ס, ענף המידע והתקשורת רשם שכר ממוצע של כ־33,600 שקל, הגבוה במשק בפער ניכר. אלא שמתחת לממוצע הזה מסתתרת התפלגות חדה מאוד בין תפקידי ליבה מבוקשים לתפקידים שנדחקו לשוליים.

נתוני אתוסיה ממחישים היטב את הקיטוב הזה. בראש הפירמידה נמצאים תפקידי AI, דאטה והנדסת נתונים, שבהם השכר הממוצע מגיע לכ־54,500 שקל ואף יותר בתפקידי מומחה. גם בסייבר נרשמה עלייה חדה יחסית של כ־9% בשכר הממוצע, בעיקר בתפקידי אבטחת ענן, AppSec ו־Security Architecture.

תפקידי פיתוח חומרה מתקדמת, בעיקר בתחומי שבבים ודיפ־טק, נהנים אף הם מביקוש יציב, ומשכר ממוצע של כ־36 אלף שקל לבעלי כחמש שנות ניסיון. מפתחי בק אנד נמצאים מעט מתחת, סביב 35 אלף שקל, בעוד שתפקידי Full Stack מתקרבים ל־31-32 אלף שקל בלבד.

מנגד, בתפקידים טכנולוגיים כלליים יותר, כמו QA ,IT, תמיכה טכנית או תפקידי פיתוח שאינם בליבת המוצר, השכר נותר יציב במקרה הטוב, ונשחק ריאלית במקרה הטוב פחות. גם בתפקידי מוצר, שיווק טכנולוגי ותפעול נרשמה האטה בשכר, עם פחות קידומים ופחות מעבר בין דרגות.

התוצאה היא שוק דו־שכבתי: שכבה מצומצמת של תפקידי עומק שנהנית מביקוש, תחרות ושכר מטפס, ומולה שכבה רחבה יותר שחווה קיפאון, גם אם אינה יוצאת מהשוק.

הפערים הללו ניכרים גם בתוך תתי־הענף של ההייטק. תחומי התוכנה והייעוץ למחשבים מובילים את טבלת השכר עם רמות של מעל 36 אלף שקל בממוצע, בעוד שתחומי שירותי מידע ותקשורת מציגים שכר נמוך משמעותית, לעיתים סביב 22-28 אלף שקל.

מה צפוי במבט קדימה

אם המגמות של 2025 יימשכו גם לתוך 2026, ענף ההייטק הישראלי צפוי להמשיך להתכנס. לפי הערכות אתוסיה, האוטומציה תעמיק, והביקוש יוסיף להתרכז בתפקידי ליבה עתירי מומחיות בתחומי AI, דאטה וסייבר, בעוד שתפקידי ביניים ותפקידים שאינם קריטיים לפעילות העסקית ימשיכו להידחק לשוליים או לא יאוישו מחדש עם עזיבת עובדים.

במקביל, הסובלנות הארגונית לחוסר יעילות צפויה להמשיך להצטמצם, כחלק מהמעבר להתנהלות רזה וזהירה יותר. במציאות כזו, הפער בין השכר הממוצע לחוויית ההכנסה של עובדים רבים עלול להעמיק עוד יותר.

השכר הסטטיסטי עשוי להוסיף ולעלות, אך בעיקר כתוצאה מאותו תגמול ממוקד לבכירים ולטאלנטים קריטיים, ולא משיפור רוחבי בתנאי ההעסקה. עבור חלק ניכר מהעובדים, המשמעות תהיה המשך קיפאון, שחיקה ריאלית ולחץ מתמשך להוכיח רלוונטיות מקצועית.

נכון להיום, ההייטק הישראלי נכנס לשלב בוגר, מצומצם וסלקטיבי יותר מזה שהכרנו בעשור האחרון. זהו אינו משבר חריף או קריסה תעסוקתית, אלא שינוי כיוון מבני: פחות עובדים, יותר כסף מרוכז, ופערים עמוקים יותר בתוך הענף.

2025 לא הייתה שנת פריחה בשכר, אלא שנת מיון. ההייטק הרוויח והתייעל, אך עבור עובדים רבים זו הייתה שנה של קיפאון שקט והבנה שהכללים הישנים כבר אינם תקפים.