הנוסחה החדשה של רמת הגולן לפיתוח מסחרי

הכותב הוא יועץ אסטרטגי, כלכלי-תכנוני ושיווקי בתכנון אורבני, בנדל"ן ובמסחר

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ומהן המגמות שצפויות להיכחד? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? המדור ינתח את המצב בענף, ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

בין יקבי היין ליזמות המקומית, רמת הגולן הופכת לחבל ארץ תיירותי והתיישבותי מבוקש. מעטים האזורים בישראל המחברים בין טבע פראי, שקט נדיר ותחושת שליחות כדוגמת הרמה. חודשים ספורים אחרי שהצפון חווה שוב את המלחמה, הגולן מתעורר לא רק מתוך תגובה ביטחונית, אלא מתוך תובנה כלכלית וחברתית, רצונות והתנהגויות צרכניות חדשות.

● ממטולה עד קריית שמונה: החיים בצפון שבים בהדרגה למסלולם
● שיקום הערים שנפגעו במלחמה: מה קרה למטולה, והזינוק של שדרות

הממשלה הגדירה יעד ברור לתוספת של כ-50% באוכלוסיית קצרין וביישובי הגולן עד סוף העשור. משפחות צעירות, יזמים ואנשי תיירות וחקלאות יחיו ויעבדו בגולן. הצמיחה הזו מגובה בהשקעות חסרות תקדים בתשתיות ובחינוך, ובמהלך שיהפוך את הגולן לאזור עצמאי, מאוזן ובר-קיימא.

ברקע נמצאת בנייה לנדל"ן מניב בנפת גולן - נתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה מתמדת בהתחלות הבנייה בנפה בכלל שווקי הנדל"ן, ובעיקר הארחה ותעשייה, שעומדות על כ-20 אלף מ"ר בממוצע בשנה. הדבר מסמן צמיחה כלכלית, היווצרותם של מוקדים חדשים וביסוס הקיימים. המועצה האזורית מבססת את שוק התיירות והארחה ובפער מקצרין (העיר היחידה בנפה) וארבעת היישובים הדרוזים. אלה מתבססים על תעשייה, מעט משרדים וחקלאות.

שילוב יהודי-דרוזי

כיום מתגוררים ברמת הגולן כ-55 אלף תושבים, ובשאיפת המדינה להגדיל את אוכלוסייתה ב-50% לפחות תוך מספר שנים - בהמשך להחלטה 864 ותוכניות עידוד שמיושמות.

בשנים האחרונות אכן נרשם גידול במספר התושבים ברמה, כאשר קצרין מובילה את המגמה. שכונות חדשות מוקמות מדרום וממזרח ובבנייה רוויה, מוסדות חינוך וציבור חדשים נבנים, והשוק הוותיק עובר התחדשות עירונית. זוהי עיר קטנה בלב רמה רחבה, שחוזרת להיות מרכז לשירותים, לתרבות ולתעסוקה לצפון.

במקביל מקודמות תוכניות להקמת שני יישובים חדשים - אחד בצפון ואחד בדרום הרמה, כחלק מהמדיניות האסטרטגית גולן 2035, שמטרתה לחבר בין התיישבות, תעסוקה ותיירות.

בצפון רמת הגולן מתפתח מרקם חיים ייחודי של שותפות כלכלית בין יהודים לבין דרוזים. היישובים הדרוזיים - מג'דל שמס, בוקעתא, מסעדה ועין קיניא - חווים התרחבות טבעית, והאוכלוסייה הצעירה משתלבת יותר בתחומי התיירות, המסעדנות והאירוח.

השילוב בין האירוח הדרוזי המסורתי לבין החקלאות היהודית החדשה מייצר תעשיית תיירות רב-תרבותית, עם טיול שמתחיל בכפרים הדרוזיים ומסתיים ביקב מקומי. בימים אלה מתוכננים שני פארקי תעשייה ותיירות משותפים בצומת ווסט.

חיבור לנוף ולחברה

הגולן הופך למעבדה חיה של פיתוח נדל"ן מסוג אחר, כזה שנבנה סביב קהילה ולא רק סביב מטר רבוע. ההרחבות ביישובים הקיימים נבנות בקצב איטי אך עקבי, על בסיס תכנון קהילתי שמעניק עדיפות לתושבים צעירים ולבני המקום.

יזמים פרטיים מזהים את פוטנציאל הקרקע שעדיין זמינה, עלויות הפיתוח נמוכות יחסית, ומודל הבנייה מבוסס על קיימות ושילוב נופי. במקביל, המועצה האזורית מובילה מהלך של פיתוח מסחרי מבוקר כגון מרכזים קהילתיים קטנים, מוקדי מסחר ותיירות שמשרתים גם את התושבים וגם את המבקרים.

דרום הגולן הופך בשנים האחרונות למוקד תעסוקה משמעותי. אזור התעשייה בני יהודה, שבעבר היה שולי ושקט, עובר שינוי מבני ותכנוני. פרוגרמות כלכליות חדשות מציבות יעד להרחבת שטחי הפעילות בעשרות דונמים, תוך שילוב בין תעשייה קלה, לוגיסטיקה ירוקה, מתחמי מסחר ושטחי ציבור פתוחים.

המתחם החדש יכלול גם מסוף טעינה לרכב חשמלי ומרכז שירות אזורי, ובכך תשתנה התעשייה בגולן למרקם חיים ולא למתחם סגור, כלומר למקום עבודה שמחובר לנוף ולחברה.

ומה באשר לתיירות בגולן? אם בעבר היא התבססה על לילה בצימר, הרי שכיום היא מתרחבת לכלל חוויית חיים. עשרות אתרי גלאמפינג נפתחו בשנים האחרונות, מאוהלים במרום הגולן ועד מתחמי יוקרה. בנוסף נבנו מלונות בוטיק בסמוך לאזורי היין בצפון הרמה, עם דגש על אדריכלות מקומית, קיימות וחוויית שהות אישית.

תיירות היין, שהחלה עם יקבי רמת הגולן בשנות ה-80, צומחת כיום ליקבים חדשים, סיורי טעימות וחוויות קולינריות מקומיות. לצדה פורחת "כלכלת עגלות הקפה" - עגלות שממוקמות בנקודות תצפית, על שפת הכנרת או לצד שבילי הטיול, והפכו למוקדי עצירה חברתיים ותיירותיים. המכנה המשותף לכולם הוא פשטות וקרבה לטבע: לא עוד ריזורט סגור, אלא חוויה ישראלית אותנטית שמחברת בין המקומי לבין החדשני.

לא רק אתר נופש

הצמיחה הדמוגרפית מייצרת ביקוש למוקדי מסחר חדשים, אך גם משנה את אופי הקמעונאות. במקום מרכזי מסחר סגורים, נבנים מרכזים פתוחים כגון שדרות מסחריות, מתחמי מזון קהילתיים וחנויות בוטיק שמבוססות על תוצרת אזורית.

בקצרין, בבני יהודה ובמרכז הרמה מתוכננים מוקדים חדשים שיחברו בין מסחר, תרבות ותיירות. במודל הכלכלי החדש, הקמעונאות הופכת גם לכלי קהילתי - מעין מקום מפגש, שאינו רק מקום קנייה.

בעידן שבו המרכז רועש והמהירות הפכה לערך, הגולן מייצר מקומות אחרים. השקט, האיטיות והמרחב הם כבר לא חולשה, אלא המטבע החדש של איכות החיים, המתכתב עם הצורך הרווח כיום - מקום לשים את הראש בשקט. כאן מתגבשת תפיסת פיתוח אחרת: נדל"ן שמשרת את הקהילה, מסחר שמשרת את התושב ותעשייה ותיירות שמכבדות את המקום.

בתמונות ההווה והמחר, רמת הגולן נמצאת בצמיחה מאוזנת, כוללת ומקיפה, לא רק כאתר נופש או אזור חיץ. בין אזורי התעשייה החדשים לשמורות הטבע, בין עגלות הקפה ליקבים, בין קצב חיים איטי לתנופת הבינוי - נוצרת נוסחה ישראלית ייחודית של פיתוח ויצירת מקום "אחר".

המלחמה אולי החזירה את תשומת־הלב לצפון בארץ, אבל היא גם הזכירה לנו שהגולן היה וימשיך להיות חבל ארץ משמעותי בלב הפועם בצפון ומוקד תיירות מבוקש שחוזר לעצמו וצומח מחדש.