גם בתלושי השכר רואים שהצעירים עובדים פחות: דוח חדש על הפער הבין־דורי

בעולם כולו, צעירים עובדים פחות שעות ביחס לדורות קודמים, מתוך בחירה מודעת. "אני לא רוצה להישחק, אני רוצה לחיות", אמרה ג’הנאבי שאה, בת 25 מסן פרנסיסקו, בראיון ל"גרדיאן". היא חיפשה עבודה במשך שבעה חודשים, שלחה כמעט אלף עותקים של קורות החיים שלה, ולבסוף התקבלה לסטארט־אפ טכנולוגי. גם אז סירבה לקבל כמובן מאליו את מה שדורות קודמים ראו כחוק טבעי: שעות נוספות, הקרבת חיים אישיים ונאמנות מוחלטת למעסיק. "אנחנו דור חכם שעובד קשה, אבל לא מוכן להישרף בשביל זה", אמרה.

● מה אנחנו מפסידים בעבודה מרחוק - ואיך אפשר למזער את הנזק
● הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

לפי אותה כתבה, דור ה־Z - הכולל את העובדים הצעירים ביותר בשוק העבודה כיום - דוחה את תרבות ה־hustle שאפיינה את שנות האלפיים. הם מחפשים משמעות, גמישות וזמן לעצמם, ולא רואים ערך בעבודה אינסופית. מומחים שצוטטו בכתבה טוענים כי אחרי עשורים שבהם נאמנות למעסיק וביטחון תעסוקתי היו ערכים מרכזיים, הדור הצעיר איבד אמון במוסדות ומעדיף לשמור על איזון נפשי וחיים אישיים לצד הקריירה.

איזון חיים־עבודה חשוב יותר מהיקף השכר

מחקרים בינלאומיים, ובהם הסקר השנתי של Deloitte Global לשנת 2024, מחזקים את המגמה: כ־75% מעובדי דור ה־Z מדרגים איזון חיים־עבודה מעל להיקף השכר, ו־64% מציבים את בריאותם הנפשית מעל לצמיחה כלכלית.

המגמה הזו ניכרת גם בישראל, אך יש לה השפעות נוספות. מחקר חדש של חברת חילן Value מצביע על פערים עקביים בהיקף שעות העבודה בין הדורות. נתוני המחקר מבוססים על מדגם של מאות אלפי עובדים בישראל, שנאספו ממערכות השכר והדיווחים של ארגונים במגזר הפרטי והציבורי בשנים 2025-2023.

לפי הנתונים, עובדי דור ה־Z (ילידי 1997 ואילך) עבדו בממוצע 144-129 שעות בחודש בשנים 2025-2023. לשם השוואה, דור ה־Y (המילניאלס) עבד 153-148 שעות בחודש, ודור ה־X עבד 156-155 שעות. דור הבייבי בום (1964-1946) מצמצם בהדרגה את היקף עבודתו לקראת פרישה. הדור השקט (נולדו לפני 1946) כמעט שאינו פעיל עוד. במקביל, חלקם של הצעירים בשוק גדל בהתמדה, מ־7.4% מהעובדים ב־2023 ל־9% ב־2025.

לצורך השוואה בין שנים ותקופות שונות, ניתחה חילן את החציון הראשון (ששת החודשים הראשונים) בכל אחת מהשנים 2023, 2024 ו־2025. שנת 2023 נבחרה כתקופת בסיס רגועה לפני פרוץ המלחמה, ואילו 2024 ו־2025 משקפות את תקופת החירום, גיוסי המילואים וההסתגלות של המשק לשגרת חירום מתמשכת. לכל עובד חושבו השעות החודשיות הממוצעות, ועל בסיסן חושב החציון הסטטיסטי (ולא הממוצע). החישוב כולל רק את השעות שבהן העובד עמד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות, אך ימי מילואים אינם נכללים בחישוב.

פרופ' אסף אברהמי, מנכ"ל חילן Value, מסביר כי "הנתונים שלנו מראים תמונה מפוכחת לפיה דור ה־Z כבר כאן והתרומה שלו לשוק העבודה גדלה, אבל בינתיים רוב הנטל עדיין מונח על כתפי דור ה־X וה־Y. במקביל, אנחנו רואים בבירור שדור ה־Z עובד פחות שעות מהדורות שקדמו לו. זה לא שיפוט ערכי, זו מציאות ניהולית. ארגונים שלא יתאימו כבר עכשיו את הצעת הערך, את מודלי העבודה ואת תוכניות ההכשרה והפיתוח, יפספסו את העובדים הטובים וימצאו את עצמם לא רלוונטיים לדור שהולך להיות הדומיננטי ביותר בארגון בעשור הקרוב".

מלחמה, מילואים וגמישות תעסוקתית

הנתונים של חילן מראים כי ההבדלים בהיקף שעות העבודה בין הדורות נובעים משילוב של גורמים זמניים ומבניים. בשנת 2024 נרשמה ירידה בולטת בשעות העבודה בקרב הדורות הצעירים, בעיקר כתוצאה מהשפעת המלחמה ושירות המילואים, שפגעו בהיקפי התעסוקה של אלפי עובדים צעירים ובני זוגם. בשנת 2025 נראתה התאוששות חלקית, עם הסתגלות המשק לשגרת חירום ועם הרחבת העבודה ההיברידית והגמישות התעסוקתית.

עם זאת, מעבר להשפעות המלחמה, חילן מדגישה כי הפערים בין הדורות נובעים בראש ובראשונה מהבדלים טבעיים בשלבי חיים ומרמות מחויבות שונות לשוק העבודה: עובדים ותיקים (דורי ה־X וה־Y) נמצאים בשיא הקריירה ונושאים בעומסי עבודה גבוהים, בעוד שהצעירים משלבים עבודה עם לימודים, שירות צבאי או בניית קריירה ראשונית. כלומר, הפערים בין הדורות אינם תוצאה של שינוי תרבותי, אלא של מציאות חיים שונה ושל נסיבות תקופתיות. שילוב בין עומס המלחמה לבין המבנה הטבעי של שוק העבודה בישראל.

 פרופ׳ אסף אברהמי מנכ״ל חילן Value / צילום: יחיאל ינאי

הדורות שמחזיקים את המשק

הנתונים מצביעים על כך שדור ה־X ממשיך להיות עמוד השדרה של שוק העבודה הישראלי, עם מספר השעות הגבוה ביותר בממוצע, ואחריו דור ה־Y שנמצא בשיא הקריירה והחיים המשפחתיים.

לעומתם, דור הבייבי־בום מפחית בהדרגה את היקף עבודתו, והדור הצעיר נכנס לשוק בעיקר במשרות חלקיות או גמישות. בחלוקה לענפים, ענפי האנרגיה והתחבורה מובילים במספר שעות העבודה החודשיות, אחריהם שוק ההון, הביטוח והבנקאות.

חרף זאת, הפערים בין דורות בתוך כל ענף גדולים בהרבה מההבדלים בין הענפים עצמם. בכל הענפים הללו דור ה־X מוביל בהיקף השעות, אך ממצא מפתיע הוא שדווקא דור ה־Z מציג עלייה בהיקף שעות העבודה בענפים התובעניים ביותר, נתון שסותר את התדמית של "דור פחות מחויב" ומעיד על נכונות גבוהה להשתלב ולהתנסות גם בתפקידים מאתגרים.