במשרד הבריאות מפספסים את התמונה הגדולה

התגובות על הקביעה המוזרה לא איחרו לבוא. הורים לילד עם קשיי שפה כתבו למשרד כי הוא "פחד לדבר מול אנשים ... מאז שהתחיל טיפולי ספורט, הביטחון עלה והוא מסוגל להתחיל לתקשר עם אנשים שלא במסגרת היומיומית שלו". הורה אחר ציין: "ספורט טיפולי מאפשר לילדים עם הפרעת קשב לבנות מסוגלות, ביטחון ושליטה בהתפרצויות זעם". אחרים הוסיפו ש"הספורט הטיפולי עושה נפלאות לבתנו… מחזק אותה חברתית ומגביר בה את תחושת המסוגלות. זה מציל נפשות". אפשר להמשיך עוד ועוד.

לקיצוץ נוסף, בתומכות לידה בבתי החולים, הגיבו בארגון הדולות כי לפי מחקרים, דולה עוזרת ל"הפחתת שיעורי התערבויות רפואיות מיותרות, קיצור משך הלידה והפחתת סיבוכים, הפחתת הסיכון לטראומה בלידה ולדיכאון לאחר לידה", וכן הלאה. האם במשרד הבריאות רוצים לטעון ברצינות שאין לדברים הללו "ערך רפואי משמעותי"? כתבו יפה הדולות כי זה מוביל ל"צמצום הלידה לאירוע רפואי-טכני בלבד, תוך מחיקה של הממד הרגשי, הנפשי והחברתי, אף שאלה הוכרו זה מכבר כמרכיבים חיוניים בבריאות האם והילוד".

כמי שליווה את אשתו בשתי לידות, אני יכול רק להעיד שיש הבדל עצום בין לידה עם דולה, ללידה בלעדיה. בעולם של משרד הבריאות, העיקר שנולד תינוק, ומה זה משנה אם האישה תסחוב טראומה שנים קדימה. זה לא נמדד בסטטיסטיקה. לזה "אין ערך רפואי משמעותי".

נתנאל אריאל

הגרסה הבולטת ביותר היא זו של ברקת, שהכריז על תוכנית "הסל של המדינה" במסגרתה רשתות השיווק יתחרו על הצעת סל סגור של 100 מוצרים נפוצים במחיר זול יחסית. זאת, כמובן, בלי שום התחייבות לא להעלות מחירים של מוצרים שלא בסל כדי לפצות על כך. מעבר לזה שקל לנחש מי הפייבוריט, ספק אם יש ישראלי שלא יודע מיהן הרשתות הזולות פה. במקום להילחם את מלחמת השוחות שנדרשת כדי לממש את עקרונות "מה שטוב לאירופה", ברקת מעדיף רעש וצלצולים.

סמוטריץ' יצא בביקורת על המהלך, אבל הציע יוזמה בניחוח דומה בעצמו: הרחבת הפטור ממע"מ ל-150 דולר. זו הטבת מס פופולרית, וברור למה, אבל בראייה רחבה היא מזיקה ועוקפת בעיות של יוקר המחיה במקום לפתור אותן.

כנראה שהשיא מגיע עם היוזמה של בן גביר להקיף בית כלא בתנינים. מה המטרה? מעבר לגימיק, לא ברור. נוכח שיאי הפשיעה בחברה הערבית, השתוללות הפרוטקשן בדרום והברחות הנשק הבלתי נגמרות מכל הגבולות, שרק החריפו אחרי 3 שנים שלו בתפקיד השר לביטחון לאומי, המסר עקום: במקום ביטחון אישי, קבלו תנינים.

עידן ארץ

עצם הדיון בשאלה מסמל את סופה של נאט"ו. סעיף 5 באמנה אמור להבטיח שמדינות ייחלצו זו לעזרת זו במקרה של התקפה צבאית מבחוץ. אבל מה עם התקפה מבפנים? התסריט הזה מחליש עוד יותר את הברית, אף שחברותיה מנסות לחזק אותה בשלוש השנים האחרונות דרך הוצאות ביטחוניות לפי דרישת ארה"ב. הרכש הביטחוני אולי גובר, דנמרק אולי מוציאה סכומים אדירים כדי להתחמש, כמו גם יתר מדינות אירופה, אך הלכידות והערבות שבבסיס הברית נשחקים עד דק עם כל עימות פנימי.

טראמפ מצהיר, בצדק, כי הברית ללא ארה"ב חסרת שיניים. בו בעת, הוא כופר מן היסוד ביחסים הטרנס-אטלנטיים כולם, בעתיד נאט"ו, ושולח את האירופים לשבור את הראש, איך להתנהג בעולם חדש שבו הם מצאו את עצמם, ללא ברית הגנה אזורית מתפקדת.

אסף אוני